25 פרסומות שלא היו עוברות מסך היום

dify

New member
חשבתי הרבה על הכתבה הזו

(האמת היא שאני ממש מופתעת שהיא עברה לעמוד 2)

אם חושבים על פרסומות כמשקפות מציאות, הלא שהפרסומות הללו אומרות משהו על מערכת הערכים של התרבות שלנו...

אבל יותר מזה, היא מעלה שאלות לגבי מה "נכון" ומה "לא נכון". הנה רק לא מזמן רופאים עישנו בריש גליי ותינוקות קיבלו המלצה לשתות קולה... היום רופאים ממליצים להימנע מגלוטן ותינוקות עושים יוגה... מי יודע אם עוד 20 שנה אנחנו נסתכל על הפרסומות של היום ש"כולם" יודעים שהן נכונות ונתהה לעצמנו- מה הם חשבו לעצמם לעזאזל? מי לעזאזל חשב שלהימנע מפחמימות זה חכם (על משקל מי חשב שלעשן זה חכם...) וכד'...

אנחנו כל כך בטוחים שהתפיסות שלנו היום לגבי בריאות, תפקידי גבר אישה, גידול ילדים וכד' הן נכונות.. אבל מי יודע... ככה בקלות הן יכולות להשתנות- הנה הן השתנו בעבר והן עוד ישתנו בהווה.


הדבר שהכי מטריד אותי בזה הוא שאנחנו חיים לפי התפיסות הללו, משוכנעים בהם, מטיפים לעצמנו ולאחרים כאילו ברור שיש רק אמת אחת, הפרסומות הללו משקפות יפה איך כל תפיסת עולם כזו היא זמנית... בהחלט חומר למחשבה!
 

dify

New member
ועוד מחשבה...

בעיקר לגבי מעמד האישה כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרסומות הללו...
נכון שהיום אף אחד לא יכתוב בכותרת את הדברים שכתובים פה, אבל התכנים- האם הם באמת השתנו? הם נמצאים בכל הפרסומות רק שהם נאמרים באמצעים ויזואלים ולא במילים ברורות. הנשים חייבות להיות יפות ומטופחות, הנשים הן אלו שמנקות, כן, גם בפרסומות של היום... אז יש לנו היום פוליטקלי קורקט, אבל ברמת המסר, חלק מהמסרים שהבאת פה כמיושנים/הזויים עדיין לחלוטין עומדים במבחן הזמן גם בזמננו פשוט אף אחד לא מגדיר אותם כמסר אלא כ"זה מה שידבר לקהל היעד" ושאר התירוצים מהסוג הזה.. ולכן בחומרי ניקוי גם ב2012 יכתב בפרסומת "את רוצה שיהיה נקי? קחי XXX".....וכד'...
 
זו התחושה

הזמניות של הידע.
מה שהיום ודאי ומוחלט וברור כ"אמת", מה יהיה גורלו בעוד 50 שנה.
גלוטן, סוכר, שומנים רוויים, חלב, פמיניזם, וורקהוליזם.
כל כך מעמיד בסימן שאלה כל דבר וודאי.
לגבי מעמד האישה.
יש משהו במה שאת כותבת. ההבדל הוא שהנשים של היום עושות את זה מתוך בחירה או נכון יותר הן חושבות שהן עושות את זה מתוך בחירה.
כלומר הן בוחרות להיות מטופחות או שלא.
הן בוחרות לנקות את הבית או שלא.
אני מניחה שתמיד היו כאלה שעשו אחרת מהזרם המוביל.
 
כהרגלך - כל מילה בומבה


 
מעבר למה שדיפי אמרה - השרשור הזה מדהים !!!!

אני ב"קרייבינג" היסטרי לכל מה ששייך ל"פעם". התמונות מרהיבות.
שרשור מדהים !!!!!!!!!!!!!!!
תודה מלכתי.
 
תודה, זה תפס את העין

בכוונה הבאתי את המקור (והקרדיט כולו שלו) ולא כתבה מגמתית.
מעניין עד כמה דיפי ראתה בעינה החדה את הבעייתיות ואת המסר הצועק.
נראה שהפורום בחופש ובנופש גופני ומחשבתי
 
לדיפי יש ראייה מאוד חדה בכל מיני נושאים

היא אחת מאלו שאני קוראת באדיקות כי החכמה שלה היא הרבה במעבר למה שרגיל לפגוש.
אהבתי לאללה את הבחירה שלך להביא את זה אלינו. את תמיד מביאה דברים שמעוררים מחשבה ואני מאוד אוהבת את זה.
התמונות האלו , מעבר לזה שהן מחזירות אותנו לימים ההם של פעם, מעוררים הרבה מחשבה ועל כך כל הכבוד !
יישר כוח אהובה, שיחקת אותה.
 

dify

New member
יו אריאלה

את כל פעם מרגשת אותי מחדש! תודה לך על הפרגון (בעיקר בימים אלו שהכריזו עלי כטרולית (ולחסום אותי
) בגלל שהעזתי לבטא את הדברים כפשוטם..)
האמת היא שממש חימם לי את הלב לגלות שיש הרבה קוראות פה שתמכו בי כל כך (ומחאתן הועלמה גם היא..) אבל התגובה ההזויה לי ולהן גורמת לי לחשוב הרבה לאחרונה ובעיקר לתהות בשביל מה להשקיע? אבל לשמחתי הכרתי אנשים מדהימים בדרך ואת בהחלט אחת מהן :) תודה לך!
 
דיפי

קחי לך עוד אחת שקרואת ונהנית מכל מילה ומחשבה שלך.
חסימה היא אקט ברוטאלי וקשה לי להבין מה גרם לחסום אדם כל כך אינטליגנטי ודעתן כמוך.
את יותר מברוכה פה בפורום.
קראת מה ארי כתבה.
מבחינתי מאד שמחתי לתגובה שלך ותובנות שלך באסופה שהבאתי ובכלל.
 

dify

New member
תודה לך ולכולכן

אכן אקט ברוטאלי, המילה המדויקת, אבל זה כנראה בגלל הקלות של האצבע על ההדק, ככה בקלות משתיקים אנשים בגלל דעותיהם (הרי ברור לך שלא חסמו אותי כי עברתי על איזשהו חוק של תפוז, מי שקורא אותי מכיר היטב את הסגנון שלי אני רחוקה מלהיות טרול...)

אני קוראת פה הרבה ובהחלט רואה את הגוון שאת נותנת לפורום ואוהבת אותו (לא סתם חשבתי הרבה על הפרסומות שהבאת, בהחלט היה "חומר משובח"
)
ואריאלה, אין דברים כאלו, לא פוחדת מכלום, לא מעודדת צביעות והעמדת פנים ושקט תעשייתי, אישה ששמה דברים על השולחן ועל כך הערכתי הרבה לה! אני שמחה שהמקום הזה קיים, תמיד טוב לדעת שיש גם אנשים טובים שם בחוץ שמוכנים להעמיק ולהיות אמיתיים, לשמחתי לאור חסימתי גיליתי שיש רבות וטובות שכאלו שהיו סמויות והתגלו לי רק כדי להיות שם ולתמוך, שזה כל כך מנחם מול האטימות.
 

פברואר22

New member
ובשקט בשקט לאט לאט

אני אומרת לך גם אני (ונדמה לי שלא אמרתי לך אף פעם)
מאוד מאוד מאוד אוהבת לקרוא אותך על כל מגוון דעותייך,
עוד בזמנים שיותר טיילתי כאן היה תענוג להכיר את שבילי הראייה המחשבות והדיעות הנוספות שקיימים בעולם
 
דיפי אהובה,

את יודעת שאני מאוד אוהבת אותך, מאוד מעריכה אותך וחושבת שמה שאת עושה את עושה מכל הלב והנשמה.
את אחת מאלו שהולכות באקסטרים על הכל ואני מעריצה אנשים כמוך.
אין אדם שלא עושה משהו עד הסוף כמוך ולא יחטוף ריקושטים של אנטגוניזם .
התנגדויות הם חלק מהחיים והתנגדויות מביעות יחס ועניין , הרי אנו לא מתייחסים למה שלא מעניין אותנו, נכון? לטוב ולרע, אבל עדיין...

כתבתי אתמול לחברה יקרה ואהובה שבעיניי היא מובילת דעת קהל ובעלת השפעה רבה, ואת בדיוק כזו.
את יודעת מה העובדה הכי גדולה לזה שאת תותחית ומצליחה? העובדה היא שכשקרה מה שקרה באו נשים וכתבו לך בבלוג כמה את נהדרת. עוררת אותם , נגעת בהן, הבאת אותן לפעולה. את יודעת כמה קשה להניע אנשים? ואת הצלחת ובגדול. גם אני ניסיתי לכתוב לך, אבל לא הצלחתי, כתבתי מהסמארט פון ומשום מה זה לא נקלט.

את תמיד מככבת בתגובות ארוכות ומושקעות וברור ונהיר לכולם שאת מכניסה בכל אות את הלב והנשמה שלך. לא כולם כאלו, את יודעת...
את לא פוחדת לגעת בנקודות כואבות ולשחוט פרות קדושות ועל זה מלוא הערצתי,באמת, אין הרבה שעומדים איתן למול כל העולם ואומרים את דעתם.
האינדיווידואליות שלך מעוררת הערצה אמיתית ומי שלא רואה את זה כנראה שלא צריך להיות בסביבתך.
את יודעת, אהובה, הכי קל להיות "רגיל" . לא את רגילה ולא אני.
לו רק היית יודעת כמה אני חטפתי בעבר.
אין לך בכלל מושג.
היו אנשים שרדפו (חלקם עדיין רודפים) והתענוג שלהם היה בעצם זה שניסו להשפילני בכל דרך, אז נכון בהתחלה זה כאב ואפילו מאוד כאב, אבל היום? היום אני נהנית. אז לא, אני לא מזוכיסטית, אבל למדתי שאני טובה וזה מעורר התנגדות אצל אלו שמוצאים שהייחודיות שלי באה על חשבונם (או על עצם נראותם או פסיאודו הצלחתם, ואני צוחקת כי אני יודעת שלכל אחד יש מקום והכל תלוי איך הוא מביא את עצמו ובעיקר מאיזו נקודה הוא בא.
יש כאלו שמתעצבנים שנאי אוהבת הרבה אנשים, קשה להם עם האהבה והקבלה שלי כמעט לכל אדם. בעבר הייתי עסוקה בלשכנע שאני באמת כזו, היום אני בכלל לא מנסה, מי שלא מקבל אותי כמו שאני שיחפש לעצמו כאלו שמתאימים לו . אני מאמינה שדומה מושך דומה (ולא, לא קראתי את הסוד, אבל אני יודעת שהמשפט הזה משם), אני פשוט מאמינה שאתה לא יכול לרצות את כולם ועם כולם לצאת בסדר וזה גם בסדר לא להיות בסדר, ואני היום רוצה לצדי רק את אלו שדומים לי . אני כבר לא רוצה את כל העולם ...
וכשהבנתי שזה בסדר לא להיות בסדר הבנתי שלא חשוב מה אעשה- תמיד יהיו כאלו שימצאו בזה רבב, ואין לי בעיה עם זה, ועוד הבנתי שיש מוביל ויש מובל. יש את אלו שמובילים את האחרים ויש כאלו שמובלים על ידי אחרים וזה מאוד מרגיז אותם, כי מי באמת רוצה להיות "נגרר"? ואין אפס - מי שעומד בראש מורם מעל כולם ומוביל ולא מובל - יש לזה מחיר.
זה לא קל לראות בעיניים את המובילים האלו, שלא משנה שקשה להם לפעמים יותר, הם מעוררים אנטגוניזם (אני חלילה לא מדברת על קנאה כי קנאה זה תירוץ בעיניי ואני לא בקטע של לחפש תירוצים), והאנטגוניזם הזה הוא דבר שצריך ללמוד לחיות אתו, להבין אותו, להכיל אותו ולקלוט שהוא מכיל בתוכו מסר מאוד ברור. מניסיון לא צריך ללמוד להתמודד אתו כי הוא רק מתעצם מעצם היותו נדון , וזה מיותר , אז פשוט נכון ללמוד לחיות אתו. זה כמו מחלת הסרטן (בעיניי). עם כל ההתמודדות הנדרשת הכי נכון זה ללמוד לחיות אתו, להבין אותו , לזרום אתו..
אין אפס, כשאת שונה יהיו לך מתנגדים. אבל היום למדתי להגיד להם תודה כי מעצם היותם קיימים הם מזכירים לנו, ה"לא רגילים" חזור והזכר כמה אנו טובים, או כמה אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים לעשות- נכון.
עצם ההתנגדות היא הוכחה להצלחה.
מה את חושבת של"רגילים" יש מתנגדים? לא, כי הם לא מעניינים אף אחד, אבל אנשים שונים ומעניינים ואמיצים כמונו (וכן, אני מכלילה את עצמי ככזו וזה לא מתוך יוהרה חלילה, רק ממקום של מודעות מי אני ומה אני) מצליחים להראות לאחרים כמה הם נחותים לעומתנו, וזה לא שאנחנו חושבות שהם נחותים, זה הם חושבים שהם כאלו ולכן הם מגיבים בקיצוניות שכזו, הרי מותר לחשוב שונה נכון? אני לא יוצאת לקרב נגד כל מי שאני חושבת שונה ממנו, אבל נגד אלו ש"מזיזים" לי מסיבה כזו או אחרת אני כן אלחם. זה פשוט, ברגע שתביני שאת יכולה (וזה לחלוטין נמצא בידייך) להתעלם ממי שלא ראוי להתייחסותך תביני כמה כוח יש לך בידיים. היום אני שמחה עם כל מתנגד שקם לי, ולמה? כי הוא מוכיח לי הלכה למעשה שאני טובה, שאני אחרת, שאני מצליחה להרגיז אותו או לאיים על מקומו (מבחינתו כמובן, כי מבחינתי אין לי שום כוונה לאיים על אף אחד, זה מיותר וזה לא מקדם אותי, ואני הכי שבעולם במקום של פרגון לסביבה ), בקיצור- כשאני נוכחת אני נוכחת ולא כל אחד חי בשלום עם עצם נוכחותי , וכל אחד כזה רק מוכיח לי כמה אני בסדר עם מה שאני עושה, אז שלא ייגמרו לנו לעולם המתנגדים !!
אז אהובה יקרה שלי, נטרלי את הגורמים המפריעים שבסביבתך, המשיכי בדרכך , לכולנו יש "רעשי רקע", זה טבעי וזה בסדר, אבל צריך להישאר מפוקסים על הדרך שבחרנו וזה הכל.
סליחה על החפירה, אבל היה חשוב לי להזכיר לך כמה את מדהימה.
 
למעלה