מכרז מקדים לרכש קטרים חשמליים לרכבת

[easylivin]

... אה, נראה לי שכעת הבנתי איפה חוסר ההבנה.

מצאתי דוגמה על DD בומברדייה בשוויץ <+>
http://photo.tramscape.com/rail/switzerland/stadler_s-bahn_imp2008.jpg

הפנטוגרף נמצא על הצד האחורי של קרון הניהוג.

הנה "הדמייה חיפאית" של דגם בומברדייה בצבע אדום כפי שמוכר לנו מר"י, שבה רואים את הפנטוגרף.

כאשר מריצים את המערכים האלו עם יחידה מלבנית מכוערת מאחד הצדדים זה לא רק הורס את העיצוב היפה של ה DD אלא גם מבזבז מקום על הרציף...

... אה, נראה לי שכעת הבנתי איפה חוסר ההבנה.
יכול להיות (אם כי אני עדיין לא בטוח, כי לא כתבת את זה באופן מפורש) שאתה מדבר על הסבת מערכי מו-דו לקרונועים חשמליים כדי שיפעלו ללא קטר (שקראת לו "יחידה מלבנית...") אז כמובן וכמובן שזה לא אפשרי בשום דרך מעשית. אין במערכי מו-דו מנועי הסעה ואי אפשר להתקין אותם. ולכן גם אין פנטוגרפים, ולעולם הם יפעלו רק עם קטרים (דיזל, ובעתיד קטרים חשמליים).

מו-דו (Push-Pull) וקרונועים (EMUs) הם פשוט שני עולמות שונים. בעיני נוסע, ההבדל הוא חיצוני בלבד: יש קטר או אין קטר. אבל ההבדלים הפנימיים הם מאוד מהותיים. אפשר להסב קרונוע לקרון גרור-קטר, ולא להיפך.

לקרונועים יתרונות רבים, ולכן הרכבת רוצה לרכוש גם אותם (בנוסף לקטרים חשמליים שיפעלו עם מערכי מו-דו הקיימים).

 

[Ccyclist]

ה"הדמיה החיפאית" החסרה, מאתר בומברדייה

... אה, נראה לי שכעת הבנתי איפה חוסר ההבנה.
יכול להיות (אם כי אני עדיין לא בטוח, כי לא כתבת את זה באופן מפורש) שאתה מדבר על הסבת מערכי מו-דו לקרונועים חשמליים כדי שיפעלו ללא קטר (שקראת לו "יחידה מלבנית...") אז כמובן וכמובן שזה לא אפשרי בשום דרך מעשית. אין במערכי מו-דו מנועי הסעה ואי אפשר להתקין אותם. ולכן גם אין פנטוגרפים, ולעולם הם יפעלו רק עם קטרים (דיזל, ובעתיד קטרים חשמליים).

מו-דו (Push-Pull) וקרונועים (EMUs) הם פשוט שני עולמות שונים. בעיני נוסע, ההבדל הוא חיצוני בלבד: יש קטר או אין קטר. אבל ההבדלים הפנימיים הם מאוד מהותיים. אפשר להסב קרונוע לקרון גרור-קטר, ולא להיפך.

לקרונועים יתרונות רבים, ולכן הרכבת רוצה לרכוש גם אותם (בנוסף לקטרים חשמליים שיפעלו עם מערכי מו-דו הקיימים).

ה"הדמיה החיפאית" החסרה, מאתר בומברדייה
http://www.raillynews.com/2013/bomb...ns-for-commuter-services-to-deutsche-bahn-ag/

תמונה גדולה יותר - באמצע הכתבה ויש לרדת עד אליה.

בוודאות רואים פנטוגרף, אבל זו הדמייה. לא מצאתי תצלום של הרכבת הזו.

מדובר בדגם שהוזמן ע"י DB בתחילת 2013 כך שיתכן שמדובר בדגם עתידי.

בכל מקרה - בעתיד הדבר שהבאתי יוכל לנוע באלגנטיות על המסילות המחושמלות של רכבת ישראל ללא צורך בקטר נפרד.

אם מה שיש לר"י אינו בר הסבה - חבל. כמו כן - מוזר ש DB תזמין משהו שתלוי ביחידה חיצונית שאינה נראית כמו חלק אינטגרלי מהמערך (ברור שהאילוץ של ר"י הוא בגלל השימוש בגנרטורים על הרכבת, דבר שיוחלף בחישמולת עילית)

 

[easylivin]

מצויין, הפעם אלה באמת קרונועים של בומברדייה.

ה"הדמיה החיפאית" החסרה, מאתר בומברדייה
http://www.raillynews.com/2013/bomb...ns-for-commuter-services-to-deutsche-bahn-ag/

תמונה גדולה יותר - באמצע הכתבה ויש לרדת עד אליה.

בוודאות רואים פנטוגרף, אבל זו הדמייה. לא מצאתי תצלום של הרכבת הזו.

מדובר בדגם שהוזמן ע"י DB בתחילת 2013 כך שיתכן שמדובר בדגם עתידי.

בכל מקרה - בעתיד הדבר שהבאתי יוכל לנוע באלגנטיות על המסילות המחושמלות של רכבת ישראל ללא צורך בקטר נפרד.

אם מה שיש לר"י אינו בר הסבה - חבל. כמו כן - מוזר ש DB תזמין משהו שתלוי ביחידה חיצונית שאינה נראית כמו חלק אינטגרלי מהמערך (ברור שהאילוץ של ר"י הוא בגלל השימוש בגנרטורים על הרכבת, דבר שיוחלף בחישמולת עילית)

מצויין, הפעם אלה באמת קרונועים של בומברדייה.
בהחלט ובאופן לא מפתיע יש דמיון חיצוני לקרונות המו-דו האדומים, אבל כפי שהסברתי, בפנים מדובר בשני עולמות נפרדים. אפילו אם היצרן הוא אותו היצרן.

זה לא שהקרונות של ר"י אינם ניתנים להסבה, אלא באופן כללי: קרונות מו-דו אינם ניתנים להסבה לקרונועים באופן מעשי, נקודה. אין קרונות כאלה שניתן להסב אותם כך בשום מקום בעולם.

 

[Rubim88]

מה שהבאת זה EMU

ה"הדמיה החיפאית" החסרה, מאתר בומברדייה
http://www.raillynews.com/2013/bomb...ns-for-commuter-services-to-deutsche-bahn-ag/

תמונה גדולה יותר - באמצע הכתבה ויש לרדת עד אליה.

בוודאות רואים פנטוגרף, אבל זו הדמייה. לא מצאתי תצלום של הרכבת הזו.

מדובר בדגם שהוזמן ע"י DB בתחילת 2013 כך שיתכן שמדובר בדגם עתידי.

בכל מקרה - בעתיד הדבר שהבאתי יוכל לנוע באלגנטיות על המסילות המחושמלות של רכבת ישראל ללא צורך בקטר נפרד.

אם מה שיש לר"י אינו בר הסבה - חבל. כמו כן - מוזר ש DB תזמין משהו שתלוי ביחידה חיצונית שאינה נראית כמו חלק אינטגרלי מהמערך (ברור שהאילוץ של ר"י הוא בגלל השימוש בגנרטורים על הרכבת, דבר שיוחלף בחישמולת עילית)

מה שהבאת זה EMU
הם נראים כמעט כמו הקרונות מו-דו אבל מדובר בקרונועים ויש רק הדמיות כי מדובר במוצר חדש.

 

[Rubim88]

הם פירטו את תחנות העצירה

מכרז מקדים לרכש קטרים חשמליים לרכבת
הרכבת פרסמה היום RFI (בקשה למידע) בנוגע לרכישת ציוד נייד חשמלי. כמה פרטים מעניינים:
-הבקשה למידע נוגעת ל-80 קטרים חשמליים ול-60 קרונועי קומותיים חשמליים (!!)
-קיימת דרישה מפורשת במסמכים שעל הציוד להיות בעל מאפייני כוח המאפשרים זמן נסיעה בקו ת"א-ירושלים החדש של 27 דקות (אין פירוט של תחנות עצירה)
-הקרונועים המבוקשים אמורים להיות מופעלים במערכים של 3/6 קרונות עם יכולת הארכה בהתאם לעומס
-זמן תחילת אספקה של הקטרים הוא סוף 2016 ושל הקרונועים תחילת 2017.

הם פירטו את תחנות העצירה
למעשה ללא תחנות עצירה("nonstop") - רק לא ברור איך הם מצפים מהיצרנים לספק להם מידע בלי שום פרסום מידע מפורט על המסילה עצמה כדי לאפשר לבצע סימולציות.

 

[easylivin]

אם היצנים יבקשו הם יקבלו את הנתונים, לא?

הם פירטו את תחנות העצירה
למעשה ללא תחנות עצירה("nonstop") - רק לא ברור איך הם מצפים מהיצרנים לספק להם מידע בלי שום פרסום מידע מפורט על המסילה עצמה כדי לאפשר לבצע סימולציות.

אם היצנים יבקשו הם יקבלו את הנתונים, לא?

 

[easylivin]

* היצרנים

אם היצנים יבקשו הם יקבלו את הנתונים, לא?

* היצרנים

 

[Rubim88]

אם ברכבת רוצים תשובות לשאלות

אם היצנים יבקשו הם יקבלו את הנתונים, לא?

אם ברכבת רוצים תשובות לשאלות
אז כן, הם יהיו חייבים למסור להם את זה. מה שלא ברור זה למה זה לא עלה כמסמכים נלווים זה לא משהו סודי או מידע ששווה כסף..הרי זו לא פעם ראשונה, גם במכרז הקטרים לרכבת היו דרישות שדרשו נתוני מסילות והם פורסמו רק בדיעבד בטבלאות אקסל(ואם מישהו שמר את הקבצים האלה במקרה אשמח אם יעלו לפורום).

 

[נוסע23]

מדוע רק 160 קמ"ש?

מכרז מקדים לרכש קטרים חשמליים לרכבת
הרכבת פרסמה היום RFI (בקשה למידע) בנוגע לרכישת ציוד נייד חשמלי. כמה פרטים מעניינים:
-הבקשה למידע נוגעת ל-80 קטרים חשמליים ול-60 קרונועי קומותיים חשמליים (!!)
-קיימת דרישה מפורשת במסמכים שעל הציוד להיות בעל מאפייני כוח המאפשרים זמן נסיעה בקו ת"א-ירושלים החדש של 27 דקות (אין פירוט של תחנות עצירה)
-הקרונועים המבוקשים אמורים להיות מופעלים במערכים של 3/6 קרונות עם יכולת הארכה בהתאם לעומס
-זמן תחילת אספקה של הקטרים הוא סוף 2016 ושל הקרונועים תחילת 2017.

מדוע רק 160 קמ"ש?
חשבתי שהיתרון של רכבות חשמליות הוא שאפשר יהיה להגיע למהירויות גבוהות יותר (200 קמ"ש?), לפחות בחלק מהמקטעים.

יעדים כמו ת"א-חיפה בחצי שעה או ת"א-באר שבע ב-35 דקות לא צריכים להיות דמיוניים (לא מדובר במהירויות של הקווים המהירים בסין או ביפן).

 

[easylivin]

יש לחשמול יתרונות חשובים יותר,

מדוע רק 160 קמ"ש?
חשבתי שהיתרון של רכבות חשמליות הוא שאפשר יהיה להגיע למהירויות גבוהות יותר (200 קמ"ש?), לפחות בחלק מהמקטעים.

יעדים כמו ת"א-חיפה בחצי שעה או ת"א-באר שבע ב-35 דקות לא צריכים להיות דמיוניים (לא מדובר במהירויות של הקווים המהירים בסין או ביפן).

יש לחשמול יתרונות חשובים יותר,
ובמיוחד למערכות פרבריות: הגדלת המהירות הממוצעת (האצה מהירה) תוך הגדלת מספר הקרונות לקטר. חלק מהקווים מתוכננים להשתדרג ל-230 קמ"ש, אבל ממש לא בעוד 3-4 שנים. קו החוף לא ישודרג למהירות זו לפני שיוכפל ל-4 מסילות... בקיצור, עוד חזון למועד. ולא משתלם להתאים את הרכבות כבר מעכשיו למהירות גבוהה כי התאמה כזאת גוררת חסרון גדול: הקטנת כוח המשיכה במהירויות נמוכות.

 

[ניצן cocos]

אולי זה פתרון לריחוף הרכבת.

יש לחשמול יתרונות חשובים יותר,
ובמיוחד למערכות פרבריות: הגדלת המהירות הממוצעת (האצה מהירה) תוך הגדלת מספר הקרונות לקטר. חלק מהקווים מתוכננים להשתדרג ל-230 קמ"ש, אבל ממש לא בעוד 3-4 שנים. קו החוף לא ישודרג למהירות זו לפני שיוכפל ל-4 מסילות... בקיצור, עוד חזון למועד. ולא משתלם להתאים את הרכבות כבר מעכשיו למהירות גבוהה כי התאמה כזאת גוררת חסרון גדול: הקטנת כוח המשיכה במהירויות נמוכות.

אולי זה פתרון לריחוף הרכבת.
המשפט האחרון שלך שעשע אותי

 

[easylivin]

אם לא טלפורטציה, אז לפחות

אולי זה פתרון לריחוף הרכבת.
המשפט האחרון שלך שעשע אותי

אם לא טלפורטציה, אז לפחות
שתהיה לוויטציה.

 

[נוסע23]

תודה. האם יש צפי כלשהו לשדרוג הבא של הקווים?

יש לחשמול יתרונות חשובים יותר,
ובמיוחד למערכות פרבריות: הגדלת המהירות הממוצעת (האצה מהירה) תוך הגדלת מספר הקרונות לקטר. חלק מהקווים מתוכננים להשתדרג ל-230 קמ"ש, אבל ממש לא בעוד 3-4 שנים. קו החוף לא ישודרג למהירות זו לפני שיוכפל ל-4 מסילות... בקיצור, עוד חזון למועד. ולא משתלם להתאים את הרכבות כבר מעכשיו למהירות גבוהה כי התאמה כזאת גוררת חסרון גדול: הקטנת כוח המשיכה במהירויות נמוכות.

תודה. האם יש צפי כלשהו לשדרוג הבא של הקווים?
אם אני לא טועה, אני חושב שראיתי מתישהו בפורום שחלק
מהקטעים בקו תל אביב-באר שבע מתאימים כבר עכשיו למהירויות גבוהות
יותר מ-160 קמ"ש, או שאפשר להתאים אותם למהירויות כאלה
בעלות נמוכה יחסית. אבל אולי אני לא זוכר נכון.

במה תהיה כרוכה ההתאמה ל-230 קמ"ש?

האם הקו לירושלים לא יותאם למהירות גבוהה יותר? הרי את המנהרות
בקו לירושלים לא יחצבו שוב, כך שאם יש כוונה להתאים אותו בעתיד
למהירות גבוהה יותר אז מן הסתם היה צריך לתכנן את זה כך מראש.

 

[חן מלינג]

אכן, תוואי A1 מתוכנן למהירויות גבוהות מ-160

תודה. האם יש צפי כלשהו לשדרוג הבא של הקווים?
אם אני לא טועה, אני חושב שראיתי מתישהו בפורום שחלק
מהקטעים בקו תל אביב-באר שבע מתאימים כבר עכשיו למהירויות גבוהות
יותר מ-160 קמ"ש, או שאפשר להתאים אותם למהירויות כאלה
בעלות נמוכה יחסית. אבל אולי אני לא זוכר נכון.

במה תהיה כרוכה ההתאמה ל-230 קמ"ש?

האם הקו לירושלים לא יותאם למהירות גבוהה יותר? הרי את המנהרות
בקו לירושלים לא יחצבו שוב, כך שאם יש כוונה להתאים אותו בעתיד
למהירות גבוהה יותר אז מן הסתם היה צריך לתכנן את זה כך מראש.

אכן, תוואי A1 מתוכנן למהירויות גבוהות מ-160
אבל מערכותיו יושלמו בשלב זה לפי מהירות של 160 קמ"ש

 

[samgr]

מה עם שאר תוואי המסילות המוכפלות ברווחי הארץ?

אכן, תוואי A1 מתוכנן למהירויות גבוהות מ-160
אבל מערכותיו יושלמו בשלב זה לפי מהירות של 160 קמ"ש

מה עם שאר תוואי המסילות המוכפלות ברווחי הארץ?
מה עם תוואי המסילה הראשית בין נהריה לב"ש? הרי רובו אם לא כולו יהיה כפול בעוד כ10 ימים. האם הוא מותאם למהירויות הגדולות מ160? באילו קטעים אםא בכולם?

 

[עמוד השדרה]

בקו החוף בין תל אביב לחיפה (או לפחות בין ת"א

מה עם שאר תוואי המסילות המוכפלות ברווחי הארץ?
מה עם תוואי המסילה הראשית בין נהריה לב"ש? הרי רובו אם לא כולו יהיה כפול בעוד כ10 ימים. האם הוא מותאם למהירויות הגדולות מ160? באילו קטעים אםא בכולם?

בקו החוף בין תל אביב לחיפה (או לפחות בין ת"א
לבנימינה / זכרון יעקב) ובקטע שבין תל אביב ללוד מהירויות גבוהות יהיו רלוונטיות רק לאחר ריבוע המסילה והפרדת התנועה הפרברית מהתנועה הבינעירונית.

 

[נוסע23]

מה לגבי לוד-באר שבע?

בקו החוף בין תל אביב לחיפה (או לפחות בין ת"א
לבנימינה / זכרון יעקב) ובקטע שבין תל אביב ללוד מהירויות גבוהות יהיו רלוונטיות רק לאחר ריבוע המסילה והפרדת התנועה הפרברית מהתנועה הבינעירונית.

מה לגבי לוד-באר שבע?
או אולי ליתר דיוק מבאר שבע עד נען (באזור רמלה-לוד סביר להניח שאי אפשר לנסוע מהר מדי בגלל הקרבה לבתים). מה צריך לעשות כדי לשדרג את האזור הזה ל-200 קמ"ש? האם מדובר בשינויים משמעותיים?

 

[Rubim88]

ישנם מספרים פרמטרים

תודה. האם יש צפי כלשהו לשדרוג הבא של הקווים?
אם אני לא טועה, אני חושב שראיתי מתישהו בפורום שחלק
מהקטעים בקו תל אביב-באר שבע מתאימים כבר עכשיו למהירויות גבוהות
יותר מ-160 קמ"ש, או שאפשר להתאים אותם למהירויות כאלה
בעלות נמוכה יחסית. אבל אולי אני לא זוכר נכון.

במה תהיה כרוכה ההתאמה ל-230 קמ"ש?

האם הקו לירושלים לא יותאם למהירות גבוהה יותר? הרי את המנהרות
בקו לירושלים לא יחצבו שוב, כך שאם יש כוונה להתאים אותו בעתיד
למהירות גבוהה יותר אז מן הסתם היה צריך לתכנן את זה כך מראש.

ישנם מספרים פרמטרים
שמגבילים את המהירות התכן המרבית ל160 קמ"ש במסילה.

1.מערכת איתות
2.מפגשי כביש-מסילה
3.פרמטרים שקשורים בתשתית - בין היתר מבנה עליון/תחתון, מרחקי בטיחות שונים, עיקולים, גשרים מנהרות* ועוד..(*לדוגמא המנהרות בA1 נכרו כך ששטח החתך שלהם מספיק גדול לרכבות מהירות יותר מ160 קמ"ש כמו שכבר נרשם, למרות שבשביל לנסוע בקטע הממונהר 200 קמ"ש דרוש ציוד עם יחס הספק/משקל גבוה אבל זה כבר סיפור אחר)