מיהיה מאמין שציצי יכול לכאוב בעוד אופן
מתוסכלת כי הפסקתי לספור כמה הודעות אאוץ' כתבתי כאן לאחרונה.
אמצע הלילה ואני אחרי שאיבה, כי לא הייתה יכולה לסבול שהתינוקת תתקרב לציצי....
בבוקר ראיתי התחלה של (עוד) סתימה. אחרי ששלושה-ארבעה שבועות אני סובלת מהן יומיים כן שלושה לא. סחטתי את הפטמה למרות הכאב, ובפעם הראשונה הצלחתי להוציא משהו שנראה כמו חלב קרוש צהוב. לא איטריה אבל גם לא נוזל. עשיתי את זה עד שהתחיל לצאת חלב במקום ריוויון.
במשך כל היום הפטמה עקצצה ונימללה, הייתה נפוחה מהרגיל. אין גודש, אין גושים אבל הרקמה עצמה של השד כאבה, כאב כמו של כתם כחול ממכה.אבל זה כואב גם כשלא נוגעים.
יש דקירות בשד, עמוק בפנים (בנוסף לכל יש גם ואזוספאזם על אש נמוכה).
חשבתי שזו סתימה בהתהוות ובהנקת הערב לפני השינה סידרתי אותה כך שהסנטר שלה יהיה על החלק העליון של השד. היא בכתה כי הייתה רעבה, וברגע שהתחברה והיה שקט, אני צרחתי עד לב השמיים
.
זה הקפיץ את בעלי מהמטבח, מצא אותנו בתנוחה הזו כשאני מקופלת ומייללת בבכי, והיא יונקת ברעבתנות.
אחרי ההנקה נצמדתי לבקבוק חם, שהעזרה שלו מוטלת בספק .
באמצע הלילה קמתי רועדת מקור, נצמדתי לבעלי וגם הוא לא חימם אותי, נצמדתי לילדה ואפילו הרדיאטור הקטן הזה לא חימם אותי, אבל זה העיר אותה להנקת לילה. פחות מדקה אחרי תחילת ההנקה כבר ניתקתי אותה כי זה כל כך כאב ודקר ורק תתרחקי ממני. נתתי לה לאכול מהציץ השני, ובסיום ההנקה קמתי לשאוב כדי לא להוסיף גודש לכל החגיגה הזו.
כואב לי הראש, היה לי נמלול בקצות האצבעות ולקחתי 3 איבופרופן ב-12 השעות האחרונות.
אני חוששת שזו התחלה של דלקת בשד, למרות שאין גודש ואודם. יש למישהי רעיונות נוספים?
כבר כל כך מתוסכלת.....חוץ מלשון קשורה
(עברתי על כל ה"ספר" של היועצות.