10 הדיברות לגידול ילדים...:)

פלגיה

New member
לא מסכימה עם 7 ועם 9

כי לא תמיד הילדים רבים בשביל תשומת לב. לפעמים הם רבים כי הם לא יודעים שאפשר אחרת. אז נכון - לא להיות שופטים, אבל גם לא להתעלם. יש הרבה דרכים אחרות. וגם לגבי הלגונן - מתי נגונן אם לא עכשיו? אם יש פיגוע מתחת לבית - אין טעם להסתיר, אבל גם לא לשלוח לשם את הילד שיחזה בכל הדם והזוועות, נכון? אז למה להראות לו דברים כאלה בטלוויזיה? מה שאפשר לגונן, להסתיר ולרכך - לעשות.
 

פלגיה

New member
והדיברות שלי

הכר את עצמך - מה אתה אוהב, מה אתה שונא. מה אתה רוצה שיקרה. בעיקר למד להבין מה מכעיס אותך, ולמה. לפני שהולכים לחנך אחרים חשוב לכוונן את המצפן בצורה טובה.
למד להעריך את כוחותיך ואת יכולותיך הדבר החשוב ביותר לילד זה הורה הבטוח בעצמו.
היה קשוב הקשב למה הילדים אומרים במפורש וגם למה שאומרים במובלע, או מפחדים לומר.
הרשה להם לעזור לך ולהשתתף בעבודות הבית כבר מגיל צעיר. מי שמוותר בגיל שזה יותר מפריע מעוזר, יתקשה לבקש עזרה פתאום בגיל מאוחר יותר.
אל תקרא להם "מלכים" או "נסיכים". אם הילד שלך הוא המלך שלך - זה משדר לו שאתה המשרת שלו. זאת גישה מוטעית מיסודה, ולא סתם כינוי.
אל תפסיק ללמוד ואל תפסיק לחשוב, על כל ענייני החינוך כל הזמן. מה שהיה נכון בגיל שנתיים יכול להיות שגוי בגיל 7. מה שעבד לילד אחד יכול לא להצליח אצל ילד אחר.
הקשב לעצות של כולם, קח רק את מה שמתאים לאישיות שלך (סעיף 1). ניסיון לאמץ כללים או שיטות שלא מתאימות לאישיות נידון לכישלון מראש.
בכל גיל התבגרות שהוא: שנן לעצמך עם כל התפרצות "זה לא נגדי, זה בעדו" זאת הדרך שבה הילד לומד להכיר את עצמו ואת העולם. זאת לא מניפולציה.
למד לתת שבחים תיאוריים ולא שיפוטיים. בכך תשחרר את הילד מהצורך לעמוד באמות מידה חיצוניות לו, ותקנה לו כלים להערכה עצמית.
הומור זה טוב. ציניות זה רע. במקרה הטוב הילד לא יבין את ההערה הצינית. במקרה הרע הוא יבין אותה כפשוטה ויפנים כביקורת הורסת.
הכר טובה לכולם וכל הזמן. כך תגדל ילד שרואה בטוב ומכיר טובה לך. <יצא 11, אבל מי סופר>
 

falou

New member
אז נתחיל

1. קווים אדומים זה חשוב אבל לא כל החלטה היא קו אדום. על הרבה גבולות קשה לשמור, בייחוד כשההורה לא רוצה. גם את הגישה של "לא משנה כמה יבכו" אני לא קונה. בכי זה לפעמים סימן למצוקה אמיתית. 2. גם לא מסכים. ילדים בהחלט צריכים לדעת שהוריהם הם בני אדם עם דעות שונות ומגוונות ולפעמים זה גם בסדר לדעת שמה שאפשר עם הורה אחד לא תמיד אפשר עם השני. לא כל הבדל בגישה הוא מהותי 3. זה תמיד טוב ונחמד לעשות בנחמדות אבל ילד צריך לדעת שיש גם למשחקים סוף וצריך לעשות מה שההורה דורש באופן ישיר ללא ניווט. מה לעשות, לפעמים צריך מהילד משמעת (למשל בים). 4. זה קוראים קיבעון. לא צריך למתוח טעויות על פני חודשים. 5. מסכים, אבל לא ל-(ב). לא מעניש עונשים פיסיים פירושו שאני לא משאיר ילד רעב. יכול להיות שהוא לא יקבל מה שהיה קודם או מה שהוא רוצה אבל להשאיר אותו רעב לא בא בחשבון. גם לא ל-(ג). גם אני מנשנש... 6. לפעמים כן, לפעמים לא... 7. לא מסכים, כי אז אני משאיר את החזק לקבוע. כמחנך אני צריך להראות להם מה צודק, איף מתפשרים וכו' ילדים שמשאירים אותם לבד עובדים לפי חוקי הג'ונגל. 8. מסכים 9. אמירה סתמית. כמה זה "יותר מדי?" 10. מסכים
 
אני לא מסכימה עם 5

נכון שצריך לשמור על שעות אוכל קבועות וכמובן בריאות, אצלינו זה עובד כך, שיש בינתיים רק ילד אחד אז זה קל, אבל גם לי בתור מבוגר לא תמיד לאכול בשעה הקבועה, בא לי לאכול מוקדם או מאוחר, אז אם לילד לא התחשק לאכול אז להרעיב אותו, שיאכל אחר כך שהוא ירצה, ברור שלא אתן ממתקים וכאלה במקום, אבל זכות לאכול יותר מאוחר אין לי בעיה, רק שיהיה במטבח ולא בכל הבית
 

תאירU4

New member
אצלי המטבח לא פתוח כל היום

בשעות הארוחות אוכלים. אם רעבים שלא בשעות האוכל, יש פרי תמיד במקרר והם יודעים, יש מעדנים וגם זה רק אם זה לא ממש לפני האוכל...
 

שירי ל

New member
../images/Emo45.gif אחרת מהר מאוד בשעת האוכל

הם מעדיפים לשחק וב-10 בלילה כשהם כבר מזמן צריכים לישון זה זמן מצויין לצאת מהמיטה ולהתיישב לאכול ארוחת ערב. לא ולא. אצלינו מתיישבים ליד השולחן בשעה 19.00, הבנות אמורות להיות רעבות ממש כי כל אחה"צ התרוצצו והשתוללו בגינה ואני בד"כ לא נותנת להן שטויות בשעות האלה - רק פירות. אוכלים ואח"כ מקלחת ולמיטה. אפשר לשתות שוקו לפני השינה - זה ממלא את הבטן ומי שנורא נורא נורא רעב יכול לקבל בננה. זהו.
 

תאירU4

New member
גם אצלי, כשהבן הגדול שלי היה קטן

והוא ואוכל לא הולכים ביחד, ואחרי שראיתי שהוא לא אכל שום דבר. לפני השינה, בזמן שהיה צופה ב-TV הייתי נותנת לו כלי עם פרות. אבל זה תמיד היה לא כאוכל, כלומר שהוא לא ילמד שיש אוכל אחרי שמורידים את הכלים מהשולחן.
 
אני אישית לא אוהבות דיברות

כל אבא ואבא הם שונים כל ילד הוא שונה, מה שמתאים בבית אחד לא מתאים בבית שני. ילדים זה לא נוסחאות. ואם אתה רוצה ביקורת על הסעיפים אז בבקשה: 2. חזית אחידה - על הנייר זה מצויין בפועל זה קצת יותר בעייתי, מה גם שלא נורא עם ילדים רואיםהורים לא מסכימים ומתוך כך מגבשים דרך. 5. הילדים שלי אוהבים לאכול, מעולם לא הייתה לי שום בעיה בנושא ואין לי שום בעיה עם זה שאני "מחליטה" שבשעה ששוחצי ארוחת ערב וטלטל רעבה בשמונה. היא תקבל אוכל. 6. לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד, כל בית בוחר לעצמו את הסדרי השינה, יכול להיות שלי זה כייף שעד עשר בלילה הילדים יושבים איתי בסלון. 7. אני דווקא חושבת שלאחים מותר לריב, אין בזה שום דבר רע, אפשר להתסכל על זה כאילו זה הכנה לחיים מחוץ לבית. 8. כמו סעיף 2 בעייתי, אנחנו גרים כולנו ביחד, גם אם "תשמור" את הריב לאחרי שהילדים ישנים הם ירגישו במתח. אבל רק לא יידעו למה. שוב, אין בעיה בלריב לילד הילדים (לריב לא לרצוח אחד את השני) ואחר כך להראות להם גם איך מתנצלים ואיך מגיעים לעמק השווה.
 
למעלה