40 שנה למלחמת ששת הימים

40 שנה למלחמת ששת הימים../images/Emo41.gif

כתבה מעניינת. כאן כל כך שונה, כל כך דומה. עברו 40 שנה ? כילדה בחיפה אני זוכרת את תקופת ההמתנה שבה עזרנו למלוי שקי חול בפתחי המקלטים, שמיכות על החלונות להחשכה ולאחריה אלבומי הניצחון, חיל הטוויר הטוב בעולם, פירגונים ממדינות העולם, הטיולים לגדה המערבית (זה היה הכינוי באותם ימים), הרב גורן בכותל. הייתה אווירה של התרוממות רוח. והשירים, והלהקות בצבאיות. ובטח לרושלמים שביניכם הסיפורים מעניינים יותר מהקרבה לגבול.
 

יונית7

New member
מלחמת ששת הימים

את המלחמה אני לא יכולה לזכור. אבל יש לי איזשהו קשר אישי למלחמה, ההורים שלי עד היום מספרים לי איך חגגו לי יום הולדת כשהייתי בת שנתיים בתוך המקלט. ובאותו ערב (7.6) שיחררו את ירושלים וכולם יצאו מהמקלטים ורקדו ברחובות... מה שאני כן זוכרת מצוין זה את מלחמת יום כיפור, את אוירת הפחד, הריצות למקלטים בזמן האזעקות.
 

סמדר בנ

New member
את כ"כ צעירה...

אני לא הייתי בארץ במלחמת ששת הימים - היינו בשליחות. הייתי ילדה בת 9 ולא ממש הבנתי מה קורה. כשבאנו לביקור מולדת בקיץ ראינו כי בגינה של הבית שלנו היה חפיר. רק לדמיין את האנשים נכנסים לבור באדמה בזמן אזעקה. מי זוכר את הספר שכריכתו מצורפת?
 

אדנת

New member
זוכרת

לנו היה בבית הספר. אותי תפסה המלחמה בגיל 7 וחצי ב8 בבוקר בדרך לבית הספר. וכמו שלימדו אותנו שבועות קודם שצריך לרוץ למקלט הקרוב ביותר. עשיתי ומצאתי עצמי לבד עם אנשים זרים במקלט. כשנשמעה צפירת ההרגעה יצאתי המשכתי לבית הספר ושם כבר הושבנו בפרוזדורים שהיו אמורים להגן עלינו בהעדר מקלטים. זוכרת שלא הרשו לנו לדבר. במוחי הילדותי אאמנתי שהשקט הוא כדי שהאויב לא ישמע אותנו. את המשך המלחמה עשינו בתל השומר במקלטי ענק שהוסבו לחדרי שינה המוניים לכל ילדי העובדים הרפואיים שגוייסו.
 

the gypsy

New member
זה היה בטרם עלינו לארץ, ואני זוכרת כילדה את ה

הקריין ברדיו מדבר על ה"תוקפנים הציונים" (כמיטב המסורת של אמא-רוסיה..) ואת ההורים שלי וחבריהם מעבירים מיד ליד במחתרת ירחון מערבי כלשהו ומדברים בגאווה על ה"ישראלים הגיבורים", ועל כך שהגיע הזמן לעלות לארץ. ואכן עלינו - חודשיים לפני מלחמת יום הכיפורים, אותה כבר ביליתי במיקלט של פניית ביה"ס החקלאי בנהלל....
 

בת ים

New member
וואי הזכרת לי את החפיר

הייתי בת ארבע.זוכרת שחפרו ממש שוחה אמיתית עם תעלות ושקי חול, בחצר של השכנה. זוכרת שנכנסו לשם בזמן אזעקה ובזמן שלא, ישבנו, כמה ילידי שכנים מתחת לעץ אורן עתיק וציירנו. דאגו לעסיק אותנו כל היום, בכל פעם שכנה אחרת.
 
אני. הזכרון שלי ממלחמת ששת הימים הוא

שהות של חמישה ימים רצופים במיקלט ותהלוכת הניצחון של רכבי צה"ל שירדו מהרמה הסורית דאז. לקחו אותנו לראות את התהלוכה, ועמדנו בצד הכביש וראינו איך המבוגרים מריעים לחיילים. אני ילידת עמק הירדן. הייתי אז בכיתה ב'.
 

אימשל2

New member
הייתי ילדה צעירה

אבל זוכרת היטב את המלחמה. עם זאת לא זוכרת את אווירת המתח טרום המלחמה. למרות שלא זוכרת את המתח טרום המלחמה, יש לי הרגשה שאנחנו נמצאים בתקופה מאד דומה, לאור החדשות המדאיגות מכיוון סוריה על התחממות הגיזרה ושאר הגזרות הלא רגועות. רק חסר גיוס מילואים מסיבי כדי שנחזור אחורה בזמן.
 

ilanii

New member
המלחמה - של פעם - בעיני ילדה

אבא שלי שירת בבית חולים שערי צדק הישן בירושלים והיה צריך במהירות להוריד את התינוקות למקלט . תוך כדי העברת החולים עבר לו פגז ליד הראש שגרם ממש לשפשוף של הצד השמלאי ופגיעה באוזן. אנחנו היינו במקלט עם כל השכנים ולא ידענו אחרי 4 ימים כשכבר כבשו את הכותל והוא הספיק להיות שם , הוא הגיע חבוש בפנים לראות אותנו , לא היה קשר בשום דרך ומדובר במרחק של 7 ק"מ מהמקום בו הוא שהה . כל מה שאני זוכרת זה שהוא הביא לנו סוכריה על מקל ענקית ,וכל כך שמחתי - אמא שלי מיררה בבכי כשראתה אותו - ואני לא הבנתי אך אפשר לבכות עם מתנות כאלו . מהגיל והמקום שהיית נראה לי ממש חגיגה של לישון במרחב ענק עם כל השכנים - מבחנתי זו היתה קייטנה שמחה. אמא שלי מספרת על פחד נוראי והרגשה שהעולם נגמר - מהמקום בו היינו ניתן היה לראות את הפגיעות הישירות על בתים היו שריקות אין לי מושג אך הצליחו לנטרל מהילדים את הפחד -כי אף אחד מהילדים לא פחד. והפגזים נפלו לידינו. הלואי והיית יכולה לנטרל את הפחדים של הילדים שלי בתקופות שבירושלים התפוצצו אוטובוסים כמו גרעינים.
 

סמדר בנ

New member
את מזכירה לי

את תקופת מלחמת לבנון הראשונה - הבנות שלי היו ילדות קטנות. הכנתי בחדר ה"אטום" מגירת ממתקים ובכל פעם שהיתה אזעקה ונכנסנו לשם היתה חגיגת ממתקים. אלו הזכרונות החזקים ביותר של הילדות שלי מאותה מתקפת טילים שאותי השאירה בטראומה די רצינית.
 

the gypsy

New member
ודאי התכוונת למלחמת המפרץ, אלא אם יש לך עוד ב

בנות שלא סיפרת כאן עליהן...
 
סמדר הרשי לי לתקן אותך את מדברת על מלחמת

המפרץ. במלחמת לבנון הראשונה לא היו טילים על העורף. את מלחמת ששת הימים אני זוכרת במעומעם .גם בקיבוץ שבו נולדתי חפרו תעלות עם שקים והיינו קצת במקלטים. אני זוכרת שהחשיכו כיתה אחת ובה היינו,יום אחד בן מכיתתי עשה ברחבי הקיבוץ קולות של אזעקה וכולם רצו למקלטים. במלחמת לבנון הראשונה הייתי חיילת וכל הדרך לרמה"ג פחדתי שיש חיילים של האוייב בגשרים.
 

יונית7

New member
ואם כבר מדברים על מלחמת המפרץ...

שנת 1991. זוכרים? החיילים שלנו היו אז ילדים בגן. זוכרים את הברדס? לי נולדה אז הבת האמצעית, בין אזעקה לאזעקה....
 

noga104

New member
אוי איזה נוסטלגיה שתישאר גם כך

ממלחמת ששת הימים אני זוכרת רק האפלה, תלינו על החלונות ניירות בריסטול או בדים שחורים ובמלחמת המפרץ החייל שלי היה עם טיטולים מוצץ ומטרנה. ( לו היה רואה מה אני כותבת כאן היה מתעלף, חחחחח) ושיהיה רק טוב והמשך ערב נעים לכולנו.
 

zivarobas

New member
גם לי יש זכרונות מהמלחמה ההיא

גם זוכרת את הבריסטולים על החלנות ואת פסי הבד שהדבקנו עליהם שבמידה והחלון ישבר לא יתנפץ בכל הבית וכמה קשה היה לנקות אחרי. וגם את המכוניות שהיו צריכים לצבוע את הפנסים בכחול או שחור ולהשאיר פס קטן בשביל האור. והזיכרון שלי מכיפור שהייתי בדיוק באותו היום בת 18 זה את כל השכנים מפנים מה"מקלט" את כל הדברים שלהם ושכנה אחת בוכה בהסטריה ולא ניתן היה להרגיע אותה.באותה שעה נהרג הבן שלה שהיה קצין בשריון והיא הרגישה . ובמלחמת המפרץ החייל שלי היה בן 3.5 ונגמל מהמוצץ לא מצאתי את המוצץ שלו אז אמתי לו שמחר אקנה לו חדש אז הוא אמר לי אמא אל תלכי באמצע המלחמה לקנות מוצץ אני כבר גדול .
 

סמדר בנ

New member
אם כבר מזכירים

תליית דברים על החלונות אז קשה לא להיזכר באיטום החדרים במלחמת המפרץ עם נילונים ומסקינג טייפ, ומגבת רטובה במרווח שבין הדלת לרצפה. נשמע תמימות רצינית.....
 
תמימות או לא

העם היה בהיסטריה. זוכרת ת'תורים לקניית מסקנטייפ בסופרים. לפי תגובותיך סמדר, קשה לך להפרד ממלחמת המפרץ. למה לא הגעת עם "עריקי" ת"א (לפי להט) לאילת. כאן הייתה אווירת חופש. ואפרפו מלחמת המפרץ, כשראית מישהו באילת עם קופסת המסכה (מקושטת כמובן) היה ברור לך שהוא תל אביבי.
 
במלחמת המפרץ, החיילת היתה בת שנתיים וחצי

והאמצעית בת עשרה חודשים. זוכרת שקניתי בסופר חבילות ג'מבו של טיטולים , אם אתם זוכרות/ים וזה אכן השתלם, רק מה, אחרי המלחמה לא הייתי מסוגלת לקנות את החבילות האלה. הן פשוט הזכירו לי את הסיוט הנ"ל.
 
למעלה