מסכים לחלוטין עם האבחנה שלך
אנשים צריכים להתחיל לקרוא שילוט כמו שעושים
בכל העולם... אולי זה סובייקטיבי, אבל שמתי לב שבארץ יש נטייה לשאול ולא להסתמך על שילוט, אולי אפילו לא שמים לב שיש שילוט. אני מדבר על שילוט באופן כללי ולא רק שילוט יעד.
מסכים לחלוטין עם האבחנה שלך
דבר שגם אני הבחנתי בו, וניכר במיוחד בקרב ישראלים בשדות תעופה ותחנות רכבת בחו"ל. לרוב לא ינסו להרים את הראש ולחפש שילוט כלשהו, אלא ישאלו מייד את האדם הראשון שיפגשו, גם אם יש שלט בדיוק מעל הראש.
אני חושב שיש כאן מספר דברים:
1. כהכללה גורפת, בתרבות שלנו כאן אין למילה הכתובה חשיבות ניכרת.
2. יש עניין מסויים של ביצה ותרנגולת; תחום המידע והשילוט אצלנו כל כך בחיתוליו (מה שאני מכנה בעיית האין-פורמציה) כך שמראש האזרח רגיל לא לחפש שלטים מתוך הנחה שלא בטוח שאלו קיימים, ואם קיימים כלל לא בטוח שהמידע בהם נכון.
3. יש גם עניין תרבותי מסויים. ישראלים רגילים לבקש עזרה מהזולת בכל מקום ושעה - עניין פחות מקובל בתרבויות המערב. במדינות הגרמאניות והנורדיות, למשל, מצופה מאדם לעשות מאמץ לפתור את בעיותיו בעצמו לפני שהוא פונה לאחרים. פניה בשאלה לאדם זר שעה שיש מקורות מידע אחרים זמינים בשפע (שילוט, מודיעין) עשויה להחשב חצופה ממש.