"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי

מצב
הנושא נעול.

amit1270

New member
"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
 

amit1270

New member
הטבלה שנפלה - רשימת הקטעים

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
הטבלה שנפלה - רשימת הקטעים
 

amit1270

New member
המשך תיאור המחקר: ניתוח הנתונים

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
המשך תיאור המחקר: ניתוח הנתונים
השלב הבא אחרי חישובי המהירות הוא ניתוח הנתונים. ברור מהטבלה (וגם סתם היגיון בריא) שמהירות הנסיעה היא פונקציה של אורך הקטע, וככל שהקטע ארוך יותר יש בו פחות "הפרעות" (להזכירכם - מדובר אך ורק בקטעים של נסיעה רציפה). לכן הדבר הטבעי לעשות הוא גרף של מהירות הנסיעה כפונקציה של אורך הקטע, והרי הוא לפניכם.

כן, ברור שיש תלות חזקה, אבל...
 

amit1270

New member
ניסיון נוסף....

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
ניסיון נוסף....
אולי סקאלה לוגריתמית תעבוד... בינגו!

הפיזור הרבה יותר נכון ונראה גם שאפשר לעשות קירוב לינארי ממש לא רע.
 

easylivin

New member
גרף נהדר!
השיטה שבחרת מצויינת. ושאלה:

ניסיון נוסף....
אולי סקאלה לוגריתמית תעבוד... בינגו!

הפיזור הרבה יותר נכון ונראה גם שאפשר לעשות קירוב לינארי ממש לא רע.
גרף נהדר!
השיטה שבחרת מצויינת. ושאלה:
מהן הנקודות שעקפתי בעיגולים? (בתקווה ש-
יואיל בטובו להציג את התמונה שצירפתי) משער שהן שייכות לאותם קווים. העיגול השמאלי חייב לדעתי להיות הקטע ההררי של הקו לירושלים.
 

Ynhockey

New member
ע"פ הטבלה

גרף נהדר!
השיטה שבחרת מצויינת. ושאלה:
מהן הנקודות שעקפתי בעיגולים? (בתקווה ש-
יואיל בטובו להציג את התמונה שצירפתי) משער שהן שייכות לאותם קווים. העיגול השמאלי חייב לדעתי להיות הקטע ההררי של הקו לירושלים.
ע"פ הטבלה
זה נראה כמו בית שמש – גן החיות התנ"כי ובית שמש – ירושלים מלחה.
 

amit1270

New member
לגבי הנקודות -

גרף נהדר!
השיטה שבחרת מצויינת. ושאלה:
מהן הנקודות שעקפתי בעיגולים? (בתקווה ש-
יואיל בטובו להציג את התמונה שצירפתי) משער שהן שייכות לאותם קווים. העיגול השמאלי חייב לדעתי להיות הקטע ההררי של הקו לירושלים.
לגבי הנקודות -
ראה קובץ מצורף.
 

amit1270

New member
רגרסיה לינארית

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
רגרסיה לינארית
אחסוך מכם את השיטות (כי זה ממש לא חשוב, וגם אני לא בטוח שאני מבין הכול
). מה שחשוב זה שיש לנו קו מגמה ברור (לכל כיוון נסיעה נעשה חישוב נפרד) ואפשר לעשות עם זה משהו.
 

easylivin

New member
יוצא שהנוסחה לקו המגמה שקיבלת היא, בערך:

רגרסיה לינארית
אחסוך מכם את השיטות (כי זה ממש לא חשוב, וגם אני לא בטוח שאני מבין הכול
). מה שחשוב זה שיש לנו קו מגמה ברור (לכל כיוון נסיעה נעשה חישוב נפרד) ואפשר לעשות עם זה משהו.
יוצא שהנוסחה לקו המגמה שקיבלת היא, בערך:
s = 20 + 45*log(d)

על פי הנוסחה הזאת ניתן לחזות את זמן הנסיעה הצפוי על קטע כלשהו בתנאים הנוכחיים (תשתית, צי נייד) של רכבת ישראל.
 

amit1270

New member
לא רחוק..


יוצא שהנוסחה לקו המגמה שקיבלת היא, בערך:
s = 20 + 45*log(d)

על פי הנוסחה הזאת ניתן לחזות את זמן הנסיעה הצפוי על קטע כלשהו בתנאים הנוכחיים (תשתית, צי נייד) של רכבת ישראל.
לא רחוק..

צפון-דרום:
s = 21.5 + 45*log(d)

דרום-צפון
s = 19.3 + 47*log(d)
 

easylivin

New member
אוקיי... אגב, קו המגמה הזה הוא די "פסימי"

לא רחוק..

צפון-דרום:
s = 21.5 + 45*log(d)

דרום-צפון
s = 19.3 + 47*log(d)
אוקיי... אגב, קו המגמה הזה הוא די "פסימי"
אמנם מבחינת החישובים אי אפשר לבוא למר אקסל בטענות, אבל מבחינה גרפית הנקודות עושות חשק להעביר קו תלול מעט יותר, משהו כמו:
20 + 50*log(d)

זאת הנוסחה שאאמץ לעצמי לצורך הערכות זמנים עתידיות, לפני עידן החישמול.
 

amit1270

New member
הוא פסימי כי הממוצע כולל גם קווים איטיים

אוקיי... אגב, קו המגמה הזה הוא די "פסימי"
אמנם מבחינת החישובים אי אפשר לבוא למר אקסל בטענות, אבל מבחינה גרפית הנקודות עושות חשק להעביר קו תלול מעט יותר, משהו כמו:
20 + 50*log(d)

זאת הנוסחה שאאמץ לעצמי לצורך הערכות זמנים עתידיות, לפני עידן החישמול.
הוא פסימי כי הממוצע כולל גם קווים איטיים
עשיתי תרגיל נוסף (אל תגלה לאף אחד) שבו הוצאתי את קווי בית שמש-ירושלים מהחישוב. קיבלתי שיפועים בסביבות ה-50...
 

easylivin

New member
הגיוני. על פי הגרף, אפשר כמעט להרגיש

הוא פסימי כי הממוצע כולל גם קווים איטיים
עשיתי תרגיל נוסף (אל תגלה לאף אחד) שבו הוצאתי את קווי בית שמש-ירושלים מהחישוב. קיבלתי שיפועים בסביבות ה-50...
הגיוני. על פי הגרף, אפשר כמעט להרגיש
איך שהנקודות הנמוכות "מושכות" את הקו כלפי מטה...
 

amit1270

New member
השורה התחתונה: מדד המהירות

"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).

כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).

מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.

לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.

עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
השורה התחתונה: מדד המהירות
המשהו הזה שאפשר לעשות הוא "מדד המהירות", המוגדר בפשטות כהפרש בין המהירות בפועל ל"צפי המהירות" לפי קו הרגרסיה (הקו המקווקו מההודעה הקודמת). בגרפים המצורפים דירגתי את הקטעים מה"מהיר" ל"איטי" ביותר בכל כיוון נסיעה (ומי נמצא בתחתית? ממש הפתעה...).

עד כאן המחקרון. לי יש כמה תובנות, אבל נראה לי שבשעה מאוחרת זאת אשאיר את ניתוח התוצאות לתותחי הפורום ואפרוש למיטתי.
 

MightyKnight

New member
הגרף הזה ממש לא ברור לי

השורה התחתונה: מדד המהירות
המשהו הזה שאפשר לעשות הוא "מדד המהירות", המוגדר בפשטות כהפרש בין המהירות בפועל ל"צפי המהירות" לפי קו הרגרסיה (הקו המקווקו מההודעה הקודמת). בגרפים המצורפים דירגתי את הקטעים מה"מהיר" ל"איטי" ביותר בכל כיוון נסיעה (ומי נמצא בתחתית? ממש הפתעה...).

עד כאן המחקרון. לי יש כמה תובנות, אבל נראה לי שבשעה מאוחרת זאת אשאיר את ניתוח התוצאות לתותחי הפורום ואפרוש למיטתי.
הגרף הזה ממש לא ברור לי
מה זה מדד שלילי?
 
עמית, כדאי להזיז את הכיתובים של הקטעים כך שלא

השורה התחתונה: מדד המהירות
המשהו הזה שאפשר לעשות הוא "מדד המהירות", המוגדר בפשטות כהפרש בין המהירות בפועל ל"צפי המהירות" לפי קו הרגרסיה (הקו המקווקו מההודעה הקודמת). בגרפים המצורפים דירגתי את הקטעים מה"מהיר" ל"איטי" ביותר בכל כיוון נסיעה (ומי נמצא בתחתית? ממש הפתעה...).

עד כאן המחקרון. לי יש כמה תובנות, אבל נראה לי שבשעה מאוחרת זאת אשאיר את ניתוח התוצאות לתותחי הפורום ואפרוש למיטתי.
עמית, כדאי להזיז את הכיתובים של הקטעים כך שלא
יסתירו את ההפרשים השליליים.
והאם ההפרש זה המדד המתאים? יש הבדל בין 105-100 לבין 85-80. לא עדיף מדד של יחס?
 

amit1270

New member
לא הצלחתי להזיז יותר ימינה

עמית, כדאי להזיז את הכיתובים של הקטעים כך שלא
יסתירו את ההפרשים השליליים.
והאם ההפרש זה המדד המתאים? יש הבדל בין 105-100 לבין 85-80. לא עדיף מדד של יחס?
לא הצלחתי להזיז יותר ימינה
לגבי מדד של יחס - חשבתי גם על האפשרות הזאת, אבל זה מעוות את התוצאות ולא הרבה יותר "נכון" לדעתי.
 
מאוד מעניין.

השורה התחתונה: מדד המהירות
המשהו הזה שאפשר לעשות הוא "מדד המהירות", המוגדר בפשטות כהפרש בין המהירות בפועל ל"צפי המהירות" לפי קו הרגרסיה (הקו המקווקו מההודעה הקודמת). בגרפים המצורפים דירגתי את הקטעים מה"מהיר" ל"איטי" ביותר בכל כיוון נסיעה (ומי נמצא בתחתית? ממש הפתעה...).

עד כאן המחקרון. לי יש כמה תובנות, אבל נראה לי שבשעה מאוחרת זאת אשאיר את ניתוח התוצאות לתותחי הפורום ואפרוש למיטתי.
מאוד מעניין.
אם יש לך כוח אני מציע לך לרשום גם את אורך הקטע בין התחנות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה