...

[linor20012001]

...

שורפות לי העיניים הכאב אינו נגמר... רוצה לישון עכשיו ולא להתעורר מחר... התקווה התאבדה והייאוש חונק אני כל כך סובלת רוצה להתנתק העיניים כה מטעות שחקנית כל כך טובה מסכות על מסכות ואין לי שום תקווה הם לא רואים אותי לכל אחד יש מה לומר מבפנים אני גוססת המשחק הזה נגמר... ואין לי אף אחד אין לי אף אחד בודדה כל החיים אז תנו למות לבד.. ואין לי אף אחד.. אין לי אף אחד... ולמה הם אומרים שאני משהו מיוחד... אף אחד... תנו למות בשקט רוצה למות לבד.. לבד.. לבד... תמיד כל כך לבד.. כל חיי הייתי ותמיד אהיה לבד... אני כל כך מנותקת... הם מדברים אני שותקת. במוות משחקת וצועקת.... צועקת... בעצמי רק נאבקת. נגמר לי כבר הכח מצטערת... נשמות טהורות שלי... אני לא ראויה לאהבה הזאת. באמת שלא. נשמתי מתענה,נשרפת בלהבות וואין מי שיציל אותי. כרגע אני רק דוחה את הצפוי להגיע אני יודעת שאין לי תקווה יודעת שעוד מעט האורות ייכבו והמשחק ייגמר, אני רק סוחבת עוד קצת. לא חשוב איך ינסו וכמה זה כמו כוסות רוח למת. אני כמו צמח. אני רוקדת עם הגורל אבל עוד מעט,אני כבר לא אוכל... רק עוד קצת,לינור. אין לך עוד הרבה לסבול. בקרוב יהיה לך שקט,נפש מעונה... והפעם, זה יהיה לתמיד.

 

[האווזה]

לינור יקירה

כל כך הרבה כאב יש במילים שלך. לינורי, התקווה אף פעם לא מתאבדת. היא בורחת, והיא מסתתרת, אבל היא עדיין שם. ואם תחפשי עמוק עמוק, את תמצאי אותה. אני יודעת שכואב. ואני יותר שריק ולבד. אבל זה לא יהיה ככה תמיד. המשחק לא נגמר לינורי. כשהכאב מעוור את העיניים אי אפשר לראות דבר. אבל לאט לאט, ועם מלחמה עצומה וכוח רצון, את יכולה לשנות. המוות, הוא לא פיתרון. לא בשבילך. לא עכשיו. את לא יכולה למות לבד כי אני לא אתן לך. ומראונת לא תיתן לך. וכל הבנות שאת כל כך יקרה להן לא יתנו לך. את לא לבד במערכה. אנחנו ביחד. את ראוייה לאינסוף אהבה. את כן משהו מיוחד. קחי את היד שמושטת אליך ותאחזי בה. ותראי שכן יכול להיות יותר טוב. שולחת לך את כל החוזק שנותר לי, מתי שאת רוצה אני כאן. תרימי טלפון. אני לא אוותר עליך ילדה. אוהבת כל כך, סתיו

 

[הדבורה מאיה]

.... ../images/Emo14.gif

בבקשה...בבקשה...בבקשה... בבקשה אל תוותרי. אוהבים אותך פה...

גם אם בלי מילים.

 

[t@gel]

לינורי יקרה שלי

אני כל כך רוצה לעזור לך לקחת, ולו רק חלק מהכאב שלך ולעזור לך לשאת אותו... איך אני יכולה? כל כך נגעת בלבי...

 

[הפרה עדנה]

לינורי מתוקה...

אל תתיאשי בבקשה! לא ליפול... הלוואי והייתה דרך, דרך לקחת ממך את כל זה... אני אוהבת שלוחת אלפי חיבוקים

ממני.

 

[אוהדת את המוות]

נשמה...

אני רואה עד כמה שכואב לך... אשמח אם נתחיל להתכתב באי מייל... היית רוצה להכיר אותך... ועוד דבר ניסיתי להתקשר אליך לטלפון הציבורי של בית החולים ושאלו אותי לאיזו מחלקה את שייכת... אשמח אם תעני לי כדי שאוכל לדבר איתך... תיהיה חזקה... האוהדת... נ.ב. רק רציתי להגיד לך ולכל מי שקורה את זה שבזמן האחרון אני מתחילה להרגיש חרא... אני מתחילה לחשוב על בולמוסים... אבל אני אחזיק את עצמי לטוב ולרע... אך לעומת כל זה אני מרגישה יותר גרועה מבחינת מצבי הנפשי מחשבות של מוות, פחדים וחרא חוזרים אלי... אני מתחילה להיכנס שוב לדיכאונות... אשמח אם דווקא את תעזרי לי... באהבה האוהדת...

 

[הדבורה מאיה]

לינורי שלי..

אגלה לך משהו... בימים האחרונים...שכל כך היה לי קשה...קראתי כל הזמן את השיר שלך. והזדהתי כל כך. אבל רוצה לומר לך..חייבת... שאת לא לבד. ולא בעצמך את נאבקת. את נאבקת במחלה. מחלה איומה ונוראה...שעושה שמות בגופנו ובנפשנו. ובעיקר - מנסה להעלים את התקווה. אבל כמו שאמרה לך סתיו שלנו... היא לא יכולה לעשות זאת לגמרי. היא יכולה להסתיר אותה שם...עמוק עמוק...שנדמה שלא נוכל לראות אותה... ונשכח שהיא שם. אבל אנחנו לא נישכח. ולא נישתן לך לישכוח לעולם. כי אסור לשכוח דבר כל כך חשוב... אסור לשכוח אף פעם. זה מה שנותן את הכוח להמשיך... זה מה שאומר לא לוותר... וגם אם את לא רואה אותה עכשיו... אין זה אומר שהיא לא שם. היא שם. והיא מחכה. היא מחכה שתחליטי את שאת רוצה לראות אותה. היא לא תתגלה לה לבד...אם לא תרצי. אבל היא גם לא תברח ותעלם. רק תחכה...לימים טובים יותר. ואת...אל תוותרי. אנחנו כאן לא ניתן. ונזכיר לך שוב ושוב ושוב... שאת לא לבד. ושיש בך משהו כזה מיוחד.. ששוה את כל המלחמה הזו...קשה ככל שתהיה... כי עוד יהיה טוב. ועוד יהיה אחרת. ועוד תגיעה השלווה... ועוד תיהי את משאושרת. אז תמשיכי לסחוב...גם אם בכוח.. כי כדי שתוכלי להרגיש את הטוב... את צריכה להיות פה איתנו. אוהבת אותך... ושולחת חיבוק לחזיק הרוח...

אל תוותרי. אנחנו כאן יחד בסירה הזו..זוכרת? ויחד נילחם. ויחד נישתקם. מקווה שתרגישי טוב יותר... ומקווה שיותר מאוחר עדין יהיו לי מילים. כי כשרע כל כך הן נעלמות לי... וזה מה שקורה בימים האחרונים. אז מנצלת את הרגע לומר לך כמה אוהבת.. וכמה איתך. תמיד. אני שלך.