סינגלים לחופש הגדול
לכבוד החופש הגדול שהחל היום, והעובדה שאין לחץ זמן להיות בבית עד 7:30 זכיתי לצ'ופר מיוחד: ריצת סינגלים עם נועה ושרה.
אחחח, כמה שהתגעגתי לריצות הרגועות האלו.
ההתחלה היתה לי קשה. בכל זאת נצברו ברגליים 38 ק"מ אתמול שנפרשו על פני חמש שעות ריצה. לפי אסכולת הגב לגב הבוקר הזה התחיל היישר מהשעה השישית.
הרגליים הרגישו פשוט מאובנות. כואב לרוץ על רגליים מאובנות, אבל אני כבר למודת נסיון וידעתי שתוך כמה דקות הן ישתחררו, ואכן כך היה.
ואיזה נוף מדהים! התחלנו הפעם מאיזור שונה, טיפסנו למעלה עם סינגל ענבה וזכינו לראות זריחה מדהימה ויפהפיה שליוותה אותנו כל הדרך בירידה.
משם לתוך היער, ומייד הרגשנו כאילו מישהו הפעיל את המזגן בפול עוצמה. איזו קרירות נעימה!
משם המשכנו למפגש קצר עם סינגל הרצל, וחזרה מקטע אחר של ענבה.
בשעה השנייה של הריצה (או בעצם בשעה השביעית של הגב לגב) הרגליים כבר נפתחו לגמרי ופשוט הרגשתי שאני יכולה לרוץ ככה עוד ועוד. תחושה מדהימה. זה היה השלב שבו גם קלטתי שבעצם רצתי כבר יותר ממרתון בשטח. (לפני נועה בשלב הזה כבר היו ברגליים קרוב ל-47 ק"מ). מספר בלתי נתפס בשבילי, רק לפני חצי שנה לא הייתי מעלה בדעתי שזה אפשרי עבורי בכלל!
בשלב מסויים נועה נאלצה לקצר וחתכה הביתה, ושרה ואני המשכנו לנו בריצת טיול קלילה בסינגל הלסת התחתונה. הייתי יכולה להמשיך ככה עוד ועוד, והאמת שגם רציתי, אבל המבוגרת האחראית שבי החליטה שקרוב לשעתיים זה כבר ממש מספיק, וחזרנו לאוטו.
אחחח, איזה כיף שהגיע החופש הגדול
ריצה מדהימה, חברה מקסימה, נופים קסומים וכמובן זריחה. אחלה דרך להתחיל את השבוע.
שבוע נפלא וקסום לכולן