הפרוייקט של אופיר כץ
New member
ואו
1.
אתה מתחיל להתחרות באלן על תואר "יש לו הרבה יותר מדי זמן פנוי באופן מחשיד" של הפורום
2.
תרגיל נפלא לקורס בסטטיסטיקה היסקית (הפרק של שיטות רגרסיה).
3.
רגרסיה בלי לדווח על מדד טיב הקשר ועל מובהקות התוצאות - מינוס 20 נקודות בציון.
4.
מסקנה סופית - ככל שיש יותר פיתולים זמן הנסיעה מתארך.
ואו"מדד המהירות" של הרכבת - מחקר קטן שערכתי
ריפודים בלוחות הזמנים, נסיעות איטיות והמתנות ארוכות בתחנות - מי מגולשי הפורום ונוסעי הרכבת לא מכיר את התופעות הללו ואת הטענות בדבר איטיות מופרזת של הרכבת בקווים חדשים או בקטעים מסוימים (למשל בקו למודיעין).
כדי לברר אם יש אמת בטענות או שמדובר רק בתחושות של נוסעים מתוסכלים החלטתי לבדוק את הנושא בצורה רצינית וערכתי מחקר קטן שבו ניסיתי להשוות באופן אובייקטיבי את מהירות הרכבת בקטעי מסילה שונים ולתת לכל קטע ציון לפי מדד שיקבע האם הקטע מהיר או איטי. המדד צריך לקחת בחשבון גורמים כמו הזמן הדרוש לעצירה בתחנות ולהאצה וברור שאין דין קטע ארוך (חיפה-ת"א ישיר) כדין קטע קצר (ת"א השלום-ת"א מרכז). אבל על כך בהמשך. בינתיים התחלתי במלאכת איסוף הנתונים, כלומר המרחקים בין התחנות וזמני הנסיעה ביניהן. את המרחקים השגתי בעזרתו האדיבה של בועז שלנו ואת זמני הנסיעה לקחתי מאתר רכבת ישראל בדרך הרגילה והפשוטה של חיפוש קו ולוח זמנים. הזמנים במחקר הם אלה שהופיעו באתר הרכבת לימים שלישי ורביעי 21-22/1/2014, שהם ימי חול "רגילים" (לא ראשון או חמישי).
מכיוון שיש סוגים שונים של קווים יש צורך להבדיל בין קו ישיר, קו שמדלג על תחנות וקו מאסף שזמני הנסיעה בהם יכולים להיות שונים בתכלית ולהשפיע על מדד המהירות. לכן החלטתי להתייחס אך ורק לקטעים ללא עצירה של הרכבת לאורכם. לדוגמה: בין חיפה (חוף הכרמל) לתל אביב (אוניברסיטה) יש 3 סוגי רכבות: ישירות, כאלה שעוצרות בבנימינה וכאלה שעוצרות בעתלית ובבנימינה. הקו הישיר מורכב מקטע מסילה יחיד, הקו שעוצר בבנימינה מורכב משני קטעים וזה שכולל שתי עצירות מורכב מ-3 קטעים. בסך הכול קיבלנו 5 קטעים שונים: חיפה-ת"א, חיפה-בנימינה, בנימינה-ת"א, חיפר-עתלית ועתלית-בנימינה, כשכל קטע כזה זוכה להתייחסות נפרדת ונחשב ליחידה עצמאית. בסך הכול נמצאו 74 קטעים נסיעה שונים. חלקם משמשים קווי רכבת באופן סדיר ותדיר, חלקם נדירים למדי (נסיעות בודדות ליום, למשל קווי לילה). לדעתי מספר הנסיעות היומיות הוא פרט שאין להתעלם ממנו והוא זוכה להתייחסות. חלוקה נוספת היא לפי כיוון הנסיעה: צפון-דרום או דרום-צפון. לא תמיד זמני הנסיעה בכיוונים השונים זהים. כנ"ל לגבי מספר הנסיעות.
לצורך חישוב המהירות עבור כל קטע וכיוון חישבתי זמן נסיעה ממוצע השווה לסך כל זמני הנסיעה לאורך היום (מופיעים באתר תמיד בדקות שלמות) מחולק במספר הנסיעות היומיות. המהירות הממוצעת לקטע שווה לאורך הקטע לחלק לזמן הנסיעה הממוצע כפי שחוּשב.
עד כאן הסבר כללי על יצירת בסיס הנתונים. בטבלה המצורפת מפורטים קטעי הנסיעה השונים והפרטים הרלוונטיים: אורך הקטע, מספר נסיעות יומיות בכל כיוון, זמן נסיעה ממוצע בכל כיוון ומהירות ממוצעת בכל כיוון. בהודעות הבאות אפרט על ניתוח הנתונים ויצירת המדד. את ניתוח התוצאות אני משאיר לששת קוראיו הנאמנים של בועז ולכל מי שיש לו תובנה או שתיים לתרום.
1.
אתה מתחיל להתחרות באלן על תואר "יש לו הרבה יותר מדי זמן פנוי באופן מחשיד" של הפורום
2.
תרגיל נפלא לקורס בסטטיסטיקה היסקית (הפרק של שיטות רגרסיה).
3.
רגרסיה בלי לדווח על מדד טיב הקשר ועל מובהקות התוצאות - מינוס 20 נקודות בציון.
4.
מסקנה סופית - ככל שיש יותר פיתולים זמן הנסיעה מתארך.
