ADHD בבית הספר-הפינה של דפנה זילבר

אני מורה המלמדת ילד בכיתה א'

הילד בעל קשיים מאד רבים ורציתי לדעת אם אלו קשיים שהסימנים שלהם מעידים על הפרעת קשב ורכוז. יש לו בעית התארגנות רצינית מאד , כל הדברים נופלים לו על הרצפה וכל הזמן הוא צריך לאסוף אותם. אף פעם הוא אינו מוצא את הציוד בתיק שלו למרות שתמיד הציוד נמצא במקום (אמא מארגנת לו לידו) בכל פעם שאינו מוצא משהו מיד מתחיל לצעוק בכל הכיתה "אין לי מחק" "אין לי חוברת" באופן קבוע הוא יושב עם העפרונות שלו ונלחם איתם (כאילו העפרונות הן בובות ) במקביל הוא משמיע רעשים. כל הזמן הוא זז ומטייל. כל הזמן הוא צריך ללכת לשירותים. אם אני לא יושבת איתו הוא לא עובד בחוברת , כמעט ואינו מתקדם לבד, אם הוא מתקדם זה תמיד מלווה ברעשים מהפה. הוא מבין דברים בצורה מאד מוזרה- אם ילד מהכיתה צוחק ממשהו הוא מיד מתחיל לבכות ואומר שהוא צחק עליו. הוא אומר כל מה שעובר לו בראש ללא סינון, כל הזמן צועק , לפעמים באמצע שיעור הוא צועק "אני צריך פיפי" אפילו בספירה של פקקים הוא מתבלבל- הוא צריך לספור שבעה פקקים תמיד הוא סופר 6 או שמונה אף פעם לא סופר נכון כי תמיד הכל מתבלבל לו. אם אני מחזיקה את הפקקים ומעבירה בצורה מסודרת אז הוא כן מצליח לספור ולהגיע לתשובה הנכונה. בסה"כ הוא ילד נבון מאד אבל כל בעית ההתארגנות והצעקות אינן מאפשרות לו למידה מסודרת, הוא מאד מתוסכל .
 
אי אפשר לאבחן דרך האיטנרנט

את האכן מצביעה על סיפטומים המופעים גם בבעית A.D.H.D אבל לא רק. בדיוק כמו לראות בחורה צולעת ולהחליט שהיא צריכה ניתוח כי יש לה רגל קצרה. כשבודקים קצת יותר ביסודיות מגלים שפשוט נשבר לה העקב של הנעל. הסימפוטם אותו סמפוטום - צליעה. הטיפול שונה לחלוטין. אני הייתי שולחת אותו לבדיקה פסיכיאטרית שתאשר או תשלול קיום של בעית קשב. המשך עבודה נעימה דפנה
 

BDA1

New member
שאלה לדפנה

בני החל השנה ללמוד בכיתה א בבית ספר רגיל, יש לו קשים מרובים בקשב וריכוז נאמר לי בועדת שילוב שהוא מנותק וקשה לו מאוד וזקוק לריטאלין עם תמיכה של מורה בהוראה מתקנת , לפני מספר ימים נתתי לו חצי כדור ריטלין 5 מ"ג לפי מרשם של ניאורולוג , אין לי מושג עם יש קשר לכדור אבל היום הוא זיעזע אותי לחלוטין, בבוקר בזמן שנסענו לבית הספר הוא אמר לי: שהוא עדין לא סיפר לי אבל מאוד רע לו בבית הספר והוא כבר למד בעבר (יש לו דמיון עשיר) והוא לא מבין מדוע הוא צריך ללכת לבית ספר והוא רוצה למות ולהרוג את עצמו, ברור שנחנקתי והסברתי לו שכדאי לו לחיות ויהיה לו עוד טוב, אבל אני מאוד מוטרדת , האם התופעה מוכרת מחשבות אובדניות אצל הילדים, האם זה קשור בנטילת כדור הריטלין שנתתי לו, אודה מאוד על תשובתך, אמא.
 
ברור לי שהילד שלך זועק לעזרה

אני הייתי נגשת באופן מידי לבדיקה פסיכולוגית לפני שחלילה יקרה אסון. שיהיו רק ימים נעימים דפנה
 

05 מיכל

New member
BDA1, לאחר שדפנה ענתה

אני רוצה להוסיף עיצה, לא במקום מה שדפנה אמרה, אלא בנוסף. כמה דברים שלדעתי כדאי לומר לו,אם לא אמרת את זה עדיין: שמאוד עצוב לך שהוא סובל, שאת איתו, ותחפשי כל דרך להקל עליו. וגם, שטוב מאוד שהוא מספר לך את זה; שלפעמים קשה לספר, ואת שמחה שהוא עשה מאמץ להתגבר על הקושי ולשתף אותך, ואת גם מעריכה את המאמץ. דרך אגב, יש לי ילד אחד שהיה לו מאוד קשה בכיתה א', ולפעמים נתתי לו יום חופש. שוב, בלי לחלוק על הצורך בבדיקה פסיכולוגית, יום צ'ופר מדי פעם, (כשכולם בכיתה ורק הוא איתך!) והידיעה שהוא לא לבד עם מצוקתו - ייתכן שזה יכול להקל עליו במידה רבה. דרך אגב, אם כבר בדיקה פסיכולוגית - אולי כדאי כבר "לצוד" במכה אחת גם את ההיבט הפסיכולוגי הרגשי וגם את ההיבט הרפואי-תרופתי ולעשות את כל הבירור אצל פסיכיאטר ילדים שהתמחה בהפרעות קשב וריכוז (בתנאי שההמתנה אינה ממושכת מדי).
 

05 מיכל

New member
מומלץ להפנות את השאלה לדר' גל מאירי

בסוף השבוע ייעץ בפורום דר' גל מאירי, פסיכיאטר לילדים ונוער. אני ממליצה להפנות את השאלה גם אליו.
 

דליה.ד

New member
התבטאות קיצונית

אחת הבעיות של ילדינו היא חוסר ויסות, ומשום כך הם מתבטאים בקיצוניות רבה כאשר הדבר לא נחוץ (גם בני אמר בזמנו "אני אהרוג את עצמי" כאשר לא קיבל ברד....לאחר מכן, כשנרגע מסערת הרוחות, אמר "זה ממש דבילי להרוג את עצמי בגלל דבר כזה"...). יש ילדים שיעשו סצינות ויזרקו עצמם לרצפה, יקיאו יכחילו וינסו בכל דרך אפשרית לאותת לנו שאנחנו אוטוטו הורגים אותם...אז...אנחנו לא וצריך פשוט להפנות את הראש לכיוון אחר. לרוב הילדים היותר מילוליים ידברו בצורה קיצונית ומדאיגה. מה שכן חשוב לשים לב הוא האם הילד מתבטא כך כל הזמן, האם הוא דכאוני "ממש" והאם יש לו תכנית אופרטיבית איך לממש את האיום ("אני אקפוץ לכביש" למשל), או אז לרוץ לבקש ייעוץ.
 
למעלה