אז ככה יש לי חברה שנה וחצי.. ושתינו לא יצאנו מהארון.. עכשיו היא תמיד אמרה שהיא לא לסבית ולא דו.. אלא שהיא רק נמשכת אלי ספציפית.. ואני אישית יודעת שאני דו.. אז אנחנו ביחד/לא ביחד.. וזה שבוע שהיא רוצה אותי בטירוף שבוע היא נותנת לי הרגשה שאני מנצלת אותה.. ושהיא ממש לא רוצה את זה.. ואם אני נוגעת בה היא בדיכאונות יומים אחרי זה.. והיא אומרת שזה מפריע לה בחיים.. ואחרי שבוע היא באה אלי ומראה לי בדיוק את ההפך הגמור!!! לפני 3 חודשים היא התאהבה במישו. וטענה שהיא לא רוצה לצאת איתו.. (רק להתחרמן איתו) ובסוף לא יצא להם כלום. וזה דיי כאב לי! כי בכל זאת אני אוהבת אותה ושנה וחצי לא עוברות בדקה.. עכשיו היא אפשר להגיד התגברה עליו. וחזרנו בערך. אבל ירד לי ממנה קצת. כי אני כבר לא מרגישה שזה אמיתי ושזה נכון כמו שזה היה פעם! הכרתי מישו חמוד! שרוצה משו רציני.. ואני מחבבת אותו מאד ורוצה לצאת איתו.. והיא ראתה אותו פעם אחת. והחליטה שהיא לא אוהבת אותו! וזהו! ואני לא יודעת מה לעשות. בזה שאני יצא איתו אני יוותר עלי ועליה סופית. (זה מה שהיא אומרת) אבל אני לא באמת יודעת מה יכול להיות ביננו ואם שווה לי לוותר על ניסיון לקשר איתו רק כדי להמשיך להיות איתה.. (נ.ב: אנחנו מאלא שרבות כל יום על הדברים הכי שטוטים שקייממים ולפעמים זה כבר נמאס! עד שמשו בלב כבר יורד לגמרי) בקשההה אם הגעתם לפה וקראתם הכל.. HHHHHEEELLLPPPPP!!!!!!