A big question

shahaful

New member
A big question

First, let me apologize that I have to write in English, this is because of my computer that knows to read Hebrew, but to write only English, it is not the smartest computer. Then…. I have loop of thoughts about the subject of the present, which I would like to share and to see what you think about… If we assume (at least in our mind), that we all agree and understand that the past is only a memory, and the future is only an imagination or a desire, then we can say that both the past and the future are not real. The only thing that is real and exists is the present. But…the present is being influenced all the time by the non-real past and future. For example….if I stand on a hill, and see a rock rolling towards me, I will move although there is no danger in the present, but from my memory from the past and my imagination of the future, I know that in few moments the rock will hit me and danger me. So I will decide to move in the real present because of non-real things (past and future). The real thing (present) is being constantly influenced and designed by non-real things (past and future). So is present is real? And if it’s real, can I experience it as a real thing? Everything that are happening now, everything I see/smell/hear/sense now are in the present and therefore are real. But….(there is always a “but”)… I know that from the moment something happened till the moment it is in my awareness, few moments have passed (as short and tiny as they will be). Till the rays of light will hit my eyes or the sound wave will hit my ears, and till the time that the nerves will pass those signals to my brain, and the brain will process those signals and bring them into my awareness, few moments have passes, and so the things that were happening now in the present, are no longer present but past, till the time they came to my awareness. So I don’t have the possibility to experience the present through my senses. (in real time). And this is if we assume that the senses do not mix or twist or process the present, and then to my awareness will come data and signals that do not represent the real present. (like in the Matrix 1…how do we know that a chicken does taste like chicken??? Maybe our senses “playing” with the taste and we receive our senses version of a chicken taste????) It obvious that because the past and future are not real everyone experience them in a different way, and everyone has his/her own past and future (his/her interpretation to the way the past and future being perceived). But the present is real (suppose to be) and therefore, if two people see now something red (for example) the same red is real and suppose to be identical in the perception of those two people, but because we experience the present via our senses, which are individual to each one, so the whole perception of the “real” present is relative and different……. So….can we perceive and experience a real present???????? I feel that I experience present only in my breathing. I feel my breath when it happens, and I don’t experience it through my senses, but I just feel my breath as part of me. Only this feels to me as a real sense of a real present in real time. The breath for me is my connection to the present and to reality. But…… Is it possible to act or to respond to the present in present time????? To be continued….. Thanks…. Did you get me? What I was trying to say?? Does anyone out there understand me????
 

ofer e

New member
והכל מעבודה פנימית "קטנה" לפני שבוע

שחף, אני רואה שלא הצלחת להרדם, והדיון בנושא העבודה הפנימית שבוע שעבר' והתזכורת בשעור אתמול בערב, זרק אותך רחוק. כאמור לדעתי כל אחד מאיתנו הוא מציאות נפרדת שמושפעת מזכרון, רצונות עתידים, ותערובת עזה של מציאות של אנשים אחרים אשר "האירה" עלינו ונטמעה בתוך המציאות הפנימית שלנו. כל דבר שאנחנו רואים, חשים, מרגישם בהווה, הוא יציר כפיו של מציאות פנימית של אחרים - הנורה - אדיסון אשר יצר מציאות עתידית, אותה הצליח להפוך ל"הווה". כל בנין, כביש, עץ, גדר שאנחנו רואים החלה כמציאות פנימית של אדם, אשר התבסס על מציאות פנימית של עברו, אשר כאמור הושפעה ממציאות פנימית של אנשים רבים אחרים. העתיד למעשה נוצר קודם בראשם של אנשים ומתורגם על-ידם או על-ידי אנשים עליהם הם משפיעים להווה. העתיד יכול להיות ממציאות עתידית בראש של - אני קם למקרר לקחת קולה. עד אני הולך להקים את מדינת היהודים. החזון, העתיד בראש מתרגם להווה. ככל שאדם פחות שקוע בעבר, הוא יכול ליצור עתיד. אני מניח שגם אני כמוך, לא בדיוק מובן, אבל לפחות אחרי שנת לילה.... עופר
 

pinibs

New member
פילוסופיה ומעשה

הי שחף, נהניתי מאד לקרוא את ההודעה שלך. לדעתי, הסברת את עצמך היטב, והענקת לנו כמה אבחנות דקות ומרתקות. אני מחלק את ההתיחסות שלי לנושא שהעלית, לשניים - המימד הפילוסופי, והמימד המעשי.
במימד הפילוסופי ניתן, באמת, להפוך בנושא ולהפוך בו, להעלות טענות שונות, להסיק מסקנות, להעלות טענות נוספות, לבחון אותן, לחלוק עליהן ועוד ועוד. דוגמה לכך היא השאלה הנהדרת בעניין היכולת שלנו לחוות את ההווה באמצעות החושים שלנו, בהתחשב בעובדה שלוקח לנו זמן לעבד את הנתונים שאנו מקבלים דרכם. אני לא משוכנע שלשאלה הזו ולאחרות כמותה ישנן תשובות חד-משמעיות, ויותר מכך, אני לא משוכנע שמטרת הדיון הפילוסופי היא בכלל להגיע לתשובות חד-משמעיות. בעיני, הדיון הוא הערך של עצמו. משום כך אני בוחר, לעיתים, לשים גבולות מסוימים לדיון הפילוסופי, כלומר, לא להתמסר אך ורק לו, ולא לזרום אך ורק אחריו. אני שואל את השאלות, אני דן בהן (עם עצמי, עם אחרים), ובשלב כזה או אחר עובר הלאה. המקום אליו אני עובר הוא המימד המעשי.
המימד המעשי הוא המקום בו אני מנסה לתרגם את הדיון הפילוסופי למשמעות היומיומית שלו. בהקשר של הדיון בזמן (עבר-הווה-עתיד), אני שואל את עצמי שתי שאלות בעלות משמעות יומיומית. האחת - "מה זה אומר לחיות בהווה?"; השניה - "האם אני חי בהווה?" מה זה אומר לחיות בהווה? במימד המעשי אני בכלל לא נכנס לדקויות, כגון: "האם אני יכול לחוות את ההווה באמצעות החושים שלי, בהתחשב בזמן שלוקח להם להעביר לי נתונים...?" במקום זה, אני שואל את עצמי שאלות הרבה יותר פשוטות, כגון: "האם אני חווה את מה שקורה לי עכשיו או שאני עסוק, כרגע, במה יהיה עוד שעה?" "האם אני חווה את מה שקורה לי עכשיו או שאני עסוק, כרגע, במה שקרה לי אתמול?" במילים אחרות, המשמעות המעשית של "לחיות בהווה", עבורי, היא: לעסוק במה שקורה לי עכשיו, וזהו. דוגמה: חבר סיפר לי שהוא התחיל קשר עם בחורה, ושמאד טוב להם יחד. העניין הוא שבעוד פחות משלושה חודשים היא נוסעת לכמה שנים לחו"ל. אותו חבר יכול לחיות בהווה, ולהגיד: "עכשיו טוב לי, וזה מה שחשוב.", או שהוא יכול לא לחיות בהווה, ולהגיד: "לא כדאי לי בכלל להכנס לקשר הזה, כי עוד שלושה חודשים הוא יסתיים...". לחיות בהווה זה אומר לעשות את הבחירה של להיות מאושר. תאר לך שהחבר בוחר לחיות את ההווה, ומקבל במתנה שלושה חודשים של אושר...!!! זה הרי יותר אושר ממה שלאנשים מסוימים יש במהלך כל החיים שלהם!!!!!!!!! דוגמה אחרת (סביב אותו עניין של קשר) יכולה להיות למישהו שלא חי בהווה, ומפספס הזדמנות פז לקשר נפלא, לאושר ולאהבה רק משום שהוא אומר לעצמו משהו כמו: "עזוב, לא כדאי לי להכנס לקשר הזה, כי כל הקשרים הקודמים שלי היו מחורבנים, ומכולם יצאתי פגוע והרוס..." לחיות את ההווה זה אומר לכבד את המתנה היקרה ביותר שקיבלנו בימי חיינו - זמן לחיות. לחיות את ההווה זה לנצל את הזמן במקום לבזבז אותו.
אני מאד לא רוצה שיווצר הרושם כאילו אני ציני ו/או ביקורתי לגבי הדיון הפילוסופי בשאלת הזמן ו/או בשאלות אחרות, אני רק רוצה להדגיש את החשיבות שאני רואה בחיבור ההתחבטות הפילוסופית אל חיי המעשה. ובאשר לשאלה השניה: האם אני חי בהווה? אני מודה שאני לא תמיד מצליח בכך, ולעיתים קרובות "זולג" אל העבר-עתיד. אבל... אני מתקדם, משתפר, חי את ההווה יותר. פיני (שבעבר קראו לו "פינוֹשֶה", ובעתיד יקראו לו "פינצ'וּק").
 

Talia E

New member
המממ

זהו אכן דיון מעניין. אני מסכימה עם פיני שכדאי לעשות הפרדה בין החלק הפילוסופי, השרוי כולו בעולם השכל והמחשבות, לבין החלק המעשי - המצוי כאן ועכשיו לשימושנו. טכניקת ה"כניסה להווה" - הוא דבר אשר יתרונות רבים בחובו, ואם ניסית אותה אני מניחה שחווית אותם. בשבילי זה עזר לקבל אנרגיה של קלילות, להסיר קמט של דאגה מהמצח ברגעים מסויימים (
) ולקבל החלטות ביתר קלות ועם פחות חששות. קורה לי כבר למשל, שכאשר יש לי איזושהי דאגה או טירדה בנוגע לעתיד (למשל, מה יהיה כאשר כך וכך או מה האיש הזה והזה יחשוב) - אז פשוט באופן ספוטנטני "יוצא לי" להכנס להווה, ולהבין שאין לי מה לדאוג בהקשר הזה, אלא רק לחכות שיגיע הזמן הזה ולראות מה יקרה. לגבי עניין התפיסה: לפי התפיסה שלי (
...) כל מה שאנו תופסים (כולל למשל המוסך שנמצא לנגד עיניך או המקלדת שאצבעותיך נוגעות בה) - אינו אלא ציור שאנו עושים. אנו קולטים איזשהם נתונים [רוב הסיכויים שאנו קולטים אותם מתוך פס צר מאד מהאינסוף שישנו] ויוצרים "מציאות": עם תמונה, תחושה והכל... ה"מציאות" שאנו תופסים די דומה מאדם לאדם - אופן התפיסה שלנו מאד דומה ואנו מחנכים את תינוקותנו לאותו סוג של תפיסה. יוצאי דופן, הם אולי אלה המכונים "משוגעים" - המפרשים את המציאות אחרת, לעתים ברמה של ראיית דברים שאחרים אינם רואים. מכיוון שכל המציאות, כולל זמן, היא פירוש שלנו - לא נראה לי שיש הרבה משמעות לעניין השניות שחולפות, כביכול, מזמן התפיסה לפירוש את ההווה... אבל מכיוון שאתה הוא זה ששואל את השאלות: מה משמעות הדבר לדעתך, אם יש מרווח זמן כזה? ואולי גם: במה השאלות האלה ומתן התשובות עליהן תורם לך? (אגב, גם הנאה שבמחשבה על כך והשתעשעות השכל בעניין היא תרומה כמו כל תרומה אחרת)
 
שחף! ../images/Emo13.gif

העבר והעתיד הינם חלק מההווה שלנו. הם קיימים כמו כל מחשבה או דמיון אחרים. הם מציירים עבורנו את המציאות (יחד עם דברים נוספים). הם חלק מתיאור המציאות שאנחנו עובדים איתו. ועדיין, המציאות היחידה שקיימת, היא המציאות היחידה שקיימת. יש זיקה מסויימת בינה לבין תיאור המציאות, אחרת אולי היינו כבר מתים. השאלות עלו בך בתוך מודל מסויים (תיאור מציאות מסויים); הן עלו בתוך מודל המציאות כפי שאתה תופס אותו. במודל המציאות הזה, שאתה תופס (ושאת חלקו אולי תיארת בהודעתך), יכולות להישאל שאלות רבות. בין היתר, אלו שהעלית בהודעתך. אבל אלו שאלות הקיימות רק במודל המציאות שהעלית. ושם, כמובן, גם אפשר למצוא להן תשובות. האם זה מה שאתה מחפש? לשאול ולהשיב בתוך המודל שתיארת? ואם לא, אז מה אתה באמת כן מחפש? ומדוע השאלות נשאלו? (אנא בחן בתודעתך גם את פריט המידע הבא, בין אם הוא נכון ובין אם לא:) אני רואה עכשיו מסך מחשב מולי. אין זוהי תוצאה ישירה של עיבוד אותות במוחי, אלא בעיקר העובדה שאני מדמיין מולי מסך מחשב כלשהו. עיבוד האותות הממשי הוא מצומצם ויש לו חלק קטן בלבד במסך המחשב שאני מדמיין, אופס, "רואה", מולי. זוכר את תרגיל הראי? בתרגיל הראי אנחנו נעים ביחד עם האדם שמולנו ולא אחריו. איננו צריכים לעבד אותות לשם כך. אלא פשוט להתחבר ולוותר על שליטה. שליטה תגיע תמיד באיחור. וכדי לנסות לפצות על כך, מפתחת השליטה כושר-ניבוי, שאמור לאפשר לה לפצות על האיחור הבסיסי בהתייחסות שלה אל המציאות. ועדיין, שליטה לא מצליחה להתקיים במציאות הממשית. אפשר להפוך את זה לסיפור ילדים נחמד...
ועוד דבר: הכתיבה שלך באנגלית יכולה להיות נוחה יותר לקריאה (ובעצם גם הכתיבה עצמה), משמאל לימין ולא מימין לשמאל. לשם כך השתמש במקשים "תחילת קוד" ו"סיום קוד" הנמצאים מתחת לחלון כתיבת ההודעה. כתבת: "Only this feels to me as a real sense of a real present in real time. The breath for me is my connection to the present and to reality" מאוד אהבתי את זה. הנשימה שלך מרגישה אמיתית. זוהי נקודה נפלאה למדוט ממנה. זה כביר. אולי נמשיך את זה בשיעור הקרוב של רביעי 22:00 או של ראשון 22:00.
 
למעלה