10 שנים וכואב
10 שנים אנחנו יחד, אני מושא קנאתה של כל אישה באשר היא. יש לי בן זוג שנראה טוב, אנחנו 10 שנים יחד הוא איש טוב עושה הכל בבית מנקה מכבס בחיי שלא נשאר לי דבר לעשות. הוא האחראי מבין שנינו כלכלית ודואג גם לתחום הזה, הוא מהגברים שעליהם אומרים "מה שהיא חולמת בלילה היא מקבלת ביום" הוא טוב וחבר נפלא לכולם אז למה... למה אני לא מאושרת? למה כל הדברים הנפלאים שלו לא שווים כקליפת השום כשהוא קורא לי (עם צליל חיבה) דוב? למה כשהוא צוחק על ה"גרס" (כרס שוב בצליל חיבה) שלי נקרעת לי הנשמה? למה כשהוא נמנע מגילויי חיבה (שנים משפחתו חשבה שאנחנו שותפים לדירה) לא מעניין אותי עם הוא חבר טוב לכולם? למה כשאנחנו מדברים על חתונה בעוד 10 חודשים וחודשיים לפני הוא "נזכר" פתאום שאנחנו אמורים ועוד לא עשינו כלום, למה אז לא מעניין אותי כמה הוא חכם ואחראי? למה, כשאני מרדימה את עצמי בלילות (אם אני מצליחה להירדם בכלל) בבכי שרויה ליד הגבר שאין ביננו יחסים אינטימיים אלא אחת למספר חודשים למה אז אני לא מרגישה מאושרת מזה שהוא מכבס כביסה? ורציתי לעזוב מליון ואחת פעמים אבל... מכירים את האבל? הוא כל-כך נפלא מה יקרה אם אמצא משהו עם חסרונות כמוהו וללא היתרונות? אני אבודה ולא יודעת איך לפרוץ את מעגל האימה הזה, אני מדחיקה את החסרונות, את הצרכים והרצונות לטובת ה"יתרונות" שלו עד לרגע שהכאב חובק לי את הלב בתפיסת מוות מה עושים?
10 שנים אנחנו יחד, אני מושא קנאתה של כל אישה באשר היא. יש לי בן זוג שנראה טוב, אנחנו 10 שנים יחד הוא איש טוב עושה הכל בבית מנקה מכבס בחיי שלא נשאר לי דבר לעשות. הוא האחראי מבין שנינו כלכלית ודואג גם לתחום הזה, הוא מהגברים שעליהם אומרים "מה שהיא חולמת בלילה היא מקבלת ביום" הוא טוב וחבר נפלא לכולם אז למה... למה אני לא מאושרת? למה כל הדברים הנפלאים שלו לא שווים כקליפת השום כשהוא קורא לי (עם צליל חיבה) דוב? למה כשהוא צוחק על ה"גרס" (כרס שוב בצליל חיבה) שלי נקרעת לי הנשמה? למה כשהוא נמנע מגילויי חיבה (שנים משפחתו חשבה שאנחנו שותפים לדירה) לא מעניין אותי עם הוא חבר טוב לכולם? למה כשאנחנו מדברים על חתונה בעוד 10 חודשים וחודשיים לפני הוא "נזכר" פתאום שאנחנו אמורים ועוד לא עשינו כלום, למה אז לא מעניין אותי כמה הוא חכם ואחראי? למה, כשאני מרדימה את עצמי בלילות (אם אני מצליחה להירדם בכלל) בבכי שרויה ליד הגבר שאין ביננו יחסים אינטימיים אלא אחת למספר חודשים למה אז אני לא מרגישה מאושרת מזה שהוא מכבס כביסה? ורציתי לעזוב מליון ואחת פעמים אבל... מכירים את האבל? הוא כל-כך נפלא מה יקרה אם אמצא משהו עם חסרונות כמוהו וללא היתרונות? אני אבודה ולא יודעת איך לפרוץ את מעגל האימה הזה, אני מדחיקה את החסרונות, את הצרכים והרצונות לטובת ה"יתרונות" שלו עד לרגע שהכאב חובק לי את הלב בתפיסת מוות מה עושים?