6 מיליון טלויזיות...
6 מיליון טלויזיות...
מנכ"ל ראלקו משגר תחזית מאד מאד אופטימית (בכתבה בקישורית), ולהלן תגובתי- אהה, קצת לא נעים לי לתקן את התיאוריה המלומדת שהציג מר רוזיאק, אולם חוששני שיש לו כמה הנחות בסיס שגויות במודל העסקי שהציג. 1. הוא מניח שיש 6M טלויזיות בישראל. 2. הוא מניח רווח של 500 ש"ח ליחידת LCD מעל 30 אינטש. מכאן נגזר שהוא מניח שאת כל 6M הטלויזיות יחליפו LCD של 30 אינטש ומעלה (ונוסף על כך הוא מניח נתח שוק של 10% מהנ"ל). הבעיה היא שחלק נכבד מאד מאותם 6M עסיסיים זה טלויזיות, אההה, 21 אינטש, אותם קונים ב 600-800 שקל לצרכן. חלק מהסיבה שאפשר לחיות עם מתח הרווחים מצומק בפלח השוק (הגדול) הזה הוא האמינות הטכנולוגית. טלויזיה סטנדרטית, על כל מגרעותיה, היא בכ"ז מוצר ותיק ואמין, מה שיותר קשה לאמר על פלסמה ו LCD החדישים. קצת קשה לי לדמיין את הצרכן שמוכן לשלם גג אלף שקל לחתיכה מוכן (או יכול) לשלם את המחירים שרוזיאק בונה עליהם. זה נכון גם לגדולות יותר - 29 אינטש טובות נמכרות באזור ה 2-3 אלש"ח, לפשוטות יש קידומת 1. 3. מי שקנה טלויזיה בשנים האחרונות (למשל כותב שורות אלה) לא ימהר להחליף אותה כ"כ מהר. נחכה כמה שנים, פלסמה/LCD ירד למחיר סביר (נאמר 2-3 אלש"ח) ואז יחליף. חוששני שתיאוריה זו אינה ייחודית לכותב שורות אלה. במסכי מחשב הנכונות להחליף גבוהה בהרבה, אולם שם מדובר בצגי 17, והתחרות עזה. 4. אי עמידה בתחזיות אינו המרשם הבדוק לתחילת יחסים טובים עם אנליסטים ובתי השקעות. 5. תרחיש סביר, לדעתי, הוא שבעקבות ירידת המחירים בסקטור (פלסמה ו LCD) יכנסו עוד ועוד יבואנים, ומתח הרווחים, שכיום גבוה הודות למיצוב גבוה + חסם כניסה גבוה הודות לדרישה ליכולת טכנית גבוהה במתן שירות, ירד וישתווה למתח הרווחים המקובל במוצרי חשמל לבית (כפי שהוזכר בכתבה בעניין קריסטל למשל). 6. 85% מעל ההון עצמי הינו תמחור לא זול כלל ועיקר בשביל נייר ביתר. כדוגמה, מילומור, חברה גדולה מרשימת היתר, מוצלחת ורווחית הרבה הרבה יותר נסחרת סביב הונה העצמי. על כן ברור לי מדוע מר רזיאק לא מוכן לשלם מחיר שוק על הנייר (וזה עוד תמורת פרמיית שליטה). השאלה למה הציבור מוכן...
6 מיליון טלויזיות...
מנכ"ל ראלקו משגר תחזית מאד מאד אופטימית (בכתבה בקישורית), ולהלן תגובתי- אהה, קצת לא נעים לי לתקן את התיאוריה המלומדת שהציג מר רוזיאק, אולם חוששני שיש לו כמה הנחות בסיס שגויות במודל העסקי שהציג. 1. הוא מניח שיש 6M טלויזיות בישראל. 2. הוא מניח רווח של 500 ש"ח ליחידת LCD מעל 30 אינטש. מכאן נגזר שהוא מניח שאת כל 6M הטלויזיות יחליפו LCD של 30 אינטש ומעלה (ונוסף על כך הוא מניח נתח שוק של 10% מהנ"ל). הבעיה היא שחלק נכבד מאד מאותם 6M עסיסיים זה טלויזיות, אההה, 21 אינטש, אותם קונים ב 600-800 שקל לצרכן. חלק מהסיבה שאפשר לחיות עם מתח הרווחים מצומק בפלח השוק (הגדול) הזה הוא האמינות הטכנולוגית. טלויזיה סטנדרטית, על כל מגרעותיה, היא בכ"ז מוצר ותיק ואמין, מה שיותר קשה לאמר על פלסמה ו LCD החדישים. קצת קשה לי לדמיין את הצרכן שמוכן לשלם גג אלף שקל לחתיכה מוכן (או יכול) לשלם את המחירים שרוזיאק בונה עליהם. זה נכון גם לגדולות יותר - 29 אינטש טובות נמכרות באזור ה 2-3 אלש"ח, לפשוטות יש קידומת 1. 3. מי שקנה טלויזיה בשנים האחרונות (למשל כותב שורות אלה) לא ימהר להחליף אותה כ"כ מהר. נחכה כמה שנים, פלסמה/LCD ירד למחיר סביר (נאמר 2-3 אלש"ח) ואז יחליף. חוששני שתיאוריה זו אינה ייחודית לכותב שורות אלה. במסכי מחשב הנכונות להחליף גבוהה בהרבה, אולם שם מדובר בצגי 17, והתחרות עזה. 4. אי עמידה בתחזיות אינו המרשם הבדוק לתחילת יחסים טובים עם אנליסטים ובתי השקעות. 5. תרחיש סביר, לדעתי, הוא שבעקבות ירידת המחירים בסקטור (פלסמה ו LCD) יכנסו עוד ועוד יבואנים, ומתח הרווחים, שכיום גבוה הודות למיצוב גבוה + חסם כניסה גבוה הודות לדרישה ליכולת טכנית גבוהה במתן שירות, ירד וישתווה למתח הרווחים המקובל במוצרי חשמל לבית (כפי שהוזכר בכתבה בעניין קריסטל למשל). 6. 85% מעל ההון עצמי הינו תמחור לא זול כלל ועיקר בשביל נייר ביתר. כדוגמה, מילומור, חברה גדולה מרשימת היתר, מוצלחת ורווחית הרבה הרבה יותר נסחרת סביב הונה העצמי. על כן ברור לי מדוע מר רזיאק לא מוכן לשלם מחיר שוק על הנייר (וזה עוד תמורת פרמיית שליטה). השאלה למה הציבור מוכן...