הודעת "רכבת ישראל" - מכרז תשתיות חשמל, מפגש מציעים.

מצב
הנושא נעול.

בועז ל

New member
הודעת "רכבת ישראל" - מכרז תשתיות חשמל, מפגש מציעים.

הודעת "רכבת ישראל" - מכרז תשתיות חשמל, מפגש מציעים.
שלום,
במסגרת הפרויקט הלאומי להקמת רשת רכבות חשמלית, ערכה רכבת ישראל היום (יום ב', 27.4.2015 ) מפגש מציעים, כחלק מהמכרז להקמת תשתיות חשמול.
מפגש המציעים נערך בהשתתפות נציגי הקבוצות, הנהלת הרכבת והנהלת הפרויקט. במהלך המפגש הוצגו למשתתפי נקודות מפתח עיקריות במכרז ובפרויקט לרבות דגשים לתכנון וביצוע ולוחות הזמנים. כחלק ממפגש המציעים מתוכננים להתקיים סיורים במהלך שלושה ימים מרוכזים בהם יוצגו אתרים מרכזיים בפרויקט ובכלל זה הקו המהיר לירושלים ((A1, עכו- כרמיאל, קו השרון (531) ומתחמי תחזוקה (מתחמים).
המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 23.7.2015 לפי לוח זמנים זה, מתכננת הרכבת להוציא צו התחלת עבודה בפברואר 2016 כאשר לוח הזמנים המתוכנן להפעלת הקו החשמלי הראשון לנוסעים, הקו המהיר לירושלים, הינו במרץ 2018.
מצ"ב הודעה מפורטת לתקשורת,
שחר וייסמן | אגף דוברות והסברה
 

GLSRA

Active member
לפי הלו"ז הזה, ברור שגם עכו כרמיאל ובוודאי A1 יחלו לנוע רק..

הודעת "רכבת ישראל" - מכרז תשתיות חשמל, מפגש מציעים.
שלום,
במסגרת הפרויקט הלאומי להקמת רשת רכבות חשמלית, ערכה רכבת ישראל היום (יום ב', 27.4.2015 ) מפגש מציעים, כחלק מהמכרז להקמת תשתיות חשמול.
מפגש המציעים נערך בהשתתפות נציגי הקבוצות, הנהלת הרכבת והנהלת הפרויקט. במהלך המפגש הוצגו למשתתפי נקודות מפתח עיקריות במכרז ובפרויקט לרבות דגשים לתכנון וביצוע ולוחות הזמנים. כחלק ממפגש המציעים מתוכננים להתקיים סיורים במהלך שלושה ימים מרוכזים בהם יוצגו אתרים מרכזיים בפרויקט ובכלל זה הקו המהיר לירושלים ((A1, עכו- כרמיאל, קו השרון (531) ומתחמי תחזוקה (מתחמים).
המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 23.7.2015 לפי לוח זמנים זה, מתכננת הרכבת להוציא צו התחלת עבודה בפברואר 2016 כאשר לוח הזמנים המתוכנן להפעלת הקו החשמלי הראשון לנוסעים, הקו המהיר לירושלים, הינו במרץ 2018.
מצ"ב הודעה מפורטת לתקשורת,
שחר וייסמן | אגף דוברות והסברה
לפי הלו"ז הזה, ברור שגם עכו כרמיאל ובוודאי A1 יחלו לנוע רק..
לקראת סוף 2018 במקרה הכי טוב.
חבל, הלכה לאיבוד עוד שנה
 

GLSRA

Active member
הערכה מלומדת ולא מבוססת היא כדלהלן:

הסבר, פרט ונמק
הערכה מלומדת ולא מבוססת היא כדלהלן:
אם התאריך האחרון להגשת ההצעות הוא 23 ליולי 2015, אזי סביר להניח שיהיו שתיים שלוש דחיות בהגשה כך שלבסוף ההצעות יוגשו אחרי החגים, קרי בחודש אוקטובר-נובמבר 2015.
ר"י לא תחליט כל כך מהר, יהיו המון לחצים פוליטיים כך שאני לא צופה החלטה לפני אביב 2016, ולצערי גם ייתכן עיכוב נוסף עד קיץ 2016 (תמיד יש עיכובים, בעיות משפטיות וכיוצ"ב)
לבסוף, אם התחזית שלי תתממש, יתחילו לעבוד רק בסתיו 2016 והפרוייקט לא יהיה מוכן לתפעול בתחילת 2018 לפי התכנון הזה.
במקביל, יש לקחת בחשבון 18-24 חודשים לקבלת הקטר הראשון מרגע בחירת הזוכה לאספקת הקטרים החשמליים העתידים להיבחר.
ברור שאני מקווה שיהיה יותר טוב, אבל כל פרוייקט מתעכב ונגרר ולכן יש לי הערכה כרגע שהרכבת החשמלית לירושלים לא תיסע בנסיעות מסחריות לפני סוף 2018 תחילת 2019 (וחבל.....)
 

amit1270

New member
נו טוב...

הערכה מלומדת ולא מבוססת היא כדלהלן:
אם התאריך האחרון להגשת ההצעות הוא 23 ליולי 2015, אזי סביר להניח שיהיו שתיים שלוש דחיות בהגשה כך שלבסוף ההצעות יוגשו אחרי החגים, קרי בחודש אוקטובר-נובמבר 2015.
ר"י לא תחליט כל כך מהר, יהיו המון לחצים פוליטיים כך שאני לא צופה החלטה לפני אביב 2016, ולצערי גם ייתכן עיכוב נוסף עד קיץ 2016 (תמיד יש עיכובים, בעיות משפטיות וכיוצ"ב)
לבסוף, אם התחזית שלי תתממש, יתחילו לעבוד רק בסתיו 2016 והפרוייקט לא יהיה מוכן לתפעול בתחילת 2018 לפי התכנון הזה.
במקביל, יש לקחת בחשבון 18-24 חודשים לקבלת הקטר הראשון מרגע בחירת הזוכה לאספקת הקטרים החשמליים העתידים להיבחר.
ברור שאני מקווה שיהיה יותר טוב, אבל כל פרוייקט מתעכב ונגרר ולכן יש לי הערכה כרגע שהרכבת החשמלית לירושלים לא תיסע בנסיעות מסחריות לפני סוף 2018 תחילת 2019 (וחבל.....)
נו טוב...
 
רכבת פורשת קמ״א מורכבת מלפחות

הערכה מלומדת ולא מבוססת היא כדלהלן:
אם התאריך האחרון להגשת ההצעות הוא 23 ליולי 2015, אזי סביר להניח שיהיו שתיים שלוש דחיות בהגשה כך שלבסוף ההצעות יוגשו אחרי החגים, קרי בחודש אוקטובר-נובמבר 2015.
ר"י לא תחליט כל כך מהר, יהיו המון לחצים פוליטיים כך שאני לא צופה החלטה לפני אביב 2016, ולצערי גם ייתכן עיכוב נוסף עד קיץ 2016 (תמיד יש עיכובים, בעיות משפטיות וכיוצ"ב)
לבסוף, אם התחזית שלי תתממש, יתחילו לעבוד רק בסתיו 2016 והפרוייקט לא יהיה מוכן לתפעול בתחילת 2018 לפי התכנון הזה.
במקביל, יש לקחת בחשבון 18-24 חודשים לקבלת הקטר הראשון מרגע בחירת הזוכה לאספקת הקטרים החשמליים העתידים להיבחר.
ברור שאני מקווה שיהיה יותר טוב, אבל כל פרוייקט מתעכב ונגרר ולכן יש לי הערכה כרגע שהרכבת החשמלית לירושלים לא תיסע בנסיעות מסחריות לפני סוף 2018 תחילת 2019 (וחבל.....)
רכבת פורשת קמ״א מורכבת מלפחות
3 קרונות מיוחדים
(Catenary unwinding train / Train dérouleur de caténaire )
והיא תוכל לעבוד ללא בעיות בין ירושלים-האומה לענבה, אבל בהמשך לכוון ת״א-ההגנה ובמיוחד מגנות להרצליה, יהיה לה קשה מאוד להשתלב בין כל רכבות הנוסעים הפועלות באופן שוטף, מה שאכן יגרום לאלוץ יוצא דופן כדי לעמוד בלוח הזמנים(2018?).
מותר יהיה לעבוד בשבתות או שיהיה הכרח לעבוד רק בלילות?
 
תקון הודעה

רכבת פורשת קמ״א מורכבת מלפחות
3 קרונות מיוחדים
(Catenary unwinding train / Train dérouleur de caténaire )
והיא תוכל לעבוד ללא בעיות בין ירושלים-האומה לענבה, אבל בהמשך לכוון ת״א-ההגנה ובמיוחד מגנות להרצליה, יהיה לה קשה מאוד להשתלב בין כל רכבות הנוסעים הפועלות באופן שוטף, מה שאכן יגרום לאלוץ יוצא דופן כדי לעמוד בלוח הזמנים(2018?).
מותר יהיה לעבוד בשבתות או שיהיה הכרח לעבוד רק בלילות?
תקון הודעה
מדובר כמובן על
פריסה ולא
פרישה
 

luckydude

Active member
וגם צריך להטמיע מערכת שליטה ובקרה חדשה

הערכה מלומדת ולא מבוססת היא כדלהלן:
אם התאריך האחרון להגשת ההצעות הוא 23 ליולי 2015, אזי סביר להניח שיהיו שתיים שלוש דחיות בהגשה כך שלבסוף ההצעות יוגשו אחרי החגים, קרי בחודש אוקטובר-נובמבר 2015.
ר"י לא תחליט כל כך מהר, יהיו המון לחצים פוליטיים כך שאני לא צופה החלטה לפני אביב 2016, ולצערי גם ייתכן עיכוב נוסף עד קיץ 2016 (תמיד יש עיכובים, בעיות משפטיות וכיוצ"ב)
לבסוף, אם התחזית שלי תתממש, יתחילו לעבוד רק בסתיו 2016 והפרוייקט לא יהיה מוכן לתפעול בתחילת 2018 לפי התכנון הזה.
במקביל, יש לקחת בחשבון 18-24 חודשים לקבלת הקטר הראשון מרגע בחירת הזוכה לאספקת הקטרים החשמליים העתידים להיבחר.
ברור שאני מקווה שיהיה יותר טוב, אבל כל פרוייקט מתעכב ונגרר ולכן יש לי הערכה כרגע שהרכבת החשמלית לירושלים לא תיסע בנסיעות מסחריות לפני סוף 2018 תחילת 2019 (וחבל.....)
וגם צריך להטמיע מערכת שליטה ובקרה חדשה
ושצה״ל יפנה תדרים עבורה. ויש גם את מכרז הקרונועים החשמליים שעוד לא יצא. בנוסף, יש לשדרג קרונות קיימים לעבודה עם חשמל.
&nbsp
בקיצור, יש עוד הרבה מאוד עבודה... שאפילו לא התחילה עדיין.
 

davidfainshtein

Member
מנהל
מבחינת התדרים

וגם צריך להטמיע מערכת שליטה ובקרה חדשה
ושצה״ל יפנה תדרים עבורה. ויש גם את מכרז הקרונועים החשמליים שעוד לא יצא. בנוסף, יש לשדרג קרונות קיימים לעבודה עם חשמל.
&nbsp
בקיצור, יש עוד הרבה מאוד עבודה... שאפילו לא התחילה עדיין.
מבחינת התדרים
הענין כבר כמעט פטור. מערכת ורד הרים כבר לא עומדת בנתיב הקריטי.
 
שדרוג הקרונות כנראה כבר נעשה באלה שנרכשו לא מזמן (לפי

וגם צריך להטמיע מערכת שליטה ובקרה חדשה
ושצה״ל יפנה תדרים עבורה. ויש גם את מכרז הקרונועים החשמליים שעוד לא יצא. בנוסף, יש לשדרג קרונות קיימים לעבודה עם חשמל.
&nbsp
בקיצור, יש עוד הרבה מאוד עבודה... שאפילו לא התחילה עדיין.
שדרוג הקרונות כנראה כבר נעשה באלה שנרכשו לא מזמן (לפי
פרסומי היצרן).
לגבי שאר הקרונות לא הייתי אומר שזה קל, אבל זה סה״כ ״פשוט יחסית״, עקרונית נדמה לי שצריך רק להוסיף כבל למתח גבוה מקצה לקצה וחוטים למתח נמוך הידועים כ train lines and carriage lines; lignes de train et lignes de voiture.
לגבי הקרונות הממונעים EMU שעבורם עדיין לא פורסם המכרז, יתכן(???) שאם לא יהיו מספיק קטרים, השרות הראשוני יהיה עם קטר+3 קרונות במקום 2 קטרים+6 או 8 קרונות.......מי יודע?
 

luckydude

Active member
הקרונות...

שדרוג הקרונות כנראה כבר נעשה באלה שנרכשו לא מזמן (לפי
פרסומי היצרן).
לגבי שאר הקרונות לא הייתי אומר שזה קל, אבל זה סה״כ ״פשוט יחסית״, עקרונית נדמה לי שצריך רק להוסיף כבל למתח גבוה מקצה לקצה וחוטים למתח נמוך הידועים כ train lines and carriage lines; lignes de train et lignes de voiture.
לגבי הקרונות הממונעים EMU שעבורם עדיין לא פורסם המכרז, יתכן(???) שאם לא יהיו מספיק קטרים, השרות הראשוני יהיה עם קטר+3 קרונות במקום 2 קטרים+6 או 8 קרונות.......מי יודע?
הקרונות...
לפי מה שאני מבין באותו שלב הקרונות אמורים גם לעבור עוד שני שדרוגים במסגרת ההסבה: שדרוג חוגונים ל160קמ"ש ושדרוג לתקן בטיחות אש שמתאים לנסיעה במנהרות ארוכות.
 
הערתך עינינית, תודה.

הקרונות...
לפי מה שאני מבין באותו שלב הקרונות אמורים גם לעבור עוד שני שדרוגים במסגרת ההסבה: שדרוג חוגונים ל160קמ"ש ושדרוג לתקן בטיחות אש שמתאים לנסיעה במנהרות ארוכות.
הערתך עינינית, תודה.
לי נראה שאתה צודק, אני התייחסתי יותר לשילדה.
אתה חושב שיחליפו את הגלגלים לקוטר אחר למשל? כמו כן נראה לך שיהיו שנויים במערכת הבלימה? עקרונית בלאי הרפידות אמור להיות יותר קטן הואיל והקטרים החשמליים שיוזמנו מיועדים לעשות שמוש(בין היתר) בבלימה רגנרטיבית(רקפור).....נראה.
סתם הערה: שמת לב שבקו י״ם-ת״א רק 38ק״מ מסילה מיועדים ל 160קמ״ש ו עוד 7ק״ם ל 150קמ״ש(אני לא אומר את זה מתוך בקורת; עבורי מהירות מסחרית של 120קמש בין ירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה זה ממש בסדר!)?
 

luckydude

Active member
לפי מה שאני מבין עיקר השינויים הם במערכת הבלימה

הערתך עינינית, תודה.
לי נראה שאתה צודק, אני התייחסתי יותר לשילדה.
אתה חושב שיחליפו את הגלגלים לקוטר אחר למשל? כמו כן נראה לך שיהיו שנויים במערכת הבלימה? עקרונית בלאי הרפידות אמור להיות יותר קטן הואיל והקטרים החשמליים שיוזמנו מיועדים לעשות שמוש(בין היתר) בבלימה רגנרטיבית(רקפור).....נראה.
סתם הערה: שמת לב שבקו י״ם-ת״א רק 38ק״מ מסילה מיועדים ל 160קמ״ש ו עוד 7ק״ם ל 150קמ״ש(אני לא אומר את זה מתוך בקורת; עבורי מהירות מסחרית של 120קמש בין ירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה זה ממש בסדר!)?
לפי מה שאני מבין עיקר השינויים הם במערכת הבלימה
 

Rubim88

New member
בנוגע למהירות במסילה לירושלים

הערתך עינינית, תודה.
לי נראה שאתה צודק, אני התייחסתי יותר לשילדה.
אתה חושב שיחליפו את הגלגלים לקוטר אחר למשל? כמו כן נראה לך שיהיו שנויים במערכת הבלימה? עקרונית בלאי הרפידות אמור להיות יותר קטן הואיל והקטרים החשמליים שיוזמנו מיועדים לעשות שמוש(בין היתר) בבלימה רגנרטיבית(רקפור).....נראה.
סתם הערה: שמת לב שבקו י״ם-ת״א רק 38ק״מ מסילה מיועדים ל 160קמ״ש ו עוד 7ק״ם ל 150קמ״ש(אני לא אומר את זה מתוך בקורת; עבורי מהירות מסחרית של 120קמש בין ירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה זה ממש בסדר!)?
בנוגע למהירות במסילה לירושלים
שים לב שכל הקטעים החדשים מזרחית למחלף לוד מיועדים ל160 קמ"ש, למעט קטע קצר לפני תחנת האומה. אחר כך יש קטע של 5 וחצי קילומטר במסילה של נתב"ג במהירות של 100 קמ"ש(באדיבות ה"גאונים" שתכננו את הקטע הזה) וקטע של 150 קמ"ש(מהירות תכן נפוצה בקווים ה"ותיקים") באורך 6 וחצי קילומטר, כשבאמצע הקטע הזה פתאום הגבלה של 100 קמ"ש לאורך 400 מטר(סביר שבאדיבות אותם "גאונים", ששמו מפלג עם מהירות מקס' של 100 קמ"ש והרסו את הפואנטה של הקטע המהיר)
לגבי הגלגלים, למה שיחליפו אותם לקוטר אחר?
 
קראתי את הודעתך

בנוגע למהירות במסילה לירושלים
שים לב שכל הקטעים החדשים מזרחית למחלף לוד מיועדים ל160 קמ"ש, למעט קטע קצר לפני תחנת האומה. אחר כך יש קטע של 5 וחצי קילומטר במסילה של נתב"ג במהירות של 100 קמ"ש(באדיבות ה"גאונים" שתכננו את הקטע הזה) וקטע של 150 קמ"ש(מהירות תכן נפוצה בקווים ה"ותיקים") באורך 6 וחצי קילומטר, כשבאמצע הקטע הזה פתאום הגבלה של 100 קמ"ש לאורך 400 מטר(סביר שבאדיבות אותם "גאונים", ששמו מפלג עם מהירות מקס' של 100 קמ"ש והרסו את הפואנטה של הקטע המהיר)
לגבי הגלגלים, למה שיחליפו אותם לקוטר אחר?
קראתי את הודעתך
המהירויות שאני ציינתי ושאינן מתאימות ב 100% לאלו המוזכרות על ידך, הן המצוינות במכרז לקטרים חשמליים מספר
51402
Attachment A
אני מאמין שהן היו נכונות בתאריך המכרז, אבל יתכן שהמסמך שבידך הוא
Up to day.
לגבי הגלגלים, אני ממש לא יודע! זו אופציה שעברה לי ככה בראש! אני לא קשור לר״י ואין לי שם איש קשר שמוסר לי מידע פנימי, על אחת כמה וכמה אני גם לא קשור לייצרן שמכר את הסדרה האחרונה של הקרונות.
אבל שוב, אין לי שום בעיה עם 120קמ״ש מהירות מסחרית מירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה! 28 דקות נסיעה זה יפה מאוד!!
אישית אני לא ״מסתדר״ עם זמני הגישה והיציאה מהרציפים למפלס הרחוב.....85מ׳ זה נדיר!!!! מאידך אני יודע שאי-אפשר היה לעשות אחרת עם מסילה ב ‰ 30 שפוע עולה. אבל זה כבר ענין אחר.......ו 28 דקות+ עלולים להרתיע לא מעט נוסעים פוטנציאליים. נראה....
 

amit1270

New member
איך 28 דקות ירתיעו נוסעים פוטנציאלים?

קראתי את הודעתך
המהירויות שאני ציינתי ושאינן מתאימות ב 100% לאלו המוזכרות על ידך, הן המצוינות במכרז לקטרים חשמליים מספר
51402
Attachment A
אני מאמין שהן היו נכונות בתאריך המכרז, אבל יתכן שהמסמך שבידך הוא
Up to day.
לגבי הגלגלים, אני ממש לא יודע! זו אופציה שעברה לי ככה בראש! אני לא קשור לר״י ואין לי שם איש קשר שמוסר לי מידע פנימי, על אחת כמה וכמה אני גם לא קשור לייצרן שמכר את הסדרה האחרונה של הקרונות.
אבל שוב, אין לי שום בעיה עם 120קמ״ש מהירות מסחרית מירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה! 28 דקות נסיעה זה יפה מאוד!!
אישית אני לא ״מסתדר״ עם זמני הגישה והיציאה מהרציפים למפלס הרחוב.....85מ׳ זה נדיר!!!! מאידך אני יודע שאי-אפשר היה לעשות אחרת עם מסילה ב ‰ 30 שפוע עולה. אבל זה כבר ענין אחר.......ו 28 דקות+ עלולים להרתיע לא מעט נוסעים פוטנציאליים. נראה....
איך 28 דקות ירתיעו נוסעים פוטנציאלים?
בפעם האחרונה שבדקתי אין טיסות ישירות בין ירושלים לתל אביב.
 

Rubim88

New member
אנחנו מדברים על אותו מקור

קראתי את הודעתך
המהירויות שאני ציינתי ושאינן מתאימות ב 100% לאלו המוזכרות על ידך, הן המצוינות במכרז לקטרים חשמליים מספר
51402
Attachment A
אני מאמין שהן היו נכונות בתאריך המכרז, אבל יתכן שהמסמך שבידך הוא
Up to day.
לגבי הגלגלים, אני ממש לא יודע! זו אופציה שעברה לי ככה בראש! אני לא קשור לר״י ואין לי שם איש קשר שמוסר לי מידע פנימי, על אחת כמה וכמה אני גם לא קשור לייצרן שמכר את הסדרה האחרונה של הקרונות.
אבל שוב, אין לי שום בעיה עם 120קמ״ש מהירות מסחרית מירושלים-האומה לתל אביב-ההגנה! 28 דקות נסיעה זה יפה מאוד!!
אישית אני לא ״מסתדר״ עם זמני הגישה והיציאה מהרציפים למפלס הרחוב.....85מ׳ זה נדיר!!!! מאידך אני יודע שאי-אפשר היה לעשות אחרת עם מסילה ב ‰ 30 שפוע עולה. אבל זה כבר ענין אחר.......ו 28 דקות+ עלולים להרתיע לא מעט נוסעים פוטנציאליים. נראה....
אנחנו מדברים על אותו מקור
והוא טבלת הגבלות המהירות במסילה מת"א ההגנה לי-ם האומה, למעשה לפני שבוע העלתי את הטבלה הזו לפורום - אבל אני אעלה גם פה.
לכל קטע בעל אותה הגבלת מהירות יש בטבלה מיקום התחלת הקטע יחסית לנקודת ההתחלה בתחנת ההגנה(עמודה ימנית) ואורכו(עמודה אמצעית).
בהודעה הקודמת השמטתי את תיאור הקטע שסמוך לתחנת ההגנה ות"א דרום(קטע עם הגבלה של 60 ועוד אחד קצר יותר של 80), חוץ מזה לא ברור למה אתה טוען שהן לא מתאימות..אגב לא בטוח שהרכבות באמת יסעו 160 קמ"ש בקטע של השיפועים, זה תלוי בקונפיגורציה של המערכים שיקבע את יחס ההספק למשקל. ואגב 2, 28 דקות מתייחס לנסיעה ללא עצירה בנתב"ג.
לגבי הגלגלים, מה שלא הבנתי זה לא מאיפה המידע אלא מה המטרה בצעד כזה..
אני גם חושב שעשו טעות עם העומק(לא רק מבחינת הזמן אלא מבחינת העלות), ודווקא כן היו יכולים לעשות אחרת. ואני לא מדבר רק על זה אלא על כל התוואי - אבל ככה זה כשהתכנון הוא טלאי על טלאי ואין(ויש שיגידו ש"שלא היה") תכנון לטווח רחוק.

 
לא ראיתי את הטבלה,

אנחנו מדברים על אותו מקור
והוא טבלת הגבלות המהירות במסילה מת"א ההגנה לי-ם האומה, למעשה לפני שבוע העלתי את הטבלה הזו לפורום - אבל אני אעלה גם פה.
לכל קטע בעל אותה הגבלת מהירות יש בטבלה מיקום התחלת הקטע יחסית לנקודת ההתחלה בתחנת ההגנה(עמודה ימנית) ואורכו(עמודה אמצעית).
בהודעה הקודמת השמטתי את תיאור הקטע שסמוך לתחנת ההגנה ות"א דרום(קטע עם הגבלה של 60 ועוד אחד קצר יותר של 80), חוץ מזה לא ברור למה אתה טוען שהן לא מתאימות..אגב לא בטוח שהרכבות באמת יסעו 160 קמ"ש בקטע של השיפועים, זה תלוי בקונפיגורציה של המערכים שיקבע את יחס ההספק למשקל. ואגב 2, 28 דקות מתייחס לנסיעה ללא עצירה בנתב"ג.
לגבי הגלגלים, מה שלא הבנתי זה לא מאיפה המידע אלא מה המטרה בצעד כזה..
אני גם חושב שעשו טעות עם העומק(לא רק מבחינת הזמן אלא מבחינת העלות), ודווקא כן היו יכולים לעשות אחרת. ואני לא מדבר רק על זה אלא על כל התוואי - אבל ככה זה כשהתכנון הוא טלאי על טלאי ואין(ויש שיגידו ש"שלא היה") תכנון לטווח רחוק.
לא ראיתי את הטבלה,
באיזה תאריך היא הודפסה(סתם לעשיית בדיקה)?
כן, אנו מדברים על אותו מקור,משום מה לא זיהיתי אותו בהודעתך.
אני מסכים איתך: בכלל לא בטוח שהרכבות תסענה ב 160קמ״ש(תוצאה של סימולציה) וגם ידוע לי מתוך המפרט הטכני ש 28 דקות הן ללא עצירה בנתב״ג.
עם עצירה צריך להוסיף לפחות 3-4 דקות; בכלל אני מוצא לא הוגן להכריז כל הזמן על 28ד׳ מירושלים לתל אביב כי ההודעה פשוט מטעה את הצבור ולכן אני תמיד מתיחס/מציין: ״ירושלים האומה--תל אביב ההגנה״, כדי לעורר את תשומת ליבם של הקוראים לצורך בתוספת זמן כאשר רוצים להגיע לתחנות האחרות של תל אביב; אני גם מזכיר שתחנת האומה ממוקמת בעומק 85מ׳, על מנת שכל אחד יעשה את חשבונו לברוטו נסיעה ולא לנטו של הרכבת בלבד.
יחד עם זאת צריך להכיר שעם מהירות מסחרית של כ 120קמ״ש בין שתי ההערים אנחנו בהחלט ״משחקים בליגה הראשונה״ ולראיה אני מציין להלן מה קורה בין ברזל לדורטמונד באמצאות ה ICE.
Basel BBB-Freiburg 111km/h
Freiburg-Offenburg 128km/h
Offenburg -Baden-Baden 171km/h
Baden-Baden -Karlsruhe 124km/h
Karlsruhe-Mannheim 155km/h
Mannheim-Frankfurt Airport 139km/h
Frankfurt Airport-Siegburg 227km/h על מסילה בנויה ל 350 קמ״ש
Siegburg-Köln 90km-h
Köln-Solingen 87km-h
Solingen-Wuppertal 98km/h
Wuppertal-Hagen 98km-h
Hagen-Dortmund 93 km/h

אתה אומר שעשו טעות עם עומק התחנה הירושלמית ושיכלו לעשות אחרת.
מה? הייתה מעיז להמליץ על הגרידאנט המקסימלי האפשרי של ‰ 40 כדי שהתחנה תמוקם יותר גבוה?
בנושא ∅ הגלגלים כבר אמרתי ש ״עבר לי בראש, ככה״, אבל אין לי מה להוסיף ואני רואה את הנושא כסגור.

הערה אחרונה בנושא עומק התחנה: אני לא מוכן לשוחח על הנושא בצבור חוץ מלומר ש ״ אני אישית מוכן לשלם קצת יותר וגם לאבד קצת זמן״ למען הנוחות שלי.
 

Rubim88

New member
קצת באיחור עקב חופשה..הטבלה פורסמה החל

לא ראיתי את הטבלה,
באיזה תאריך היא הודפסה(סתם לעשיית בדיקה)?
כן, אנו מדברים על אותו מקור,משום מה לא זיהיתי אותו בהודעתך.
אני מסכים איתך: בכלל לא בטוח שהרכבות תסענה ב 160קמ״ש(תוצאה של סימולציה) וגם ידוע לי מתוך המפרט הטכני ש 28 דקות הן ללא עצירה בנתב״ג.
עם עצירה צריך להוסיף לפחות 3-4 דקות; בכלל אני מוצא לא הוגן להכריז כל הזמן על 28ד׳ מירושלים לתל אביב כי ההודעה פשוט מטעה את הצבור ולכן אני תמיד מתיחס/מציין: ״ירושלים האומה--תל אביב ההגנה״, כדי לעורר את תשומת ליבם של הקוראים לצורך בתוספת זמן כאשר רוצים להגיע לתחנות האחרות של תל אביב; אני גם מזכיר שתחנת האומה ממוקמת בעומק 85מ׳, על מנת שכל אחד יעשה את חשבונו לברוטו נסיעה ולא לנטו של הרכבת בלבד.
יחד עם זאת צריך להכיר שעם מהירות מסחרית של כ 120קמ״ש בין שתי ההערים אנחנו בהחלט ״משחקים בליגה הראשונה״ ולראיה אני מציין להלן מה קורה בין ברזל לדורטמונד באמצאות ה ICE.
Basel BBB-Freiburg 111km/h
Freiburg-Offenburg 128km/h
Offenburg -Baden-Baden 171km/h
Baden-Baden -Karlsruhe 124km/h
Karlsruhe-Mannheim 155km/h
Mannheim-Frankfurt Airport 139km/h
Frankfurt Airport-Siegburg 227km/h על מסילה בנויה ל 350 קמ״ש
Siegburg-Köln 90km-h
Köln-Solingen 87km-h
Solingen-Wuppertal 98km/h
Wuppertal-Hagen 98km-h
Hagen-Dortmund 93 km/h

אתה אומר שעשו טעות עם עומק התחנה הירושלמית ושיכלו לעשות אחרת.
מה? הייתה מעיז להמליץ על הגרידאנט המקסימלי האפשרי של ‰ 40 כדי שהתחנה תמוקם יותר גבוה?
בנושא ∅ הגלגלים כבר אמרתי ש ״עבר לי בראש, ככה״, אבל אין לי מה להוסיף ואני רואה את הנושא כסגור.

הערה אחרונה בנושא עומק התחנה: אני לא מוכן לשוחח על הנושא בצבור חוץ מלומר ש ״ אני אישית מוכן לשלם קצת יותר וגם לאבד קצת זמן״ למען הנוחות שלי.
קצת באיחור עקב חופשה..הטבלה פורסמה החל
מהגרסה המעודכנת של ינואר(revised January). הבעיה בנסיעה ב160 קמ"ש היא לא הסימולציה, שאמורה להיות די מדוייקת אלא הבחירה של הרכבת בתצורה של הרכבות - כמה קרונות וכמה קטרים בכל רכבת.
לגבי המהירות הממוצעת - היא למעשה 115 קמ"ש. לא ברור מה הפואנטה בשלל הנתונים שהבאת, שחלקם לא מדויקיים. זה שמדובר בשירות ICE לא אומר שהקטע הספיציפי במסילה מאפשרת לנצל את פוטנציאל המהירות שלה, ולראייה ההבדלים הגדולים במהירות הממוצעות בין הקטעים השונים, בתשתית הרכבתית בגרמניה יש המון הגבלות מהירות שונות עקב תוואי מפותל או תשתית ותיקה - דווקא במקרה הזה יש לר"י "יתרון" כי המסילות מתוכננות בימינו והתשתית חדשה לגמרי. גם כשמדברים על מסילה עם מהירה לדוגמא כמו Frankfurt Airport-Siegburg זה לא אומר שלכל אורכו המהירות האפשרית היא המקסימלית, למעשה השיפועים הגדולים והרבים במסילה הספציפית הזו מגבילים את הרכבות למהירויות של 200-220 קמ"ש.

לא היו חייבים לעשות שיפוע של 40 פרומיל למרות שזה בהחלט אפשרי, במסמכי המכרז יש גם טבלאות שיפועים ורואים שלא באמת ניצלו את היכולת לטפס בגובה אפילו עם שיפועים קטנים מ30 פרומיל - רק בחלק ממהנהרה 4 עשו שימוש בשיפוע הזה. עם שיפוע של 35 פרומיל לאורך גשר 10 ורוב מנהרה 4 היו יכולים לצמצם כבר 40 מטר, וזה בלי ליצור הפסד זמן נסיעה בגלל שמדובר בקטע לקראת העצירה. אם המסילה הזו הייתה מתוכננת במדינות מערב אירופאיות התכנון היה שונה ממה שעשו בארץ.
 

Rubim88

New member
מה שהולכים לשנות זה בעצם מה שאין בסדרה הישנה

הקרונות...
לפי מה שאני מבין באותו שלב הקרונות אמורים גם לעבור עוד שני שדרוגים במסגרת ההסבה: שדרוג חוגונים ל160קמ"ש ושדרוג לתקן בטיחות אש שמתאים לנסיעה במנהרות ארוכות.
מה שהולכים לשנות זה בעצם מה שאין בסדרה הישנה
לעומת לעומת החדשה. מתוך הודעת הדוברות על החידושים בסדרה החדשה אפשר להבין מה הולכים לשנות בסדרה הישנה.
"
*הותקנה מערכת בלימה אלקטרו-פניאומאטית, המאפשרת בלימה מהירה ויעילה יותר. - כמו שכבר רשום הולכים להתקין מערכת בלימה אלקטרו-פניאומאטית, כלומר הפיקוד על הבלימה היא חשמלית, כך מרגע שניתן האות כל הקרונות בולמים(פניאומאטית) בו זמנית והבלימה מהירה יותר.
*התאמה לנסיעה במנהרות שאורכן מעל ל-2 ק"מ, בין השאר, להפעלה בקו המהיר בין ת"א לירושלים (1A), תוך יישום תקנים אירופאים מתקדמים לבטיחות אש. - ההתאמה(או יותר נכון הרשות לנסוע לפי התקן) לנסיעה במנהרות מעל 2 ק"מ זו בעצם התקנת מערכת שמאפשרת לנהג לעקוף/לעכב במידת הצורך בלימת חירום שנלחצה על ידי נוסע באחד הקרונות, כשהרעיון הוא לעצור במקום ההגיוני ביותר(מחוץ למנהרה לדוגמא) ולאו דווקא הקרוב ביותר. בשביל המערכת הזו במקרה הספציפי הזה התנאי ההכרחי הוא מערכת הבלימה האלקטרו-פניאומאטית.

*הגדלת מהירות הנסיעה המרבית מ-140 ל-160 קמ"ש. - החוגונים עצמם טכנית מתאימים ל160 קמ"ש,הבעיה היא כוח הבלימה של הרכבת. רק תוספת של בלמים מגנטים לחוגונים מאפשרת לרכבת DD לעצור מממהירות 160 קמ"ש בפחות מהמרחק המירבי המותר.

*נוספו מערכות מתקדמות לבקרה ושליטה המאפשרות, בין היתר, ממשק עם קטר חשמלי ושליטה בזרוע הפנטוגרף (המאפשרת קבלת חשמל מקו המתח העילי). - זה כנראה השינוי היחיד שרלוונטי להפעלה עם קטר חשמלי, וגם הוא קשור רק לקרון הניהוג.
*הותקנו מערכות ניהול אנרגיה. - סביר שמדובר במערכות שמנהלות את אספקת האנרגיה לקרונות ואין פה קשר לחשמול או לקטר מסויים.
"
אפשר לומר שזה יותר ישור קו מאשר התאמה לתפעול עם קטרים חשמליים(במערכי מו-דו, כי כגרור קטר כל קרון כבר נסע לפחות פעם אחת עם קטר חשמלי)
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה