ספרו את סיפור טוב הלב של ילדיכם
- פותח הנושא kriz
- פורסם בתאריך
להעלות ליגה
New member
בערך שהגדול היה בן שלוש
התחלתי להעביר לבית מחסה פה בעיר
ציוד
לא כל אחד יודע איפה הוא נמצא
המקום חסוי.
בהתחלה העברתי לאישה שיצרה איתי קשר פה בתפוז
הייתי מעבירה אליה הביתה
ואחרי שנתיים לערך היא הזמינה אותי להגיע לבית
מדובר בבית מחסה לילדים בני שנה עד שש
ילדים שנלקחו מהוריהם באופן מיידי עקב הזנחה
לקחתי להם ציוד שלא היה לי שימוש בו וגם לפעמים דברים חדשים שביקשו
הילד היה בוחר בכל פעם משחק אחד מהמשחקים השמישים שלו ומעביר לילד שם
זה היה מאד מרגש לראות את זה
ממש הייתי הולכת עם שקים והוא היה הולך עם חפץ אחד ומוסר אותו
התחלתי להעביר לבית מחסה פה בעיר
ציוד
לא כל אחד יודע איפה הוא נמצא
המקום חסוי.
בהתחלה העברתי לאישה שיצרה איתי קשר פה בתפוז
הייתי מעבירה אליה הביתה
ואחרי שנתיים לערך היא הזמינה אותי להגיע לבית
מדובר בבית מחסה לילדים בני שנה עד שש
ילדים שנלקחו מהוריהם באופן מיידי עקב הזנחה
לקחתי להם ציוד שלא היה לי שימוש בו וגם לפעמים דברים חדשים שביקשו
הילד היה בוחר בכל פעם משחק אחד מהמשחקים השמישים שלו ומעביר לילד שם
זה היה מאד מרגש לראות את זה
ממש הייתי הולכת עם שקים והוא היה הולך עם חפץ אחד ומוסר אותו
אוי, אין על הנסיך הקטן שלי
ילד מדהים, וכולו בן 6.
בערב שבת האחרון גיסי הקטן קיבל טלפון ובו הזעיקו אותו לצו 8.
לא צריכה לספר לכולכם את פרץ הדמעות שהתחיל בבית, כולם חמותי, גיסיתי, אנחנו, האחים, הילדים וכו'.
בכל אופן בגלל שהיינו לקראת סיום הארוחה, סיימנו אותה מהר ואז גיסי הגדול עשה ברכת המזון.
בני הקטן והנסיך מיד הגיע אליו וביקש ממנו לברך את גיסי בברכת שלום , שאלוהים ישמור עליו ועל כל חיילי צה"ל ושלא יקרא להם שום דבר.
גיסי בירך.
אולם בני לא הסתפק בזה, מיד ביקש ממנו לקחת ספר תהילים איתו שגם הוא ישמור עליו.
מיום ראשון ועד היום כל יום הוא דורש מהמורה שכל הכיתה תצייר ציור לגיסי וכך עושים, כל יום כל כיתה א2 עושה ציורים לגיסי .
אתמול בלילה הוא בא אלי ואמר ששמע שלחילים שלנו אין אוכל והוא רוצה שנארגן להם לפני שבת סירים עם אוכל וכל מיני דברים שהם צריכים כמו: ממתקים (לדבריו, כן?!) , גרביים, תחתונים ומגבות.
אנחנו מגייסים את כל בית הספר של בני ויוצאים לדרך עם המבצע הזה.
ואם לא תהיה הפסקת אש ביום שישי נסע לדרום ונפנק את החיילים בחבילות ובארוחת שבת וכל זאת רק בגלל שבני הקטן לא מוותר.
ילד מדהים, וכולו בן 6.
בערב שבת האחרון גיסי הקטן קיבל טלפון ובו הזעיקו אותו לצו 8.
לא צריכה לספר לכולכם את פרץ הדמעות שהתחיל בבית, כולם חמותי, גיסיתי, אנחנו, האחים, הילדים וכו'.
בכל אופן בגלל שהיינו לקראת סיום הארוחה, סיימנו אותה מהר ואז גיסי הגדול עשה ברכת המזון.
בני הקטן והנסיך מיד הגיע אליו וביקש ממנו לברך את גיסי בברכת שלום , שאלוהים ישמור עליו ועל כל חיילי צה"ל ושלא יקרא להם שום דבר.
גיסי בירך.
אולם בני לא הסתפק בזה, מיד ביקש ממנו לקחת ספר תהילים איתו שגם הוא ישמור עליו.
מיום ראשון ועד היום כל יום הוא דורש מהמורה שכל הכיתה תצייר ציור לגיסי וכך עושים, כל יום כל כיתה א2 עושה ציורים לגיסי .
אתמול בלילה הוא בא אלי ואמר ששמע שלחילים שלנו אין אוכל והוא רוצה שנארגן להם לפני שבת סירים עם אוכל וכל מיני דברים שהם צריכים כמו: ממתקים (לדבריו, כן?!) , גרביים, תחתונים ומגבות.
אנחנו מגייסים את כל בית הספר של בני ויוצאים לדרך עם המבצע הזה.
ואם לא תהיה הפסקת אש ביום שישי נסע לדרום ונפנק את החיילים בחבילות ובארוחת שבת וכל זאת רק בגלל שבני הקטן לא מוותר.