double tone - פרק שלישי

[mishel s]

double tone - פרק שלישי

1. וואי וואי וואי, איזה פשע נוראי היא (כמעט) עשתה. לבדוק אם ילד מסויים נמצא בגן.
אם היא הייתה כל כך "פושעת", בעיה להגיד "כן, אני קרובת משפחה" ברגע ששואלים?
אבל בכנות היא אמרה לא, וואלה לא ידעתי שיש כזה חוק, טוב נו, אז לא נורא, אני הולכת.
ומזה עשו סיפור שלם

2. שימו לב לפועל המעניין שהבחור משתמש כאשר הוא אומר שהוא חייב לחזור לעבודה.
トラブる

仕事がトラブっちゃったみたいで

3. שימו לב שוב לכל הצילומים מלמעלה.
שעשע אותי במיוחד הצילום שמראים את טאמורה מתעוררת בבוקר.
רואים אותה ואת בעלה שוכבים במיטה אחד ליד השני והשמיכה עליהם כמו פלס, כאילו...
כאילו רק לצילומים אחרי לילה שלם הייתי מניח שהשמיכה תזוז קצת.
4.הוו, הוא העביר את הכלים מטר וחצי מהשולחן לליד הכיור. אין, אין, גבר מושלם עכשיו.

5. גאיה אני בשוק!!!
הפרק הזה שמתי לב קצת יותר לבגדים, בקטע שנאקנו מתעוררת ושומעת את קול טאמורה על הגבר המסתורי, היא עם הבגדים שהלכה איתם לעבודה פעם... גם פיג'אמה וגם בגדי עבודה??!! לגמרי אין להם תקציב בתוכנית הזאת

6. כשנקנו מגיעה למשרד שבו טאמורה עבדה...
הבחור שם שואל אותה מי את? אבל פשוט איך שהוא שאל היה כל כך שונה מאיך שזה נשמע בעברית או אנגלית.
באנגלית who are you?
אבל הוא שאל:
どちらさまでしょうか?
זה כל כך שונה מנניח... סתם:
誰?

7. כולם מבקשים לדעת מה הקשר שלה לטאמורה...או לילדה, או לכל מני
בעיה ביפן לתת אינפורמציה בחינם, אפילו אם היא לא עולה כסף.

8. משעשע, התמונה של יוהיי בפלאפון של נקנו זה תמונה של לימון נו, אולי עוד יצא מזה לימונדה.
9. כשנקנו נכנסת לבית שלהם היא קצת בהלם שזה בדיוק הבית שהיא רואה בחלום ושהוא שואל אותה אם הכל בסדר היא מתחמקת בהתחנפות: לא לא, סתם הכל כל כך נקי שקצת הופתעתי.
מחמאה או עלבון? חח - שאתה, גבר כזה מלוכלך ומסריח תחיה בבית נקי? לא שערתי לעצמי, ממש מופתעת...

10. והכיור מלא בכלים משומשים... אולי בכל זאת הוא בדיוק מה שהיא תארה לעצמה/חלמה.
11. אז הוא אומר לה שהיא לא יודעת איפה הסכינים והקערות והיא אומרת לו שזה בסדר ומתחילה לארגן דברים והוא בשוק... ואז כדי להסביר לו(?) ולנו, היא אומרת שכל המטבחים אותו דבר. זה לא שהיא חלמה על המטבח הזה מראש או משהו.
אבל מה... לא צריך להיות עד כדי כך בשוק, מה בעיה למצוא סכין וקערות במטבח?!~!
12. כשהם אוכלים את הבורגר שהיא הכינה להם והיא שואלת אותם איך זה? הילדה אומרת שזה אותו טעם של אמא. mama to issho no aji.
עכשיו הכל ברור, האבא והילדה רצחו את האמא ואכלו אותה. חח
13. יפה, עדיין בגן ויודעת לכתוב בהירגאנה וקאטאקאנה.

 

[herouth]

לומדים לכתוב בגן. לא סגורה על קטקאנה

אבל הירגאנה בטוח.

אכן, בשביל ארץ שפרטיות היא מילה גסה בה (בתים עם קירות מנייר, כן?), אנשים נורא קנאים לפרטיות שלהם. זה לא רק בתוכניות טלויזיה, אגב. אם אתה זוכר את החיפוש אחרי נוריקו-סאן מהספר, כמה בלגאן זה היה, ובסוף כשמצאו אותה, היא היתה מוכנה להצטלם רק מהגב או בצילומים מטושטשים.

הכיור היה מלא בכלים משומשים, נדמה לי, רק אחרי שהיא התחילה לבשל שם, לא?

כל הדייט הזה היה לי מוזר משהו. הוא בכלל רצה לצאת איתה לדייט ושארינומה תשמור על הילדה. במקום זה הם אשכרה עושים דייט משפחתי. טוב, מצד שני, אנחנו יודעים שנקאנו לא בדיוק מתלהבת ממנו על תקן של דייט, ועושה את כל זה רק בשביל לעזור לאשתו המתה.

שמתם לב שיש בלולאת הזמן הזו סיבתיות הפוכה? טאמורה רואה בחלום שהילדה האומללה אוכלת בנטו כל יום, אז היא יושבת לכתוב מחברת מתכונים, והופל׳ה, המחברת מופיעה בחיים האמיתיים, אפילו שלא היתה שם קודם (״במקרה מצאתי את זה כשעשינו ניקיון לאחרונה״).

בכל אופן, עכשיו ברור לחלוטין שמדובר, כמובן, באותה אישה ובאותו קו זמן. רואים את התמונה שלה, המחברת שהיא כתבה בחלום מופיעה במציאות.

ארינומה מעצבנת אותי לאללה. קודם את מלבישה את האישה הזו שאת לא מכירה על חבר הילדות שלך, ותוקעת לה אותו בגרון על אפה ועל חמתה. ועכשיו את כועסת כשאת מגלה שהיא (נניח) סטוקרית של ילדים? וכמובן, כשיומי מספרת לה את האמת, היא ״איך בן אדם כמוך שעובד כמו שצריך משתמש בתירוצים ילדותיים כאלה?״.

אגב, איך ארינומה יודעת שמדובר בנקאנו? היא הרי לא אמרה לגננת מה שמה, והיא בעצמה אומרת שיוהיי לא סיפר לה מה כתובת הגן. איך הם יודעים שלא מדובר באיזו סטוקרית עלומה אלא דווקא במישהי שיצאה עם יוהיי לחצי דייט עד כה?

ואיך היא הצליחה לקבוע איתו פגישה באמצע שעות עבודה בהתרעה קצרה כל כך?

לגבי הסצינה של הבוקר, כשטאמורה מחליטה לתת לאמי ללבוש בגדים בהירים, ואז אשכרה מנהלת עם בעלה שיחה סבירה שבה הוא פולט יותר מכמה נהימות ועונה לשאלות שהיא שואלת אותו ברצינות, ואז בסוף לא רק שהוא אומר לה גוצ׳סו סמה, הוא שם את הכלים בכיור! אז לי בכלל לא ברור מה קורה כאן. הרי זה לפני שנתיים. הוא בכלל לא חלק מלולאת החלום. אז למה הוא משנה פתאום את ההתנהגות שלו?

תגידו, בגיל שש עדיין מקובל שילדה תדבר על עצמה בגוף שלישי?

אה, לגבי תעלומת הבגדים: זה לא שהיא לובשת כל יום אותו דבר - תשימו לב שבהמשך היא לבושה במשהו אחר לגמרי. הסצינה הראשונה פשוט נפתחת בקטעים מתוך הפרק הראשון, זה הכל. הרי מה, כל יום היא פוגשת במקרה את המנהל עוד מחוץ למשרד?

 

[johnny d]

הדייט היה ביוזמתה

נראה לי שדיי ברור שהיא רצתה להיפגש איתו ועם הילדה.

כנראה כשמדובר בסטוקרים, מפנים להם זמן... זה חשוב.

ואי, אני מה זה לא שם לב לבגדים בסדרה

 

[herouth]

ברור שזה היה ביוזמתה, אבל זה לא היה דייט...

זה בעצם מה שאני מנסה להגיד. הוא מנסה להשיג דייט של פטארי-קירי, אבל נקאנו לא ממש מעוניינת בו - גם אם הטיפוס המזלזל שהיא ראתה בחלום לא נחשב עבורה כמשהו עד כדי כך גרוע (ועבור אשתו זה כן נחשב, עובדה שהיא התלוננה על זה), היא עדיין תקועה בעניין של האהוב שלה שמת בתאונה ולא פתוחה לדייטים. כל הפגישה הזו היא לצורך בירור העובדות עבור טאמורה שבחלום, ובגלל זה היא עושה את זה פגישה עם הילדה, שזה לא ייצא יותר מדי רומנטי.

בכלל, מוזר לי שהם מגיעים ישר לבית שלו. הרי יפנים בדרך כלל לא מארחים בבית. הייתי מצפה שגם דייט עם הילדה יהיה באיזה מסעדה משפחתית ולא בבית.

 

[johnny d]

זה לא הרושם שאני מקבל

פגישה שכוללת את הילדה נשמעת לי הרבה יותר מחייבת, מחוייבת, ומראה על נכונות לעתיד משותף.

לא כולם מחפשים רומנטיקה, ולא רק ביפן. (כך שמעתי לפחות)

 

[herouth]

אני מקבלת את הרושם הזה כי היתה סצינה

שבה בהתחלה הוא מתקשר אליה לקבוע דייט ואז היא מתחמקת באיזשהו תירוץ והוא אומר ״אה, טוב מצטער, ננסה בהזדמנות אחרת״.

ואז היא חושבת על האהוב המת שלה, ורואים פלאש בק של היום שהוא מת וזה, ואז היא חושבת לעצמה ״לו רק היה מישהו שיכול היה להציל אותו״, ואז בעצם היא מחליטה שהיא חייבת לעזור לטאמורה ומרימה טלפון ליוהיי.

כלומר, ה״דייט״ הזה הוא מוקדש למטרה אחת בלבד, לעזור לטאמורה, והמניע שלה הוא לא מניע של זוגיות או מחוייבות או איזושהי חיבה אליו (אני מודה שלפי ההיגיון של סדרות יש סיכוי שהוא יתחבב עליה עם הזמן, אבל כרגע זה לא שם), אלא ״אני אעזור ליומי טאמורה כי הייתי רוצה שאם היתה אפשרות, מישהו היה עוזר למאקוטו שלי״.

 

[johnny d]

זה לא הרושם שאני הייתי מקבל

מהצד שלה את לגמרי צודקת, אבל מהצד שלו זה נראה כאילו היא לגמרי בעניין.

 

[herouth]

זה ברור. כל העסק לא ממש הוגן כלפיו.

 

[mishel s]

לא, לפני שהיא התחילה.

הכיור היה מלא.
בגלל זה הוא אמר לה סומימסן כשהיא נכנסה למטבח.

לגבי איך הם יודעים שזאת נקנו, התקרית עם הגן. אני מניח שהגננת יכלה לתאר אותה טיפה וחוץ מזה, הם לא לגמרי ידעו עד שארינומה שאלה את נקנו בפירוש ואז היה ברור שזה היא.

כן ברור שבהתחלה זה סצנות מהפרק הראשון אבל בפרק הראשון היא לבשה את הבגד ההוא לעבודה ובפרק הזה היא לבשה אותו בתור פיג'מה...

לא רק שגוף שלישי מקובל בגיל שיש, הוא מקובל כנראה גם מאוחר יותר.
אקי עד היום (38) משתמשת בגוף שלישי די הרבה פעמים יחסית למה שאנחנו בעברית או אנשים באנגלית עושים.
מישהו אמר לי, לא זוכר מי, שיש לזה אפקט חמידות.

 

[innocence]

הוא הוריד את הכלים

כי היא בהתה בו בקטע של "נו, מה?" נראה לי שזה היה העניין.
כנראה בטאמורה הבינה שהוא לא רע מיסודו, הוא פשוט לא חושב על זה, אז היא "מעודדת" אותו P:

וזו לא תעלומה, פשוט יש להם מעט מאוד בגדים על הסט באופן כללי. רואים שהיא לובשת את אותן החולצות בכמה פרקים שונים.

 

[innocence]

והקטע של ארינומה

אני לגמרי איתך.

"מעכשיו, זה רק עסקים"
וואי, איזה איום. מי ביקש ממך בכלל משהו אחר?

 

[mishel s]

כן אה

מראש היא זאת שנדחפה לעניינים פרטיים

 

[johnny d]

אתה כותב כאילו לא הייתה ביפן

1,7. כן לשאול על ילדים שלא שלך זה פשע, לברר מידע בעקיפיו זה פשע.
בגדול גם אם אתה מזדהה, עדיין השאלות האלו מעידות על יתכנות לפשע שאתה מתכנן או סתיה כלשהי או משהו לא נורמלי לחלוטין.

זה לא הייתה אתה שפרסמת איזה שלט של זהירות ראינו באיזור תייר עם מצלמה... יפני בחיים לא היה מצלם ילדים שלא שלו או בית ספר או משהו כזה

2. מזכיר לי את הפועל ググる

3. הייתה לי שיחה גם על הנושא הזה החודש, אני אגלה לך סוד קטן, גם כאן המציאות אינה רחוקה מהדימיון...
זה סביר מאוד לא לזוז אינץ עד הבוקר.
זה גם סביר לזוז מעט, אבל לדוגמה הם לא ממש מוטרדים להתהפך על הילד שלהם שיכול להיחנק למוות מהתוצאה, משהו שבארץ כל הורה מוזהר ממנו.

4. אני לא מבין למה אתם רוצחים אופי של כל שחקן שמראים אותו רק בסצינות לא נחמדות בפרק הראשון...
לכל אחד יכול להיות בוקר שהוא לא הכי התעורר בו...
זה לא כמו בפרייטר עם האבא המעצבן.

אני אישית הייתי בשוק מזה שהוא השתיק אותה בעניין המוות, אבל חוסר ההבנה כאן נבע כי הוא חשב שהיא מאיימת להתאבד בגללו!
הוא לא סתם אמר לה: לא רוצה לשמוע על מוות, אם יש לך בעיה איתי תגידי את זה באופן ישיר.

מעבר לזה הוא לא ממש מתנהג כמו גבר שיפנית לא תרצה להתחתן איתו.

* אגב פרק קודם, אני לא חושב שיומי חושבת על בעלה בתור あの人, אבל אם אישתו לא תאמין למשהו שאמרתי לה אני יכול להגיד גם בעברית: "אני לא מאמין שהיא לא האמינה לי..."
זה לא מעיד על חוסר קרבה, למעשה כששומעים את הסמנטיקה של המשפט מסיקים מיד ש"היא" זה אדם קרוב.

6. שמעתי את המפשט הזה כל כך הרבה פעמים, שזה נשמע לי הדרך הטבעית לברר מי אתה (שוב, אם הדובר מבוגר מספיק)

11. גם אני הייתי בשוק אם מישהי הייתה נכנסת לבית שלי ומתנהגת בטבעיות מחשידה במטבח.
אל תשכח שזו אותה הסטוקרית של הבת שלו...

12. הילדה הזו שוב מעצבנת אותי, ברור שהיא לכאורה הקצב לב של הסדרה ואמורה להכתיב מתי טוב ומתי רע, מתי שמח ומתי עצוב וכו... אבל גם התסריטאים וגם הילדה מעפנים!

13. ילדים לומדים לכתוב בהירגנה בגיל מאוד מוקדם.

 

[mishel s]

ממ

3. לא יודע, אני אף פעם לא קמתי עם שמיכה מתוקתקת עלי כמו שהייתה לפני שהלכתי לישון, וכשאני לא לבד, יש עוד אלמנטים בעסק, כמו למשל... לקום בבוקר קפוא מקור ולגלות שהשמיכה "נגנבה" לך

13. גם פה בארץ ילדים, למרות שבאופן רשמי לומדים רק בגיל שבע לכתוב, בעצם לומדים כבר לפני, לבד, עם ההורים או איכשהו.
אבל בכל זאת נראה מרשים. למרות שאני לא סגור על בת כמה היא בכלל. גג שש לא?

 

[johnny d]

כן 6

ופגשתי ילדים בני 6 הם כותבים יופי את שתי הקאנות.

 

[herouth]

בארץ בי״ס מתחיל בגיל 6

ללמוד כתב מתחילים בגיל 7.

וכיום מתחילים בישראל ללמוד לכתוב - רשמית - כבר בגן. ראיתי דפים שחברים קיבלו מהגן. זה כדי לא להישאר מאחור או משהו.

 

[innocence]

אבל זה בעיקר ללמוד לכתוב את השם

או אמא ואבא וכאלו.
ממש לא לומדים לכתוב דברים "מהראש" כמו שם של איזו זרה שאבא שלך הביא מאמצע שום מקום.

 

[mishel s]

היא לא רשמה את השם שלה

היא רשמה "אחות גדולה".

 

[johnny d]

מה עם החלק העיקרי של הפרק

היא התאבדה?
תשאלי איך, הרי לא יתכן שהיא התאבדה...
מישהו דחף אותה לרכבת? אולי היא נפלה מהמרפסת?
אולי מישהו הרג אותה?

אולי הבחור המיסתורי מגיע מקו הזמן של נאקאנו על מנת לחקור את סיבת המוות של טאמורה, ובכלל בעבר שאנחנו רואים של טאמורה היא לא תמות.

הרי זה סדרה יפנית, לא נראה לי שהיא תמות סתם ככה.

 

[mishel s]

סתם ככה היא לא תמות

אלא אם כן מדובר בכבוד~!
סתם הזכרת לי את הסרט 47 רונין שראיתי לאחרונה שבו 47 סמוראים עושים לעצמם ספפוקו. זה פשוט היה נראה לי בזבוז משווע של חיים והנסיון של הסרט לצייר את זה בצורה יפה לא כל כך עבד עלי.