אמירות של פוליטקאים עושות הרבה נזק
וגם אם יחסי המסחר נשארו טובים כשהיו, כלפי חוץ יש מתיחות קשה. ארדואן גרם להרבה התססה בעם הטורקי, הוציא המוני מפגינים לרחובות, וחלפו הרבה חודשים אחרי מבצע "עופרת יצוקה" ועד שהתיירים הישראליים שבו לטורקיה. כידוע לך אני מנהלת את פורום טורקיה, שמעתי שם ממקור ראשון על חוויות לא נעימות שישראלים עברו בטורקיה באותם חודשים, והתיירות המאסיבית לקלאבים התחדשה רק לקראת המחצית השנייה של קיץ 2009. העם הטורקי אינו אנטישמי ביסודו וגם לא אנטי-ישראלי, אבל קל מאוד להתסיס אותו, ובניגוד לשוודי, לגרמני או להולנדי הממוצע, שאולי יתנגד למדיניותה של ישראל אבל יידע לשמור את דעותיו הפוליטיות לעצמו כשהוא בא לתת שירות לתיירים מישראל, הטורקי הרבה יותר אמוציונאלי, כמוסלמי מזדהה הרבה היותר עם הצד הפלסטיני, ונותן לרגשותיו להשתלט עליו. אני חולה על טורקיה ומתגעגעת אליה עד כאב, יחד עם זאת אני כרגע לא רואה את עצמי נוסעת לשם, ולא מתוך פרינציפים או נקמה, אלא מפני שכל עוד היחסים מעורערים וקיימת בעם עדיין עויינות לישראל, אני מרגישה לא נוח לנסוע לשם כישראלית. אמנם בכל מקום אני מדברת גרמנית ולא מסגירה את עצמי עם עברית או עם אנגלית במבטא ישראלי, אבל מזהים עליי מקילומטר שאני ישראלית, לפני שהספקתי לפתוח את פי! ואילו בפרוביציה ובאזורים הכפריים שבהם לא מזהים בכלל ישראלים, אני חוששת מביקורות משטרתיות או צבאיות בדרכים (ביקורות כאלה הן עניין שבשגרה במרכז ובעיקר במזרח טורקיה, מחשש מהמחתרת הכורדית), שבהן אתבקש להציג דרכון ישראלי. אני לא מרגישה נוח לבקר בארץ שבה המדינה שלי כל כך לא אהובה.