אירוח בנושא ליווי רגשי בטיפולים

[שמולי קיפוד]

 

[הילה מנטורית רגשית]

מתי לספר ואיך ?

הי מלי ,
כפי שציינת אין ספק שגיל 3 זה מוקדם מאוד. אין גיל מדויק ואין זמן מוגדר. זה מאוד תלוי במערכת יחסים שתיצרו וברמת הפתיחות והשותפות בבית. אני כן יכולה לומר שגיל 15 ומעלה זה גיל שיש בו עיסוק של הגוף של המיניות של הנשיות , גיל שבו יש רובד נוסף של הבנה ( אפילו שהוא מכונה גיל טיפש עשרה ) ותהיה לה האפשרות להכיל ולהבין את זה.
האיך ? שוב תלוי בתקשורת בינכן וברמת הפתיחות. אם יש תקשורת מקרבת ופתוחה את יכולה לשתף אותה ממש בחוויה שאת עברת . אם התקשורת יותר רשמית וסגורה אפשר לספר לה על המזל שהיה לך שיכולת להיעזר באישה אחרת כדי להיות אמא ושהיא ( הבת שלך ) הדבר הכי טוב שקרה לך.
בכל מיקרה כדי שהשיתוף יהיה ממקום שמח וטוב ולא ממקום של סוד ומסתורין.
לשמחתי הילדים של היום חווים ומכירים משפחות בקונסטלציות שונות ונחשפים מגיל צעיר לסוגים שונים של תא משפחתי כך שזה מקל מאוד על השיתוף.
בהצלחה והמשך הנאה באימהות

 

[הילה מנטורית רגשית]

איך אני יכולה לדעת שאני באמת צריכה ליווי ?

הי אורי,
ההשלכות לעתיד קשורות למי שאת בהווה. את לא באמת יכולה לדעת מה יהיה, את כן יכולה להחליט על ההווה.
אתן לך דוגמא : מטופלת שהגיעה אלי ,אשת עסקים , מקבלת החלטות בדרגים מאוד בכירים. מנהלת צוות של 50 עובדים. כל מה שהשיגה בחייה היה בזכותה. היא גדלה במשפחה ממעמד סוציו אקונומי נמוך , 8 אחים וכו.. הגיעה מפוחדת וחלשה ואמרה : שזו פעם ראשונה שהיא לא מצליחה לקבל החלטה בנוגע לתרומת ביצית . קודם עבדתי איתה על הפחדים, על המקומות שמחלישים אותה ואחרי זה יכולנו להסתכל על המציאות והיא יכלה לקבל החלטה ולהיות בטוב ובהשלמה. היא הרתה וכיום התינוקות שלה בת שנתיים . אחד הדברים שאמרה אחרי הלידה , זה שכמה חשוב היה שקיבלה החלטה ממקום נינוח כי כל ההיריון וכמובן אחרי הלידה היא בכלל לא עסקה בסוגיה הזו , כל האנרגיה והפוקוס היו על ההיריון ואחר כך על התינוקת.
מה שחשוב לי שתסתכלי מי את ( ברמה של ההוויה ) שמקבלת את ההחלטה או עושה את התהליך. אני כן מציעה שאם את בחששות ,פחדים, כעס, בושה או כל רגש שמחליש , כן תטפלי ותחזקי את עצמך . מה שחשוב זה איזו אימא התינוק יפגוש, ואני רוצה עבורך שמי שהוא יפגוש זו תהיה אימא שמחה, מאושרת , שלמה .
בהצלחה גדולה

 

[הילה מנטורית רגשית]

איך מתחילים את התהליך ?

הי מורן,
תודה על השיתוף. אני מזמינה אותך בתור התחלה לברר פרטים. מה התהליך כולל ? מה זה מצריך ממך ? בהירות מייצרת הבנה והבנה מאפשרת קבלת החלטה. במקרים רבים בחיינו, כאשר אנו עומדים לקבל החלטה או רוצים להשיג משהו, מה שמונע מאתנו או מעקב אותו זה הפחד.
אני מזמינה אותך לברר על מה הפחד הזה יושב ? כיצד ניתן לשחרר אותו ומה יכול לעזור לך להתחזק ולקדם את מה שאת רוצה.
בתור יחדינית תבדקי עד כמה יש סביבך אנשים שתומכים בך ואם אין כאלה מספיק תצרי לך סביבה שהיא תומכת, תקיפי עצמך אנשים שיתנו לך כוחות ולא יחלישו ויעוררו את הפחדים שלך.
מאחלת הצלחה גדולה

 

[הילה מנטורית רגשית]

מי יכול לקבל ליווי רגשי ?

הי ארז,
בהחלט אתה יכול לקבל ליווי. במהלך שנות עבודתי טיפלתי ולוויתי זוגות חד מיניים שעשו תהליך פונדקאות.
תהליך הפונדקאות מורכב מבחינה נפשית, רגשית ומערכתית בכל שלב עולים צרכים רבים הדורשים התמודדות נפשית מורכבת אישית ומערכתית. חשוב מאוד לספק לקשת צרכים אלה מקום לביטוי ולעיבוד, כדי שהחוויה ההורית שתבוא בעקבותיו תהיה שלמה ומעצימה .
מאחלת הצלחה גדולה

 

[הילה מנטורית רגשית]

מסגרת ליווי לא פרטנית

הי אתי ,
כפי שציינתי למעלה, יש קבוצות תמיכה במחלקות i.v.f את יכולה גם לבדוק אם יש קבוצות דרך קופות החולים.
לגבי הסבר על התהליך את מוזמנת להתקשר לאורית או לטלי מחברת מנור מדיקל 03-5221425
הפגישה היא ללא עלות ותוכלי לקבל מידע והסבר מפורט על התהליך.
בהצלחה גדולה

 

[הילה מנטורית רגשית]

איך עוברים לשלב תרומת ביצית

הי טל ,
אני מבינה את הפער שאת מדברת עליו, זה פער שבדרך כלל מתקיים בין גבר לאישה בתהליכים כאלה. הוא לעלום לא יחווה ויבין עד הסוף את מה שאת עוברת הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרגשי.
אני מזמינה אותך לקבוע עם בן זוגך שיחה , שיחה בה את תשתפי אותו בתחושות שלך, בפחדים, ברצונות ובמחשבה על השלב הבא. שיחה שבה אין ביקורת כלפי הצד השני אלה שותפות ופתיחות . אם אני מבינה נכון את רוצה לעבור לתרומת ביצית כי המטרה שלך היא להיות אימא וחשוב שתגידי לו את זה . מה שחשוב זה שאת תשמרי על כוחות הנפש והגוף ועל כן מעבר לתרומת ביצית יכול להקל עליך ובטח לקדם את התהליך ולממש את הרצון להיות אימא.
אני תמיד אומרת למטופלות שלי שמה שחשוב זה איזו אימא התינוק יפגוש וזה מה שיקבע את מערכת היחסים והחוויה ההורית. אם האימא חלשה , מותשת , מלאת מתחים ופחדים , הגוף יהיה חלש ורווי טראומות , חווית האימהות תהיה מורכבת ולא פשוטה . כמובן שזה לא אומר שהיא לא תהיה אימא טובה אך ההתמודדות שלה תהיה לא פשוטה , על כן חשוב רגע לעצור ולראות מה יכול להקל ולעזור לך , איך את יכולה לקדם את התהליך כך שזה יטיב ויחזק אותך.
בהצלחה גדולה

 

[הנהלת הפורומים]

אירוח בנושא ליווי רגשי בטיפולים

הנהלת הפורום שמחה לארח בפורום את הילה שלזינגר, מטפלת תודעתית ומנטורית בתחום פריון לידה ומשפחה מפתחת שיטת mother's mind coaching

על האירוח

האירוח יתקיים בתאריך 7.4 יום חמישי בין השעות 23:00-21:00 ויעסוק בטיפול תודעתי שמספק כלים להתמודדות וסיוע של עומס נפשי חרדות, אכזבות, מתח וחוסר ודאות במהלך טיפולי הפוריות או תרומת הביצית, התמודדות עם דילמות כגון איך והאם נכון לשתף את הקרובים והסביבה בטיפולים, מה לספר בעתיד לילד על דרך הבאתו לעולם, כיצד לספר לילד ועוד.

אנו מזמינים אתכן להעלות את שאלותיכן כבר עכשיו!

על המתארחת

הילה שלזינגר מטפלת תודעתית ומנטורית לנשים ולזוגות, ובעלת תעודה בין לאומית לטיפול בטראומה. מלווה את פרויקט הפונדקאות של מנור מדיקל למעלה מ-3 שנים וטיפלה בהצלחה במאות זוגות. לאחרונה ובמסגרת מגוון השירותים החדשים במחלקת תרומת הביצית של מנור מדיקל, החלה הילה לטפל גם בנשים שעוברות הליכי תרומת ביצית. הילה מנחה מזה עשור תהליכים תודעתיים פרטניים. מטרת הטיפול התודעתי היא מיקוד במקורות הכוח של נשים וזוגות המבקשים להרות, ללדת ולהיות הורים מתוך חוויה של בחירה בתהליכים מעצימים. במהלך הטיפול התודעתי נוצר חיבור לכוחות המרפאים הקיימים בכל אחד, ולאפשרויות של בחירה מודעת ליצירת מציאות קלה ובריאה.

 

[מיכל דקר]

האם לספר למשפחה?

שאלה לשלזינגר הילה
תחילה יודע לי שזה פורום של תרומת ביצית, השאלה שלי היא קצת מורכבת
אנחנו ממש בתחילת הריון בפונדקאות , זרע של בעלי ותרומת בייצית .
לאחר מספר פעמיים של החזרות עם הביציות שלי ברגע שזה לא צלח הומלץ לנו לעבור לתרומת ביצית חייבת לציין שלקח לי זמן להשלים עם הדבר.
עכשיו אני בסדר גמור עם זה ומקבלת את בה בהבנה גדולה.
שוחחתי עם בעלי על העניין של האם כדי לנו לספר למשפחה שזאת תרומת ביצית ?
בעלי אמר שאני החליט .

 

[הילה מנטורית רגשית]

האם לספר למשפחה ?

הי מיכל ,
זאת באמת אחת הדילמות המרכזיות בתהליך של תרומת ביצית. מצד אחד אני לא מאמינה בהסתרה ובחוסר שיתוף אך מצד שני מדובר בעוד נפש ויש מקום להסתכל קדימה אל העתיד. אני מתסכלת על טובת הילד / ה . ברגע שמספרים שזו תרומת ביצית יש תווית מעל הילד. בתפיסת עולמי משפחה היא ערך עליון אך קודם המשפחה הגרעינית שאתם מקימים ואז שאר המעגלים ולכן אני לא הייתי חושבת שזה נכון או הכרחי לשתף אותם עד שהילד יגדל ואם תרצי תספרי קודם לו ואז לשאר המשפחה. זו נקודה אחת .
נקודה נוספת זה העניין סביב זה. כפי שציינת לקח לך זמן להבשיל ולהשלים ואת כיום במקום טוב ושלם . ברגע שתתחילי לדבר את זה ולשתף , הפוקוס יהיה סביב זה והאנרגיה שלך תלך למקומות האלה. העובדה שיש היריון ותינוק בדרך היא הנקודה המשמחת והייתי משקיעה את האנרגיה והפוקוס בזה.
על אף כל זה כמובן שזו החלטה שלך ואין כאן נכון או לא נכון. בכל החלטה יש להסתכל על התועלת שזה ייתן לך ועל הקושי שזה יגרום לך ולבחור מה שיטיב ויחזק אותך.
בהצלחה והרבה הנאה בדרך לאימהות

 

[רומי105]

דילמה גדולה מול בעלי

שלום להילה.
יש לנו הריון בגאורגיה עם פונדקאית בשבוע 24
הזרע של בעלי והביצית לצערי מתרומה אחרי שלא הצלחנו עם עוברים מוקפאים שלנו
שקיבלנו את ההחלטה לבצע את הפונדקאות עם תרומת ביצית החלטנו ביחד שלא נספר לאף אחד בייחוד בגלל שבעלי לחץ והסכמתי.
אבל בתוך בתוך תוכי אני מרגישה צורך גדול לספר לפחות לאימי ולאחותי.
שדיברתי על כך עם בעלי הוא פסל אותי לחלוטין ולא הסכים כי הוא חושב שזה ידלוף החוצה וכולם ידעו
לא יודעת מה לעשות הוא לא מוכן לעולם שמישהו יידע
ואני מתה לספר לפחות לאימי אך גם לא רוצה לפגוע בבעלי אחרי הכל החלטנו יחד
אבל זה אוכל אותי מבפנים
הילה יש לך עצה טובה בשבילי
רק שתדעי שגם את הפונדקאות וגם את התרומה עשיתי במנור
ואני לא מבינה איך לא פניתי אלייך עד היום.
תודה מראש
רומי

 

[הילה מנטורית רגשית]

האם לספר למשפחה ומה קורה שיש מחלוקת בעניין?

הי רומי,
כתבתי למיכל את הנקודות החשובות שכדי להתבונן עליהן לפני שמחליטים לספר.
את ובעלך מקימים משפחה ולכן מה שתחליטו בתוך התא המשפחתי זה מה שצריך להנחות אותך. אני מסכימה עם בעלך שברגע שמספרים אין אחריות שזה לא יתגלגל הלאה , גם אם הכוונה מאוד טובה זה טבעו של האדם לחלוק ולשתף.
אני אשאל אותך מה הסיבה שכל כך חשוב לך לספר לאימא שלך ואחותך ? ואם התשובה היא שהן יהיו חלק ושאת רוצה לחלוק איתן אז אני ממליצה לתת להן להיות חלק בסיפור המשמעותי , בעובדה שאת עומדת להיות אימא. שימי את הפוקוס והאנרגיה על זה.
בהצלחה והרבה הנאה בדרך לאימהות .

 

[gluten free]

עסוקה בשאלה- איך נפרדים מהחלום?

שלום הילה, תודה שאת מתארחת ועונה!! החלק הרגשי תופס נתח עצום בכל הדרך המטלטלת הזאת...
מנסיונך,
1.מה מצביע על הבשלות לעבור מנסיונות להרות מהביציות שלי לתרומה?
2.איזה שאלות חשובות אני צריכה או יכולה לשאול בתוך עצמי (ואת בנזוגי) כדי להרגיש שאני מוכנה?אולי זה משהו שאף פעם לא עד הסוף שלמים איתו, עד שהוא קורה ואז מסתנכרנים עם המציאות?
&nbsp
** יש בי מוכנות, שנובעת משחיקה של התהליך, עייפות ממנו, תחושת תקיעות ועצבות שמרחפות מעליי כל הזמן, גם כאשר אני שמחה (כמו הענן שמלווה את הדמות המצוירת ומוריד עליה גשם)... אך אני רוצה להיות בטוחה בבחירה שלי, בלב שלם.
&nbsp
&nbsp

 

[הילה מנטורית רגשית]

איך אדע שאני בשלה לעשות את המעבר לתרומת ביצית

הי , אין פרמטרים שמעידים על בשלות והשלמה מלאה . כן הייתי מציעה לשנות את "הכותרת " להיפרד מהחלום למימוש אימהות.
תשאלי את עצמך: מה המטרה שלך ? ומה את מוכנה לעשות כדי לממש אותה .
זו השנה העשירית שאני מלווה זוגות בתהליכי פוריות , פונדקאות , לידה ומשפחה. עשרות נשים שעברו תהליך של תרומת ביצית ויש להן חיבור מדהים וחזק לילד שלהם.
מחקרים רבים נעשו בתחום הגנטיקה והשפעתה על האדם. אחד המחקרים בתחום האנתרופולוגיה לקח זוג תאומים (זהים) יתומים בהיוולדם והפרידו ביניהם. תאום אחד אימצה משפחה מלונדון ותאום שני משפחה מדרום אפריקה. עקבו אחר גידולם והווייתם וגילו שחוץ מזה שיש להם אהבה לצבעים דומים , כל אחד התפתח להיות אישיות שונה לחלוטין אחד מהשני.
זה לא שלגנטיקה אין השפעה כלל אך מה שיקבע את איך שהילד שלך יתנהג, יחשוב, יהיה זה רק מי שאתם תהיו איתו.
אני חוזרת למטרה אם המטרה היא להיות אימא בואי ושימי את הפוקוס על זה . על איזו אימא את רוצה להיות ? איך תתנהלו כמשפחה ? מה הערכים החשובים שאת רוצה שהיו במרחב המשפחתי ? תיאום ציפיות עם בן הזוג שלך לגבי תפיסת ההורות .
בהצלחה גדולה בדרך למימוש האימהות

 

[אצבע מאשימה]

שאלה לגבי המפגשים

בליווי שכזה- מפגשים נערכים בקליניקה? יש אפשרות למפגשים בבית שלנו?

 

[הילה מנטורית רגשית]

היכן נערכים המפגשים

הי,
המפגשים נערכים בקליניקה באווירה נעימה ופרטית לחלוטין. במהלך שנות עבודתי עשיתי מפגשים בבית המטופלת רק כאשר הייתה מגבלה פיזית או רפואית שלא אפשרה לה לצאת מהבית.
יש לי מטופלות שגרות בצפון או בדרום הארץ וכן מטופלות שגרות בחו"ל , איתן אני עורכת פגשים דרך סקייפ.
בהצלחה גדולה

 

[בובינה היפה]

ליווי תהליך

אם ניתן לקבל דרך קופות החולים ליווי שכזה במחרים מסופסדים?
זה נראה לי נכון וכל כך חשוב אבל לא לכולם יש את הכסף לקבלת ליווי כזה מגופים פרטיים...

 

[הילה מנטורית רגשית]

ליווי דרך קופת חולים

יש קבוצות תמיכה דרך מחלקות i.v.f לנשים בטיפולי פוריות. את צריכה לבדוק אם יש לך את היכולת להכיל סיפורים של נשים אחרות ופניות רגשית להיות בתוך קבוצה כזו. מצד אחד זו באמת תמיכה כי את לא לבד ואת מגלה שיש עוד נשים שחוות ועוברות את מה שאת עוברת , מצד שני זו אנרגיה שיש לבדוק אם היא מתאימה ולא לכל אחת היא טובה.
מאחלת הצלחה גדולה

 

[rabbitm]

היי הילה

ראשית תודה רבה רבה על שאת מקדישה לנו מזמנך.
נולדה לי בת (כמובן שהיא מהממת) לפני 7 וחצי חודשים לאחר מסע ארוך של טיפולים (תרומה כפולה).
אצלי הסביבה יודעת שזו תרומה ומתייחסים אל זה כמשהו טבעי. מידי פעם עולות תהיות כדוגמאת: ״וואלה, היא ממש דומה לך״. לפעמים אני מצטערת שהרי יודעים, אבל את הנעשה אין להשיב ואני משלימה עם זה.
שתי שאלות לי אלייך.
ראשית שאלת השאלות - מתי ואיך לספר לילדה (אני לא מתכוונת לשמור את זה בסוד ממנה), פתאום, שהיא הפכה לדבר מוחשי זה נראה לי נורא קשה. מפחדת לפגוע בה, לערר לה את הביטחון.
ושנית - לפעמים אני מביטה בה ותוהה מי ההורים, איך הפלתי עליה תיק שכזה שהיא בעצם לא תדע דברים שלנו מובנים מאליהם (כמו מתי נפסקה לאמא שלי הוסת ודומה), איך אני מנטרלת/מפחיתה את התחושה הזו. אני יודעת שאצטרך ללכת לטיפול מקיף יותר, אבל אשמח לעצות בנתיים.
שוב תודה וערב נעים.

 

[הילה מנטורית רגשית]

מתי לספר ואיך ?

הי ,
מזל טוב
תודה על השיתוף .
בתפיסת עולמי תמיד עדיפה האמת ואין זה מכון לחיות בהסתרה או בסוד. במקרה שלך הסביבה יודעת כך שבטח עדיף שתשמע מימך ולא ממשהו אחר.
לגבי מתי לספר ואיך ? המתי מאוד תלוי במערכת יחסים שיש בינכן. עד כמה יש פתיחות ושיתוף, עד כמה היא מעורבת בחייך ואת בשלה.
אין גיל שהוא נכון ובכל זאת כדי שתספרי לי בסביבות גיל הבגרות , גיל 12 , שוב תלוי גם בילדה וברמת בגרותה. גיל בגרות הוא גיל שבו מתפתחת מודעת עמוקה יותר לעולם ועולות שאלות גם על תפיסת גוף , מיניות וכו.
איך לספר ? שוב תלוי על איזו מערכת יחסים השיחה הזו מתקיימת. אם אתן בשותפות ובפתיחות , תשתפי אותה במסע שעברת וברצון שלך להיות אימא ושהיא הדבר הטוב ביותר שקרה לך. לשמחתי ילדים נחשפים היום לצורות שונות של משפחות ולהורות מכל מיני סוגים כך שבמקרה הזה יש יתרון לזמן שבו נולדה .
לגבי הנקודה של מה עשיתי לה ....איך הפלתי עליה את זה . את זה את חושבת כי גדלת במציאות שונה ממה שהבת שלך גדלה. היא גדלה לאם יחידנית וכל מה שהיא תדע על אימהות ועל החיים זה יהיה דרכך.
את תיראי עד כמה היא תהיה דומה לך ( לא רק פיזית ) אלה תרכוש התנהגויות ודרך ביטוי דומה לשלך.
יש הרבה נשים ( כמוני ) שלא יודעים מתי נפסק המחזור של אימא שלהן ועוד פרטים וחוויות אישיות שלא שיתפו אותן.
אם חשובה לך הקרבה השותפות המעורבות תפעלי מתוך המקום הזה, אני בטוחה שחווית הביטחון ואהבה שהיא תקבל ימלאו את כל הצרכים האלה.
בהצלחה והמשך הנאה מהאימהות