HOT COOKIES 2 תוצאות חלקיות מהניסוי

[odedbc]

HOT COOKIES 2 תוצאות חלקיות מהניסוי

המדעי שעברתי היום בגופי במעבדת הטיפוסים ב'תורנשר למה חלקיות? כי 1. אי אפשר להוציא מסקנות מדעיות מניסוי אחד בלבד. צריך לחזור עליו מספר פעמים. 2. כי שאר הרוכבים טרפו בהנאה רבה חלק נכבד ממנות הקרב שהבאתי. ולי נשאר רק מעט מאד רחת לוקום, מעט מרשמלו ולא הרבה סוכריות מסוגים שונים. מזל שהיו לי גם צימוקים וחימוציות. 3. כי הייתי מצונן, 'שתעלתי כל הדרך, ורכבתי בסך הכל יותר לאט מהרגיל. והמסקנות: 1. כולנו נשארנו בחיים למרות הממתקים ולמרות שנהנינו מהם מאד. מי שעדיין נעול על הג'לים ברים, מוזמן לנסות ממתקים. 2. כשהכמות הנצרכת מתאימה לנסיבות, אפשר בהחלט להסתפק בחלופה הזולה והיותר טעימה והיותר זמינה של רחת\מרשמלו\סוכריות. 3. צמד העליות ב'תורנשר הן אחד המסלולים היפים ביותר בארץ. 4. הבגדים של קבוצת יב"ע, אותם פגשנו בירידה ליד בית ארן, יפהפיים. ניסינו לפתות את אורי עם רחת לוקום ולא הסכים (אולי יב"ע הזהיר אותם מכל מגע עם פושעי הממתקים?)

 

[shiri 80]

עודד, הכל טוב ויפה אבל

שני דברים לא ממש מסתדרים לי האחד אתה מוציא את אלמנט ה"בריאות" מהעניין . בעוד שחטיפי האנרגיה מורכבים מפצפוצי אורז או וואט אוור רחת הלוקום והסוכריות רוויום בסוכר פר אקסלנס. אלא אם אתה מתכוון לג'לים בלבד (אני משום מה רואה את ה"מלחמה" הזו ככוללת על כל תעשיית ה"מזון ספורטאים" ) ואם אתה לא מתכוון לג'לים אלא גם לחטיפים אזי זה מוביל אותי לשאלה השניה שהיא איפה בדיוק נכנס הקטע של הפחמימות שלא רק מספקות אנרגיה אלא גם מספקות רעב (שאם אתה יוצא ב6 בבוקר לרכיבה ואוכל משהו מינמלי אחרי כמה שעות פעילות הוא מתעורר ) כי עד כמה שזכור לי מהימים בהם אכלנו סוכריות ג'לי בינס כאלה אז אחרי כמה כאלה אין תחושת שובע אלא תחושת בחילה. הארות יתקבלו בברכה ובהצלחה בהמשך הניסוי ותרגיש טוב .

 

[odedbc]

ג'לים\בארים דה-לוקס Vs. פושטים

בהודעה שכתבתי אתמול, (ניתן למצאה בעמוד הקודם), ציינתי שסוכריות פשוטות, רחת לוקום ומרשמלו, זהים כמעט לחלוטין בהרכבם לג'לים למיניהם. גליתי, למרבה ההפתעה, שהסוכריות ושות' נותנות ב 2-3 ₪ ל-100 גר' את אותו השואו שנותנים הג'לים למיניהם ב 15 ₪ ל- 100 גר'. היום אגב ניסיתי והמסקנות למעלה. ובניגוד לג'לים ותחליפים אחרים לג'לים, סוכריות זמינות וניתן למצוא בכל פינת רחוב, וגם אותן קל לסחוב בכיס ולהשתמש בהן. ההבדל היחיד הוא שיש בהן גם חומרי טעם וריח מלאכותיים. לעומת זאת, יש אנשים שלא מסוגלים להכניס ג'ל לפה. העיניים והנפש שמאחוריהן אולי מוצאות "הבדלים עקרוניים" בין השניים, אך קיבותנו, אבוי, לא מבדילות אם הסוכר מגיע מעטיפת ג'ל מוזהבת ב- 15 ש"ח ל- 100 גר' או מסוכריות פושטיות ב- 2 ₪ ל-100 גר'. כנ"ל גם לגבי משקאות איזוטוניים מהונדסים וקנויים, לעומת מים עם סוכר (וקצת מיץ לימון לשיפור הטעם). מכאן, יעשה כל אחד את חשבון הכיס שלו. כל זה אמור לגבי אספקת אנרגיה זמינה מידית, באימונים עצימים או ארוכים, אינטרבלים בדופק אנאירובי, טיפוסים קשים וכו'. לגבי הבארים והחטיפים, אלו אמורים לספק אנרגיה לטווח ארוך יותר, הסיפור שונה, ואני מבטיח לבדוק ולדווח על חליפים זולים ובטוח יש כאלו. לדוגמא: צימוקים. ב- 100 גר' צימוקים (ע"פ העטיפה) יש 5 גר' חלבון, 8.5 גר' פחמימות, 7 גר' שומן. למעשה, זה כמעט החטיף האידיאלי. ומבחינת הטעם, הצימוקים "שמים בכיס הקטן" את כל הבארים למיניהם. והמחיר? 3-4 ₪ ל-100 גר' ארוז בחבילה, כ- 2 ₪ ל-100 גר' כאשר נקנה במשקל בתפזורת. מה מחיר הבארים אינני זוכר, מזמן כבר אינני קונה, אך הוא בוודאי אינו נופל ממחירי הג'לים. לא באתי להכריז מלחמה על החברות ליצור מזון מהונדס לספורטאים. אך בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מרוכבי האופניים "מאותגרים תקציבית", חשוב להדגיש ולהראות שיש מקום לחסוך, ומבלי להתפשר על האיכות ועל התוצאה. שבת שלום עודד

 

[ItsikH]

עודד זהירות הכלל די פשוט, והרבה פעמים אני משתמש בתחליפים זולים בהרבה מה"מקצועיים", אבל צריך לקרוא היטב את תכולת המוצר. ברוב המוצרים הפשוטים לא מבחינים בין פחמימות פשוטות למורכבות, אבל אפשר להעריך לפי התכולה: סדר המרכיבים - לפחות לפי חוק הסימון - חייב להיות לפי כמותם היחסית במוצר. בג'ל ובפאואר באר רוב הפחמימות מורכבות (וכך גם במשקאות האיזוטוניים האיכותיים), ולכן אין חשש לתגובת אינסולין (תגובה לעודף סוכר שגורמת לנפילת סוכר דווקא). בכל התחליפים שהזכרת סוכר הוא דומיננטי ביותר ולכן יש להשתמש בהם בזהירות. וכאן לשיטה: כשאתה בוחר חטיף, בדוק את תכולתו. אם סוכר מופיע בתחילת רשימת המרכיבים (או גלוקוזה), יש להזהר בצריכתו. בפירות מיובשים כמו צימוקים תכולת הסוכר גבוהה מאוד, שלא לדבר על תמרים שנחשבים לאמ-אמא של הפחמימות הפשוטות (אינדקס גליקמי קוראים לזה). מצד שני למיטב זכרוני יש בצימוקים מינרלים מומלצים. מה עוד? שומנים כמובן. הרבה מהחטיפים הם עתירי שומן (ד"א גם כמה מחטיפי החלבונים בשוק ה"מקצועי" סובלים מהבעיה הזו - תמיד כדאי לקרוא את התכולה). 20% ומעלה לא לגעת לדעתי, אבל יש חטיפים זולים שתכולת השומן בהם סבירה ביותר. משקאות איזוטוניים - אין צורך לקנות, המוצר הביתי מספיק טוב לרוכב החובב אבל מה שאתה מכין נשמע לי מזוויע וכדאי שתזהר במינון הסוכר: אני מוהל מיץ תפוחים צלול, בערך שליש עם שני שליש מים, ומוסיף קמצוץ מלח. בליטר משקה יש אם כך פחות מ-40 גרם פחמימות שרובן פשוטות, ואת הבקבוק הזה אני שותה על פני כשעתיים-שלוש.

 

[Infin1ty]

פחמימות פשוטות

זה לא רק אלו שיש להם ערך גליקמי גבוה. מה שמבדיל בין פחמימה פשוטה למורכבת זה בהרכב שלה (דו סוכר או חד סוכר). אורז לבן זה פחמימה מורכבת, אך הערך הגליקמי קצת יותר גבוה מהאורז החום. בנוסף, בתוספת שומן אפשר גם להאט את ספיגת המזון ובכך להשפיע על הערך הגליקמי בעקיפין.

 

[ItsikH]

*לכאורה* מה שמעניין הוא האינדקס הגליקמי, הוא זה שקובע באמת את קצב הספיגה של הפחמימה הנבדקת (בהשוואה לגלוקוז אם אני לא טועה). אבל נודה על האמת, לא נתחיל לגגל כל פחמימה ולחפש את האינדקס הגליקמי שלה, נכון? נסתפק בכך שבהכללה לפחמימות הפשוטות (חד סוכר או דו סוכר כפי שציינת) יש אינדקס גליקמי גבוה יותר מהמורכבות. שים לב שגם בין החד סוכרים יש הבדלים, לפרוקטוז למשל אינדקס גליקמי נמוך יחסית, ומצד שני יש מקורות לפחמימות מורכבות שהם בעלי אינדקס גליקמי גבוה יחסית, כמו תפוחי אדמה למשל. Confused? You won't be, after the next episode of.... SOAP (למי שזוכר את אופרת הסבון האחת והיחידה שאני מוכן לראות) כלל אצבע פשוט - הסוכרים שיש להזהר בהם הם סוכרוז (הסוכר המוכר והידוע) וגלוקוז. הפחמימות המורכבות שבחטיפים - זולים ו"יוקרתיים" כאחד - הם בד"כ בעלי אינדקס גליקמי נמוך יחסית (בעיקר שיבולת שועל). עודד: ראחת לוקום, סוכריות, פירות מיובשים - פחמימות פשוטות, אינדקס גליקמי גבוה, צריכה מתונה וזהירה. ולגבי תוספת השומן שהזכרת - למיטב ידיעתי גם תוספת חלבון יוצרת אפקט דומה, ובניגוד לשומן יש לו גם ערך תזונתי חשוב במהלך הפעילות. אני צורך חטיף חלבון עתיר סוכר אחת לכמה שעות וזה עובד נהדר (ובעיקר טעים../images/Emo9.gif).

 

[oikeroi]

סליחה שאני חוזר על עצמי.

לגבי ג'לים: ההרכב התזונתי על העטיפה מתייחס למנה+שקית ולא 100 גרם. עכשיו, גם אם 100 גרם ענבים\צימוקים\ טחינה\ דבש\ ראחאת\חלבה\ חתול או שועל שוים מבחינת כמות הפחמימות, הרי שהג'ל (אותו אפשר לסיים בשני ביסים + שתי לגימות מים) נוח יותר וגם זמין יותר מאשר להתחיל לבלוס 100 גרם של הדברים האמורים למעלה. גם לגבי החטיפים, "הזמינות" שלהם מבחינת להוציא מהכיס, לקרוע את האריזה ולקחת שני ביסים, עדיפה. אין דיון על כך שהדברים "הטיבעיים" בריאים יותר (למרות שאני לא בטוח שיש משהוא לא בריא בג'לים או בחטיפים) וברור שגם טעימים יותר. בכל זאת אני לא רואה את עצמי מתחיל לבלוס 100 גרם ראחאת לוקום תוך כדי נסיעה (ושותה חצי בקבוק מים כדי לשטוף את זה) לפני הטיפוס או בזמן רכיבה ארוכה.

 

[Infin1ty]

מה ההבדל בין פאורבאר

לחטיפים הגדולים של קורני? תסתכל על הרכיבים של ג'ל\פאורבר, ותראה שהרוב מורכב ממלטודקסטרין ומדקסטרוז (שזה גלוקוז טהור או בשפה שלנו - סוכר ענבים) ויש מקרים קיצוניים שגם שיבולת שועל. מלטודקסטרין אומנם מחשיבים כפחמימה מורכבת אך הערך הגליקמי די גבוה. בקיצור, תאכל מה שטוב לך ומה שמתאים לך, אם אתה לא מצליח לאכול משהו אחר במהלך רכיבה זה לא אומר שאחרים לא יכולים. יש גם כאלו שלא יכולים לשתות במהלך רכיבה, מה זה אומר? שהם לא צריכים לשתות בכלל? כל מקרה לגופו. אך ההסכמה היחידה שאני יכול להגיע איתך זה שבמהלך תחרות אכן יש יתרון לג'לים כי הם מתעקלים יותר מהר ויותר נוח לסחוב אותם. באימון אני לא רואה סיבה לבזבז ג'לים וחטיפים יקרים כמו פאורבאר. משהו מעולה שבחורף אכלתי במהלך אימונים ומתכוון גם השנה זה: טורטילה (כן, האלו ממקסיקו של הטאקו

) מורח עליה כף וחצי ריבת חלב או דבש בוטנים מפזר גרנולה מעל וסוגר את הטורטילה בצורה מלבנית, אחרי זה אני עוטף בנייר כסף. הרבה יותר קל לי לפתוח את זה במהלך רכיבה מאשר פאורבאר (שבארץ משום מה מדביקים את התווית בעברית על האיזור שהכי חשוב שהוא יהיה נגיש). אגב, בחו"ל אתה יכול לקנות פאורבאר במחיר של 3 ש"ח בכמעט כל החנויות\סופרמארקטים שיש שם, זה ממש נחמד.

 

[Infin1ty]

אגב

ברכיבות נפח ארוכות שהעצימות נמוכה (60-65 אחוז מדופק מקסימלי) יש גם יתרון לשומן (מינונים של 8-10 גרם).

 

[oikeroi]

כמובן שאתה צודק

וכל אחד יאכל בסוף את מה שהכי טוב\טעים בשבילו (ובשבילה). אני גם לא אומר שאם אני אקח צימוקים ולא ג'ל זמן טיפוס נס הרים יקח שעה. לא. אני גם לא טענתי שבכל אימון של שעה- שעה וחצי צקיך לקחת שני ג'לים ושני חטיפי אנרגיה. לא. אבל החטיפים\ג'לים מכילים יותר פחמימות\חלבונים (שגם חשובים) למ"ג חומר. החטיף שאתה מכין בטוח יותר טעים (אגב, מה זה דבש בוטנים?) אבל אל לך לפסול באופן גורף את השימוש בדברים אחרים.

 

[Infin1ty]

לא פסלתי

כי לכל דבר יש שימוש. ותתפלא, דווקא במה שאני מכין בבית יש יותר פחמימות ואני גם יכול לשלוט בכמות הפחמימות שאני שם (ע"י משקל דיגיטאלי). בנוסף, ההמלצה היא כ - 60 גרם פחמימות לכל שעה של פעילות. דבש בוטנים זה דבש שמעורבב עם חמאת בוטנים, ממליץ על יד מרדכי.

 

[Infin1ty]

ד"א, נראה לי שמישהו עשה לך שטיפת

מוח ואתה מקובע בדבר אחד. אני יכול להעיד בעצמי שמתי שהתחלתי לרכוב גם הייתי כזה, בזבזתי המון כסף על שטויות שלא הייתי צריך, אך בעצת המון רוכבים לאט לאט החלפתי הכל בדברים שאפשר להכין בבית\לקנות בסופר ואת הדברים היקרים שמרתי לתחרויות. תאמת? הרגשתי אותו דבר והרגשתי יותר טוב שאני חוסך קצת כסף.

 

[ItsikH]

מלטודקסטרין ודקסטרוז הוא עמילן מפורק חלקית, כלומר מצב בינים בין עמילן (רב סוכר) לבין גלוקוז (חד סוכר), והוא המרכיב הבולט בג'ל וגם במשקאות איזוטוניים איכותיים. אמור להיות המצב האידאלי - לא גלוקוז נקי שכאמור נספג מהר מדי בדם אבל גם לא עמילן שלוקח הרבה זמן לפרק. אפשר, כך אומרים (לא ניסיתי), להשיג מלטודקסטרין גולמי ולהשתמש בו ליצירת משקאות וג'לים ביתיים. דקסטרוז הוא שם פל*ני לגלוקוז. קורני הוא אכן מהחטיפים המומלצים אבל חשוב להבחין בין הסוגים השונים לפי תכולת השומן והסוכר. עדיין הפאואר באר עדיף במידה מסוימת כי בניגוד לקורני שיבולת השועל מעובדת מאוד (טחונה דק) יחד עם שאר המרכיבים. פגשתי לא מזמן רוכב שמכין "פאואר באר" ביתי - טוחן דק שיבולת שועל עם קצת שקדים ודבש. נראה לי שווה בדיוק כמו המקור (וטעים הרבה יותר). טורטיה ולא טורטילה (ll מבטאים כמעט כמו y). וכן, האריזה של הפאואר באר מה-זה-מעצבנת לפתוח (לא רק בגלל המדבקה). חו"ל זו הגדרה כללית מאוד, בספרד יש בארים רק בחנויות אופניים והם עולים הון.

 

[Infin1ty]

נכון

ואני גם לפעמים מכין חטיפים כאלו משיבולת שועל לבד בבית, זה ממש פשוט וגם אפילו לא צריך לטחן דק דק את השיבולת שועל. והחטיף קורני הכי טוב שראיתי מבחינת ערכים תזונתיים זה החטיף בטעם חמוציות שלהם. ובחו"ל התכוונתי לארה"ב בעיקר. ואיציק, אני חושב שאתה מתבלבל, גלוקוז = דקסטרוז = סוכר ענבים.

 

[ItsikH]

נכון 1. חמוציות - נכון. יש עוד כמה לא רעים אבל הוא בהחלט המומלץ ביותר. 2. גלוקוז = דקסטרוז. לא זה מה שאמרתי? שדקסטרוז הוא שם פ**ני לגלוקוז? "סוכר ענבים" הוא השם העברי המקובל, כמו "סוכר פירות" לפרוקטוז.

 

[ItsikH]

*הכוונה למלטודקסטרין בפסקה הראשונה

 

[baruch kass]

עודד תמשיך לחקור,עודד

אין ספק שיש מי שיעזר בנתונים שאתה מביא לחברים כאן ואת המלחמה הזאת שבין היצרן לצרכן מישהו צריך להוביל רק אני מקווה שלא תקבל כדור בראש וברוני לא המסחר ייתנקשו בך,אני מחזיק לך אצבעות.