קצרים ליום שלישי

איזה יופי של רעיון - היא על כביש את על שטח

וכך שתיכן יכולות להתאמן יחד. מקסים.
ברוררר שברחת לה. אחרת איך היית את

נשמע אחלה אימון איכות.
 

מור שלז

New member
איזה אלופה! על אופני שטח ברחת לה??

לא רוצה לחשוב מה יהיה איתך בדזרט צ'אלנג'

אימון משובח לשתיכן! איזה כיף לכן שיש לכן אחת את השנייה לאימונים האלו: גם בריצה, ועכשיו גם באופניים. לגמרי משובח!
 
מתי הדזרט צ'אלנג'?

אני זוכרת את התיאורים שלך משנה שעברה, ואפילו פעם עלו לי ולפרטנר שלי מחשבות לעשות יחד את המסלול הקצר, מחשבות שירדו ממש מהר, אבל התיאורים שלך היו מדהימים!
 
1.12 מרתון זוגות אופני הרים


http://www.desertchallenge.co.il/content-2

ממש לא חושבת שהמסלול הקצר גדול עלייך. לפי מה שראיתי ושמעתי בזמנו מהאיש שלי, יש שם עליה אחת קשה שהרוב המכריע של הרוכבים יורדים מהאופניים ועושים ברגל.

הנופים באיזור מקסימים. נשמע לי אירוע שממש תפור עלייך.
 
ספונטאני זה הכי....אחותי

בשל המצב בוטל טיול שהייתי אמורה לצאת אליו בסופ"ש מה שאומר החלטה ספונטאנית לרוץ במרוץ הבית שלי בגבעתיים (מי יודע- אולי אפילו המשפוח'ה יוציאו את הראש מהחלון ויעודדו
).
יאללה, 10K בלי לחשוב יותר מידי.
מה יהיה- יהיה. העיקר זה הלוקלפטריוטיות והספונטאניות. לא ככה
 
אין כמו מרוץ הבית


שסוגרים לכבודך את הרחובות "שלך"
תהני, אחותי! סחתין על הספונטאניות
 
"אני נשבע לך שאת לא לגמרי נורמלית...."

אחרי יומים מנוחה מהמרוץ (ומריצה ננוח לפחות שבוע), ונדודים מרחבי הארץ עם חזרה כל ערב לביתינו לישון - אמרנו היום נשארים בבית. הילדים עייפים מהנסיעות ולנו נמאס. אז סידרנו בבוקר את המחסן שיוכל להכין את האופנים החדשות שמגיעות מחר!!! ניקינו את הגינה בקיצור מעין פסטורליות בין אזעקה לאזעקה.
בצהרים אני שמה בגדי ספורט ומודיעה לבעלי שאני הולכת ל"חדר כושר של ההורים שלך". להורים שלו יש סטים של משקולות, אליפטי ישןןןן ואופני כושר מצויינות. בעלי מסתכל עלי ואומר: "אני נשבע לך שאת לא נורמלית...." אבל חצי שעה אליפטי וחצי שעה אופנים ובא לציון גואל!
 
מישהי צריכה להביא את הגואל לציון
אלופה


איזה כיף שיש אופציה של חדר כושר ביתי שמצוייד, מן הסתם בממ"ד צמוד, שלא נצטרך


על התושיה והיכולת למצוא דרך לזמן את האנדורפינים הנחוצים למצב או לכל מצב....
 

תומרונתם

New member
מנהל
את יודעת שמיקום ה"לא" מאוד משמעותי...

זה יכול בקלות להיות "אני נשבע לך שאת לגמרי לא נורמלית..." !!

מעריצה את האופטימיות שלך, את מוכיחה לי יום אחרי יום שעם ישראל חזק!!!!! (ותאמיני לי, מפה נורא קשה)
 

מור שלז

New member
במצב הלא נורמלי הזה, את הכי נורמלית בעולם

אבל קודם כל: כמה שאני שמחה לשמוע ממך
את במחשבותי כל יום, לאורך כל היום. בכל פעם שאני שומעת על מטחי הטילים בדרום, בכל פעם שאני שומעת עוד צבע אדום ברדיו, מייד אני שואלת את עצמי מה איתך.
נכנסת לפורום רק כדי לבדוק אם יש עדכון ממך

ואז לראות עדכון משמח כל כך על ה"לא נורמליות" הנורמלית שלך - זה הכי משמח בעולם


איזה יופי שלהורים שלו יש "חדר כושר" מצוייד שכזה!

אגב, לפעמים כשאני מוגבלת לחדר כושר, אני אוהבת לעשות אימון החלפות: 10 דקות אליפטי, 10 דקות אופניים וחוזר חלילה כמה זמן שנמשך האימון. מדהים כמה שאימון כזה יכול להיות מגוון ולהעביר מהר את הזמן.
עוד אופציה לגיוון אימון בחדר כושר: 5 דקות אופניים או אליפטי ואז סט של חיזוק: למשל 10-30 חזרות של סקוואטים. עוד אימון קריעה, אבל מעביר את הזמן מעולה (תתחילי מ-10 חזרות באימון הראשון, ותעלי בהדרגה ל-30).

תתחדשו על האופניים


ברוח ההזמנה שלך להגיע לרכוב איתך בדרום, אני מזמינה אותך להגיע לרכוב איתי כאן במרכז. מתי שבא לך תגידי (אני אפילו יכולה "לבזבז" עליך עוד קצת מימי החופש שלי)
 

תומרונתם

New member
מנהל
איזה רעיון כיפי לשילוב!

לא חשבתי על זה אף פעם...
ובכלל בזמן האחרון האימונים שלי הם ממש רק ריצה (ולאחרונה חזרתי קצת לעבוד על core), אז אולי הגיע הזמן קצת לשלב באמת

עשית לי חשק!
 
אחלה רעיונות

אני לא לגמרי בטוחה שהבנתי את כל המונחים אז אם אני אגיע לזה ואתקע צפי לSMS תוך כדי אימון....
ולרכב איתך, אחרי שעלית וירדת אתמול מדרגות ניראה לי גדול עלי בכמה מידות
 

מור שלז

New member
קודם כל, בכיף. מצפה ל-SMS שלך


וחוץ מזה, לגבי הרכיבות: בואי תרכבי איתי, ואז נדבר...
אני עדיין מפחדת מכל תלולית קטנה, ההבדל היחיד הוא שעכשיו בחלק מהמקרים אני מצליחה להתגבר על הפחד...
 
הכי נורמלית שיש!

אגב, במלחמת לבנון השניה, התאמנתי בחדר כושר שנמצא בתוך מקלט. תוך כדי האימונים יכולתי לראות בטלויזיה את שידורי הנפילות שארעו בשכונות הסמוכות (ואזעקה תפסה אותי גם במהלך ריצה ברחוב).
טוב שמצאת את הדרך לפרוק אנרגיות, ותתחדשי על האופניים!
 

תומרונתם

New member
מנהל
אמנם שלישי (אפילו שכתוב שני), והעדכון שלי

הוא לראשון בכלל...
אבל אתמול נפלתי עם איזה וירוס 24 שעות כזה קטלני, ופשוט לא הרמתי את הראש מהמיטה כל היום, ממש, ישנתי כל היום! אולי עם הפסקה של כמה שעות לא רצופות.

אבל בראשון, עשיתי ריצה שהחזירה לי יפה יפה את החיבוק העצמי שלי, את האמונה במה שאני מסוגלת לעשות.
אחרי שבשבועיים האחרונים רק רצתי ריצות קטנות של 2.5 עד 3 מייל (עד 5 ק"מ), פתאום מזג אוויר המהמם והשמים הכחולים הביאו את המחשבה - למה לא 10 היום?
אז יצאנו עם העגלה ופצפוני (שבכלל ישן כל הדרך כי היה צהרים), ורצתי את ה-10 ק"מ הכי מהירים שהיו לי בשנתיים האחרונות!!! מדובר כולה ב-3 דקות פחות, כן... אבל עדיין, ההרגשה בשמיים.

אז כן, אני יכולה.
 
למעלה