אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[מנטיסה]

דרך הגב - ראיתי גםממולאים כאלו בחוות נעמי

בכורזין
משמשים,היבסקוס ר 2 סוגי פלפלונים חריפים ממולאים בגבינה..

 

[תום שלמוני]

רייט בלי שומן זה לא כיף

שקלתי לבוא בשישי ולבקש את כל הסנדוויצים בלי לחם- כל מה שאכלתי בשוק הפליאו בבוקר והעייפות אחרי MRI בשלוש בבוקר הכריעו לטובת שנ"צ

 

[החתולית]

ברור שרייאט בלי שומן זה לא כיף

 

[יצורה]

אללי

התיאורים שלך כמעט עשו לי חשק לבשר.
ובפעם הבאה שאת בבר לחם - תרימי טלפון

 

[סבתא רותרות]

נראה לי שהשמטת פסיק בין ההמבורגר לבין לב השור שזה זן של

עגבניה.
הכריך הראשון נשמע מעולה. תודה.

 

[החתולית]

לא השמטתי ולא היתה עגבניה

למען האמת, תיאור המנה על הלוח במסעדה היה:
לחמניית בריוש, לב שור, שרימפס ואיולי סרטנים.
&nbsp
ליד הניחו תפוצ'יפס משקית.

 

[סבתא רותרות]

אז ההמבורגר היה עשוי מלב בקר?

 

[החתולית]

כנראה. לא שאלתי, כי בזמן אמת לא שמתי לב לתיאור המלא.

 

[תום שלמוני]

ההמבורגר אכן היה עשוי מלב שור

לא הייתי שם אבל גם אני אוהב מאוד לב טחון כולל להמבורגר.
לרוב אני מבקש שיטחנו לי עם הרבה מהשומן בבסיס הלב וזה נהדר

 

[סבתא רותרות]

גם אני אוהבת לב כשהוא טרי טרי. אבל לראשונה אני שומעת

על המבורגר מלב. חידוש מעניין. תודה.

 

[zippa]

הו, באן מי! רוצה גם..

אני משתוקקת לבאן מי כהלכתו מאז הטיול בוייטנאם. איך מתעדכנים על אירועים נוספים כאלה בברוט??

תודה...

 

[החתולית]

בפייסבוק (ככה עובדים דברים היום)

הם פתחו אירוע שראיתי בעמוד של אבירם כץ.

 

[zippa]

תודה

האמת שהתחלתי בחיפוש בפייסבוק, אבל לא מצאתי עמוד רשמי של המקום.
אולי זה איבנט רק לחברים, כי כרגע אני רואה רק תמונה של התפריט המיוחד שאלדד לוי העלה בעמוד שלו ותייג את האחרים. אעקוב אחריהם...

 

[החתולית]

עקבי אחרי אבירם כץ

 

[Ornitr]

ביקרנו בחוות קורנמל שבדרום.

היה נפלא. מאוד מומלץ למי שנמצא באזור.

בשבת שמשית של סוף דצמבר, בדרך חזרה מטיול בדרום, אורנית ואני החלטנו לעצור בחוות קורנמל בנגב הצפוני למעט גבינות עיזים ואירוח מדברי. במבט ראשון המקום לא נראה מרשים במיוחד, זוהי חווה קטנה העומדת על ראש גבעה לצד כביש 40, עם מספר צריפונים ודיר עיזים. אבל אם עוקפים מעט את מתקני החליבה מגיעים לשני קרונות רכבת ישנים הממוקמים ממש על קצה הגבעה שהוסבו מחדש לשמש כחנות הגבינות ומסעדת החווה, וכאן בעצם מתחיל הסיפור.

החווה הוקמה ב-1997 על ידי ענת ודניאל קורנמל וב-2007 התווספה לחווה גם המסעדה הקטנה. תפריט המסעדה כולל מנות חמות וקרות, כולן עם גבינות המשק כמובן. בשביל להינות מכל העולמות הזמנו אחת מכל סוג – מגש גבינות, שכלל פרוסות תום, עדי ופטה עם תפוח מבושל ביין במרכז, ומנה ייחודית למסעדה שנקראת "מקלות עדנה" ומורכבת מגבינת עדנה עטופה בבצק פריך שמגיעה עם סירופ יין ותפוחים חם.

המסעדה לא עובדת לפי כללי טקס מסויים ומה שמוכן יוצא לשולחן. זה עבד מצוין עבור שנינו כיוון שיכולנו לטעום משתי המנות ולתת לכל אחת את הכבוד שלה. התענוג האישי שלי היה מהגבינות הקשות של החווה – תום ועדי. שתי הגבינות מגיעות עם אחוז שומן גבוה (40%) וריח חזק וטוב. העדי מזכירה מעט גבינת פרמז'ן, אבל כיוון שמדובר בגבינת עיזים במקום בקר הטעם משתנה מעט והגיוון מתקבל בברכה. אותו שינוי ניתן למצוא גם בגבינת התום, שבדרך כלל כוללת אחוז שומן נמוך אך כאן מגיעה עגלגלה ושמנה.

"מקלות עדנה" הייתה גם היא מנה מוצלחת והגיעה על צלחת רותחת כאשר סירופ היין עדיין רוחש ומבעבע. הבצק היה פריך, הגבינה מעט מלוחה והסירופ מתקתק. אין צורך להוסיף מעבר לזה, המנה הייתה פשוטה וטובה והייתה נעימה לשנינו. לקינוח חלקנו יחד פנקוטת יוגורט עיזים שהגיעה בצנצנת זכוכית קטנה עם ריבה ביתית ויצאנו למסע חזרה למרכז הארץ.

אני יודע שבכל טיול עתידי שלי באזור אני אעצור בחוות קורנמל לביקור, יותר בשביל הגבינות מאשר בשביל המסעדה, אך פה גם הנקודה שאני מנסה להבהיר – לחווה אין משווקים ולא ניתן להשיג את הגבינות בשום מקום מלבד בחווה עצמה, וזה חבל כי הן ממש מוצלחות. עד שמצב זה ישתנה, אם אתם מוצאים את עצמכם נוסעים על כביש 40 באזור משאבי שדה, אני ממליץ לעצור להפסקה קלה בחווה. זה שווה את זה גם אם רק בשביל פרוסת גבינה קטנה ונוף המדבר מסביב.

בקרו אצלנו בבלוג לקריאה נוספת

 

[FiReBall]

אני לא יודע מה המצב היום

אבל בעבר כתית היו מגישים גבינות של קורנמל, וכך גם מסעדות נוספות שאיני זוכר את שמן.
&nbsp
&nbsp

 

[החתולית]

אנחנו אוהבים לעצור בחוות קורנמל

כשאנחנו יורדים לבקר את המשפחה בערבה. לא זול, אבל כל כך טעים.

 

[tatan48]

סיפור ב3 מערכות

מרץ 1996 - חייל שלא מזמן איבד חבר טוב בפיגוע בקו 18, מחליט לבקר בפעם הראשונה במסעדת גילי'ז שהחבר מאוד אהב. החייל מתענג על אחד הסטייקים הטובים שיצא לו לאכול (לפחות ד'אז)

אפריל 2004 - החייל לשעבר מגיע לגילי'ז בגרסה מוגדלת בנמל תל אביב ומגלה מסעדה סבירה שהקסם הירושלמי התפוגג ממנה לגמרי.

פאסט פורוורד ליום חמישי שעבר
החלטתי לראות כיצד גילי'ז מתאקלמת במשכנה החדש ברח' החשמונאים ושמחתי לראות שהמקום לא גדול (מזכיר את מסעדת המקור קצת). פחות שמחתי למצוא את עצמי בעיצומו של ערב ג'אז אבל בסופו של דבר הצלחתי להנות מהמוזיקה אף על פי שבחלקים רבים חשתי שהיא חוזרת על עצמה.

מכיוון שקיבלתי תפריט מיוחד לערב ג'אז (מחירים מוזלים אגב) כנראה שימי חמישי מוקדשים למוזיקה הזו והבנתי שבירושלים היו גם ערבי ג'אז בחמישי.

הזמנתי קוקטייל וודקה ופירות יער שהיה מעולה ואיזן היטב אלכוהוליות ופירותיות.

הזמנתי סלט עגבניות עם פטה ובצל ונקניקיות חזיר על הגריל וכתוספת בחרתי גראטן תפוחי אדמה

לפני האוכל הגיעה לחמניה מאורכת עם חמאה. הלחמניה נראתה ביתית
למדי והרגישה טרייה אבל לא טרחו לחמם אותה ואילו החמאה באה במיכל 10 גרם של טרה מהסוג שנפוץ בבתי קפה. הייתי מסתדר מצוין גם בלי הלחמניה הזו אבל
שמחתי לראות שב2015 יש עוד מסעדות שלא גובות אקסטרה על לחם.

הסלט היה פשוט מאוד וביתי מאוד אך עם זאת גם טרי מאוד וטעים מאוד.
לאחר מכן הגיעו הנקניקיות יחד עם כרוב כבוש חמים, חרדל, קטשופ ולחמנייה מסוג אחר שהייתה רחבה יותר, רכה יותר בפנים ובעיקר חמה.
לא התאפקתי והכנתי לי נקניקיה בלחמניה משודרגת.

הגראטן הזכיר לי נשכחות מהגלגול הראשון של המסעדה, אין מה לעשות תפוחי אדמה ושמנת זה זיווג נפלא למרות מחאות הקרדיולוגים.

החלטתי להזמין מנת בשר מהתפריט הרגיל ונזכרתי שמעולם לא יצא לי לאכול סטרוגנוף, הפעם בחרתי תוספת של תפוחי אדמה מטוגנים.

שוב הגיעה לחמניה עם חמאה, כנראה בשביל לנגב את הרוטב.
לאכזבתי הבשר במנה נחתך קטן מדי ולכן היה פחות עסיסי ממה שלטעמי היה אמור להיות אבל הבשר הסתדר לא רע עם הפטריות ורוטב השמנת העשיר (ולעזזאל הקרדיולוג)

תפוחי האדמה המטוגנים היו טובים, הזכירו קצת הום פרייז רק בלי רוטב.

בתפריט הקינוחים (המצומצם עד מאוד) מופיעה מנה של שני כדורי סורבה, שאלתי איזה יש וענו שיש סורבה קסיס וסורבה פטל. שניהם היו מצוינים אבל הפטל קנה אותי יותר.

לא התאפקתי והזמנתי קינוח נוסף של גלידת וניל ברוטב אגסים. גלידת הוניל
הייתה בין הטובות שטעמתי לאחרונה ורוטב האגסים הכיל יותר יין וסוכר מאגסים אבל השתדך היטב לגלידה. אם אתם רגישים למתיקות יתר תבקשו את הרוטב בצד.

לפני טיפ החשבון עמד על 289 ש"ח (מתוכם 119 הסטרוגנוף אאל"ט)
אני זומם ביקור חוזר מתישהו לטובת אחד הסטייקים.

 

[pix37]

תודה רבה - לביקורת כל כך מפורטת מגיע שרשור משלה

אין טעם לצרף ביקורת מקיפה לשרשור סוף השבוע שנועד למקרים בהם אין כח לכתוב ביקורת מלאה ומקיפה כמו שעשית

 

[salo22]

סופ"ש

לא זוכר מה היה, בעיקר סידור אריזת תבלינים מחבשוש, שנקנו בגיחה באמצע השבוע. המון המון דברים, כרגיל ביקור שמחייה את הנפש. משאיר שם יותר מידי כסף ומעט מידי זמן להשתמש בשפע התבלינים, קוראים לזה התמכרות

באותה גיחה יצא לאכול באגט עם מעורב אצל שמואל בשוק הכרמל, טעים, כמו הכל היום, יקר ולא ממש "אוכל רחוב" במיטבו, לדעתי, 44 ש"ח לבאגט לא גדול במיוחד, מעורב וממרחי לימון ושום טובים (אולי זה הטרנד של 2015 במקומות ה"לא מתיימרים" &quot

), כולל כוס לימונדה, בהתחשב בזה שארוחה עסקית מלאה ניתן אולי גם למצוא ב 70 ש"ח, אז המחיר לטעמי בהחלט גבולי, אבל הרוב זה ככה היום, זה מה יש.