״יש טירוף שכר בהייטק״

Nuke1985

Active member
ואי אפשר להגיד "שהממשלה תשלם יותר". מגזר ציבורי זה מגזר ציבורי, אי אפשר לחלק משכורות עתק, הטבות, אופציות, פינוקים אינספור, בונוסים, מענקי חתימה, מענקי הישארות ועוד כשמדובר בכספי משלמי המיסים.

הממשלה בהחלט ייכולה לתת משכורות מאוד גבוהות (ראה לדוגמה רופאים או קצינים בקבע), כנראה שהיא חושבת בצדק או שלא שההשקעה לא משתלמת ואם האתר נראה כמו משהו מהנייטיז אפשר לשאול למי איכפת? (נטען גם שזה האתרים הכי טובים).
 

arn1956

Member
חמישה מנכ״לים של ״חברות IT״ כפי שמגדירה אותם הכתבה הבאה (ובשפה פחות גבוהה, מדובר על חברוןת קבלן / כ״א מהגדולות בשוק) מספרים על איזו תקופה מוצלחת היתה להם בתקופת הקורונה, אבל כיום יש להם בריחה גדולה מאוד של עובדים לצד דרישה למשכורות גבוהות יותר.

הכתבה עצמה מנסה להציג את המנכ״לים כאלו שמקדמים את תחום הטכנולוגיה בישראל במו ידיהם, אבל התגובות לכתבה הן ברובן של עובדים שמתוסכלים על תנאי השכר הלא תחרותיים של החברות האלו ויחס גרוע לעובדים - וגם חלקם על קידום של רמה מקצועית בינונית ואפילו נמוכה.

מצד שני, במהלך הקריאה של התגובות נזכרתי במשהו שקראתי לפני כמה חודשים בפייסבוק שנכתב ונענה על ידי שני בוגרים טריים של תוכנית ההסבה של אחת מהחברות האלו. שניהם הגיעו להסבה מתחומים שהם לא הייטק, כך שבשלבים הראשונים המשכורת נראתה להם שווה מאוד והם הרגישו שחברת ההשמה היא ״בית״ שהשקיע בהם ויש לו אינטרס לקדם אותם כדי ״להרוויח״ עליהם כמה שיותר כסף. הגדיל ועשה אחד מהם שניסה לטעון שלדעתו החברה מנסה למקם את עצמה כמובילה מבחינה טכנולוגית וכזו שהעובדים בה הם המצויינים בשוק (לא ״מהמצויינים״, אלא ״המצויינים״). זה מסר שמאוד תואם את מה שאותם מנכ״לים מנסים לשדר - רצון לעובדים נאמנים שלא שואלים יותר מידי שאלות על רמת השכר או הרמה המקצועית שלהם.

רק הערה: מהסתכלות על הפסקה האחרונה בכתבה, הם טוענים ששכר ממוצע של מהנדס תוכנה הוא 20 - 25 אלף ש״ח בחודש. זה שכר שיכול להחשב למכובד למישהו בתחילת דרכו עם מעט מאוד ניסיון, אבל מניסיוני האישי - מתכנתים עם ותק יכולים לקבל הרבה יותר מאשר הסכום הזה, לא פעם גם עם חוסרים טכנולוגיים מסוימים.
לא נראה לי שיש טרוף שכר. השכר הממוצע הוא 31 - 32 אלף ש"ח ברוטו זה פחות מפי 3 מהשכר הממוצע במשק. זה לא שכר מדהים.
דבר נוסף: אי-אפשר לקרוא את הכתבה צריך לשלם כסף כדי לעשות מנוי ולקרוא את הכתבה לכן כדאי שתרשמי בתמציתיות מה כתוב בה.
 
(לא קראתי את הכתבה כי הם רוצים כסף, אבל-) מה חדש? זו כותרת שדה-מרקר וכלכליסט מפמפמים כבר תקופה בוריאציות שונות (אגב, לחובבי הקונסיפרציות, עורכת כלכליסט היא בת הזוג של בעל השליטה בחילן).
 

Nuke1985

Active member
לא מפתיע שמטריקס אומרים ש"השכר מטורף", ההצדקה לקיום של החברה הזאת נראת לי דיי מפוקפקת, אגב המניה של מטריקס נתנה תשואה של 22 אחוז השנה אז לא לדאוג כנראה יהיה להם כסף לתרופות.
 

choo

Active member
לא מפתיע שמטריקס אומרים ש"השכר מטורף", ההצדקה לקיום של החברה הזאת נראת לי דיי מפוקפקת, אגב המניה של מטריקס נתנה תשואה של 22 אחוז השנה אז לא לדאוג כנראה יהיה להם כסף לתרופות.
ההצדקה לקיומה של כל חברת IT/גולגלות היא מכירת שירותים לחברות לא-טכנולוגיות. הם צוברים אצלם מומחיות בנושאים טכנולוגיים מסויימים ובתהליכים טכנולוגיים מסויימים, ו"משכירים" את המומחיות הזו לאירגוני שטכנולוגית IT היא לא בתחום התמחותן. למה שחברת אופנה כמו "קסטרו" או "פוקס" תחזיק מחלקת IT משלה? זו בהכרח תהיה מחלקה קטנה יחסית, והצורך לגייס ולהכשיר כח אדם בתחום שבו אין להם שום מומחיות, יהרוג אותם. למה שבנק יחזיק כח אדם שיעסוק בגיוס והכשרת עובדי טכנולוגיה, כשהוא עוסק בכלל בפיננסים? אז הוא מוציא את תחום ה-IT שלו למיקור חוץ, וזה כולל מיקור חוץ של גיוס כח אדם והחזקתו.

זה לא שונה מהשימוש בשירותי הנהלת חשבונות חיצוניים (אין כמעט עסק קטן שמחזיק עובדים שכירים בתחום - הם לרוב מוציאים את זה החוצה), בשירותים משפטיים חיצוניים (גם חברות בינוניות כמעט ולא מעסיקות עורכי דין שכירים אצלן - וגם אלו שכן, מוציאות חלק ניכר מהעבודה המשפטית למשרד עורכי דין חיצוני, ו/או מחזיקות אצלן עובד שגויס והוכשר על ידי משרד עורכי דין חיצוני - בדיוק אותו מודל של חברות הגולגלות/IT המדוברות. גם בתחום הרכבים - אין אף חברה שמחזיקה "מוסך" משלה, גם אם יש בבעלותה מאות רכבים - את כל תחום הטיפולים והתיקונים הם מוציאים למיקור חוץ, ולכל היותר מחזיקות אצלן "קצין רכב" שבעיקר מנהל את הפעילות מול אותם גופי מיקור חוץ.
 

Nuke1985

Active member
ההצדקה לקיומה של כל חברת IT/גולגלות היא מכירת שירותים לחברות לא-טכנולוגיות. הם צוברים אצלם מומחיות בנושאים טכנולוגיים מסויימים ובתהליכים טכנולוגיים מסויימים, ו"משכירים" את המומחיות הזו לאירגוני שטכנולוגית IT היא לא בתחום התמחותן. למה שחברת אופנה כמו "קסטרו" או "פוקס" תחזיק מחלקת IT משלה? זו בהכרח תהיה מחלקה קטנה יחסית, והצורך לגייס ולהכשיר כח אדם בתחום שבו אין להם שום מומחיות, יהרוג אותם. למה שבנק יחזיק כח אדם שיעסוק בגיוס והכשרת עובדי טכנולוגיה, כשהוא עוסק בכלל בפיננסים? אז הוא מוציא את תחום ה-IT שלו למיקור חוץ, וזה כולל מיקור חוץ של גיוס כח אדם והחזקתו.

אני מכיר מישהו שהציעו לו לעבוד בחברה שאף אחד לא ייכול להגיד עליה שהיא לא היי טק אבל זה היה דרך עובד קבלן, אני לא ייכול להגיד כמה מהחברות שעוסקות ב"השכרת עובדים" זה עסק שנותן ערך טוב אבל הרושם שקיבלתי שהשירות הזה קיים בגלל כל מיני ניסיונות לעשות תחמנות כמו:

כמו שנאמר רוצים להפחית את מספר העובדים כדי שהמדד של הכנסה או רווח לעובד יהיה גבוהה יותר וסוג של לעבוד על המשקיעים.

יש איזה וועד שרוצה לשמר על כוחו אז הוא לא רוצה שאנשים יהיו עובדים של החברה ואז יצטרכו לתת להם פחות תנאים.

אותו רעיון רק בקשר ללהיות עובד ציבור שבו אתה ייכול להתחמק מכל מיני נהלים שנועדו לשמור על רווחת העובד.

ייכול להיות שאם זה פרוייקטים לתווך קצר ואם רוצים לשכור אירגון שיש לו מוניטין מסויים כדי שיהיה סיכויי גבוהה יותר שתבוצע עבודה טובה זה בסדר אבל בסוף גם אם החברה לא טכנולוגית היא צריכה לשפוט את התוצרים מה שאומר שאולי היא תצטרך ידע טכנולוגי מסויים.

אני הייתי חושש מלעבוד בחברה שעושה דברים כאלה, (משרה כזאת כן "תאבד" כמות מסויימת של נקודות אצלי). אם דבר אחד שהם עושים הוא לא בסדר אולי זה מעיד על עוד דברים שהם עושים לא בסדר.
 

choo

Active member
אני מכיר מישהו שהציעו לו לעבוד בחברה שאף אחד לא ייכול להגיד עליה שהיא לא היי טק אבל זה היה דרך עובד קבלן, אני לא ייכול להגיד כמה מהחברות שעוסקות ב"השכרת עובדים" זה עסק שנותן ערך טוב אבל הרושם שקיבלתי שהשירות הזה קיים בגלל כל מיני ניסיונות לעשות תחמנות כמו:

כמו שנאמר רוצים להפחית את מספר העובדים כדי שהמדד של הכנסה או רווח לעובד יהיה גבוהה יותר וסוג של לעבוד על המשקיעים.

יש איזה וועד שרוצה לשמר על כוחו אז הוא לא רוצה שאנשים יהיו עובדים של החברה ואז יצטרכו לתת להם פחות תנאים.

אותו רעיון רק בקשר ללהיות עובד ציבור שבו אתה ייכול להתחמק מכל מיני נהלים שנועדו לשמור על רווחת העובד.

ייכול להיות שאם זה פרוייקטים לתווך קצר ואם רוצים לשכור אירגון שיש לו מוניטין מסויים כדי שיהיה סיכויי גבוהה יותר שתבוצע עבודה טובה זה בסדר אבל בסוף גם אם החברה לא טכנולוגית היא צריכה לשפוט את התוצרים מה שאומר שאולי היא תצטרך ידע טכנולוגי מסויים.

אני הייתי חושש מלעבוד בחברה שעושה דברים כאלה, (משרה כזאת כן "תאבד" כמות מסויימת של נקודות אצלי). אם דבר אחד שהם עושים הוא לא בסדר אולי זה מעיד על עוד דברים שהם עושים לא בסדר.
הדברים הללו הם ה"רעה החולה" שנוצרה, אחרי שהחברות הללו קמו מסיבות טובות והגיוניות. בכל דבר אפשר לעשות שימוש לרעה - גם בחברות כח אדם.

אגב, עוד דוגמא טובה היא "באג אלפיים" (כדוגמא להסבת קוד מאסיבית זמנית). יש לחברה צורך בכח אדם רב לפרוייקט זמני - במקום שהיא תגייס אנשים, תכשיר אותם, ובסיום הפרוייקט תפטר אותן - היא פונה לחברות שמתמחות בזה, ומעסיקה ישירות אצלה רק את כח האדם הקבוע הדרוש באופן שוטף.

באופן אישי, אני חושב שהאתגרים הטכנולוגיים לעובדים בחברות הללו הם נמוכים מהותית מבחברות שמפתחות מוצרים לשוק הרחב, ולכן לא עובד בהן. עדיין, יש אנשים שהחברות הללו מהוות בשבילם אלטרנטיבה לעבודה בחנות/מכירת ירקות/אינסטלציה/פקידות/.....
 
הדברים הללו הם ה"רעה החולה" שנוצרה, אחרי שהחברות הללו קמו מסיבות טובות והגיוניות. בכל דבר אפשר לעשות שימוש לרעה - גם בחברות כח אדם.

אגב, עוד דוגמא טובה היא "באג אלפיים" (כדוגמא להסבת קוד מאסיבית זמנית). יש לחברה צורך בכח אדם רב לפרוייקט זמני - במקום שהיא תגייס אנשים, תכשיר אותם, ובסיום הפרוייקט תפטר אותן - היא פונה לחברות שמתמחות בזה, ומעסיקה ישירות אצלה רק את כח האדם הקבוע הדרוש באופן שוטף.

באופן אישי, אני חושב שהאתגרים הטכנולוגיים לעובדים בחברות הללו הם נמוכים מהותית מבחברות שמפתחות מוצרים לשוק הרחב, ולכן לא עובד בהן. עדיין, יש אנשים שהחברות הללו מהוות בשבילם אלטרנטיבה לעבודה בחנות/מכירת ירקות/אינסטלציה/פקידות/.....
אבל אם אנחנו מדברים על כוח אדם שנדרש באופן זמני - יש גם לפעמים את המצב ההפוך: כדי להכניס לחברה טכנולוגיה חדשנית, לפעמים כדאי להביא מומחה מבחוץ בתחום הזה כדי ללמד את המובילים הטכניים בחברה את הבסיס של הטכנולוגיה החדשה, אבל באופן שוטף אין צורך להחזיק אדם כזה חזק לאורך זמן כי לחברה אין את האפשרות לשלם לו משכורת ראויה (וגבוהה) או יכולת לספק לו אתגר ועניין לאורך זמן.
 

Nuke1985

Active member
אבל אם אנחנו מדברים על כוח אדם שנדרש באופן זמני - יש גם לפעמים את המצב ההפוך: כדי להכניס לחברה טכנולוגיה חדשנית, לפעמים כדאי להביא מומחה מבחוץ בתחום הזה כדי ללמד את המובילים הטכניים בחברה את הבסיס של הטכנולוגיה החדשה, אבל באופן שוטף אין צורך להחזיק אדם כזה חזק לאורך זמן כי לחברה אין את האפשרות לשלם לו משכורת ראויה (וגבוהה) או יכולת לספק לו אתגר ועניין לאורך זמן.

אני חושב שזה כבר חברות ייעוץ או פרילנסרים ומטריקס ודומיהם לא עוסקים בסוג העבודה הזאת.
 
אני חושב שזה כבר חברות ייעוץ או פרילנסרים ומטריקס ודומיהם לא עוסקים בסוג העבודה הזאת.
השאלה היא למה אין חברות השמה שעוסקות בזה. אני מניחה שחברות ייעוץ עוסקות בפרוייקטי המרה שהם ארוכי טווח, כמו למשל להעביר ארגונים לצורת עבודה שונה (ממפל לאג'ייל למשל), ולפרילנסרים יש איזושהי תקורה של ניהול שיכול להיות שחברת השמה תחסוך להם (לפחות מבחינת כאב ראש).
 

Nuke1985

Active member
השאלה היא למה אין חברות השמה שעוסקות בזה. אני מניחה שחברות ייעוץ עוסקות בפרוייקטי המרה שהם ארוכי טווח, כמו למשל להעביר ארגונים לצורת עבודה שונה (ממפל לאג'ייל למשל), ולפרילנסרים יש איזושהי תקורה של ניהול שיכול להיות שחברת השמה תחסוך להם (לפחות מבחינת כאב ראש).

אני חושב שדיי בטוח שחברת ייעוץ לא צריכה את זה, היא ייכולה לגייס בעצמה מישהי שתמצא משרות ומישהי שתגייס אם היא מספיק גדולה (אני חושב שחלק מהיתרון של חברות השמה זה בחברות קטנות, שמה זה לא כלכלי להחזיק מגייס full time וגם אם כן לא תהיה לו מספיק עבודה בשביל להתמקצע ולצבור ניסיון שיעזור לו לקבל את ההחלטות הקטנות האלו שייעלו את העבודה).

גם לפרילנסרים היום יש אלטרנטיבות, כל מיני אתרים לפרילנסרים שנראה שמצליחים לא רע כלכלית (fiverr או upwork), אתה ייכול לקנפג איזה אתר שישלח לך משרות במייל, להריץ איזה פילטר שמסננן לפי מילים מסויימות (נניח react) ויש מצב שזה יהיה יותר כלכלי מלממן חברת השמה.
 
ההצדקה לקיומה של כל חברת IT/גולגלות היא מכירת שירותים לחברות לא-טכנולוגיות. הם צוברים אצלם מומחיות בנושאים טכנולוגיים מסויימים ובתהליכים טכנולוגיים מסויימים, ו"משכירים" את המומחיות הזו לאירגוני שטכנולוגית IT היא לא בתחום התמחותן. למה שחברת אופנה כמו "קסטרו" או "פוקס" תחזיק מחלקת IT משלה? זו בהכרח תהיה מחלקה קטנה יחסית, והצורך לגייס ולהכשיר כח אדם בתחום שבו אין להם שום מומחיות, יהרוג אותם. למה שבנק יחזיק כח אדם שיעסוק בגיוס והכשרת עובדי טכנולוגיה, כשהוא עוסק בכלל בפיננסים? אז הוא מוציא את תחום ה-IT שלו למיקור חוץ, וזה כולל מיקור חוץ של גיוס כח אדם והחזקתו.

זה לא שונה מהשימוש בשירותי הנהלת חשבונות חיצוניים (אין כמעט עסק קטן שמחזיק עובדים שכירים בתחום - הם לרוב מוציאים את זה החוצה), בשירותים משפטיים חיצוניים (גם חברות בינוניות כמעט ולא מעסיקות עורכי דין שכירים אצלן - וגם אלו שכן, מוציאות חלק ניכר מהעבודה המשפטית למשרד עורכי דין חיצוני, ו/או מחזיקות אצלן עובד שגויס והוכשר על ידי משרד עורכי דין חיצוני - בדיוק אותו מודל של חברות הגולגלות/IT המדוברות. גם בתחום הרכבים - אין אף חברה שמחזיקה "מוסך" משלה, גם אם יש בבעלותה מאות רכבים - את כל תחום הטיפולים והתיקונים הם מוציאים למיקור חוץ, ולכל היותר מחזיקות אצלן "קצין רכב" שבעיקר מנהל את הפעילות מול אותם גופי מיקור חוץ.
הדוגמא היחידה שנשמעת לי קצת חריגה פה היא הבנקים - לא פעם יש להם מחלקה שהיא "טכנולוגית" יותר שכוללת למשל כזו שעובדת על אלגוריתמים של השקעה או תוכנות פנימיות. להוסיף לזה תחזוקה של האתר שלהם שפונה לציבור נשמעת לי השקעה יחסית קטנה.
 

choo

Active member
הדוגמא היחידה שנשמעת לי קצת חריגה פה היא הבנקים - לא פעם יש להם מחלקה שהיא "טכנולוגית" יותר שכוללת למשל כזו שעובדת על אלגוריתמים של השקעה או תוכנות פנימיות. להוסיף לזה תחזוקה של האתר שלהם שפונה לציבור נשמעת לי השקעה יחסית קטנה.
כמעט שאין שום קשר בין תוכנה שעוסקת באלגוריתמי מסחר, לבין האתר של הבנק שנותן שירותים ללקוחות. הקשר היחידי הוא אלגוריתם לביצוע קניה או מכירה מאסיבית של ניירות ערך עבור לקוח בצורה שלא תפיל/תזניק את מחיר הנייר.

לגבי האתרים של הבנקים - אלו אתרים מאוד מורכבים, ביחס למרבית אתרי האינטרנט המוכרים. ראשית, הם חייבים ברמת אמינות "מוחלטת" (את לא תקבלי מצב שבו בזמן רכישת פק"ם תהיה נפילה שתגרום לכסף שלך ללכת לאיבוד, והבנק לא יוכל לסבול מצב שבגלל נפילה כזו אחרי רכישת הפק"ם, הסכום לא ירד לך מחשבון העו"ש). שנית, אתרי המסחר הבורסאיים מכילים המון אינפורמציה על ניירות ערך, חברות, דיווחים בורסאיים, הוראות קנייה ומכירה של לקוחות, ממשק למערכת המסחר של הוברסה הישראלית לניירות ערך וכדומה, ואלו אתרים בהחלט לא קטנים מצד אחד, ושצריכים להיות מאוד מאובטחים מצד שני.
 
כמעט שאין שום קשר בין תוכנה שעוסקת באלגוריתמי מסחר, לבין האתר של הבנק שנותן שירותים ללקוחות. הקשר היחידי הוא אלגוריתם לביצוע קניה או מכירה מאסיבית של ניירות ערך עבור לקוח בצורה שלא תפיל/תזניק את מחיר הנייר.

לגבי האתרים של הבנקים - אלו אתרים מאוד מורכבים, ביחס למרבית אתרי האינטרנט המוכרים. ראשית, הם חייבים ברמת אמינות "מוחלטת" (את לא תקבלי מצב שבו בזמן רכישת פק"ם תהיה נפילה שתגרום לכסף שלך ללכת לאיבוד, והבנק לא יוכל לסבול מצב שבגלל נפילה כזו אחרי רכישת הפק"ם, הסכום לא ירד לך מחשבון העו"ש). שנית, אתרי המסחר הבורסאיים מכילים המון אינפורמציה על ניירות ערך, חברות, דיווחים בורסאיים, הוראות קנייה ומכירה של לקוחות, ממשק למערכת המסחר של הוברסה הישראלית לניירות ערך וכדומה, ואלו אתרים בהחלט לא קטנים מצד אחד, ושצריכים להיות מאוד מאובטחים מצד שני.
דווקא במצב כזה שנדרשות רמה אבסולוטית של אבטחה ואמינות, נשמע לי מוזר שאת התוכנה הזו כותת גוף חיצוני כמו חברת קבלן שמהתגובות פה עולה שהרמה המקצועית של העובדים בו יחסית נמוכה.
 

choo

Active member
דווקא במצב כזה שנדרשות רמה אבסולוטית של אבטחה ואמינות, נשמע לי מוזר שאת התוכנה הזו כותת גוף חיצוני כמו חברת קבלן שמהתגובות פה עולה שהרמה המקצועית של העובדים בו יחסית נמוכה.
להפך - פונים לחברות פרוייקטים מתמחות. לגבי עובדי קבלן - בבנקים דווקא עובדי הקבלן הם לפעמים ברמה גבוהה יותר מהעובדים המועסקים ישירות - כי אז ניתן לעקוף מגבלות של הסכמים עם וועד העובדים ולשלם יותר לעובד קבל, מאשר לעובד ישיר של הבנק.
 
להפך - פונים לחברות פרוייקטים מתמחות. לגבי עובדי קבלן - בבנקים דווקא עובדי הקבלן הם לפעמים ברמה גבוהה יותר מהעובדים המועסקים ישירות - כי אז ניתן לעקוף מגבלות של הסכמים עם וועד העובדים ולשלם יותר לעובד קבל, מאשר לעובד ישיר של הבנק.
האם העובדים עצמם מקבלים תשלום גבוה יותר, או שחברת הקבלן היא זו שגוזרת את התוספת הזו?
 
לא מפתיע שמטריקס אומרים ש"השכר מטורף", ההצדקה לקיום של החברה הזאת נראת לי דיי מפוקפקת, אגב המניה של מטריקס נתנה תשואה של 22 אחוז השנה אז לא לדאוג כנראה יהיה להם כסף לתרופות.
התשואה השנה היתה גבוהה כנראה כי בתקופת הקורונה חברות העדיפו לגייס דרך מיקור חוץ בגלל שיקולי עלות ותקציב (ממה שהבנתי יש חברות שבהן תקציב הגיוסים לעובדי קבלן הוא לא תקציב המשכורות הרגיל, ולכן הן יכולות לעשות כל מיני ״טריקים״ כדי להציג רווחים גדולים יותר).

במקביל הם הצליחו לגייס יותר מועמדים כי היה מעין משבר בתחום בגלל הקורונה (למרות שהוא הסתיים יחסית מהר) - אבל עכשיו כשהמשבר הסתיים רבים מהעובדים מחפשים עבודה רווחית יותר.
 
התשואה השנה היתה גבוהה כנראה כי בתקופת הקורונה חברות העדיפו לגייס דרך מיקור חוץ בגלל שיקולי עלות ותקציב (ממה שהבנתי יש חברות שבהן תקציב הגיוסים לעובדי קבלן הוא לא תקציב המשכורות הרגיל, ולכן הן יכולות לעשות כל מיני ״טריקים״ כדי להציג רווחים גדולים יותר).
אכן, אחד המדדים השימושיים לחברות שנסחרות בבורסה זה רווח פר עובד (לינק), אבל רק עובדים קבועים נחשבים, כי ההנחה היא שהם הולכים להיות הוצאה קבועה של החברה (לא מפטרים כל כך מהר, ופיצויי פיטורין הם מעמסה תקציבית נוספת). עובדים זמניים (כמו סטודנטים) לא נחשבים לצורך זה, כי זה מוגבל בזמן, ועובדי קבלן גם הם לא נחשבים, כי בקלות מסיימים את החוזה איתם. קולגה ציני שלי באחד הצוותים הקודמים היה נוהג לומר שההוצאה על עובדי קבלן וסטודנטים זה כמו הוצאה על ציוד...
 
למעלה