אליקו בן לולו
Active member
מפגש שלישי ואחרון העונה בין הקבוצות. במשחק הראשון, ראסל ווסטברוק רשם טריפל-דאבל עוצמתי שאיתו שבר את שיא הוויזרדס בכל הזמנים בטריפל-דאבלים, ו-17 נק' שלו ברבע האחרון הובילו לניצחון. במשחק השני, שנערך רק השבוע, קלענו 96 נק' בצבע [!] ומסרנו 50 אס' [!] בדרך לניצחון; רוי האצ'ימורה חזר לאחר היעדרות ממשחקינו האחרונים. מנגד, אינדיאנה הגיעה גם למפגש הזה חסרה המון שחקני מפתח: מלקולם ברוגדון, ג'רמי למב, מיילס טרנר, ג'קאר סמפסון, וזה בהחלט היה משמעותי מבחינתה כל החודש האחרון;
ברבע הראשון, פתחנו עם ריצת 3-12. בחזרה מפסק הזמן, אינדיאנה הגיבה עם ריצת 2-10. הרבה מזה על הגב של דומאנטס סאבוניס המצוין, שתיפקד היטב כפיבוט הן כמוסר והן כקלעי. הפייסרס החזיקו במומנטום בדקות האחרונות של הרבע, ולא רק שלא הצליחו לברוח, גם ירדו בפיגור. 32-33 לוושינגטון. 24 מ-33 הנק' שלנו הגיעו בצבע, 20 מ-32 הנק' של אינדיאנה הגיעו בצבע. ראסל ווסטברוק [9 נק', 4 ריב', 4 אס'] ובראדלי ביל [8 נק'] היו אחראים ל-17 מ-33 הנק' שלנו - מגמה שהמשיכה גם בהמשך המשחק. דומאנטס סאבוניס הוביל את אינדיאנה עם 10 נק' ו-5 אס' משלו [שיחק את כל הרבע].
ברבע השני, 4 דקות בתוך הרבע, ג'אסטין הולידיי צלף שלשת מומנטום ונתן יתרון 6 לקבוצתו, שניצלה את רצף הפוזישנים הרע שלנו. הכדורסל שלנו המשיך להיות בינוני גם בדקות הבאות, בפרט כשראסל ווסטברוק קיבל את המנוחה שלו, ורק בראדלי ביל עבד. עם זאת, בהחלט אפשר לומר שמשחק ההתקפה של אינדיאנה לא מעורר שום השראה, וממש חסר הברקות, וזה שיחק לידינו. סאבוניס ועוד ארבעה. כתוצאה מכך, הפייסרס לא הצליחו לברוח גם בדקות פחות טובות שלנו. המחצית הסתיימה עם שלשת קאץ'-אנד-שוט 'רק רשת' של ווסטברוק מהפינה לאחר חדירה והוצאה של ביל. 62-63 לוושינגטון במחצית. אינדיאנה צריכה להרגיש מאוכזבת - רבע ששלטה בו, אבל לא ניצלה לשום דבר [רק 11 מ-26 מהשדה, רק 2 שלשות]. ביל הוביל אותנו עם 18 נק' ב-9 זריקות מהשדה, וסה"כ מחצית של 26 נק' שלו ב-11 מ-16 מהשדה. אי אפשר לבקש יותר. גם בחירת הזריקות שלו היתה טובה, כך שאני מרוצה.
ברבע השלישי, חדשות רעות: חצי דקה בתוך המחצית השניה, ביל חדר על סאבוניס וסיים את הלייאפ, אבל בירידה להגנה היה ברור שמשהו לא בסדר ברגלו. המשחק נעצר וביל מיהר לרדת לחדר ההלבשה לצורך קבלת טיפול. בדקות הבאות אינדיאנה לקחה את המומנטום, ובגדול - שיחקה אגרסיבי פנימה, קיבלה תרומה מכל שחקני החמישייה, שנעו טוב מסביב לסאבוניס, והלכה הרבה לקו. הנעת הכדור של הפייסרס היתה טובה. קצת יותר מ-8 דקות לסיום הרבע, ביל חזר מהפציעה שלו בהפרש חד-ספרתי גבוה. וושינגטון קיבלה יותר מהזדמנות אחת לקחת יתרון בדקות האחרונות של הרבע, אבל הזריקות של הצוות המסייע לא נכנסו, ומנגד דומאס ייצר נקודות קלות מהעונשין פעם אחר פעם. 92-101 לאינדיאנה. לברט [16 נק'] וסאבוניס [11 נק' ו-5 אס'] היו אחראים ל-27 מ-39 הנק' של אינדיאנה ברבע הזה. ברכותינו לראסל ווסטברוק: השיג את הטריפל-דאבל כבר ברבע השלישי, ובכך השווה את אוסקר רוברטסון בטבלת כל הזמנים.
ברבע הרביעי, 3 דקות בתוך הרבע, אינדיאנה לקחה יתרון דו-ספרתי ראשון במשחק - 10 הפרש. המגמה היתה לטובת אינדיאנה, אבל כפי שנוכחנו לדעת כל העונה, הפייסרס פשוט לא טובים. עד אמצע הרבע, וושינגטון רצה ריצת 0-7 והקטינה ל-5 הפרש מאחורי ווסטברוק וביל. קצת יותר מ-2 דקות לסיום, חדירה של ביל עד הטבעת הקטינה ל-1 הפרש. בצד השני, לברט החטיא מהעונשין 2 זריקות [3 ברציפות בסה"כ], ואחרי החלפת סלים בהתקפות הבאות, כדקה לסיום, לקחנו יתרון נקודה. בחזרה מפסק הזמן, אינדיאנה קיבלה שלשת קלאץ' גדולה מלברט, שהחזיר לה את היתרון - 2 הפרש. בהתקפה, דניאל גפורד הלך לקו אחרי שדומאס רכב על גבו במאבק על כדור חוזר, וקלע כמו גדול 2 מ-2 - אם כן, 48 שניות לסיום, שיוויון 122 לכל. בהגנה, ראינו את לברט מרקיד את ווסטברוק ועולה לזריקה בתנועה מחצי מרחק, אבל החטיא אותה. כדור שלנו, כחצי דקה לסיום, במצב של שיוויון. ווסטברוק ניצל את הירידה האיטית להגנה וסיים בלייאפ כוחני כמו שהוא יודע - 21 שניות לסיום, יתרון 2 לנו. בחזרה מפסק הזמן, לברט קיבל בחילוף את גפורד, חדר עליו, איבד אותו וסיים עליו בקלות. 13.4 שניות לסיום, שיוויון 124. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק הוריד שעון, חדר, עלה לפול-אפ מחצי מרחק עם יד של ג'אסטין הולידיי בפרצופו - בחוץ. שיוויון 124. כוכב הרבע היה ביל - 15 נק'. ווסטברוק שיחק את כל הרבע, אבל החזיר עם 3 נק' ב-1 מ-5 מהשדה. למזלנו, אינדיאנה לא פגעה [43%], כמו כל המשחק אפשר לומר - בכל פעם שפיתחה מומנטום, מיד נעצרה. סאבוניס לא זרק ולא קלע ברבע הרביעי ב-7 דקות של כדורסל, וגם איבד יותר כדורים [2] מאשר מסר [1].
בהארכה, עלינו ללא ביל, שנפצע, וזה היה משמעותי. לא היה לנו שחקן שמסוגל לעשות סל. 2 דקות לסיום המשחק, שלשה של ברטאנס -- סוף סוף -- הקטינה לפיגור נקודה. את הזריקה הבאה שלו משלוש החטיא, אבל ווסטברוק לקח כדור חוזר אדיר וסיים את החדירה בנקודות - יתרון נקודה לנו, כדקה וחצי לסיום. עונה מדהימה של ווסטברוק. דקה לסיום, הנעת כדור טובה של אינדיאנה פנימה-החוצה, ואיכשהו בסוף שעון אדמונד סאמנר הצליח לקלוע את הזריקה מחצי מרחק עם יד בפנים. יכול היה בקלות להחטיא את זה, אבל קלע. זה נתן יתרון נקודה למארחת. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק הקפיץ והקפיץ, קיבל בחילוף את סאבוניס אז חדר עליו, עלה לזריקה מחצי מרחק - בחוץ. בצד השני, אותו מהלך שהשווה את המשחק בסיום המועד החוקי - לברט קיבל את גפורד, הפעם הסתפק בזריקה מחצי מרחק, אבל לא נכנסה. גפורד היה גם הראשון לריב' בהגנה תוך כדי שסאבוניס, כך לטענת השופטים, מבצע עליו עבירה. נאן שוטינג. המשחק חודש. ווסטברוק חדר על כל ההגנה, אך נחסם ע"י ג'אסטין הולידיי! גפורד היה ראשון על ריב' ההתקפה, וסקוט ברוקס המאמן לקח פסק-זמן, כדי לתכנן את המהלך האחרון של המשחק, כל זה בפיגור נקודה, 8.3 שניות לסיום. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק בודד בפינה, הגיעה עליו עזרה, כפה את הזריקה מחצי-מרחק תוך כדי נפילה - בחוץ, אבל היתה עבירה! לא יאמן! ווסטברוק, שהתמודד עם אחוזים נוראים בתחילת העונה מקו העונשין, קלע כמו גדול 2 מ-2 ונתן לנון יתרון 1, עם שניה בודדת על שעון המשחק. מה כבר אפשר לעשות עם שניה על השעון? כלום. למרות שאינדיאנה הצליחה לייצר ללברט מבט לסל, אבל הזריקה נחסמה בידי ווסטברוק. משחק ברמת MVP של ווסטברוק. משך אותנו לניצחון, ללא ביל בחלק ההארכה, במשחק חוץ, נגד יריבה שהיתה צריכה את הניצחון לא פחות מאיתנו. בסיום 132-133 לוושינגטון. הוויזרדס משלימים 'סוויפ' עונתי ראשון על הפייסרס מאז עונת המשחקים 2007-2006. וושינגטון גם עולה למקום ה-9 בקונפרנס, וכמי שמחזיקה בשובר שיוויון נגד אינדיאנה, אפשר להניח שתסיים לפניה. נתונים לדבר עליהם: לא פחות מ-33 שינויי יתרון [!!!] היו במשחק. בנוסף, הפייסרס הגיעו עם 52 שלשות ב-4 המשחקים האחרונים [50% משלוש]. הערב - ירדו לקרקע, רק 7 מ-29 [24%], וזה במידה רבה השפיע על התוצאה הסופית.
השחקן המצטיין: ראסל ווסטברוק #MVP . ערב נהדר של 33 נק' [26-11 מהשדה, 7-3 משלוש, 9-8 מהקו], 19 ריב' [4 בהתקפה] ו-15 אס' [7 איבודי כדור] ב-44 דקות. 6 מ-33 הנק' שלו הגיעו בחלק ההארכה, שהיו 6 מ-9 הנק' הקבוצתיות, ולמעשה גם מסר את האסיסט לברטאנס, כך שהיה אחראי לכל 9 הנק' האחרונות, ובכך הוביל לניצחון מוצדק. רק ווסטברוק מסוגל לשים ליין כל כך טוב מצד אחד, וכל כך רע מצד שני [אחוזים נמוכים, איבודים], אבל, כל זה לא משנה כשמנצחים. כאמור, טריפל-דאבל 181 בקריירה, המשווה אותו לאוסקר רוברטסון. זה טריפל-דאבל מס' 35 העונה, ו-19 ב-24 המשחקים האחרונים. בנוסף, רצף הדאבל-דאבל שלו המשיך משחק 32 ברציפות. זה לא דבר רגיל לגארד;
בראדלי ביל קלע 50 נק', ובאחוזים נהדרים, אבל לצערנו סטפן קרי קלע 49 הלילה, וכך שמר על מקומו בראשות טבלת הקלעים של הליגה בהפרש של 0.5 נק' -- הפרש שככל הנראה לא יסגר. אם כן, משחק 34 העונה לביל עם 30+ נק'. לוקחים את זה כמובן מאליו, כי בכדורסל של היום הרבה שחקנים, גם לא המובילים שבהם, קולעים 30 מדי פעם. אבל צריכים לזכור: היסטורית, קבוצה עם שחקן של 30 נק' למשחק זו קבוצה מובילה בליגה. עד לא מכבר, כך זה עבד. ולכן חייבים ממש להעריך את הנתון הזה - כך נראית יציבות של שחקן; רוי האצ'ימורה חזר ותרם 13 נק'. היה די יעיל פה ושם; אלכס לן פיספס דאבל-דאבל כשסיים עם 8 נק' ו-10 ריב' [4 בהתקפה] ב-20 דקות בלבד. גם 3 חס' היו לו; דאביס ברטאנס איכזב עם 10 נק' [2 שלשות], באחוזים רעים, ב-34 דקות מהספסל. החטיא יותר מדי זריקות נוחות, שקלעי ברמתו חייב לקלוע;
באינדיאנה, דומאנטס סאבוניס סיים ערב נהדר עם 30 נק' [12 מ-21 מהשדה, 6 מ-7 מהקו], 13 ריב' [1 בהתקפה] ו-13 אס' [4 איבודי כדור] ב-43 דקות. זה טריפל-דאבל 8 שלו העונה [12 בקריירה]. ואני עוד זוכר את דומאס כשחקן ספסל, רגע לפני הפריצה, כשנשאלה השאלה האם הוא צריך לעלות בחמישייה או לא. כבר אז, ראיתי את העבודה שלו מהספסל וזיהיתי את יכולתו להפוך למפלצת סטטיסטית; קאריס לאברט השלים עם 35 נק', 14 ריב' [3 בהתקפה] ו-8 אס' [5 איבודים] ב-41 דקות; כל יתר שחקני החמישייה קלעו בדאבל פיגרס, אבל התרומה מהספסל הייתה מינימלית, וזה לא עזר נגד התפוצצות של ביל;
דני אבדיה: לא שיחק [פצוע - סיים את העונה];
** Chris Smoove מתקצר.
המשחק הבא -- ממשיכים את מסע משחקי החוץ עם מפגש נגד אטלנטה [ב'].
ברבע הראשון, פתחנו עם ריצת 3-12. בחזרה מפסק הזמן, אינדיאנה הגיבה עם ריצת 2-10. הרבה מזה על הגב של דומאנטס סאבוניס המצוין, שתיפקד היטב כפיבוט הן כמוסר והן כקלעי. הפייסרס החזיקו במומנטום בדקות האחרונות של הרבע, ולא רק שלא הצליחו לברוח, גם ירדו בפיגור. 32-33 לוושינגטון. 24 מ-33 הנק' שלנו הגיעו בצבע, 20 מ-32 הנק' של אינדיאנה הגיעו בצבע. ראסל ווסטברוק [9 נק', 4 ריב', 4 אס'] ובראדלי ביל [8 נק'] היו אחראים ל-17 מ-33 הנק' שלנו - מגמה שהמשיכה גם בהמשך המשחק. דומאנטס סאבוניס הוביל את אינדיאנה עם 10 נק' ו-5 אס' משלו [שיחק את כל הרבע].
ברבע השני, 4 דקות בתוך הרבע, ג'אסטין הולידיי צלף שלשת מומנטום ונתן יתרון 6 לקבוצתו, שניצלה את רצף הפוזישנים הרע שלנו. הכדורסל שלנו המשיך להיות בינוני גם בדקות הבאות, בפרט כשראסל ווסטברוק קיבל את המנוחה שלו, ורק בראדלי ביל עבד. עם זאת, בהחלט אפשר לומר שמשחק ההתקפה של אינדיאנה לא מעורר שום השראה, וממש חסר הברקות, וזה שיחק לידינו. סאבוניס ועוד ארבעה. כתוצאה מכך, הפייסרס לא הצליחו לברוח גם בדקות פחות טובות שלנו. המחצית הסתיימה עם שלשת קאץ'-אנד-שוט 'רק רשת' של ווסטברוק מהפינה לאחר חדירה והוצאה של ביל. 62-63 לוושינגטון במחצית. אינדיאנה צריכה להרגיש מאוכזבת - רבע ששלטה בו, אבל לא ניצלה לשום דבר [רק 11 מ-26 מהשדה, רק 2 שלשות]. ביל הוביל אותנו עם 18 נק' ב-9 זריקות מהשדה, וסה"כ מחצית של 26 נק' שלו ב-11 מ-16 מהשדה. אי אפשר לבקש יותר. גם בחירת הזריקות שלו היתה טובה, כך שאני מרוצה.
ברבע השלישי, חדשות רעות: חצי דקה בתוך המחצית השניה, ביל חדר על סאבוניס וסיים את הלייאפ, אבל בירידה להגנה היה ברור שמשהו לא בסדר ברגלו. המשחק נעצר וביל מיהר לרדת לחדר ההלבשה לצורך קבלת טיפול. בדקות הבאות אינדיאנה לקחה את המומנטום, ובגדול - שיחקה אגרסיבי פנימה, קיבלה תרומה מכל שחקני החמישייה, שנעו טוב מסביב לסאבוניס, והלכה הרבה לקו. הנעת הכדור של הפייסרס היתה טובה. קצת יותר מ-8 דקות לסיום הרבע, ביל חזר מהפציעה שלו בהפרש חד-ספרתי גבוה. וושינגטון קיבלה יותר מהזדמנות אחת לקחת יתרון בדקות האחרונות של הרבע, אבל הזריקות של הצוות המסייע לא נכנסו, ומנגד דומאס ייצר נקודות קלות מהעונשין פעם אחר פעם. 92-101 לאינדיאנה. לברט [16 נק'] וסאבוניס [11 נק' ו-5 אס'] היו אחראים ל-27 מ-39 הנק' של אינדיאנה ברבע הזה. ברכותינו לראסל ווסטברוק: השיג את הטריפל-דאבל כבר ברבע השלישי, ובכך השווה את אוסקר רוברטסון בטבלת כל הזמנים.
ברבע הרביעי, 3 דקות בתוך הרבע, אינדיאנה לקחה יתרון דו-ספרתי ראשון במשחק - 10 הפרש. המגמה היתה לטובת אינדיאנה, אבל כפי שנוכחנו לדעת כל העונה, הפייסרס פשוט לא טובים. עד אמצע הרבע, וושינגטון רצה ריצת 0-7 והקטינה ל-5 הפרש מאחורי ווסטברוק וביל. קצת יותר מ-2 דקות לסיום, חדירה של ביל עד הטבעת הקטינה ל-1 הפרש. בצד השני, לברט החטיא מהעונשין 2 זריקות [3 ברציפות בסה"כ], ואחרי החלפת סלים בהתקפות הבאות, כדקה לסיום, לקחנו יתרון נקודה. בחזרה מפסק הזמן, אינדיאנה קיבלה שלשת קלאץ' גדולה מלברט, שהחזיר לה את היתרון - 2 הפרש. בהתקפה, דניאל גפורד הלך לקו אחרי שדומאס רכב על גבו במאבק על כדור חוזר, וקלע כמו גדול 2 מ-2 - אם כן, 48 שניות לסיום, שיוויון 122 לכל. בהגנה, ראינו את לברט מרקיד את ווסטברוק ועולה לזריקה בתנועה מחצי מרחק, אבל החטיא אותה. כדור שלנו, כחצי דקה לסיום, במצב של שיוויון. ווסטברוק ניצל את הירידה האיטית להגנה וסיים בלייאפ כוחני כמו שהוא יודע - 21 שניות לסיום, יתרון 2 לנו. בחזרה מפסק הזמן, לברט קיבל בחילוף את גפורד, חדר עליו, איבד אותו וסיים עליו בקלות. 13.4 שניות לסיום, שיוויון 124. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק הוריד שעון, חדר, עלה לפול-אפ מחצי מרחק עם יד של ג'אסטין הולידיי בפרצופו - בחוץ. שיוויון 124. כוכב הרבע היה ביל - 15 נק'. ווסטברוק שיחק את כל הרבע, אבל החזיר עם 3 נק' ב-1 מ-5 מהשדה. למזלנו, אינדיאנה לא פגעה [43%], כמו כל המשחק אפשר לומר - בכל פעם שפיתחה מומנטום, מיד נעצרה. סאבוניס לא זרק ולא קלע ברבע הרביעי ב-7 דקות של כדורסל, וגם איבד יותר כדורים [2] מאשר מסר [1].
בהארכה, עלינו ללא ביל, שנפצע, וזה היה משמעותי. לא היה לנו שחקן שמסוגל לעשות סל. 2 דקות לסיום המשחק, שלשה של ברטאנס -- סוף סוף -- הקטינה לפיגור נקודה. את הזריקה הבאה שלו משלוש החטיא, אבל ווסטברוק לקח כדור חוזר אדיר וסיים את החדירה בנקודות - יתרון נקודה לנו, כדקה וחצי לסיום. עונה מדהימה של ווסטברוק. דקה לסיום, הנעת כדור טובה של אינדיאנה פנימה-החוצה, ואיכשהו בסוף שעון אדמונד סאמנר הצליח לקלוע את הזריקה מחצי מרחק עם יד בפנים. יכול היה בקלות להחטיא את זה, אבל קלע. זה נתן יתרון נקודה למארחת. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק הקפיץ והקפיץ, קיבל בחילוף את סאבוניס אז חדר עליו, עלה לזריקה מחצי מרחק - בחוץ. בצד השני, אותו מהלך שהשווה את המשחק בסיום המועד החוקי - לברט קיבל את גפורד, הפעם הסתפק בזריקה מחצי מרחק, אבל לא נכנסה. גפורד היה גם הראשון לריב' בהגנה תוך כדי שסאבוניס, כך לטענת השופטים, מבצע עליו עבירה. נאן שוטינג. המשחק חודש. ווסטברוק חדר על כל ההגנה, אך נחסם ע"י ג'אסטין הולידיי! גפורד היה ראשון על ריב' ההתקפה, וסקוט ברוקס המאמן לקח פסק-זמן, כדי לתכנן את המהלך האחרון של המשחק, כל זה בפיגור נקודה, 8.3 שניות לסיום. בחזרה מפסק הזמן, ווסטברוק בודד בפינה, הגיעה עליו עזרה, כפה את הזריקה מחצי-מרחק תוך כדי נפילה - בחוץ, אבל היתה עבירה! לא יאמן! ווסטברוק, שהתמודד עם אחוזים נוראים בתחילת העונה מקו העונשין, קלע כמו גדול 2 מ-2 ונתן לנון יתרון 1, עם שניה בודדת על שעון המשחק. מה כבר אפשר לעשות עם שניה על השעון? כלום. למרות שאינדיאנה הצליחה לייצר ללברט מבט לסל, אבל הזריקה נחסמה בידי ווסטברוק. משחק ברמת MVP של ווסטברוק. משך אותנו לניצחון, ללא ביל בחלק ההארכה, במשחק חוץ, נגד יריבה שהיתה צריכה את הניצחון לא פחות מאיתנו. בסיום 132-133 לוושינגטון. הוויזרדס משלימים 'סוויפ' עונתי ראשון על הפייסרס מאז עונת המשחקים 2007-2006. וושינגטון גם עולה למקום ה-9 בקונפרנס, וכמי שמחזיקה בשובר שיוויון נגד אינדיאנה, אפשר להניח שתסיים לפניה. נתונים לדבר עליהם: לא פחות מ-33 שינויי יתרון [!!!] היו במשחק. בנוסף, הפייסרס הגיעו עם 52 שלשות ב-4 המשחקים האחרונים [50% משלוש]. הערב - ירדו לקרקע, רק 7 מ-29 [24%], וזה במידה רבה השפיע על התוצאה הסופית.
השחקן המצטיין: ראסל ווסטברוק #MVP . ערב נהדר של 33 נק' [26-11 מהשדה, 7-3 משלוש, 9-8 מהקו], 19 ריב' [4 בהתקפה] ו-15 אס' [7 איבודי כדור] ב-44 דקות. 6 מ-33 הנק' שלו הגיעו בחלק ההארכה, שהיו 6 מ-9 הנק' הקבוצתיות, ולמעשה גם מסר את האסיסט לברטאנס, כך שהיה אחראי לכל 9 הנק' האחרונות, ובכך הוביל לניצחון מוצדק. רק ווסטברוק מסוגל לשים ליין כל כך טוב מצד אחד, וכל כך רע מצד שני [אחוזים נמוכים, איבודים], אבל, כל זה לא משנה כשמנצחים. כאמור, טריפל-דאבל 181 בקריירה, המשווה אותו לאוסקר רוברטסון. זה טריפל-דאבל מס' 35 העונה, ו-19 ב-24 המשחקים האחרונים. בנוסף, רצף הדאבל-דאבל שלו המשיך משחק 32 ברציפות. זה לא דבר רגיל לגארד;
בראדלי ביל קלע 50 נק', ובאחוזים נהדרים, אבל לצערנו סטפן קרי קלע 49 הלילה, וכך שמר על מקומו בראשות טבלת הקלעים של הליגה בהפרש של 0.5 נק' -- הפרש שככל הנראה לא יסגר. אם כן, משחק 34 העונה לביל עם 30+ נק'. לוקחים את זה כמובן מאליו, כי בכדורסל של היום הרבה שחקנים, גם לא המובילים שבהם, קולעים 30 מדי פעם. אבל צריכים לזכור: היסטורית, קבוצה עם שחקן של 30 נק' למשחק זו קבוצה מובילה בליגה. עד לא מכבר, כך זה עבד. ולכן חייבים ממש להעריך את הנתון הזה - כך נראית יציבות של שחקן; רוי האצ'ימורה חזר ותרם 13 נק'. היה די יעיל פה ושם; אלכס לן פיספס דאבל-דאבל כשסיים עם 8 נק' ו-10 ריב' [4 בהתקפה] ב-20 דקות בלבד. גם 3 חס' היו לו; דאביס ברטאנס איכזב עם 10 נק' [2 שלשות], באחוזים רעים, ב-34 דקות מהספסל. החטיא יותר מדי זריקות נוחות, שקלעי ברמתו חייב לקלוע;
באינדיאנה, דומאנטס סאבוניס סיים ערב נהדר עם 30 נק' [12 מ-21 מהשדה, 6 מ-7 מהקו], 13 ריב' [1 בהתקפה] ו-13 אס' [4 איבודי כדור] ב-43 דקות. זה טריפל-דאבל 8 שלו העונה [12 בקריירה]. ואני עוד זוכר את דומאס כשחקן ספסל, רגע לפני הפריצה, כשנשאלה השאלה האם הוא צריך לעלות בחמישייה או לא. כבר אז, ראיתי את העבודה שלו מהספסל וזיהיתי את יכולתו להפוך למפלצת סטטיסטית; קאריס לאברט השלים עם 35 נק', 14 ריב' [3 בהתקפה] ו-8 אס' [5 איבודים] ב-41 דקות; כל יתר שחקני החמישייה קלעו בדאבל פיגרס, אבל התרומה מהספסל הייתה מינימלית, וזה לא עזר נגד התפוצצות של ביל;
דני אבדיה: לא שיחק [פצוע - סיים את העונה];
** Chris Smoove מתקצר.
המשחק הבא -- ממשיכים את מסע משחקי החוץ עם מפגש נגד אטלנטה [ב'].