לא חוכמה לשמוע ממני
כי רק התחלתי ויש המון קושי והמון שעות שינה חסרות.
כולם אומרים שזה זמני. שבגיל חודש זה משתפר פלאים, הם ישנים לילה שלם.
ורק ממשיך להיות יותר ויותר כייף עד שלא רוצים לחזור לעבודה.
בינתיים אני מנסה להסתגל למציאות החדשה הזאת. בתוך תוכי מאושרת!
מאושרת שהקטנה בריאה. מאושרת שהלידה היתה קלה. מאושרת שבעלי מבסוט עד הגג.
אבל התשישות היום יומית קשה לי. אני מחכה בציפיה כל יום שבעלי יבוא הביתה ואני אצא לשאוף אויר איזה שעה
זאת המציאות שלי. אולי יש בנות שמרגישות אחרת.