ביעור חמץ
מה שאנחנו עושים אצלינו בבית הוא שילוב של שני דברים:
ערב לפני ליל הסדר:
לוקחים 10 חתיכות של לחם/חלה/פיתה. עוטפים כל אחד בנפרד.
הילדים "מחביאים" את זה בבית בכל חדר במקום לא לגמרי נסתר כמו מדף, שולחן וכו'. לא בתוך ארונות. (רצוי מאד לעקוב אחריהם לראות איפה זה מוחבא ולהכין רשימה ליתר ביטחון).
אחרי שהערב יורד. לוקחים את הנר של ההבדלה או כל נר אחר, נוצה, יאה שאפשר לתת לילדים להכין מראש לבד מבריסטול ולקשט יפה בצדבקיות וצבעים.
אומרים את הנוסח של הבדיקה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ".
מכבים את כל האורות בבית ואבא עובר חדר חדר בשביל למצוא את 10 החתיכות.
לא מגלים איפה הן מוחבאות- אבא צריך למצוא אותם לבד.
אפשר לתת לילדים לספור כמה חתיכות מצאו ואם אבא מתקשה, הילדים יכולים לעזור לו.
הדבר השני שאנחנו עושים זה שכל אחד מקבל פנס וצריך לבדוק אם אין חמץ בחדר. זה נעשה תוך כדי הבדיקה עם הנר בחושך. מסתכלים עם פנס מתחת למיטות ובמקומות נסתרים.
אם אין חמץ- הילד מקבל צל"ש על שהחדר שלו נקי.
אחרי הבדיקה אומרים: "כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ (או: דְּלָא חַזִיתֵיה) וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי [הֶפְקֵר] כְּעַפְרָא דְאַרְעָא". (בעברית: כל חמץ ושאור שישנו ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ).
למחרת בבוקר- אפשר עדיין לאכול חמץ עד השעה 9:19 דקות.
את החמץ- ביחד עם הנר שהשתמשנו בו. שורפים עד 10:33.
עושים מדורה קטנה. זורקים לשם את כל חתיכות הלחם שאספנו ערב קודם ואת כל החמץ שנשאר בבית. בדרך כלל שאריות של לחם. לא לשכוח לרוקן את כל פחי הזבל בבית עד השעה הזאת.
מ 9:19 בבוקר ועד ליל הסדר, אסור לאכול חמץ ואסור לאכול מצה.
אצלינו נוהגים להכין פשטידת תפו"א מיוחדת שנאכלת בצהריים ומהווה תחליף ללחם.
לגבי שריפת הנר עם החמץ- זה בגלל ש"נר שמחפש חמץ אצל יהודים, סופו להשרף".
מי שמחפש פגמים אצל אחרים ואת החטאים של אחרים הוא בעצם פגום בעצמו.
)
