,
[אני חופרת לי במוח. וחופרת. וחופרת]. . אם היה אפשר להסביר באיזשהי דרך איך נראים שני עולמות, אולי באמצע ממעבר של אחד לשני, יכלתי להיות אחרת. או שאולי יכלתי פשוט ללכת. אתה יודע כמה שונים 2 מקומות, במרחק של אפילו לא 15 דקות ברכב? המון ממקום אחד שבו אני חולמת, שבו אני חושבת שאני חיה או מדמיינת איך לחיות למקום אחד כשביניהם קטע מעבר של אויר לילה, צלילים ללב, וסיגריה. למקום שמשום מה, אפילו שהמציאות נמצאת שם מול הפנים, בלי כל אפשרות לברוח ממנה, וחלומות זה דבר שלא קיים, אי אפשר לקום. זה לשמוע איך אני מתה בכל מיני מקומות, ושעות, ורגעים ולהמשיך לחיות עם זה. [אני יודעת גם אחרת. יודעת שאני אקום, ראבק אני אקום, גם אם אני אפול. פשוט כל המזוכיזם הזה מתערבב לי עם אימפולסיביות, דרמה, אהבה ורצון עז לקרוב. כזה קרוב לידי]. . ואיך נראית הנשמה שלי בין כל כמה שבועות לנסיעה של שעה, להתרווח, לנשום, לבכות, להגיע אחרת. ולחזור בנסיעה של שעה, לקוות אחרת. מיליוני עולמות עוברים לי. פעם חשבתי שזה מתפצל לי להמון כיוונים ואני לא משתלטת. היום אני מבינה שככה זה החיים, מיליוני עולמות, סיטואציות, רגשות. הכל מהכל. וכל מה שצריך לעשות זה לא להילחץ, לנשום עמוק ולקוות שיהיה בסדר. יותר בסדר כמו שאני אומרת לה, בסדר יש כבר עכשיו. וקל במילים ככה להגיד או לרשום, אבל אני יודעת שחייבת, יום אחד אני אקרא את כל זה וזה יראה לי רחוק, ואני לא אבין ממה מתתי כ"כ הרבה פעמים וזה אומר שזה עבר. [שיעבור. בבקשה שיעבור]
[אני חופרת לי במוח. וחופרת. וחופרת]. . אם היה אפשר להסביר באיזשהי דרך איך נראים שני עולמות, אולי באמצע ממעבר של אחד לשני, יכלתי להיות אחרת. או שאולי יכלתי פשוט ללכת. אתה יודע כמה שונים 2 מקומות, במרחק של אפילו לא 15 דקות ברכב? המון ממקום אחד שבו אני חולמת, שבו אני חושבת שאני חיה או מדמיינת איך לחיות למקום אחד כשביניהם קטע מעבר של אויר לילה, צלילים ללב, וסיגריה. למקום שמשום מה, אפילו שהמציאות נמצאת שם מול הפנים, בלי כל אפשרות לברוח ממנה, וחלומות זה דבר שלא קיים, אי אפשר לקום. זה לשמוע איך אני מתה בכל מיני מקומות, ושעות, ורגעים ולהמשיך לחיות עם זה. [אני יודעת גם אחרת. יודעת שאני אקום, ראבק אני אקום, גם אם אני אפול. פשוט כל המזוכיזם הזה מתערבב לי עם אימפולסיביות, דרמה, אהבה ורצון עז לקרוב. כזה קרוב לידי]. . ואיך נראית הנשמה שלי בין כל כמה שבועות לנסיעה של שעה, להתרווח, לנשום, לבכות, להגיע אחרת. ולחזור בנסיעה של שעה, לקוות אחרת. מיליוני עולמות עוברים לי. פעם חשבתי שזה מתפצל לי להמון כיוונים ואני לא משתלטת. היום אני מבינה שככה זה החיים, מיליוני עולמות, סיטואציות, רגשות. הכל מהכל. וכל מה שצריך לעשות זה לא להילחץ, לנשום עמוק ולקוות שיהיה בסדר. יותר בסדר כמו שאני אומרת לה, בסדר יש כבר עכשיו. וקל במילים ככה להגיד או לרשום, אבל אני יודעת שחייבת, יום אחד אני אקרא את כל זה וזה יראה לי רחוק, ואני לא אבין ממה מתתי כ"כ הרבה פעמים וזה אומר שזה עבר. [שיעבור. בבקשה שיעבור]