שמוליק קראוס נפטר.

גליקו1

New member
שמוליק קראוס ישב בקפה כסית בתחילת שנות ה-80

בתור נערה הייתי עוברת ליד קפה כסית בדיזינגוף כדי לראות אותו, איש גבוה, מרשים .
קול עמוק שמשאיר אחריו שובל שלרעד.
עצוב
 

Lady In Blues

New member
שמוליק קראוס היה זמר מדהים

וגבר ומכה. הוא גם היה אלכוהליסט, אם אני לא טועה.

קשה לי להתאבל על כאלה.
 

yafyafit

New member
חשבתי שאני במיעוט עד עכשיו...

שמחה לקרוא שאני לא היחידה שחושבת כך.
 
מרגישה כמוך בדיוק. לא יכולה להפריד בין האדם לבין יצירתו, ומרגישה שיש דברים חשובים יותר מהיותו יוצר ומוסיקאי.
 

lavendula

New member
ובכל זאת עצוב לי

כי האיש היה חולה נפשו.
כמו שאי-אפשר להתעלם מהאלימות שלו (ואולי גם לא לסלוח), אי-אפשר להתעלם מתרומתו למוזיקה העברית.

ג'וזי כץ דווקא סלחה לו:
http://www.youtube.com/watch?v=UWH44sLSwV8
 

jesie12

New member


אי אפשר להתעלם מהיוצר שבו
אבל גם לא שוכחים לו את האלימות הוולגריות שבו
 

BrightEye

New member
שלא לדבר על הקרקס התקשורתי

אכן שירים יפים, אבל כמה מדברים עליו!!
הוא כבר מזמן לא אייקון רלוונטי.
 

AYELET1

New member
מה הכוונה "אייקון" - סלב? לא מעניין...

אבל יוצר, זה רלוונטי מאד. אלו לא יצירות שהיום הן כאן ומחר בפח הזבל של ההיסטוריה.
 

BrightEye

New member
לראיין כל בדל של חבר שלו שיספר עליו

ממש מיותר בעיני.
אין ספק שיצר דברים נהדרים שתמיד ישארו איתנו.
הטענה שלי נגד העומס התקשורתי. זה יופי לשמוע את השירים, אבל כל המסביב- לא רלוונטי בעיני.
 

fannyd

New member
הבנתי שהוא סבל ממאניה דיפרסיה

כך שיש לי הרבה צער כלפיו וכלפי בני משפחתו.
 

lavendula

New member
המקרה שלו הגביר בי את התהיות לגבי יחס החברה

כלפי חולי נפש.
אני חושבת שהגיע זמן לנפץ את הסטיגמה של חולי הנפש שנתפשים כאשמים בחולי שלהם וכזבל אנושי, ושרשויות הבריאות והרווחה צריכות לעשות כל מאמץ כדי להקל על סבלם ועל הסבל שהם גורמים לסביבה. הטיפול צריך להתמקד בשיקומם ובשילובם בחברה ולא בהרחקתם מהחברה.

אהבתי את מה שכתבה עליו אריאנה מלמד:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4346156,00.html
 

hag70

New member
אני מת עליה. היא פשוט מדהימה

והאמת שגם אני לא ידעתי שהוא היה חולה נפש.
 

fannyd

New member
אגב, הוא לא האומן היחידי שהתמודד עם המחלה

נכון שלא כולם פותחים את זה. עד כמה שאני זוכרת יצחק קלפטר כן פתח בראיון עתונאי.
 
כן...

זה היה מזמן כשהיה נשוי לאישתו הראשונה הוא נהג להכות אותה... מדובר על סיפור שהיה לפני 40 - 30 שנה
 
למעלה