פרידה אוהבת

פרידה אוהבת


חברים וחברות אהובים מאוד שלי,
עברו קצת יותר משבעה חודשים מאז התאונה שעברתי.
חשבתי שהתהליך יהיה קצר ומהיר ומוצלח, כפי שאני רגילה מה"תאונות" הקודמות שעברתי בחיי, אולם לא כך הדבר והתהליך התגלה וממשיך להתגלות כארוך, מייגע ובעיקר מפתיע
(כרגע הוא מפתיע לרעה, אך בטוחני שבמבט רטרואקטיבי מתישהו בעתיד- אגלה שהיו גם רגעים אחרים, חיוביים יותר), אולם מה שקורה נכון לעכשיו זה שמסתמן שה"לוט בערפל" הוא ההווה המתמשך שלי, קרי: אני יותר "לא יודעת מה קורה" ממה שאני כן יודעת.
בכל שנייה מתגלה משהו חדש, כולל כאלו שמעוררים "שדים ישנים", ורבים הרגעים שבהם מתברר ש"הלכתי אחורה" מבחינת ההתקדמות שלי בתהליך השיקום בכלל והחזרה לחיים נורמליים בפרט.

הדבר שאני הכי צריכה עכשיו זה שקט, בעיקר בגלל כל הרעשים שנמצאים בתוכי ומסביבי מכל כיוון אפשרי.
הסיטואציה העכשווית שלי היא שאני צריכה להתנתק מכל "מסיחי הדעת" ולהתמקד אך ורק בי ובשיקום המסריח שאני עוברת.
אז נכון שזה מכבר אני לא כאן, הפורום האהוב שמבחינתי הוא בית לכל דבר, ושיושביו הם חלק אינטגרלי מחיי, אולם מבחינת הרופאים מספיק שאני רק חושבת על משהו כדי שיהפוך לגורם שעונה על ההגדרה :"מסיח דעת" וכזה שלא נכון/בריא/מקדם וכו' וכו' - עבורי ומבחינתם זה בחזקת נייט גמור.
אז נכון שאני בד"כ לא מקשיבה לרופאים, אך הפעם לצערי אני כן, פשוט כי במבחן התוצאה אני מבינה שהם בתכלס צודקים והראש שלי לא נמצא היכן שהוא צריך להימצא בתרתי משמע וזה אומר
שמשהו בדרך ההתנהלות שלי חייב להשתנות ו... בכאב אדיר אני מודיעה שאני עוזבת את ניהול הפורום.
ולמה?
כי זה לא נראה לי הוגן שהשם שלי יתנוסס בכותרת הפורום כשאני בעצם אינני (וזה לא חשוב שבלבי אני כאן בכל דקה ושנייה), אי לכך אני נפרדת לשלום ומפנה את הדרך למישהו או מישהי ראויים , מוכשרים וכשירים יותר ממני.

בהתחלה חשבתי שאוכל לעשות "גם וגם", כלומר: גם להחלים וגם לקפוץ לכאן מדי פעם , אולם מסתבר שהצלחתי להיכשל בגדול בעניין ("הצלחתי להיכשל"- איזה פרדוקס... האם זה אומר שהצלחתי או שנכשלתי? לא חשוב! אמרתי לכם שיש לי המון רעשים בראש, נכון? אז הנה דוגמא, לדוגמא...)

ובכן חברים אהובים, אחים יקרים, - אני הולכת לדרכי.
אני הולכת עם המון אהבה, הערכה והוקרה על כל רגע ושנייה שעברתי אתכם, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין ואני מאחלת לפורום הזה, הבית הזה, שיחזור לימיו היפים והנעימים, ואני בטוחה במיליון האחוזים שזה מה שיקרה עם הנהלה נכונה ובעיקר- מחויבת וממוקדת מטרה.
אני הראשונה שאריע בלב אוהב כשאראה את הצלחת הפורום הזה.
ועכשיו יקיריי ואהוביי - הכדור עובר למגרש שלכם.
הבית הזה הוא שלכם ואיך שאתם תתפעלו אותו כך הוא יהיה (מנהל הפורום לצורך העניין הוא רק שרת שיש בידיו צרור המפתחות, זה הכל),ואם תהיו נחמדים- יהיה לכם נחמד, ואם תהיו משהו אחר- זה יהיה משהו אחר, שעולה בקנה אחד עם כל מה שתיצקו בו.
זה בדיוק כמו תבשיל . חומרי הגלם והאהבה הם אלו שנותנים את התוצאה, אז השכילו נא להתנהג בהתאם.
אני סומכת עליכם !

אז אטוטאלור ואריוודרצ'י יקרים ויקרות שלי.
אתם בלבי תמיד ולתמיד.

ו... אנחנו נתראה פה ושם, אני בטוחה, אני רק מקווה שזה יהיה בקרוב ממש.

היו ברוכים - אתם ובני משפחותיכם.
ו... כל שתבקשו - אינשאללה באבוהה יהי !

אני מודה לכם על הכל. וכשאני אומרת "לכם" אני מתכוונת בראש ובראשונה לכם- הגולשים, שאתם אלו שהפכתם את כל הבלתי אפשרי לאפשרי, אתם אלו שמהכרות וירואלית הפכתם לברי הנפש שלי, חלקכם אפילו לבני משפחה אמיתיים, ומעל לכל- אנשים שאני אוהבת, מכבדת, מוקירה ו... מתגעגעת! (לו רק הייתם יודעים כמה שאתם חסרים לי...)

ותודה נוספת ולא פחות חשובה היא התודה לתפוז ולעומדים בראש- דן, מיטל ולי- האנשים שהפכו לחלק מנשמתי- תודה לכם על הכל! פשוט על הכל!
האהבה שנתתם לי בכל רגע אינה מובנת מאליה והיא חיממה את לבי והאירה את הימים השחורים שעברו עליי לאחרונה.
האמון שלכם בי לא פעם היה זה שהצליח להזכיר לי את עצמי בימים אחרים, טובים יותר, ועל כך לעולם אוקיר לכם תודה על כך , כמו גם על יתר הדברים שנתתם לי, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין- תודה. תודה גדולה ואוהבת. אין ספק שתפוז הוא בית ובעצם חממה מלאת אהבה ועתירת נשמה והלוואי שכל מנהל ירגיש את מה שאני מרגישה אליכם מבחינת הוקרה והערכה .

אוהבת אתכם, את כולכם - תמיד, מתמיד ולתמיד
אריאלה
 

smadidi

New member
החלמה מהירה ובריאות שלמה

את מקור השראה עבורי
תבורכי בכל הטוב שבעולם כולו ועוד

עם הרבה אהבה
סמדי
 
אריאלה יקרה

הייתי בלונדון עם חברות,אחת מהן הביאה עיתון לאשה,
אני פותחת ורואה את הכתבה שפורסמה עליך.
כל כך לא מגיע לך מה שאת עוברת
בטוחה שעם החוזק שלך,תמשיכי להלחם.
אני מקווה שהפרידה הזו תהיה זמנית ושתבריאי מהר.
תתמקדי בעצמך ומתפללת בשבילך שתבריאי.
האם אפשר יהיה להתקשר אליך פעם ב..? כי אני לא רוצה להטריד.
המון המון בריאות
 
המון בריאות אריאלה המקסימה


ואושר לך ולמשפחתך

ותודה רבה על היותך מה שאת מקסימה ונהדרת

המון המון הצלחה בהמשך הדרך
 

what is up

New member
המון בריאות

אני מאחלת לך
שתזכי למנוחה שאת צריכה, תתחזקי ותבריאי
ושתחזרי לעצמך בהקדם האפשרי

זהו הפורום הראשון שבו הרגשתי נוח לכתוב ולשפוך את מחשבותיי ובעיותיי
וזה כי את עשית אותו לכזה נעים
אז תודה לך ובהצלחה
 
החלמה מהירה ורק בריאות .


אריאלה את אישה מדהימה ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
כל שתבקשי לו יהי אמן .
 
הכנות שלך מרגשת


מאחלת לך, בראש ובראשונה, בריאות פיזית ושלווה נפשית.
הרעשים בתוכך הם לעיתים אותם קולות המכוונים לאן שפניך מועדות, לעיתים זה מבלבל, אך הזמן עושה ויעשה את שלו.
לא מכירה אותך באופן אישי, אך מאופן כתיבתך, יש לי תחושה שתצאי מחוזקת ומחזקת

רפואה שלמה וכול טוב.
 

r i n i

New member
החלמה מהירה ובריאות שלמה

ותחשבי רק על עצמך ועל הבריאות שלך!
 

raya

Active member
כמה קשה לקרוא את ההודעה שלך..... אבל הדבר החשוב ביותר הוא שתחזרי לעצמך , ואם אפשר, אז במהירות האפשרית.
את חזקה מאוד, ולא פעם קראתי הודעות שלך והרגשתי עד כמה שאת מיוחדת.

חזקי ואימצי!

רק בריאות!

רעיה
 
ארי אהובה שלי


קשה היה לקרוא את הודעתך

אבל הכי חשוב שתבריאי במהרה ותשובי לעשות את כל מה שאת הכי אוהבת לעשות
אני בטוחה שההחלטה לא הייתה קלה עבורך

אני מודה לך מכל הלב על מי שאת ועל כל מה שעשית למען הפורום המיוחד הזה שבטוחה שישאר לזכרון להמון שנים

אוהבת אותך הכי הכי
 
החלמה מהירה יקירה, מה שחשוב הוא

תהליך השיקום ...הוא ואך ורק הוא. עם כל הצער ...את המוקד והמרכז ןכל השאר יגיעו עם ההחלמה המהירה.
 
יקרה


"אם לחיים יש מנגינה, אז כולנו נגנים.
חלק מאתנו מנגנים תמיד בסולו, חלק מנגנים בדואט,
חלק מנצחים וחלק תמיד כינור שני,
חלק מאתנו טובים בקונצ`רטו, חלק טובים בקאמרית,
אבל כולם צריכים להיות גם בפילהרמונית
על מנת שמנגינת החיים תהיה הרמונית.

שאנחנו נולדים יש לנו רק תו אחד,
כשאנחנו גדלים, התווים מתרבים, ומנגינתנו משתפרת,
בבגרותנו יש לנו מגוון מנגינות, חלקן עצובות וחלקן שמחות.
כשיש אירוע משמח בחיינו הנגנים שמחים המנגינה נשמעת צוהלת.
כשעצוב לנו גם הנגנים עצובים אז המנגינה איטית וחרישית,
ולפעמים היא אפילו דוממת.

כל אישיות בעולם פורטת על מיתרי החיים,
המנגינות שנוצרות בהתחלה קצת מזייפות עד שהנגנים מתרגלים.
כיוון קצר ואימון יחד מביאים את המנגינות להרמוניה מיוחדת,
למנגינות נוספים מילים לשירים הבאים אחריהן בשרשרת.

לפעמים מיתר נקרע והנגן צריך להתמודד עם הקשיים,
התזמורת תמשיך לנגן בלעדיו, עד לחיבור מחדש של המיתרים.
וכשהנגן יזדקן מנגינתו תאט ותחרש,
עד שיום אחד הוא יגיע לתו האחרון ומנגינתו לא תשמע עוד,
אבל התזמורת תמשיך לנגן -

בהתחלה שיר עצוב על לכתו של חבר,
אבל אחר כך המנגינות יחזרו למסלולן
לפעמים , עצובות ,לפעמים שמחות,
לפעמים איטיות, לפעמים מהירות,
לפעמים רק כינור, לפעמים רק תופים.
כולנו לוקחים חלק במנגינת החיים"


ארי יקרה !
גם ללא כשרון מוזיקאלי במידה כזו או אחרת
את מפלאה לחבר בין התווים,
יוצרת מנגינות מקוריות
מנצחת על תזמורות
כותבת שירים, נעימות, יצירות ומחזות
והכל בחן רב, באסרטיביות ובהמון כשרון.

שמחה שחברת לחיי.
מאחלת לך את כל מה שאת מייחלת לעצמך
ומתבלת באהבה, הערכה וחברות כנה.

שלך תמיד

תפו
 
למעלה