גידי ואחרים - מה אתם אומרים ?

[marx04]

הדברים שהוא אומר ידועים ומקובלים

שלום לך,

אין שום דבר חדש בדבריו, אך דבריו נכונים מאד.
זו הסיבה שרצוי מאד לפעול לשינוי אורחות החיים, הרגלי האכילה, והרכב התזונה, ולא להתמקד בדיאטה דלת קלוריות.
קביעת סדר יום ובו שלושה מועדי ארוחות קבועים ביותר + 2 "ארוחות" ביניים.
עיסוק בפעילות ספורטיבית מדי יום ביומו.
בחינה מחדש של המזונות והמאכלים שצורכים.
הקצאת מספיק זמן לשינה.
וכיו"ב.

בברכה,

אורי.

 

[vegetalien]

פסיכולוגי בעיקרו.

שום דבר אחר לא יסביר את העובדה שעל-אף הנאתי מהריח של בית מאפה (או, לחילופין, דוכן חלבה בעדן טבע מרקט), לא מתפתח אצלי קרייבינג לאותם דברים שנמכרים שם.

זה נובע בעיקר משלוש סיבות: האחת, הרגלי אכילה קפדניים. ברגע שאני יודע מה בדיוק אני אמור לאכול, אין לי "מקום" בראש להכניס משהו אחר.
השנייה, זה ההימנעות הממושכת מאוכל לא-בריא וההתרגלות למאכלים בעלי טעם הרבה פחות גס.
כלומר, ההנאה מאותם מאכלים "דיאטטיים" (שמתי מרכאות, כי פירות וירקות זה לא קוקה קולה דיאט ופריכיות.

) מבטלת את הצורך ב"פיצוי" לנפש. חוץ מזה, זה סוג של מדרון חלקלק.
ולמה? כי מה, אני צריך להסתפק בשתי קוביות שוקולד? "ככה, כל דבר במידה"? לא תודה, כבר עדיף עינוי סיני.
שלישית, זה המשקל שלי. אנשים אומרים ש- 95% מהדיאטות נכשלות. אני רוצה להישאר במיעוט. תמיד הייתי במיעוט, כמעט בכל דבר.

 

[RSPA]

השאלה אם אתה לא מאבד ככה חלק מהנאות החיים?

להיכנס למשטר כפייה עצמית ולהתנזר מדברים שאוהבים באופן מוחלט, במהלך של "תכנות עצמי" שמזכיר אוטוסוגסטיה, זו בהחלט דרך אפשרית. אבל, השאלה מה מאבדים בצדיה (צדי הדרך) תוך כדי התקדמות ?

יש לך אפשרוות (שוב אולי) לפרט את עקרונות ועיקרי הדיאטה שלך (בכמה שיותר פירוט אם אפשר) ולנסות להסביר מה התשומות שאתה חייב לספק במהלך הזה (כלומר, מה זה גוזל ממך ומחייך) ?

 

[vegetalien]

אני בטוח מאבד משהו

הרי אף פעם אי-אפשר ליהנות מכול העולמות. אני מעולם לא ניסיתי סיגריות, לא-כל-שכן חשיש, או ברמה אחרת - אופיום וקריסטל מת'. אולי אני מפספס משהו? (בלי ציניות! רציני לגמרי).

לגבי אוטוסוגסטיה - נכון, יש פה תהליך של שכנוע עצמי, אבל כיום אני לגמרי נמשך באופן טבעי לירקות צבעוניים, ומסתכל על בורקסים (חולשה ישנה) כמאכלים חיוורים ונטולי צבע, מה שמוריד בעיני מקרנם.

אשר לענייני עקרונות וגזילה מחיי - זה ממש לא גוזל ממני הרבה. פעם-פעמיים בשבוע מכינים כמות גדולה, וברוב הימים אני בכלל לא נצרך לבישולים.
אני איש פשוט, ואינני דורש בכל יום מנה חדשה. אם הכנתי אורז, לשבוע הקרוב יהיה אורז. אם הכנתי תירס, לשבוע הקרוב יהיה תירס.
אני מוצא שחוסר-בררנות בענייני אוכל תורם ליכולת לשמור על ההישגים הבריאותיים. עבור מי ש"חייב" גיוונים ו"פיצויים", יהיה קשה יותר להגיע אל המטרה. כי גיוונים מקשים על שמירה של התפריט, ופיצויים בדרך כלל מביאים לפשיטת רגל.
עיקר תשומת הלב שלי נתון דווקא ללהימנע מלאכול יותר מדי (כולל הדברים הטובים, כמו כרוב

), כי מנגנון השובע שלי קצת מזייף.

 

[RSPA]

כל הכבוד לך שאתה מסוגל לנהל אורח חיים כזה

אני לא מאמין שאני אוכל לנהוג בצורה דומה. יש בזה משהו "נזירי" שאולי אפשרי במסגרות מחיה מסויימות ובאחרות לא, ובאופן כללי תלוי קודם כל באישיות של כל אחד ואחד.
רק לשם דוגמה, אם חיים לבד אז יש אפשרות שלא להכניס לבית "מזון ממעיד" או כפי שתזונאים שונים מכנים "אויבים". ברגע שאין בבית מזון כזה, יש אפשרות טובה יותר להגביל את עצמך למסגרת קבועה פחות או יותר של מזונות כרצונך או על פי התוכנית שלך. לעומת זאת, אם חיים עם עוד נפשות אז אין כל כך שליטה על ה"אויבים" שמגיעים מהסופר והמצב הרבה יותר קשה.

 

[vegetalien]

דווקא אינני חי לבד,

ויש פה במבות, לחמים, פיתות, וגם משקאות קלים מפעם לפעם.
שלא לדבר על חטאים "בריאים", כמו בוטנים ותמרים.
אבל זה לא משנה - מה שמשנה זה מה שבראש.

ולעניין הנזירי - כן, גם אני משתמש במונח הזה לפעמים, באירוניה מסויימת. נראה שזה סוג של אופי וראיית עולם (לטוב ולרע. ומי שמכיר אותי, יודע למה אני מתכוון).

 

[vegetalien]

ואם הניסוח שלי היה בעייתי,

כוונתי הייתה שכול הדברים הללו כאן, אבל עדיין אינני אוכל אותם כלל (חוץ מהתמרים, "פעם ב-").

 

[RSPA]

לא בעייתי בכלל

כמו שכתבתי קודם שבאופן כללי הענין תלוי קודם כל באישיות של כל אחד ואחד.
אתה כנראה אישיות מאוד מיוחדת. לטובה, שלא תחשוב אחרת.

 

[נטע....]

הלוואי שגם אני הייתי במיעוט הזה

לצערי בינתיים אני נכללת עם אותם 95%.
אבל מה שכן אני דווקא כן רואה על עצמי דברים כמו שאתה מתאר, למשל מאכלים שפעם היה לי קרייבינג מטורף אליהם היום כבר לא עושים לי את זה.
אם פעם למשל אהבתי לשים המון שקדי מרק במרק, היום אם אני כבר מנסה לעשות את זה אני מרגישה שהם דווקא הורסים את המרק ולא מוסיפים לו טעם (בלי להתייחס לנושא הבריאותי).

או למשל כמו שהזכרתי לפני כמה ימים את הצ'יפס שאכלתי והיה כל כך מיותר. פעם הייתי מכורה לצ'יפס ובשנים האחרונות אוכלת אותו לעיתים רחוקות מאוד. ואז אני שמה לב שאני אפילו כבר לא נהנית ממנו כמו פעם.

אבל לצערי לגלידות ובמיוחד לשוקולד עדיין יש לי קרייבינג מטורף ולא משנה כמה אני אנסה להמנע מהם.

 

[vegetalien]

יכול לומר לך

שריח של קקאו עדיין גורם לי לסוטול, אם זה מנחם אותך.

 

[שקע ותקע מובטלים]

איך יכול להיות שדיאטה לא עובדת?

זה פיזית בלתי אפשרי.

נראה לי שפשוט המילה דיאטה אצל חלק מהאנשים קיבלה משמעות אחרת.