אוי, אין על הנסיך הקטן שלי
ילד מדהים, וכולו בן 6.
בערב שבת האחרון גיסי הקטן קיבל טלפון ובו הזעיקו אותו לצו 8.
לא צריכה לספר לכולכם את פרץ הדמעות שהתחיל בבית, כולם חמותי, גיסיתי, אנחנו, האחים, הילדים וכו'.
בכל אופן בגלל שהיינו לקראת סיום הארוחה, סיימנו אותה מהר ואז גיסי הגדול עשה ברכת המזון.
בני הקטן והנסיך מיד הגיע אליו וביקש ממנו לברך את גיסי בברכת שלום , שאלוהים ישמור עליו ועל כל חיילי צה"ל ושלא יקרא להם שום דבר.
גיסי בירך.
אולם בני לא הסתפק בזה, מיד ביקש ממנו לקחת ספר תהילים איתו שגם הוא ישמור עליו.
מיום ראשון ועד היום כל יום הוא דורש מהמורה שכל הכיתה תצייר ציור לגיסי וכך עושים, כל יום כל כיתה א2 עושה ציורים לגיסי .
אתמול בלילה הוא בא אלי ואמר ששמע שלחילים שלנו אין אוכל והוא רוצה שנארגן להם לפני שבת סירים עם אוכל וכל מיני דברים שהם צריכים כמו: ממתקים (לדבריו, כן?!) , גרביים, תחתונים ומגבות.
אנחנו מגייסים את כל בית הספר של בני ויוצאים לדרך עם המבצע הזה.
ואם לא תהיה הפסקת אש ביום שישי נסע לדרום ונפנק את החיילים בחבילות ובארוחת שבת וכל זאת רק בגלל שבני הקטן לא מוותר.