אני מקבלת דעות שונות משלי באהבה
גם אם אני מתוסכלת מזה שלעיתים קרובות אני בדעת מיעוט, ומרגישה שזה הולך ומתחזק משנה לשנה, אבל אני אף פעם לא ארד בגלל זה על טעם של אנשים או אתייחס אליהם כאילו הם איזה עדר של סוגדים בלי דעה עצמאית. למרות התסכול מלהיות בעמדת מיעוט, אני מקבלת את זה כעובדה, ובכל תחום בחיים יש אנשים שנמצאים בעמדת מיעוט, אבל כמו שאמרת, אם כולם היו אותו הדבר, העולם היה מאוד משעמם! מה שמרגיז אותי שיש אנשים שמנסים לייחס העדפות מוסיקליות לכל מיני תיאוריות, בעוד שבסופו של דבר הכל עניין של טעם אישי! הייפ ויחסי ציבור עוזרים לפעמים למשוך תשומת לב כלפי שיר מסויים, שבנסיבות אחרות אולי פחות היינו שמים לב אליו, אבל אף אחד לא יתחיל לאהוב שיר שאינו לטעמו רק מפני שזה טרנדי לאהוב אותו, מפני שהוא מגיע משוודיה או מפני שהולחן ע"י ז'לקו! אני אוהבת את השיר של דנמרק כי זה סגנון מוסיקלי אהוב עליי, לא מפני שהוא מייצג את דנמרק ולא את מלטה או את ליטא! באותה מידה לא הייתה לי בעייה להודות בשנה שעברה שהשיר של ז'לקו אכזב אותי ושציפיתי ממנו להרבה יותר (מה שלא משנה את העובדה שזה שיר מקסים, אבל עדיין ציפיתי ליותר!) או שמדינות הבלקן אהובות לבי לא עמדו בציפיות שלי ב-2011.
לגבי דנמרק, ממש אין הייפ סביבה כמו סביב שוודיה, אבל מכיוון שהקדם הדני לרוב מתקיים די בתחילת עונת הקדמים, הוא הראשון שמביא קצת ניחוח סקנדינבי, ולכן ההתלהבות יחסית גדולה, לפחות בהשוואה לקדמים שהתקיימו קודם. אבל זה נכון שדנמרק לכשעצמה לא מעוררת את אותה התלהבות כמו שוודיה או אפילו נורווגיה.
