גידי ואחרים - מה אתם אומרים ?

  • פותח הנושא RSPA
  • פורסם בתאריך

irit103

New member
אנחנו מדברות בשפה שונה אחת מהשניה


אני רק בשנה שניה ולא מתיימרת ללמד רפלקסולוגיה.
ניסיתי להסביר בקטנה כי השאלות נתנו לי חומר למחשבה.
ואת צודקת כפי שיש מפות שונות יש מורים שונים

לדעתי אני לומדת אצל מורה מופלא ואסירת תודה שהגעתי אליו.
 
בוודאי!

אני עצמי למדתי אצלו לפני יותר משני עשורים

זה עתה דובר על הכשרה למורים תחת האוניברסיטה הפתוחה וככה
 

Gidi Shemer

New member
מובן חלקית

אני מבין שכל מטופל יגיב אחרת (זה אגב נכון גם בטיפול רפואי eונבנציונלי). טיפול בחוזק שונה ובכוון שונה יתן תוצאות שונות- גם זה ברור.

מה שעדיין לא לגמרי הבנתי זה אם הכוונה שבלב אצל המטפל תשפיע על התוצאה. אני לא מתכוון למטפל אדיש מול מטפל עם מוטיבציה והתמסרות, אלא למטפל שמתכוון לעזור לבעיה X בעזרת עיסוי בעוצמה מסויימת ובכוון מסוים לבין אותו מטפל שמנסה להשפיע על בעיה Y ע"י שמוש באותם "כלים" (אותה עוצמה ואותו כוון) אבל רק משנה את הכוונה שבלב.
 
נדמה לי שמי שיצליח

לתת מענה לשאלות שלך ועוד דומות להן יביא הרבה שפע לעולם באופן שבו אנשים יוכלו לבחור כן או לא בטיפול מתוך שלוות נפש וידיעה מה הם מקבלים מעבר למגע או מרשמים או מה שלא יהיה. גם ברפואה מערביתץ מהי באמת ההשפעה של כוונת הלב.
זאת לדעתי שאלת מפתח בסוגיות טיפוליות.
קצת דומה לדיון על עד כמה משםיע הרצון והמוטיבציה לחיות על תוחלת חיים בכלל ושל אדם חולה בפרט.
טוב אבל נדמה לי שהלכתי רחוק מעניני המקום
 

Gidi Shemer

New member
לא לגמרי

כי השפעת הרצון והמוטיבציה של החולה שונה מאד מהשפעת הרצון והמוטיבציה של המטפל.

ושוב, אני לא מדבר על רצון ומוטיבציה מול יותר או פחות רצון ומוטיבציה. אני מדבר על הכוונה שבלב שתכריע בין השפעה על מצב X או מצב Y.

מהתשובה המקורית של אירית היה נשמע שזו הכוונה ורציתי לדעת האם אכן הרפלקסולוגיה מתיימרת להנחה שכזו.
 
לא ועכשיו שאני יודעת מי המורה שלה

הוא בוודאי שלא.
מה כן? למקד את המטפל, להביא אותו להתמקדות באדם שמולו ובכוונת הטיפול. התוצאות- ענווה ענווה ענווה....
 

irit103

New member
מבינה את השאלה שלך

אך קודם כל לגבי הטיפול הרפואי -הרפואה מטפלת בסיפטומים ולא בשורש הבעיה. כלומר לא מאיפה נובעת הבעיה, וזה הבדל גדול כיוון שהסיפטום ימשייך למרות הטיפול.

אני מתכוונת בהתכוונות אני מכניסה דברים שלמדתי במשך חיי כמו היילניג ודטא היילניג ששם אתה צינור, וכמטפל הצינור צרייך להיות נקי כדי שהאנרגיה שצריכה לעבור דרכו תעבור ללא מחסומים, הלב צרייך להיות רחב ופתוח, ולא לחשוב מה יצא לך מזה. אם מדובר על כסף או תהילה, ובעיקר לשים את האגו בצד.
כמטפל שמצליח יכול להיכנס המון אגו.ו
להבין שאתה מטפל כי זה היעוד שלך.
נכון דעות שונות ולא שגרתיות אך זה מה שאני מאמינה בו.
 

Gidi Shemer

New member
אוקיי,

זה לא שהצלחתי להבין (או יותר נכון לומר, להבין כיצש זה עונה על השאלה שלי)


אבל, זו קצת סטייה מהדיון פה ובכל מקרה תודה
 
אני

מאד מהתחום ואתה מאד צודק
שלא לדבר על נשים במעגל הפוריות שם בכלל אפשר לחולל המממ כל מני מינים של הפתעות
 

RSPA

New member
מה שמתלווה בדר"כ לאמירה של "תקשיב לגוף שלך"

זה הסבר שאומר: נסה למצוא את תחושת הרעב האמיתית של הגוף ולא את המדומה. רק אז, כשהגוף באמת רעב - תן לו כדרישתו ואכול משהו. אם זה לא המצב ומדובר ברעב מדומה - אל תתן לו כלום.
האמן לי שאני כבר מספר שנים טובות מנסה להבין ולחוש את אותה תחושת רעב אמיתית שעליה מדובר ואין לי מושג מהי. נתנו לי כל מיני כיווני דרך לזיהוי אבל ברור שזה לא זה (חישה של צקצוקי כאבונים בבטן, תחושת יובש בגרון, תחילת רעד קל בגפיים שמזכיר התרחשות היפוגליקמית וכד').
אם רק הייתי תופס אותו או תופש מהו, הייתי על הסוס (רוצה להאמין).

תודה על ההסבר.
 
מחשבות

גם רעב רגשי הוא רעב
אל תיתן לו כלום בעיני זו טעות- נסה להתאים את מה שאתה נותן למה שמבוקש, בלי לחץ (למעט היפוגליקמיה), מתוך בחינת האפשרויות וככה. תן במידה ובדוק אם עדיין הצורך קיים. גוון בטעמים- מתוק מלוח מריר כדי לוודא שנתת מענה גם משם. גוון בטקסטורות מאותה סיבה.
חם או קר בקיצור יש הרבה ברורים לעשות נוכח תחושת רעב אמיתית. תחושת רעב היא תמיד אמיתית. השאלה במה המחסור.
 

RSPA

New member
הדיאטנים שנתקלתי בהם

לא מחשיבים רעב רגשי כרעב אמיתי של הגוף ולא כל רעב ורצון לאכול משהו הוא בעיניהם רעב אמיתי.
 
אני לא דיאטנית


וליוויתי חברה קרובה מאד שירדה עשרות ק"ג ועשר מידות במכנסיים בצורה הזו.

גם חברה נוספת שירדה הרבה הרבה בשיטת האכול מהכל אבל בלי לזלול.

דיאטנים זה מקצוע מכובד אך ככל מקצוע יש לו המגבלות שלו וגם טובים יותר ופחות. להרבה מהדיאטנים/יות עצמם יש אובססיה בכל הקשור במזון, משהו לא מאד מאוזן ולא מאד בריא. אפשר להבין מעצם העיסוק אבל בכל זאת. ראיה כוללת בעיני מתאימה לאדם שאינו במצב אקוטי אלא כרוני
 

le ad

New member
גם אני מתמודדת עם הקושי לזהות את הרעב האמיתי

אני משתדלת להתייחס לכללים הבאים:
אם לפני פחות מ 3 שעות אכלתי ארוחה סבירה ופתאום תוקף אותי רעב, מן הסתם מדובר ברעב מדומה.
אם תחושת הרעב באה בפתאומיות לאחר איזו תקרית רגשית (ולא תמיד זה קל לזהות) או למראה/ריח מאכל מסויים, זה כנראה רעב מדומה.
אם יש דחף פתאומי לאכילת משהו מסויים ורק אותו (וכמעט תמיד מדובר בפחמימות פשוטות ולא באמת אוכל אמיתי) קרוב לוודאי שזה רעב מדומה.
אם אכלתי כמות סבירה ואני רוצה עוד (במיוחד אם העוד הזה זה עוגות וגלידה...) זה כנראה רעב מדומה וזו העין שאוכלת ורוצה עוד. בעניין זה מכיוון שאני עם טבעת בקיבה, יותר קל לי לזהות שאכלתי מספיק.

ועדיין זה לא קל...
 

vegetalien

New member
אפשר ביאור

של "פחמימות פשוטות"? טכנית, זה הרי יכול להיות גם תותים או אגסים. פירות הם בעיקרם פחמימות פשוטות, למשל.
 
למעלה