אליקו בן לולו
Active member
שודר בערוץ ספורט 5 LIVE.
מפגש שלישי ואחרון העונה בין הקבוצות. במשחק הראשון, שהושלם בחודש בפברואר, לאחר דחייתו בחודש ינואר בשל התפרצות קוביד-19 בקרב שחקני קבוצת וושינגטון, הוויזרדס התקשו למצוא את הטבעת בזריקות מבחוץ - 9 מ-40 - ורמת הכדורסל הנמוכה שלנו, שאופיינה בשלב הזה של העונה בכפיית זריקות של ביל ובאחוזים נמוכים של כולם, הובילה לתבוסה. במשחק השני, הגענו בסגל חסר [ללא ביל, ברטאנס, גפורד, נטו], קלענו 2 מ-17 משלוש במחצית השניה והפסדנו; וושינגטון קיבלה בחזרה את בראדלי ביל מפציעה לאחר היעדרות שלו משלושת משחקינו האחרונים. הוא פתח בחמישייה גבוהה, עם רוי האצ'ימורה ב-3 ודאביס ברטאנס ב-4. ראול נטו החסיר. מנגד, שארלוט בחמישייה נמוכה, עם פי ג'יי וושינגטון ב-5, וללא גורדון הייוורד הפצוע;
ברבע הראשון, שתי הקבוצות פתחו רע. הכדורים הגיעו לידיים הנכונות, אבל הזריקות לא נכנסו. בראדלי ביל פתח עם 0 מ-3 מהשדה ועוד איבוד כדור מתחת לסל, ואחרי כ-5 דקות של פעילות ירד לספסל, לאחר שהצוות הרפואי חש שהוא מסכן את גופו יתר על המידה ועלול להיפצע שוב. ככל שהרבע התקדם כך הגנת שארלוט התחזקה, הרחיקה את הגבוהים שלנו מהטבעת והשיגה עצירות. כ-4 דקות לסיום, שלשה של פי ג'יי וושינגטון נתנה יתרון דו-ספרתי ראשון לאורחת מצפון קרוליינה - 12 הפרש. 22-36 לשארלוט. 7 מ-12 משלוש להורנטס מול 1 מ-7 שלנו, וזה סיפור הרבע. פי ג'יי וושינגטון הוביל עם 11 נק' [3 שלשות]. דבונטה גרהאם קלע 8 מהספסל לאורחת.
ברבע השני, המספרים התחילו להתאזן כששארלוט החטיאה את השלשות שנכנסו לה ברבע הראשון. אמצע הרבע, ביל קלע 5 נק' ברציפות ונכנס לעניינים, כך שההפרש ירד ל-3 פעמיים. 2 דקות לסיום, דאביס ברטאנס ורוי האצ'ימורה החטיא כל אחד זריקה חופשית משלוש שהיתה יכולה להשוות את המשחק. 52-56 לשארלוט במחצית. טרי רוזיר [8 נק'] ומיילס ברידג'ס [7 נק'] היו אחראים ל-15 מ-20 הנק' של שארלוט ברבע השני, שנפלה ל-2 מ-12 מהשדה ברבע הזה וסה"כ 32% מהשדה.
ברבע השלישי, דניאל גפורד פתח בחמישייה. ההגנה של שארלוט עבדה יפה מולו, הרחיקה אותו מהסל ובכך מנעה ממנו לעשות נזק. ההפרש עמד על כ-10 דקות ארוכות, כאשר ביל וראסל ווסטברוק הלכו 6 מ-24 הזריקות הראשונות המשותפות שלהם מהשדה. דקות אחרונות לרבע, ריצת 0-7 איימה להחזירנו למשחק, אלא שההורנטס הגיבו בריצת 0-12 שלהם, שהחזירה להם את היתרון הדו-ספרתי שהיה להם רוב הרבע. 79-90 לשארלוט. אחוזים טובים בשני הצדדים. ג'יילן מקדניאלס הוביל עם 11 נק'. אצלנו, התעוררות מצד ווסטברוק [9 נק'] וביל [7 נק'], שהיו אחראים ל-16 מ-27 הנק' הקבוצתיות, לרבות 4 מ-5 האס' הקבוצתיים.
ברבע הרביעי, 9 דקות לסיום, ביל וווסטברוק עמדו על 10 מ-34 מהשדה. אלא שאז ווסטברוק הוביל - בעיקר מהעונשין - ריצת 4-17 [!] אימתנית שלנו, שהביאה את המשחק לשיוויון ראשון מאז הרבע הראשון. קרדיט ענק לעבודה הנהדרת שגריסון מתיוז וישמעאל סמית' עשו בהגנה. סמית' בלט גם בהתקפה. כ-3 דקות וקצת לסיום, ביל חדר עד הטבעת, הוציא את הנקודות ונתן לנו יתרון נקודה. דראמה ענקית! הקהל נעמד על רגליו ושאג בהתלהבות. בשלב הזה, שארלוט נקלעה לבצורת של כ-2 דקות ללא סל שדה. כחצי דקה לסיום, רוי האצ'ימורה מצא את עצמו לבבבבבד מחצי מרחק, אבל החטיא בצורה לא אופיינית מהמרחק הזה. אם כן, 21 שניות לסיום, כדור של שארלוט בפיגור 3. בחזרה מפסק הזמן, לאמלו בול הוציא מהחוץ, טרי רוזיר קיבל, הכדור הגיע לדבונטה גרהאם, שהעיף שלשה חופשית לגמרי - בחוץ. בול גיים. אפסו הסיכויים של היריבה להשוות. בסיום 110-115 לוושינגטון. קאמבק חלומי! מי היה מאמין! וושינגטון מסיימת את העונה במקום 8! רק 7 מ-22 לשארלוט מהשדה ברבע הרביעי [1 מ-10 משלוש], כולל תבוסה בריב' [9+ לטובתנו] וזה סיפור המשחק. הובילו כל הערב, קלעו לפרקים מצוין, אבל לא הצליחו לסגור את המשחק.
השחקן המצטיין: ישמעאל סמית'. משחק אחרון של העונה - למה לא. מגיע לו גם על מאמצי הקאמבק עם הגנה נהדרת והתקפה נהדרת, ובכלל, גם על כל האנרגיות שהביא לקבוצה כרכז שמחפש מסירה מהרגע שחזר מפציעה בחודש וחצי האחרונים. 14 נק' [11-7 מהשדה, 1-0 משלוש], מתוכן 4 ברבע הרביעי [שיחק את כל הרבע], 8 ריב' [1 בהתקפה] ו-7 אס' [1 איבוד כדור] ב-32 דקות מהספסל [15+]. ליין אול-אראונד מרשים לשחקן שכפי שציינתי, כבר תקופה ארוכה עושה דברים נהדרים עבור הקבוצה מהספסל ותורם לנו הרבה;
בראדלי ביל הקלעי המוביל עם 25 נק'. למרות 8 מ-27 מהשדה, קלע 13 נק' מכריעות ברבע האחרון והביא את הניצחון; ראסל ווסטברוק עם טריפל-דאבל של 23 נק' [6 מ-15 מהשדה, 2 מ-8 משלוש, 9 מ-12 מהקו], 15 ריב' [3 בהתקפה] ו-10 אס' [3 איבודי כדור] ב-40 דקות. 8 מ-23 הנק' שלו הגיעו ברבע הרביעי, לרבות 3 אס' [שיחק את כל הרבע]. מסיים את העונה הסדירה עם 38 טריפל-דאבלים וסה"כ 184 בקריירה - כבר 3 יותר מהמקום השני אוסקר רוברטסון. עונה, שבסיכומה אפשר לומר, מופלאה. עונת רנסנס, וארגיובלי ה-MVP של קונפרנס המזרח מאז החזרה מפגרת ה'אול סטאר' - כן, אפשר להתווכח על הדרך שבה הביא את הניצחונות, כדורסל שלעיתים גם פגע בקבוצה, אבל בתוצאה הסופית סחב אותנו על גבו, יותר מביל, ואי אפשר להדגיש את זה מספיק; רוי האצ'ימורה השלים את השלישייה עם 16 נק' [2 שלשות]; דאביס ברטאנס פתח ותרם 11 נק' [3 שלשות] ב-27 דקות. יש לו הזדמנות לכוון כוונות בפלייאוף, העונה עוד לא נגמרה ולא נסכם אותה, אבל בהחלט נגיד שזו היתה עונה מאוד-מאוד חלשה של דאביס, ומאוד-מאוד מאכזבת; מהספסל, רובין לופז הצטיין עם 18 נק' חשובות ב-27 דקות. רוב התפוקה שלו הגיעה ברבע הרביעי [8 נק', שיחק כמעט את כולו], במהלך דקות הקאמבק שלנו, ובהחלט מגיע לו קרדיט רב על עונה מצוינת, עונה יציבה למדי - גם נשאר בריא, גם הביא את המספרים כל משחק;
בשארלוט, טרי רוזיר עם 22 נק', 9 ריב' [2 בהתקפה] ו-9 אס' [1 איבוד כדור]; לאמלו בול עם 19 נק', אבל ב-7 מ-21 מהשדה. הלך 2 מ-8 משלוש; מיילס ברידג'ס עם 17 נק' ו-4 חס'. הלך 2 מ-9 משלוש; פי ג'יי וושינגטון החמיץ דאבל-דאבל כשסיים עם 11 נק' ו-9 ריב' [1 בהתקפה] ב-30 דקות. הלך 3 מ-9 משלוש; ג'יילן מקדניאלס השלים את החמישייה בדאבל פיגרס עם 13 נק'; מהספסל, קודי זלר עם 11 נק'; דבונטה גרהאם, עד לא מזמן שחקן שחשבנו שיתפתח לכינור משמעותי בהתקפה, תרם 15 נק' [3 שלשות]; ביסמאק ביומבו [2 נק', 5 דקות] ומאליק מונק [0 נק', 6 דקות] מיעטו לשחק ולתרום, ובהחלט סגרו ספסל קצר וחלש של ההורנטס בערב הזה;
דני אבדיה: לא שיחק [פצוע - סיים את העונה];
המשחק הבא -- טורניר ה-Play-in ! נצא לבוסטון [ג'], כאשר גם במחיר של הפסד הבטחנו הזדמנות נוספת להמשיך את העונה עם מפגש נגד המנצחת בין אינדיאנה [סיימה במקום 9], שתארח את שארלוט [סיימה במקום 10], במשחק המקביל. ומה יש להגיד על שארלוט? סגרה את העונה עם 5 הפסדים ברציפות [!] והדרדרה למקום 10. אמרתי לפני מספר ימים - קבוצה טובה, אבל חסרת ניסיון פלייאוף. וראינו. קרסו תחת הלחץ. זה לא שהכדורסל שלהם נגדנו היה רע. הוא היה בסדר. אבל הם קרסו תחת הלחץ שהוטרנים שלנו עשו. אם זה הגנתית - סמית', רובין לופז, ביל, ווסטברוק. אם זה התקפית - ביל לקח אחריות וייצר מבטים נוחים לעצמו, ווסטברוק כמובן עם האגרסיביות שלו. וזה ההבדל. כעת, השאלה, בהנחה שנפסיד לבוסטון [הנחה שלא בטוח שאני מוכן להניח אותה כרגע... סיכויינו טובים], מה עדיף? לפגוש את אינדיאנה, קבוצה חזקה ממה שהרקורד שלה מלמד, שהיתה חסרה שחקנים בשל פציעות. או את שארלוט, שאמנם נמצאת בירידה, אבל האם אפשרי לנצח יריבה פעמיים באותו שבוע?