כלבלבי הגבעות
New member
חלקכם יבינו את האכזבה ממסירה שגויה. את האכזבה מהאנשים ששמת בידיהם כלב שהשקעת בו המון ובעיקר תקוות
את האכזבה כשאנשים שהתרשמת מהם כלכך לטובה מתגלים כשחקנים טובים ותו לא...ואת האכזבה מעצמך שלא הצלחת להבחין אולי בדקויות שאולי היו שם ונעלמו מעינייך.
כשמסרתי את סוליקה באמת שמחתי שהיא הגיע לבית שמגיע לה. במשך חודשי החיפושים אחרי בית בשבילה
חשבתי שכל מה שחיפשתי עבורה במשך חודשים ארוכים היה שם בבית הזה.
הסברתי את הכל על סוליקה, בלב שלם ועם כל הקלפים על השולחן. הבטיחו לי סבלנות והבנה בשבילה.
ממש עשה רושם שאהבו אותה ושמכאן היא הולכת להיות מלכה מהאגדות.
נפרדנו בשמחה ובתקוות גדולות מבעלי הפנסיון שטיפלו בה כלכך יפה ושם היא פרחה.
האגדה התפוגגה אחרי יומיים. לא נתנו לה אפילו זמן להתחיל להתאקלם, ללמוד שגרה, להכיר את הסביבה.
עד כאן הצהרות הסבלנות, האהבה, השקעת הזמן.
תבואי תקחי אותה, ועכשיו...
לא..עכשיו
יומיים לפני החג, הפנסיון בו שהתה וכל פנסיון נורמלי בארץ מלא עד פיצוץ. המרחק מכאן לשם שעות נסיעה. בשעות ספורות הבית מתמלא במשפחה.
להביא אותה אלינו אי אפשר כי למרות שלכלבי הבית האחרים היא "עושה כבוד" היא תוקפת את באצ'י הטובה שלא מסוגלת להגן על עצמה.
בשעות שנותרו באותו ערב טלפנתי לכל מי שאני מכירה וגם לא כלכך.. בעיקר הרגשתי רע עם עצמי - איך כלכך טעיתי ואיך יכולתי לעשות את זה לסוליקה, שמעברים לא מטיבים איתה. שכלכך שמחתי וקיוויתי בשבילה.
ומכאן התודות. כי איכשהו, בעולם הזוי משהו של אומנה ומציאת בתים לכלבים נטושים, בכל פעם שאני נתקלת באנשים שאני המומה מהתנהגותם המוזרה והבלתי צפויה, אני נתקלת ברוחב לב, אכפתיות ורצון כן לעזור.
אתם גדולים מהחיים.
מתנצלת על החפירה....לכל מי ששרד עד כאן.
ממשיכים לחפש.
לסוליקה יהיה בית. יהיה מה שיהיה. והפעם זה יהיה לתמיד.
