שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...

[אביתר777777777777777]

שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...

שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...
של קרונועי אסלינגן גרורים ביום 09.04.1968. התמונות צולמו בנהריה ובתל-אביב מרכז והן נמצאות גם בקישור שיצורף לאחר שאפרסם את שתי התמונות. הנה הראשונה בנהריה:

 

[אביתר777777777777777]

והנה התמונה השניה בתל-אביב מרכז: 09.04.1968:

שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...
של קרונועי אסלינגן גרורים ביום 09.04.1968. התמונות צולמו בנהריה ובתל-אביב מרכז והן נמצאות גם בקישור שיצורף לאחר שאפרסם את שתי התמונות. הנה הראשונה בנהריה:

והנה התמונה השניה בתל-אביב מרכז: 09.04.1968:
שמו של הצלם מופיע כמובן בתמונות.

 

[אביתר777777777777777]

אפשר לשים לב לפנס הקדמי העליון הלא מקורי שנלקח מקטרי G12

והנה התמונה השניה בתל-אביב מרכז: 09.04.1968:
שמו של הצלם מופיע כמובן בתמונות.

אפשר לשים לב לפנס הקדמי העליון הלא מקורי שנלקח מקטרי G12
והוא הפנס הכפול. הסיבות לכך היו לפחות שתיים:
1. רצון להעניק אחידות בתאורה העליונה אם כי באותה תקופה הדבר היה חסר חשיבות כי לא היו רכבות "פוש-פול" והפנסים הללו יכלו להאיר מאחור רק את חלקו האחורי של הקטר...
2. הפנס המקורי היה עגול וגדול. קיים מקום להניח שחלפים לו לא היו בנמצא והיה צורך לאלתר תאורה מחלקים שהיו במלאי. שימו לב למיקום הפנס העגול הגדול המרכזי העליון אשר המסגרת או הבסיס שלו שרדו.

 

[אביתר777777777777777]

ועכשיו לסיום הקישור: שבת שלום.

שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...
של קרונועי אסלינגן גרורים ביום 09.04.1968. התמונות צולמו בנהריה ובתל-אביב מרכז והן נמצאות גם בקישור שיצורף לאחר שאפרסם את שתי התמונות. הנה הראשונה בנהריה:

ועכשיו לסיום הקישור: שבת שלום.
[URL]http://www.drehscheibe-online.de/foren/read.php?17,6587568[/URL]

 

[אברשקה666]

תמונות נפלאות, מעוררות געגוע עז לרכבת של אז ולתקופה ההיא

ועכשיו לסיום הקישור: שבת שלום.
[URL]http://www.drehscheibe-online.de/foren/read.php?17,6587568[/URL]

תמונות נפלאות, מעוררות געגוע עז לרכבת של אז ולתקופה ההיא

 

[בועז ל]

תודה רבה; תמונות נהדרות!

שתי תמונות שגולש ותיק שכח להעלות קישור לגבייהן...
של קרונועי אסלינגן גרורים ביום 09.04.1968. התמונות צולמו בנהריה ובתל-אביב מרכז והן נמצאות גם בקישור שיצורף לאחר שאפרסם את שתי התמונות. הנה הראשונה בנהריה:

תודה רבה; תמונות נהדרות!
ובכלל, אני מתרשם שעיצוב הקרונועים היה די מתקדם ביחס לתקופה (אני טועה?).
חוץ מזה, האם תוכל לציין בין אילו שנים הופעל הציוד הזה בארץ?

 

[אביתר777777777777777]

משנת 1955 עד 1963 כקרונועים פעילים ומ-1964

תודה רבה; תמונות נהדרות!
ובכלל, אני מתרשם שעיצוב הקרונועים היה די מתקדם ביחס לתקופה (אני טועה?).
חוץ מזה, האם תוכל לציין בין אילו שנים הופעל הציוד הזה בארץ?

משנת 1955 עד 1963 כקרונועים פעילים ומ-1964
ועד 1979 כקרונועים (קרונות) גרורי קטר. בשנת 1992 שוקמו 7 קרונות ביניים לקרונות נוסעים והם הושבתו לפני 3 שנים.

 

[down under]

הרבה הרבה אחרי 79' השתמשו בהם

משנת 1955 עד 1963 כקרונועים פעילים ומ-1964
ועד 1979 כקרונועים (קרונות) גרורי קטר. בשנת 1992 שוקמו 7 קרונות ביניים לקרונות נוסעים והם הושבתו לפני 3 שנים.

הרבה הרבה אחרי 79' השתמשו בהם
בתור קרונות גרורים (בלי מה שהיה פעם קרון המנוע, אלא רק קרונות הביניים).
אני בשנת 84' בצעתי הרבה מאוד נסיעות בקרונות שהיו במקור אסלינגנים.

 

[אביתר777777777777777]

אתה קצת מתבלבל קובי: 7 קרונות הביניים שוקמו

הרבה הרבה אחרי 79' השתמשו בהם
בתור קרונות גרורים (בלי מה שהיה פעם קרון המנוע, אלא רק קרונות הביניים).
אני בשנת 84' בצעתי הרבה מאוד נסיעות בקרונות שהיו במקור אסלינגנים.

אתה קצת מתבלבל קובי: 7 קרונות הביניים שוקמו
החל משנת 1994 והוחזרו לשרות כקרונות רגילים בשנת 1995 - כל השבעה שמספרם היה 111ב עד 117ב. ב=ביניים.
הם כולם הושבתו עד סוף 1979 כולל קרונות הביניים ואתה מוזמן לבדוק את הענין בארכיון הרכבת בחיפה. הם נגרטו בדו"ח בשנת 1983 כך שאין שום אפשרות שנסעת בהם בשנת 1984.

 

[down under]

אז איזו קרונות היו ברכבת בין השנים 83' עד 89'?

אתה קצת מתבלבל קובי: 7 קרונות הביניים שוקמו
החל משנת 1994 והוחזרו לשרות כקרונות רגילים בשנת 1995 - כל השבעה שמספרם היה 111ב עד 117ב. ב=ביניים.
הם כולם הושבתו עד סוף 1979 כולל קרונות הביניים ואתה מוזמן לבדוק את הענין בארכיון הרכבת בחיפה. הם נגרטו בדו"ח בשנת 1983 כך שאין שום אפשרות שנסעת בהם בשנת 1984.

אז איזו קרונות היו ברכבת בין השנים 83' עד 89'?
כי חד משמעי אני זוכר במובהק קרונות שנראו בדיוק אבל בדיוק כמו אלו בפרק של עברית בסימנטוב.
ואני נסעתי ברכבת מאות נסיעות בשנים 84' ו-85'.
יום יום מחדרה לת"א בבוקר ולפחות פעם בשבוע גם בחזור מת"א לחדרה.

 

[אביתר777777777777777]

עכשיו הבנתי את טעותך: תריסי העץ היו משותפים

אז איזו קרונות היו ברכבת בין השנים 83' עד 89'?
כי חד משמעי אני זוכר במובהק קרונות שנראו בדיוק אבל בדיוק כמו אלו בפרק של עברית בסימנטוב.
ואני נסעתי ברכבת מאות נסיעות בשנים 84' ו-85'.
יום יום מחדרה לת"א בבוקר ולפחות פעם בשבוע גם בחזור מת"א לחדרה.

עכשיו הבנתי את טעותך: תריסי העץ היו משותפים
לקרונות היגוסלביים ולקרונות האסלינגן. למעשה מבפנים נראו הקרונות מאוד דומים, כולל הפרסומות בקצות הקרונות לדג בקלה, אוליווטי, מכונות תפירה ברווזר ועוד. היה זה בתקופה שכמעט בכל הקרונות היו בחלונות תריסי עץ. מכאן נובע הבלבול אצלך. בכל 43 הקרונות היגוסלביים מתוצרת "מטאלקה" או "בוריס קידריץ' " היו תריסי עץ בחלונות בדיוק כמו בסרט של סימן טוב. רק בשנות ה-90 עם שיפוצם, הוסרו התריסים שצבעם היה חום כהה.
ואגב: לפעמים אנו בטוחים במשהו, אבל בפועל הוא לא היה ! הסיפור הכי מפורסם שלי הוא שעד היום אני בטוח שבשנת 1980 ראיתי את קטר 123 בתחנת הרכבת בירושלים. זה כמובן לא יכול להיות כי 123 "נהרג" בתאונה המפורסמת בשנת 1975 וחבר טוב שהיה איתי זכר דווקא שבאותו יום ראינו את 125 ואת 122 בירושלים ולא 123. אבל מהון להון לא ממש טעיתי ואכן ראיתי "123" בירושלים בשנת 1980. כיצד זה יתכן?? לקטר 122 נשברו 2 שמשות פנס עליון מקדימה שעליהן היה רשום 122. מה עשו? לקחו מהגרוטאה של 123 את השמשות שלו אבל שכחו למחוק את ה-3 ולצבוע במקומו 2 ! כך יצא שבאותו יום הגיע 122 לירושלים כאשר בצד אחד הוא 122 אך בצד השני הוא "123". את זה גיליתי לאחר שנים רבות באמצעות צילומים של 122 שהגיעו לידיי שבהם נראה ה-2 האחרון בדוגמת צביעה שונה במקצת מה-12 הקדמיים לאחר שתוקנו שמשות הפנסים והספרה 2 נצבעה במקום הספרה 3.

 

[down under]

אגב הקרונות של שנות ה-80 הראשונות (לא כולל הקרון ה"בריטי"

עכשיו הבנתי את טעותך: תריסי העץ היו משותפים
לקרונות היגוסלביים ולקרונות האסלינגן. למעשה מבפנים נראו הקרונות מאוד דומים, כולל הפרסומות בקצות הקרונות לדג בקלה, אוליווטי, מכונות תפירה ברווזר ועוד. היה זה בתקופה שכמעט בכל הקרונות היו בחלונות תריסי עץ. מכאן נובע הבלבול אצלך. בכל 43 הקרונות היגוסלביים מתוצרת "מטאלקה" או "בוריס קידריץ' " היו תריסי עץ בחלונות בדיוק כמו בסרט של סימן טוב. רק בשנות ה-90 עם שיפוצם, הוסרו התריסים שצבעם היה חום כהה.
ואגב: לפעמים אנו בטוחים במשהו, אבל בפועל הוא לא היה ! הסיפור הכי מפורסם שלי הוא שעד היום אני בטוח שבשנת 1980 ראיתי את קטר 123 בתחנת הרכבת בירושלים. זה כמובן לא יכול להיות כי 123 "נהרג" בתאונה המפורסמת בשנת 1975 וחבר טוב שהיה איתי זכר דווקא שבאותו יום ראינו את 125 ואת 122 בירושלים ולא 123. אבל מהון להון לא ממש טעיתי ואכן ראיתי "123" בירושלים בשנת 1980. כיצד זה יתכן?? לקטר 122 נשברו 2 שמשות פנס עליון מקדימה שעליהן היה רשום 122. מה עשו? לקחו מהגרוטאה של 123 את השמשות שלו אבל שכחו למחוק את ה-3 ולצבוע במקומו 2 ! כך יצא שבאותו יום הגיע 122 לירושלים כאשר בצד אחד הוא 122 אך בצד השני הוא "123". את זה גיליתי לאחר שנים רבות באמצעות צילומים של 122 שהגיעו לידיי שבהם נראה ה-2 האחרון בדוגמת צביעה שונה במקצת מה-12 הקדמיים לאחר שתוקנו שמשות הפנסים והספרה 2 נצבעה במקום הספרה 3.

אגב הקרונות של שנות ה-80 הראשונות (לא כולל הקרון ה"בריטי"
של המקומות השמורים, זה עם הונטילטור) היו, אני זוכר משני סוגים. האחד שנאתי שנאת מוות והשני מאוד אהבתי.
הראשון, זה ששנאתי, היה שהריפוד של המושבים היה מעין ירוק כהה וללא ה"כריות" (לא יודע איך לקרוא להן) בקצה המושב במעבר וגם בצמוד לקיר הקרון.
השני, אותם מאוד אהבתי, הריפוד היה סוג של כמו כחול בהיר/תכלת וכן עם כריות הן בחלק שנוגע בקיר, קרי ליד החלון והן בחלק של המעבר.
מדוע אהבתי אותם? כי יכולתי להניח את הראש ולישון 30 דקות בנסיעה מחדרה לת"א בבוקר...


אגב, ה"כרית" לא היתה על הגב של המושב אלא במאונך למושב, מעין חצי עגול מרופד בצבע של המושב (כחול/תכלת)

 

[אביתר777777777777777]

היו אז שלושה סוגים ולא שניים:

אגב הקרונות של שנות ה-80 הראשונות (לא כולל הקרון ה"בריטי"
של המקומות השמורים, זה עם הונטילטור) היו, אני זוכר משני סוגים. האחד שנאתי שנאת מוות והשני מאוד אהבתי.
הראשון, זה ששנאתי, היה שהריפוד של המושבים היה מעין ירוק כהה וללא ה"כריות" (לא יודע איך לקרוא להן) בקצה המושב במעבר וגם בצמוד לקיר הקרון.
השני, אותם מאוד אהבתי, הריפוד היה סוג של כמו כחול בהיר/תכלת וכן עם כריות הן בחלק שנוגע בקיר, קרי ליד החלון והן בחלק של המעבר.
מדוע אהבתי אותם? כי יכולתי להניח את הראש ולישון 30 דקות בנסיעה מחדרה לת"א בבוקר...


אגב, ה"כרית" לא היתה על הגב של המושב אלא במאונך למושב, מעין חצי עגול מרופד בצבע של המושב (כחול/תכלת)

היו אז שלושה סוגים ולא שניים:
"מטאלקה" - 601 עד 643
"אורנשטיין קופל" - 51 עד 58
"קרל פושה" - 71 עד 84
וכמובן "המפוארים" של "דרבי" - 681 עד 688 שלא עלייהם אתה מדבר.

 

[אברשקה666]

היה הבדל בתצורת החלון ובצבע ובצורת המושבים ובדלתות הכניסה

עכשיו הבנתי את טעותך: תריסי העץ היו משותפים
לקרונות היגוסלביים ולקרונות האסלינגן. למעשה מבפנים נראו הקרונות מאוד דומים, כולל הפרסומות בקצות הקרונות לדג בקלה, אוליווטי, מכונות תפירה ברווזר ועוד. היה זה בתקופה שכמעט בכל הקרונות היו בחלונות תריסי עץ. מכאן נובע הבלבול אצלך. בכל 43 הקרונות היגוסלביים מתוצרת "מטאלקה" או "בוריס קידריץ' " היו תריסי עץ בחלונות בדיוק כמו בסרט של סימן טוב. רק בשנות ה-90 עם שיפוצם, הוסרו התריסים שצבעם היה חום כהה.
ואגב: לפעמים אנו בטוחים במשהו, אבל בפועל הוא לא היה ! הסיפור הכי מפורסם שלי הוא שעד היום אני בטוח שבשנת 1980 ראיתי את קטר 123 בתחנת הרכבת בירושלים. זה כמובן לא יכול להיות כי 123 "נהרג" בתאונה המפורסמת בשנת 1975 וחבר טוב שהיה איתי זכר דווקא שבאותו יום ראינו את 125 ואת 122 בירושלים ולא 123. אבל מהון להון לא ממש טעיתי ואכן ראיתי "123" בירושלים בשנת 1980. כיצד זה יתכן?? לקטר 122 נשברו 2 שמשות פנס עליון מקדימה שעליהן היה רשום 122. מה עשו? לקחו מהגרוטאה של 123 את השמשות שלו אבל שכחו למחוק את ה-3 ולצבוע במקומו 2 ! כך יצא שבאותו יום הגיע 122 לירושלים כאשר בצד אחד הוא 122 אך בצד השני הוא "123". את זה גיליתי לאחר שנים רבות באמצעות צילומים של 122 שהגיעו לידיי שבהם נראה ה-2 האחרון בדוגמת צביעה שונה במקצת מה-12 הקדמיים לאחר שתוקנו שמשות הפנסים והספרה 2 נצבעה במקום הספרה 3.

היה הבדל בתצורת החלון ובצבע ובצורת המושבים ובדלתות הכניסה
לקרונות. אני זוכר שבאסלינגנים, להוציא את המושבים בקרונות הניהוג, צבע המושבים היה ירוק והמסגרת מעץ חום, ידית החלון הייתה בצורת שתי "אוזניים", בניגוד לחלונות ב"יוגוסלביים" שבהם היו שני עיגולים ממתכת שהיו אוחזים בהם ומורידים את החלון. התריסים היו דומים אולי אבל באסלינגן התריס היה מהודר יותר. ביוגוסלביים המושבים היו מסקיי כחול והמסגרת הייתה ממתכת כשלמעלה על המסגרת היו מעין ידיות ממתכת. פעם או פעמיים נסעתי בקרון ניהוג לשעבר של אסלינגן ושם היו ממש "כורסאות" נוחות ורכות בצבע כחול שהיו צמודות למחיצה שמאחוריה היה תא הניהוג (שכבר לא פעל אז כמובן). אני זוכר את האסלינגנים כמפוארים יותר מהיוגוסלביים.

 

[אביתר777777777777777]

אני בהחלט מסכים עם הקביעות שלך !

היה הבדל בתצורת החלון ובצבע ובצורת המושבים ובדלתות הכניסה
לקרונות. אני זוכר שבאסלינגנים, להוציא את המושבים בקרונות הניהוג, צבע המושבים היה ירוק והמסגרת מעץ חום, ידית החלון הייתה בצורת שתי "אוזניים", בניגוד לחלונות ב"יוגוסלביים" שבהם היו שני עיגולים ממתכת שהיו אוחזים בהם ומורידים את החלון. התריסים היו דומים אולי אבל באסלינגן התריס היה מהודר יותר. ביוגוסלביים המושבים היו מסקיי כחול והמסגרת הייתה ממתכת כשלמעלה על המסגרת היו מעין ידיות ממתכת. פעם או פעמיים נסעתי בקרון ניהוג לשעבר של אסלינגן ושם היו ממש "כורסאות" נוחות ורכות בצבע כחול שהיו צמודות למחיצה שמאחוריה היה תא הניהוג (שכבר לא פעל אז כמובן). אני זוכר את האסלינגנים כמפוארים יותר מהיוגוסלביים.

אני בהחלט מסכים עם הקביעות שלך !

 

[VT08]

קרונות 640 641 638

אני בהחלט מסכים עם הקביעות שלך !

קרונות 640 641 638
רכבת ישראל קלטה בשנת 1977 8 קרונות נוסעים מחלקה שניה יד שניה מרכבת בריטניה MK2C.
הקרונות קיבלו את הסיווג "שמור מיוחד" (להבדיל מקרון "שמור" רגיל). בתחילה היו ברכבות בקו (נהריה - ) חיפה - ת"א 2 קרונות שמורים בקצה הצפוני של הרכבת - "שמור מיוחד" ו"שמור". בהמשך נשאר רק "השמור המיוחד".
לצורך התפעול היומי נדרשו בראשית שנות ה-80 6 קרונות "שמור מיוחד" להפעלת רכבות קו החוף וקרון נוסף לקו חיפה - ירושלים. לפעמים היו מושבתים 2 קרונות מתוך השמונה לצורך תיקונים ולרכבת לירושלים צורף קרון "שמור" רגיל. כדי להתגבר על הבעיה, הוסב קרון יוגוסלבי מס. 640 בקישון לקרון "שמור מיוחד" ע"י החלפת 96 המושבים הרגילים ב-64 מושבים מרווחים מרופדים בצבע כתום. המושבים היו מרווחים אך כתוצאה מהגדלת המרווח בין המושבים נוצרה חוסר התאמה בינם לבין החלונות (מזכיר את המצב בקרונות הדו קומתיים מסדרה 5XX). מאוחר יותר הוסב גם קרון מס. 641 לקרון "שמור מיוחד".
ראוי להזכיר בהזדמנות הזאת גם את ההסבה שעבר קרון מס.638 באופן שהותקנו בו מושבים בשיטת "פנים אל גב" (כמו באוטובוס או במטוס). הקהל לא אהב את הסידור החדש ולא היה המשך לניסיון הזה...

 

[אביתר777777777777777]

תודה רבה איש יקר !!! אזכיר שגם קרונות 638-643 הגיעו ארצה

קרונות 640 641 638
רכבת ישראל קלטה בשנת 1977 8 קרונות נוסעים מחלקה שניה יד שניה מרכבת בריטניה MK2C.
הקרונות קיבלו את הסיווג "שמור מיוחד" (להבדיל מקרון "שמור" רגיל). בתחילה היו ברכבות בקו (נהריה - ) חיפה - ת"א 2 קרונות שמורים בקצה הצפוני של הרכבת - "שמור מיוחד" ו"שמור". בהמשך נשאר רק "השמור המיוחד".
לצורך התפעול היומי נדרשו בראשית שנות ה-80 6 קרונות "שמור מיוחד" להפעלת רכבות קו החוף וקרון נוסף לקו חיפה - ירושלים. לפעמים היו מושבתים 2 קרונות מתוך השמונה לצורך תיקונים ולרכבת לירושלים צורף קרון "שמור" רגיל. כדי להתגבר על הבעיה, הוסב קרון יוגוסלבי מס. 640 בקישון לקרון "שמור מיוחד" ע"י החלפת 96 המושבים הרגילים ב-64 מושבים מרווחים מרופדים בצבע כתום. המושבים היו מרווחים אך כתוצאה מהגדלת המרווח בין המושבים נוצרה חוסר התאמה בינם לבין החלונות (מזכיר את המצב בקרונות הדו קומתיים מסדרה 5XX). מאוחר יותר הוסב גם קרון מס. 641 לקרון "שמור מיוחד".
ראוי להזכיר בהזדמנות הזאת גם את ההסבה שעבר קרון מס.638 באופן שהותקנו בו מושבים בשיטת "פנים אל גב" (כמו באוטובוס או במטוס). הקהל לא אהב את הסידור החדש ולא היה המשך לניסיון הזה...

תודה רבה איש יקר !!! אזכיר שגם קרונות 638-643 הגיעו ארצה
כאשר הם צבועים חיצונית בצבע כתום !
את התמונה המצורפת צילם ג'יי דיימונד ביום 21.03.1973.

 

[down under]

תחנת חדרה (מערב), נכון?

תודה רבה איש יקר !!! אזכיר שגם קרונות 638-643 הגיעו ארצה
כאשר הם צבועים חיצונית בצבע כתום !
את התמונה המצורפת צילם ג'יי דיימונד ביום 21.03.1973.

תחנת חדרה (מערב), נכון?

 

[אביתר777777777777777]

בהחלט !

תחנת חדרה (מערב), נכון?

בהחלט !

 

[אברשקה666]

מכיוון שזה היה קרון בריטי עם חלונות שלא נפתחים אלא רק רפפות

קרונות 640 641 638
רכבת ישראל קלטה בשנת 1977 8 קרונות נוסעים מחלקה שניה יד שניה מרכבת בריטניה MK2C.
הקרונות קיבלו את הסיווג "שמור מיוחד" (להבדיל מקרון "שמור" רגיל). בתחילה היו ברכבות בקו (נהריה - ) חיפה - ת"א 2 קרונות שמורים בקצה הצפוני של הרכבת - "שמור מיוחד" ו"שמור". בהמשך נשאר רק "השמור המיוחד".
לצורך התפעול היומי נדרשו בראשית שנות ה-80 6 קרונות "שמור מיוחד" להפעלת רכבות קו החוף וקרון נוסף לקו חיפה - ירושלים. לפעמים היו מושבתים 2 קרונות מתוך השמונה לצורך תיקונים ולרכבת לירושלים צורף קרון "שמור" רגיל. כדי להתגבר על הבעיה, הוסב קרון יוגוסלבי מס. 640 בקישון לקרון "שמור מיוחד" ע"י החלפת 96 המושבים הרגילים ב-64 מושבים מרווחים מרופדים בצבע כתום. המושבים היו מרווחים אך כתוצאה מהגדלת המרווח בין המושבים נוצרה חוסר התאמה בינם לבין החלונות (מזכיר את המצב בקרונות הדו קומתיים מסדרה 5XX). מאוחר יותר הוסב גם קרון מס. 641 לקרון "שמור מיוחד".
ראוי להזכיר בהזדמנות הזאת גם את ההסבה שעבר קרון מס.638 באופן שהותקנו בו מושבים בשיטת "פנים אל גב" (כמו באוטובוס או במטוס). הקהל לא אהב את הסידור החדש ולא היה המשך לניסיון הזה...

מכיוון שזה היה קרון בריטי עם חלונות שלא נפתחים אלא רק רפפות
בקצה ומיזוג עדיין לא היה ברכבת, הקרונות האלה היו הופכים בקיץ למלכודת חום ומחנק ואיש כמעט לא נסע בהם בקיץ. בכלל, לאחר שאגד הכניס לשירות בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 את האוטובוסים הממוזגים, הרכבות בקיץ נסעו כמעט ריקות להוציא את ימי שישי וראשון. החום היה בלתי נסבל.