ADHD בבית הספר-הפינה של דפנה זילבר

zivadina

New member
ADHD בבית הספר-הפינה של דפנה זילבר

אני מתכבדת לפתוח היום את שרשור השאלות לדפנה זילבר, אשר תייעץ אצלנו בכל יום ב' בערב. דפנה זילבר היא בעלת M.A בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר-אילן ואם לילדים לקויי למידה. היא עוסקת בטיפול, הרצאות ופיתוח דרכי הוראה לילדים לקויי למידה בגן ובבית הספר. דפנה זילבר תשמח לענות על שאלות בתחומים: *שילוב ילדים עם קשיי למידה בכתות רגילות, *הכלים של מערכת החינוך לתמיכה בילד לקוי למידה והפרעת קשב. *דרכי הוראה לתלמידים לקויי למידה. *עזרה בבית לילדנו לקוי הלמידה. שרשור השאלות אליה ייפתח בכל מוצ"ש מהיום, ודפנה תענה עליו ביום ב' בערב. אתם מוזמנים לצרף את שאלותיכם לשרשור השאלות. תודה רבה לדפנה על ההקדשה מזמנה לעזרתנו.
 

mapletree

New member
בקשה לעזרה.

שלום דפנה זילבר, שרשור זה נפתח בדיוק בזמן, הבן שלי לומד בכיתה ב', מאובחן כADD ומטופל טיפול תרופתי למיקוד הקשב והריכוז, בשנה שעברה מאז שהחל את הטיפול התרופתי הדיווחים מהמחנכת היו מאוד חיוביים, בשנה זו, שהתווספו עוד מקצועות הדיווחים השתנו, הטענה שאני שומעת רוב הזמן מהמחנכת "הוא קשוב ומאוד מרוכז, אבל הוא לא עושה כלום, הוא סתם יושב, לא מעתיק למחברות, לא כותב ביומן, לא מוציא דברים מהילקוט והקלמר, את כל אלו עושים ילדים שיושבים לידו". הוא עבר אבחון פסיכודידקטי בשירות הפסיכולוגי ואנו מאוד לא מרוצים ממנו, כאשר נתתי את האבחון לבעלי מקצוע אחרים לבדיקה נטען שיש בו המון ליקויים כמו גם שחסרים בו אבחונים אחרים שלא נעשו, בין היתר נטען באבחון שבני ילדותי ולא בשל, כמו גם בעיה בהתארגנות והומלץ על מעבר לכיתת חינוך מיוחד, אנחנו כמובן לא הסכמנו משום שמדובר בילד מאוד פיקח, ילד שאפילו אותה פסיכולוגית שאיבחנה אותו אמרה שרמת השיחה שלו גבוהה מאוד, המילים שבהן הוא משתמש גם כן גבוהות מאוד ומעל לגילו, ילד סקרן לכל הדעות שמגלה עניין בדברים רציניים. התחלנו איתו טיפול רגשי אצל פסיכולוגית דרך קופ"ח, הפסיכולוגית שנפגשה איתו גם כן אמרה שמדובר בילד פיקח מאוד, יחד עם זאת רגיש וחסר בטחון, והיא הצטרפה ליתר בעלי המקצוע שאמרו שהוא אינו זקוק לחינוך מיוחד. הוא מטופל פעם בשבוע אצל מרפאה בעיסוק (בגלל חולשה בחגורת הכתפיים, עבודה על גרפומוטוריקה, והבאתו לעצמאות בתפקוד היומיומי) וכך גם הוראה מתקנת פעם בשבוע בחשבון. הענין הוא הבעיה שלימודים הם ממנו והלאה, כאילו לא הפנים את העובדה שבי"ס זה חובה ולא זכות, כשאנחנו חוזרים הביתה מביה"ס הוא מסרב לשבת איתי על השיעורים שלו, יש ויכוחים קשים מאוד בנושא, כל מה שמעניין אותו זה רק המדיה, כמה שאני מדברת איתו, כלום לא עוזר, כשאני יושבת איתו כבר על השיעורים, הוא מתעצבן, מנחש תשובות שברוב המקרים לא נכונות. בועדת שילוב שהיתה בשבוע שעבר ביקשתי את כל העזרה שאפשר לתת לו, בקריאה ובחשבון, אז בקריאה הוא לא עובד לצערי על הספרים שהילדים לומדים בכיתה אלא על ספר אחר שהמחנכת ומורת השילוב המליצו, כמו כן בחשבון, הם עובדים על ספרים משנה שעברה, מכיתה א', אין לי שום בעיה עם כך, הבעיה היא שאני לא רוצה שיוצר פער גדול מדיי שלא ניתן יהיה להשלים. המנהלת פתחה כך את הישיבה "חבל שאת לא זבוב על הקיר, היית יכולה לראות שהבן שלך יושב על הכיסא בכיתה ופשוט מכונס בתוך עצמו, הוא לא עושה כלום, משהו עובר עליו" ואז הועלתה השערה שכנראה מדובר במינון לא נכון של הטיפול התרופתי שהוא מקבל לקשב והריכוז, בימים אלו אנו עובדים על מעבר לתרופה אחרת בהמלצת הרופא המטפל, אבל אני מרגישה שהמערכת לא עושה כמעט כלום כדי למצות את המקסימום כדי לעזור לבן שלי וזה מאוד כואב לי, לא יתכן שילד שיושב בחוסר מעש בכיתה ההצעה האולטימטיבית היא להעבירו לחינוך המיוחד, הרי בחינוך הרגיל משולבים ילדים עם בעיות הרבה יותר חמורות. אני לא יודעת מה מגיע לבן שלי לקבל במסגרת השילוב מעבר לחשבון ומעט עברית, מה שאני כן יודעת שאני מאוד רוצה לעזור לו להצליח, רוצה לעזור לו שכן יהיה פעיל בכיתה, רוצה לשמוע מהמחנכת דיווחים שהוא כבר כן כותב במחברות, אבל לא יודעת איך לגרום לזה לקרות, כל ההישגים הלימודיים שלו נמוכים מאוד, אני מבחינתי מוכנה לעשות את המקסימום ואפילו הרבה מעבר ולו בכדי שהבן שלי יצליח בלימודים, אבל מרגישה שבכוונה לא משתפים איתי פעולה. אשמח אם תוכלי להכווין אותי מה אפשר לעשות כדי לעזור לבן שלי להיות פעיל יותר, להוציא דברים מהילקוט/קלמר ופשוט להיות כמו יתר הילדים. בתודה מראש וגמר חתימה טובה.
 

mapletree

New member
תוספת

לבני יש גם מעט בעיות גרפומוטוריות, אבל, הכתיבה שלו השתפרה מאד, יותר נכון אחיזת העפרון השתפרה, הציורים שלו הפכו מדו מימדיים לתלת מימדיים וממש מושקעים לפרטי פרטים וכל זה בהפרש של פחות משנה. השיפור באחיזת העפרון הושג בעזרת ריפוי בעיסוק שהוא הולך פעם בשבוע, האותיות שלו עדיין לא אחידות בגודלן, כשהשפעת הכדור כמעט ופגה, האותיות שלו מתחילות להיות גדולות מאד. היום שמתי לב למשל כשישבתי איתו על השיעורים שהדבר שהכי מרתיע אותו זה קריאת פסקאות ארוכות מאחר והקריאה שלו מאד איטית עד כדי הברתית ואז מה שקורה שכשהוא מסיים לקרוא את המשפט הוא לא זוכר מה הוא קרא ואז אני אומרת לו לקרוא שוב את המשפט, הוא מתחיל לבכות ולהתעצבן ואני פשוט מתוסכלת, לא יודעת אם לעזוב או להמשיך, לכתיבה למשל, אם יש משפט קצר אפילו בעל שלוש מילים, בשבילו זה יותר מדיי לכתוב. תודה, וסליחה על האורך.
 
ערב טוב

מכתבך ארוך מאד ולכן אנסה להתייחס לשאלות מרכזיות שאני מוצאת בו. 1. איך עוזרים לילד לתפקד בכתה? 2. איך עוזרים לילד בבית? 3. מה עוד אפשר לקבל מהמערכת? אנסה לענות על השאלות אחת לאחת. לגבי תפקוד הילד בכתה - מהתאור שלך עולה שלילד יש קשיים אובייקטיבים בכתיבה וגם הטיפול התרופתי לא ממש מתאים. טוב שאתם מנסים למצוא תרופה אחרת. במקביל צריך לפנות עם הילד למרפאה בעיסוק שתאבחן את הקושי הגרפו מוטורי ותתן הכוונה נכונה לכם ולבית הספר בהתאם לצרכים של הילד. בכל מקרה, לא ניתן לצפות מילד עם קשיים רגשיים, מוטוריים וקשיי קשב לתפקד בכתה גדולה כאילו אין לו שום קושי. במקביל אין אפשרות למורה העובדת עם 30-40 ילדים לטפל בילד טיפול פרטני. יחד עם זאת כדאי אולי לנסות תוכנית לעיצוב התנהגות. אני מבינה את התנגדותך לכתה קטנה אבל בעצם בכתה קטנה תוכלי לקבל עבור הילד את כל אותם דברים שאת כל-כך רוצה לקבל מהמערכת. בכתה קטנה לא לומדים ברמה פחות גבוהה מאשר בכתה הרגילה להפך יש ילדים הלומדיפם ברמה גבוהה יותר מהכתה הרגילה משום שבכתה הקטנה יש מורה+סייעת למקסימום 12 ילדים. כלומר יש תוכנית עבודה אישית לכך ילד. המורה מוצאת זמן להגיע לכל אחד מהילדים ולעבוד איתו בדרכים המתאימות לו. בנוסף לכך ילדים בכתה הקטנה זכאים לקבל מהמתי"א גם טיפולים פרא-רפואיים שהילד שלך כל כך זקוק להם, כמו ריפוי בעיסוק, תרפיה באומנות ועוד. לגבי השאלה השניה - איך עוזרים לילד בבית. כאן התשובות שלי הן הרבה יותר חד משמעיות. קודם כל ולפני הכל מפסיקים ללחוץ ולריב. מתוך הדברים שלך נדמה לי שאת מצפה מהילד להגיע לביצועים שאין ביכולתו להגיע אליהם. קיראי עבורו את החומר הקשיבי לתשובותיו וכתבי אותן עבורו. אפשרי לו ללמוד גם אם עדיין איננו קורא וכותב. אחרי הכל ציינת שמדובר בילד עם אינטלגנציה תקינה אז מדוע ליצור פערים ברמת הידע שלו. לגבי הוראת הקריאה - אם יש באפשרותך פני למורה להוראה מתקנת שתגיש לילד טיפול דו שבועי ותאפשר לו להתקדם בתחום הוא זקוק לעזרה מקצועית. זכרי - את אמא שלו ולא המורה שלו. גם אני בבן הפרטי והלקוי שלי לא מטפלתה בעצמי למרות שאני נחשבת למטפלת טובה מאד. לגבי השאלה השלישית - כאן אין צורך להכביר במילים החוק מאד ברור בנושא. שימי לב במיוחד לפרק ג' ופרק ד'1 בחוק. אני מצרפת כתובת איטרנט עם חוק השילוב וכן מאמר על דילמת מוק השילוב. מקווה שהקריאה בחומר תעזור לך לסלול ראת דרכם במערכת החינוכית. בהצלחה דפנה
 

mapletree

New member
ראשית תודה על התשובה המפורטת,

בהודעה שכתבתי למטה (אשר דליה העלתה לשרשור הזה) ציינתי שחל שיפור גדול בנושא הכתיבה והאחיזה בעפרון בעקבות מפגש חד שבועי עם מרפאה בעיסוק שאני לוקחת את הילד באופן פרטי. כמו כן יש מורה להוראה מתקנת שעובדת איתו על חשבון ואני עובדת איתו על עברית ויתר המקצועות. הקריאה של הבן שלי מדוייקת להפליא ואת זה אומרת גם המחנכת, הדבר היחיד הוא שהקריאה שלו מעט איטית, הוא מתעייף בכתיבה. מעבר לכך, סיבות אלו אינן מצדיקות (ולא רק עפ"י דעתי, אלא עפ"י בעלי מקצוע שמטפלים בילד כולל פסיכולוגית שעבדה איתו בנושא הרגשי) העברתו לחינוך המיוחד מאחר והוא יכול למצות את העזרה בחינוך הרגיל. יש ילדים עם בעיות הרבה יותר מורכבות וקשות שלומדים בחינוך הרגיל ומקבלים את כל העזרה מהמערכת, על אחת כמה וכמה הבן שלי שכל ה"חטא" שלו זה קריאה מעט איטית ומתעייף מהר מכתיבה, בכל הדברים הללו ניתן לקבל הקלות. תודה רבה על העזרה וגמר חתימה טובה.
 
אפשר לקבל התאמות במערכת

אם רק בזה הדברים אמורים אז באמת אין בעיה. את מגיעה עם האבחונים הרלוונטים וילד מקבל התאמות. כדי שהילד יוכל לקבל מורות מתי"א עליו לעבוד ועדת שילוב(עליה ודאי קראת מסמכים שצרפתי). במקרה כזה הוא נכלל בקבוצה הנקראת "חינוך מיוחד". אין פרוש הדבר שהוא חייב לעבור לכתה מיוחדת או לבית ספר מיוחד. הדבר אומר רק שהוא זכאי לעזרה ממורת מתי"א, עזרה פרא-רפואית שקיימת בבית הספר וכד' הכל בהתאם להחלטת ועדת השילוב הבית ספרית. המשך שבוע נהדר דפנה
 

mapletree

New member
היתה ועדת שילוב

הבן נמצא זכאי לקבלת סיוע בקריאה ובחשבון, (אגב, בכל פעם שאני מגיעה לכיתה, המחנכת אומרת לי: "היום שוב לא היתה שעה מלאה, אלא 10 דקות פחות, וכל דקה חשובה, אני לא מבינה למה מורת השילוב לא נותנת שעה מלאה" ביקשתי בועדת השילוב גם מתי"א והם אמרו שיבדקו את הנושא למרות שהסכימו איתי. את ציינת משהו שמעניין אותי, איך אפשר לדרוש עזרה פרא-רפואית שקיימת בבית הספר וכד' ואת מורת המתי"א? אני רוצה ללחוץ על ביה"ס שבני יקבל את כל העזרה הזאת, אבל אני חייבת אילו שהם מסמכים מסודרים לצורך העניין, להראות להם מה מגיע לנו ושאני יודעת מה שמגיע לנו ואני מאמינה (כמו גם יתר בעלי המקצוע) אמונה מלאה ושלמה שעם קבלת כל הסיוע הנ"ל, כולל התאמות והקלות, הבן שלי יעלה על דרך המלך.
 
המורה המסייעת = בד"כ מורת מתי"א

לגבי הנושא הפרא-רפואי אם יש בבית הספר (לא תמיד יש) אפשר לנסות לקבל דרך ועדת שילוב. המסמך על כך צורף לתשובתי אתמול. בהצלחה דפנה
 

zorefs

New member
המלצה להכנת שעורים והתארגנות

בתי לקויית למידה וקשב וריכוז ולומדת בכיתה קטנה בבית ספר רגיל היא עכשיו עלתה לחטיבת הביניים. בבית הספר לעומת היסודי יש לנו המון שעורים ולימודים וכן מבחנים איך אני יכולה ללמד אותה לחשוב לבד להגיע למטרה וגם להכין שעורים זה דורש ממני לשבת איתה ולעזור לה להתארגן. כמו כן איך ניתן לשלב והאם בכלל אפשרי כי לקות הלמידה היא בהכל כל הדיס אצלה ואיך בכלל להתארגן בבית. כמו כן איזו המלצה לטיפול ניתן אני רוצה לתת לה מיומנות חברית ומיומנות לימודית אולם אין באזורינו וכל מה שמצאתי היא פרטני ועולה המון האם יש לקבוצה באזורי מגוריי ראשל"צ אשמח לשמוע ממך.
 

דליה.ד

New member
סרבנות או ADHD

בטיפולי, ילדון בן 4 המדגים התנהגות סרבנית חריגה: אינו מוכן לעסוק בשום פעילות מאורגנת ע"י הגננת וההורים, לא שיתף פעולה לחלוטין באבחון ריפוי בעיסוק, נמנע מכל פעילות בגן ונכנס להתקפי זעם כאשר מנסים לגרום לו לעשות משהו. אבל.....מוכן להרכיב פאזלים (אפילו של 100 חלקים) במומחיות מדהימה ולראות קלטות לאורך כל היום. ההורים אובדי עצות. רעיונות?
 

adina3

New member
בזמנו אצלינו זה עבד

1)פאזל-סיפור-לספר לילד סיפור קשור לתמונה שהוא מרכיב בזמן ההרכבה -התקדמות :שאלות על הדמויות מהפאזל,רגשות,הצעות של הילד-הכל עם עידוד להצלחה 2) הדבקה של אלמנטים (צבעים,חיות,מספרים,פרצופים )על יחידות הפאזל קיים שימוש הרכבה "שטיח" עם שיחה על העבודה היפה שנוצרה בהצלחה
 
אין לי יכולת לאבחן בעזרת מספר מילים

ברור לי שדרושה כאן התערבות של איש/ת מקצוע מתחום הפסיכולוגיה שתבדוק האם יש ליקוי במערכת הצהת הגבולות בביתו שדל הפעוט. בהצלחה דפנה
 

לוינט

New member
שאלה לדפנה זילבר ולכולם

אנו הורים לילד בן 6.5 שעלה השנה לכיתה א'. מאז היה בן 3 הבחנתי שמשהו אינו "רגיל" ושיש איזו שהיא בעיה אך לא כ"כ יכולתי להגדירה. התחלתי לקחת אותו ממכון למכון בניסיון לדעת מה הבעיה וכמובן לפתור אותה. היינו בריפוי בעיסוק, היינו בטיפול טרפי קבוצתי, היינו במרכז אלבאום ועוד ועוד. בכל המקומות התשובות שקיבלנו הסתמכו על שאלון לגננת, שאלון להורים וראיון לילד ואמרו אותו דבר: הילד בעל אינטליגנציה גבוהה מאד אך בעל רגישות תחושתית ונטיה ליתר תנועתיות. הוא ואנחנו די הסתדרנו עם הבעיה והקשיים הנילווים לה עד עתה, אך כבר בימים הראשונים בכתה כשנדרש ממנו לשבת רוב היום על הכסא בכיתה, ביום לימודים ארוך עד 15:00 התחיל חוסר השקט שלו להפריע לו ולחבריו. הוא אינו ממלא את משימות הכתה(אנו עובדים בחוברות העבודה בבית במקום זה), מציק לחברים, מסתובב בכיתה כשקשה לו ומצייר כשלא מתחשק לו לשתף פעולה. למרות זאת יש לו חברים והוא די אהוב. הוא אומר למורה שהחומר שהיא מלמדת "קטן עליו" ולא תמיד משתף איתה פעולה. אם אפשר להמליץ לנו על מכון איבחון עם פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא/או מי שמתמחה בעיניין לפי ידיעתכם אנו נשמח מאד.(באזור השרון והמרכז) אם יש טיפים לתשובות למורות ועזרה לילד עד לאיבחון, נודה מאד
 

settie

New member
חוסר וויסות סנסורי

התאור שלך מתאים לאי וויסות סנסורי הילד עסוק בחיפוש גריה סנסורית כדי לווסת את עצמו ,רצוי שמרפאה בעיסוק תאבחן את הילד .
 
בדיקת מצב

אני בהחלט מסכימה עם מי שכתבה שכדאי לערוך אבחון של מרפאה בעיסוק. לעיתים ניתן לקבל את האבחון דרך קופ"ח תלוי בקופה וגיל הילד. בהצלחה דפנה
 
קשיי קשב וריכוז ומחוננות

אינני יודעת אם תוכלי לעזור לי אבל אנסה בכל זאת את מזלי. ביתי החלה ללמוד בכיתה א' השנה, אובחנו אצלה במהלך השנה שעברה קשיי קשב וריכוז על רקע רגישויות יתר. בנוסף לכך היא, כנראה, מחוננת (לא עשינו אבחון מסודר, אולם כל הסימנים מראים שרמת האינטליגנציה שלה גבוהה מהממוצע). כבר בשבוע הראשון ללימודים היא החלה להשתעמם, נעשה לה אבחון קריאה, ובעקבותיו היא קיבלה את החוברת הראשונה של הבנת הנקרא, אותה סיימה היום (היא כבר קוראת כתב יד בלי ניקוד, שוטף). בבית ספר לא טוב לה. משעמם לה, הרוטינה לא מתאימה לה, הלחץ, היא גם קטנה פיזית כך שהילדים הגדולים מפחידים אותה, היא קורסת תחת עומס הגירויים. בסוף השנה בגן כבר הגענו לאיזשהו איזון (היא כנראה למדה להתרגל) ועכשיו יש שוב רגרסיה. למרות שיש לה מורה מקסימה וכיתה קטנה (21 ילדים) נראה לי שהמורה לא ממש יודעת איך לעזור לה. שאלתי היא - למי אפשר לפנות לעזרה (היא כבר היתה בטיפול של ריפוי בעיסוק), האם נכון יהיה לחפש מסגרת אחרת שיותר תתאים לה?, איך מאזנים בין קשיי הריכוז לבין המחוננות? שמעתי על "אימון קוגניטיבי" - היכן ניתן לקרוא על זה לעומק? מה אפשר לבקש מהמורה על מנת לעזור לילדה? תודה לך מאוד על תשומת הלב אמא
 

נאוה ר

New member
שלום וברכה

אמרת שהיא הייתה אצל מרפאה בעיסוק. האם הייתה התייחסוץבקשר לרגישות החושית? האם המרפאה בעיסוק מתמחית בנושא? האם נבנה לכם סדר יום חושי מוטורי הנקרא דיאטה סנסורית כדי לעזור לרגישות חושית? מי אבחן אותה כבעלת קשיי קשב וריכוז? לפי התיאור שלך זה נשמע כמו שיעמום מוצדק. והפיתרון לשיעמום הוא במקרים מסויימים להקפיץ כתה ובמקרים אחרים בניית תכנית מיוחדת במסגרת הכתה תאפשר לה התקדמות עצמאית. שנה טובה.
 
מחוננות ולקויות למידה

מצרפת כתובת אינטרנט בנושא. כמו כן כדאי לדעתי לבדוק אופציה של בית ספר מסוג אחר כמו למשל בית הספר הדמוקרטי בק. אונו. בהצלחה דפנה
 
למעלה