:/

:/

שמדובר באחרים.. תמיד יש לי מה להגיד, מה לומר .. אולי לייעץ אבל שזה מגיע אלי פתאום אני אבודת עצות לעצמי אני מרגישה שדברים קורסים לי מול העיניים ואין לי כל שליטה על זה הקשר שלי עם אמא שלי כ"כ מעצבן ומעיק שזה מדכא אותי כבר אף פעם היא לא שימשה לי באמת כאמא. אף פעם לא נפתחה אלי לא שאלה באמת מה קורה לי ומה אני מרגישה. אולי כי היא בעצמה בנאדם סגור. אבל גם כשהייתי במצב הכי גרוע בחיים שלי שזה המשבר של הדיכאון והחרדות והאי שקט הזה חוסר מנוחה 24 שעות היא לא באמת הבינה אותי לא בקשתי הרבה. לא ביקשתי יותר מידי צומת לב רק ביקשתי חיבוק. אולי תמיכה. אבל במקום זה היא רק הקשתה עליי יותר ואמרה לי להוציא מהראש את השטויות ואפילו נשברה גם היא ואמרה שזה באשמתי שזה בגלל הלחץ שהפעלתי עליה. זה רק עשה לי יותר גרוע. מזל שהחבר שלי היה שם בשבילי אם הוא לא אני לא יודעת איפה הייתי היום. ועכשיו שהתקופה עברה (אולי לא לגמרי אבל הרוב כבר מאחורי) גם עכשיו הכל מחורבן. היא בוכה ונשברת מהר במקום להיות חזקה וזה מערער אותי זה זורק אותי אחורה למחשבות דיכאוניות. אני לא יכולה לספר לה דברים שהם אולי לא כאלה נעימים לשמוע כי היא מעדיפה להדחיק ותמיד אומרת "אין לך כלום" היא חושבת שהכל אמור להיות טוב ויפה אבל היא לא יודעת שיש לי גם רגעים קשים וזה מערער את כל הקשר שלנו ואני לא יכולה להגיד שזה לא כואב לי ומעיק עליי כי בכל זאת היא אמא שלי והיא חשובה לי אבל כל זה גורם לי להתחיל לפתח.. (אני לא יכולה להגיד שנאה כי זה לא זה אבל משהו בסגנון). ויש עוד הרבה מעבר לזה שפשוט קשה לי לדבר עליהם בכל אופן אני לא יודעת מה אפשר לעשות בקשר לזה כי את אמא שלי אני כבר לא יכולה לשנות כבר דיברתי והיא פשוט אטומה או שזה האופי שלה (סגורה מבחינה רגשית). מבאס :/ תודה למי שקרא
 

TushAngel

New member
יוו אני כ"כ אבל כ"כ מזדהה איתך

כשהייתי בתקופה הכי קשה בחיים שלי,אמא שלי במקום לתמוך,בכתה המון,וניסתה לשכנע אותי(ובעיקר את עצמה) שאין לי כלום,ושהכל טוב ובסדר איתי. תראי,גם האופי שלה די סגור לכן אולי יש קשר בין הדברים. אם זה עוזר לך אני ממש ממש ממש מבינה אותך,יש לי בדיוק את אותו הדבר. תנסי למצוא את התמיכה אצל אנשים אחרים(כמו חבר שלך)למרות שזה קשה,ולמרות שהתמיכה של אמא היא הכי עוזרת והכי טובה שיש,אין מה לעשות,אם לא נקבל את התמיכה מהאמא נקבל אותה ממישהו אחר. מבינה עד כמה זה מבאס. אל תתני לזה להפיל אותך.
 

hemmlin

New member
עצוב כ"כ

כשמי שאמור לתמוך בנו מתגלה כלא מספיק חזק בעצמו, מתגלה כסה"כ אנושי. אין מה לעשות, אמא שלך לא חזקה מספיק להכיל אותך, ותצטרכי לעשות את זה בעצמך, ואת יכולה יקירה. המצב הוא לא אידיאלי, אבל את יכולה לצאת ממנו חזקה. אני בטוח שאמא שלך מנסה מה שהיא יכולה, וקחי ממנה מה שאפשר, אבל תסתמכי על עצמך, הבן אדם שעליו את יכולה לסמוך יותר מכל. טוב שיש לך אהבה ושהחבר שלך תומך, וכמו ביחסים רומנטיים בהם כל צד תומך בשני, בד"כ גם יחסי הורות הם ככה, למרות שזה לא האידיאל. אני יודע שעכשיו הכל קשה ומבולגן, אבל אני בטוח שאת עוד תצליחי להתעלות. המון המון בהצלחה והמון חיבוקים
 
תודה רבה../images/Emo51.gif

ובעצם אפשר להגיד שאת רוב החיים שלי גידלתי אני את עצמי וזה די כואב.. השלמתי עם זה אבל עדיין זה לפעמים מציק אפשר לומר שלפחות משהו טוב יוצא מיזה כי אני יודעת שעל הטעויות של אמא שלי אני לא אחזור והילדים שיהיו לי אני אתן את הנשמה ולא ירפה לעולם. תמיד יתמוך ויהיה שם. כי איך אומר המשפט? אין חכם מבעל ניסיון.
 

hemmlin

New member
זה טוב

שאת רואה את החיובי, אני בטוח שתהיי אמא נהדרת :)
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שבויה לKהבה ../images/Emo39.gif

מצד אחד אמא שלך כל כך חשובה לך והיית רוצה לשתף אותה,להסביר לה,לקבל ממנה חיזוקים ומצד שני קשה לך להגיע אליה,להסביר בדיוק מה עובר עליך ומה את מרגישה... מכאן רוצים לשלוח לך חיבוק ענק ולאפשר לך להמשיך לכתוב ולשתף במה שהיית רוצה לשתף- לנסות לכתוב לאמא שלך כאן את כל מה שהיית רוצה להגיד לה פנים מול פנים....
 

israpper

New member
עם מי עוד יש לך לדבר?

ואולי היא לא יודעת איך להתמודד עם זה נכון? אני מקווה שכשאת מדברת פה זה עוזר לך. והדכאון שלך הוא בגלל מה?
 
למעלה