״יש טירוף שכר בהייטק״

חמישה מנכ״לים של ״חברות IT״ כפי שמגדירה אותם הכתבה הבאה (ובשפה פחות גבוהה, מדובר על חברוןת קבלן / כ״א מהגדולות בשוק) מספרים על איזו תקופה מוצלחת היתה להם בתקופת הקורונה, אבל כיום יש להם בריחה גדולה מאוד של עובדים לצד דרישה למשכורות גבוהות יותר.

הכתבה עצמה מנסה להציג את המנכ״לים כאלו שמקדמים את תחום הטכנולוגיה בישראל במו ידיהם, אבל התגובות לכתבה הן ברובן של עובדים שמתוסכלים על תנאי השכר הלא תחרותיים של החברות האלו ויחס גרוע לעובדים - וגם חלקם על קידום של רמה מקצועית בינונית ואפילו נמוכה.

מצד שני, במהלך הקריאה של התגובות נזכרתי במשהו שקראתי לפני כמה חודשים בפייסבוק שנכתב ונענה על ידי שני בוגרים טריים של תוכנית ההסבה של אחת מהחברות האלו. שניהם הגיעו להסבה מתחומים שהם לא הייטק, כך שבשלבים הראשונים המשכורת נראתה להם שווה מאוד והם הרגישו שחברת ההשמה היא ״בית״ שהשקיע בהם ויש לו אינטרס לקדם אותם כדי ״להרוויח״ עליהם כמה שיותר כסף. הגדיל ועשה אחד מהם שניסה לטעון שלדעתו החברה מנסה למקם את עצמה כמובילה מבחינה טכנולוגית וכזו שהעובדים בה הם המצויינים בשוק (לא ״מהמצויינים״, אלא ״המצויינים״). זה מסר שמאוד תואם את מה שאותם מנכ״לים מנסים לשדר - רצון לעובדים נאמנים שלא שואלים יותר מידי שאלות על רמת השכר או הרמה המקצועית שלהם.

רק הערה: מהסתכלות על הפסקה האחרונה בכתבה, הם טוענים ששכר ממוצע של מהנדס תוכנה הוא 20 - 25 אלף ש״ח בחודש. זה שכר שיכול להחשב למכובד למישהו בתחילת דרכו עם מעט מאוד ניסיון, אבל מניסיוני האישי - מתכנתים עם ותק יכולים לקבל הרבה יותר מאשר הסכום הזה, לא פעם גם עם חוסרים טכנולוגיים מסוימים.
 
אכן, החברות הללו הן חברות גולגלות/IT, המשכורות שם תמיד היו נמוכות יותר מאשר בחברות מוצר, והן מראש מתמודדות על פלח נמוך יותר בכח האדם הטכנולוגי. בין אם בעלי נסיון נמוך יותר, בין אם בעלי כשרון חלש יותר, ובין אם בעלי בטחון עצמי נמוך יותר (המקרה השלישי הזה הוא המצב האופטימאלי עבורן). מצד שני, הן מתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים פחות מורכבים, בממוצע, בגלל שהן לא מפתחות מוצרים, אלא מטמיעות מוצרים מסחריים קיימים ומפתחות תוכנות פנים-אירגוניות עבור הלקוחות שלהן, ועוסקות הרבה מאוד במתן שירותי IT (ניהול מערכות מחשב, ניהול רשתות תקשורת וכדומה) לחברות לא-טכנולוגיות יחסית.

בכל פעם שהמשכורות בשוק עולות, החברות הללו מתקשות יותר לגייס כח אדם, כי פלח מסויים מהעובדים שלהן מחליט לעשות את ה"קפיצה" לחברות מוצר.

מצד שני, זה טוב שיש חברות שמוכנות לקלוט אנשים פחות חזקים ו/או פחות מנוסים - שעבורם עדיף לעבוד בשכר של 10,000-25,000 שקל לחודש, מאשר לעבוד בתעשיות שמשלמות הרבה פחות. בסופו של דבר, בכל תחום, יש מדרג משכורות שמוכתב מהרווחיות (האמיתית והפוטנציאלית) של החברות. בתעשיית ההייטק, בגלל הפער בין התל"ג בישראל לתל"ג/כמות הלקוחות הפוטנציאליים בשווקי הייצוא (ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, יפן, צרפת וכדומה), הפערים הללו גדולים עוד יותר. כשיש חברה שממומנת על ידי משקיעים ממדינות עשירות, שפונה למכור מוצר בשווקים בעלי יכולת תשלום מאוד גבוהה, היא תוכל לשלם משכורות הרבה יותר גבוהות מחברה שהכסף שלה מקורו בשוק הישראלי, ושמוכרת בעיקר ללקוחות ישראליים (בעיקר כאלו שאינם מייצאים), ולממשלת ישראל.

גם בסוף שנות ה-90 היתה בריחה של עובדים מה"חברות מוטות שוק ישראלי" לחברות סטארטאפ (אז זה פגע מאוד גם בחברות מוצר ישראליות, במיוחד אלו שמכרו הרבה בשוק המקומי ולכן סבלו מרווחיות מוגבלת יחסית), וגם כיום התופעה הזו מתחזקת, והיו כמה תקופות ביניים (כמו 2007-2008) שבהן התופעה הזו היתה קיימת, במידה פחותה יותר.
אתה מדבר פה בעצם על שני קהלים שונים: אחד הוא אנשים עם יכולת נמוכה או חוסר בטחון לגבי היכולת שלהם - והקהל השני הוא אנשים חסרי ניסיון, או מה שמכונה בשוק ״ג׳וניורים״.

לג׳וניורים באמת יש קושי מסוים במציאת התפקיד הראשון, ולכן קל להם להשתלב בחברות ״גולגולות״ - אבל עולה השאלה עד כמה הניסיון שהם רוכשים מספיק איכותי כדי לאפשר להם לעבור לתפקיד הבא כמתכנת בעל ניסיון מסוים.
 

choo

Active member
אתה מדבר פה בעצם על שני קהלים שונים: אחד הוא אנשים עם יכולת נמוכה או חוסר בטחון לגבי היכולת שלהם - והקהל השני הוא אנשים חסרי ניסיון, או מה שמכונה בשוק ״ג׳וניורים״.

לג׳וניורים באמת יש קושי מסוים במציאת התפקיד הראשון, ולכן קל להם להשתלב בחברות ״גולגולות״ - אבל עולה השאלה עד כמה הניסיון שהם רוכשים מספיק איכותי כדי לאפשר להם לעבור לתפקיד הבא כמתכנת בעל ניסיון מסוים.
השאלה היא - אם אותו ג'ויניור לא היה הולך לעבוד במקום שקיבל אותו לעבודה, מה היתה האלטרנטיבה שלו? כלכלית, עדיפה קריירה במשכורות של 15,000-25,000 ש"ח, מקריירה בתור מוכר בחנות או מנהל חנות או משהו דומה בשכר ה"רגיל" במשק. כלומר, גם אם אותו ג'וניור ייתקע בחברות גולגלות לכל הקריירה שלו, הוא עשה עסקה טובה יותר מאשר להשאר ללא תעסוקה במקצועו.

מובן מאליו שאם אותו ג'וניור ידע בסבירות גבוהה, שלהשאר בבית ולהתאמן יסייע לו למצוא משרה טובה במקומות אחרים תוך שנה, כנראה יהיה לו עדיף לחכות, אבל אותו ג'וניור אינו יודע את זה.

אגב, לא כל עבודה ב"חברת גולגלות" בהכרח מספקת נסיון רע - אמנם לא עבדתי בחברות הגולגלות הגדולות, אבל כן עבדתי לפני כ-20+ שנה בחברת פרוייקטים קטנה, והנסיון שרכשתי שם (בין השאר בגלל ניהול טכנולוגי לא טוב) איפשר לי להתמחות בנושאים שמשרתים אותו עד היום, ולהשתלב בהמשך בחברות הייטק של ממש - והמשכורת מאז קפצה בהתאם. במסגרת העבודה באותה חברת פרוייקטים, עבדתי הרבה אצל לקוח גדול שהעסיק "עובדי גולגלות" של נס טכנולוגיות, של מל"ם-תים ושל עוד אחת מהחברות הללו - וגם הנסיון שהם רכשו היה אמור להיות מספיק טוב בכדי למצוא עבודה בחברות מוצר לאחר מכן. האם הם עשו את זה בפועל לאחר מכן? אני לא יודע, אין לי קשר איתם.
 
השאלה היא - אם אותו ג'ויניור לא היה הולך לעבוד במקום שקיבל אותו לעבודה, מה היתה האלטרנטיבה שלו? כלכלית, עדיפה קריירה במשכורות של 15,000-25,000 ש"ח, מקריירה בתור מוכר בחנות או מנהל חנות או משהו דומה בשכר ה"רגיל" במשק. כלומר, גם אם אותו ג'וניור ייתקע בחברות גולגלות לכל הקריירה שלו, הוא עשה עסקה טובה יותר מאשר להשאר ללא תעסוקה במקצועו.

מובן מאליו שאם אותו ג'וניור ידע בסבירות גבוהה, שלהשאר בבית ולהתאמן יסייע לו למצוא משרה טובה במקומות אחרים תוך שנה, כנראה יהיה לו עדיף לחכות, אבל אותו ג'וניור אינו יודע את זה.

אגב, לא כל עבודה ב"חברת גולגלות" בהכרח מספקת נסיון רע - אמנם לא עבדתי בחברות הגולגלות הגדולות, אבל כן עבדתי לפני כ-20+ שנה בחברת פרוייקטים קטנה, והנסיון שרכשתי שם (בין השאר בגלל ניהול טכנולוגי לא טוב) איפשר לי להתמחות בנושאים שמשרתים אותו עד היום, ולהשתלב בהמשך בחברות הייטק של ממש - והמשכורת מאז קפצה בהתאם. במסגרת העבודה באותה חברת פרוייקטים, עבדתי הרבה אצל לקוח גדול שהעסיק "עובדי גולגלות" של נס טכנולוגיות, של מל"ם-תים ושל עוד אחת מהחברות הללו - וגם הנסיון שהם רכשו היה אמור להיות מספיק טוב בכדי למצוא עבודה בחברות מוצר לאחר מכן. האם הם עשו את זה בפועל לאחר מכן? אני לא יודע, אין לי קשר איתם.
אני חושבת שיש לך הנחה סמויה שב״חברות גולגלות״ מובטחת עבודה לאורך זמן, וזה לא בהכרח המצב. אם הפרוייקט נגמר או הלקוח כבר לא מעוניין בתקן מול חברת הקבלן - החברה תנסה למצוא למי שמילא את התקן (או עבד על הפרוייקט) תפקיד חלופי, אבל התפקיד הזה מן הסתם לא מובטח. החברות האלו הן לא בהכרח נאמנות יותר מאשר חברות הייטק ״רגילות״ - כלומר הם ישמרו עובדים ככל עוד העובדים תורמים לרווחיות שלהם.

כך שהפשרה על השכר עובדת לטווח הקצר.

במקרה של ג׳וניורים, עולה השאלה מה השווי של הניסיון שהם רוכשים, כנראה בתלות בתפקיד שאליו הם התקבלו ובמקביל ביכולת שלהם להבין שהם צריכים להתעמק בטכנולוגיות לבד, כשהמטרה היא ״להחלץ״ מחברת הגולגולות בהקדם האפשרי.
 
הן בהחלט חברות גולגולות, הן פשוט לא רוצות להראות כך אלא לתת לעצמן איזשהו הילה של יוקרתיות.
 

קלייטון.ש

Well-known member
הן בהחלט חברות גולגולות, הן פשוט לא רוצות להראות כך אלא לתת לעצמן איזשהו הילה של יוקרתיות.
מאיפה המידע הזה?
פורמולה למשל היא חברת אחזקות שמחזיקה בין השאר במג'יק ומכפל. אלה חברות כוח אדם?
חילן מספקת שירות מחשוב השכר לחברות במשק. היא מספקת מוצר, מערכת שכר ב-SAAS. איזה כוח אדם היא מספקת?
גם מלם מספקת שירותי ניהול כוח אדם ושכר עם מוצרי תוכנה שלה.
את יכולה להראות לי איך אני שוכר כוח אדם מהחברות האלה?
 

choo

Active member
מאיפה המידע הזה?
פורמולה למשל היא חברת אחזקות שמחזיקה בין השאר במג'יק ומכפל. אלה חברות כוח אדם?
חילן מספקת שירות מחשוב השכר לחברות במשק. היא מספקת מוצר, מערכת שכר ב-SAAS. איזה כוח אדם היא מספקת?
גם מלם מספקת שירותי ניהול כוח אדם ושכר עם מוצרי תוכנה שלה.
את יכולה להראות לי איך אני שוכר כוח אדם מהחברות האלה?
האחזקה הכי גדולה של פורמולה היא בחברת מטריקס - חברת גולגלות/IT קלאסית, שמעסיקה כ-10,000 עובדים, ועוסקת כמעט רק במתן שירותי IT, אינטגרציה וכדומה. פעילות הסטארטאפ שלהם היתה נסיון "לרכב על הגל" של חברות סטארטאפ. סאפייס (האחזקה השניה בגודלה של פורמולה) מעסיקה כ-3,000 עובדים. אגב, ב"תאור הפעילות" בדו"ח השנתי של פורמולה מערכות, הםא מציגים בתור סעיף ראשון את שירותי ה-IT שלהם.

לפרטים, עיין בדו"ח הכספי האחרון שמופיע באתר של פורמולה מערכות, הדו"ח של שנת 2019:

מל"ם גם היא מחזיקה חברת בת שעוסקת בעיקר התחום הזה - "תים-נטקום" (שילוב של שתי חברות גולגלות/IT שמל"ם רכשה לפני הרבה שנים), וגם במל"מ מערכות (חברת בת של מל"ם-תים) יש חברות בנות שמספקות שירותי IT/גולגלות.

אתה מוזמן לעיין בדו"ח הכספי לשנת 2020 לפרטים:


חילן, ככל הידוע לי, היא החברה היחידה המוזכרת למעלה, שאינה חברת גולגלות, אבל היא עוד חברה שעיקר פעילותה הוא בשוק הישראלי, מה שמשפיע על הרווחיות שלה ועל יכולתה להתחרות בחברות הייטק מייצאות, ובחברות סטארטאפ שגורפות השקעות מקרנות הון-סיכון והשקעה אמריקאיות/יפניות/סיניות/אירופאיות.
 

קלייטון.ש

Well-known member
שירותי IT/גולגלות.
שירותי IT ו"גולגלות", דהיינו השכרת כוח אדם, זה לא אותו דבר. שירותי IT כוללים גם מתן שירותי מחשוב מקצועיים ע"י החברה עצמה, כגון מחשוב השכר באמצעות מערכות שכר של החברה. וכדומה שירותים אחרים.
השכרת כוח אדם מקצועי גם אינו זהה להשכרת כוח אדם לניקיון או שמירה. מדובר בעובדים מקצועיים. וגם אז אלה לא בהכרח מתכנתים ומהנדסים. יש כל מיני.
החברות האלה עוסקות במגוון תחומים במחשוב, בהם פיתוח עצמי באמצעות צוותי פיתוח שלהן. לחלק מהן יש גם פונקציות של השכרת עובדי קבלן בתחום המחשוב, אבל לא ראיתי שזה מה שמאפיין אותן. כאמור יש להן סדרה של פעילויות נוספות - ורווחיות - שלא קשורות בכלל להשכרת כוח אדם. לכן להתייחס אליהן באופן כללי כאל "חברות גולגלות" זו פשוט שגיאה, וכל הניתוח שיוצא מטענה זו הוא מוטעה מהיסוד. אתה רוצה לנתח מתוך הטענה הזו אז תגזור את הפעילות המדוייקת בתחום השכרת כוח אדם של החברה הספציפית, תפריד אותה משאר הפעילויות, ונראה אם יישאר לך משהו בעל משמעות.

חילן, ככל הידוע לי, היא החברה היחידה המוזכרת למעלה, שאינה חברת גולגלות, אבל היא עוד חברה שעיקר פעילותה הוא בשוק הישראלי, מה שמשפיע על הרווחיות שלה ועל יכולתה להתחרות בחברות הייטק מייצאות, ובחברות סטארטאפ שגורפות השקעות מקרנות הון-סיכון והשקעה אמריקאיות/יפניות/סיניות/אירופאיות.
לגרוף השקעות זה בכלל לא רווחיות, ולהיות חברה מייצאת לא בהכרח מייצר רווחיות. יש חברות ישראליות שמייצאות והן רווחיות, ויש כאלה שהן לא.
היכולת של חברות ותיקות ומבוססות להתחרות בחברות הזנק היא אכן מוגבלת, אבל זאת משום שחברות הזנק מטבען הן חברות מתאבדות. הכסף שהן מגייסות הוא כסף מתאבד. אלה חברות שאפשרות כשלונן וחיסולן לא רק לגיטימית, אלא אפילו סבירה. רוב הסיכויים שהן ייכשלו. מכיון שכך אין להן בעיה לפוצץ את הכספים שגייסו על משכורות עתק למתכנתים ומהנדסים, בלי קשר לרמה שלהם. שהרי עבודה בחברת הזנק בשום אופן לא מעידה על רמתו של המתכנת. התופעה הזו של כסף מתאבד מעלה את השכר המקובל בתחום, ומתכנתים ומהנדסים, טובים יותר או פחות, שעובדים בבתי תוכנה מבוססים וותיקים, רוצים גם, שהרי הם גם מתכנתים אז למה להם לא מגיע, ולא אכפת להם שהם עובדים בחברה שאפשרות חיסולה לא עולה על הדעת, ולכן היא צריכה להתנהל בזהירות. זו הבעיה עם המשכורות בשוק ה"הייטק".
 

d70

Well-known member
שירותי IT ו"גולגלות", דהיינו השכרת כוח אדם, זה לא אותו דבר. שירותי IT כוללים גם מתן שירותי מחשוב מקצועיים ע"י החברה עצמה, כגון מחשוב השכר באמצעות מערכות שכר של החברה. וכדומה שירותים אחרים.
הערה:
לגבי מטריקס אני יודע שיש להם (בנוסף לשירותי ה IT) גם מחלקת קבלן שלא נותנת added value, היא מבצעת השמה וגוזרת קופון על העובד (מכיר אישית אחד שעבד ככה ולבסוף נקלט).
בנוסף יש להם חברת בת שעובדת במודל של הכשרה בחינם תמורת התחייבות לעבוד דרכם שנה שנתיים.

לא צללתי בדוחות לראות כמה הם מרוויחים המסלולים הנ"ל - אבל כנראה יש להם פעילות ריווחית
 

קלייטון.ש

Well-known member
הערה:
לגבי מטריקס אני יודע שיש להם (בנוסף לשירותי ה IT) גם מחלקת קבלן שלא נותנת added value, היא מבצעת השמה וגוזרת קופון על העובד (מכיר אישית אחד שעבד ככה ולבסוף נקלט).
בנוסף יש להם חברת בת שעובדת במודל של הכשרה בחינם תמורת התחייבות לעבוד דרכם שנה שנתיים.

לא צללתי בדוחות לראות כמה הם מרוויחים המסלולים הנ"ל - אבל כנראה יש להם פעילות ריווחית
כן אבל זה לא עושה אפילו אותה ל"חברת גולגלות"
ועל שאר החברות שם בכלל אין מה לדבר.
כל הדיון המשונה שהתפתח פה על עובדים בחברות האלה פשוט תלוש מהמציאות.
יש שם עובדים מקצועיים שמועסקים במתכונת של עובדי קבלן, אבל זה ממש לא כל העובדים וגם לא מאפיין אותם, ולכן האבחנות שהופרחו פה לא מסבירות את המצב אליו התייחסה הכתבה שהובאה בהודעה הפותחת.
 
הערה:
לגבי מטריקס אני יודע שיש להם (בנוסף לשירותי ה IT) גם מחלקת קבלן שלא נותנת added value, היא מבצעת השמה וגוזרת קופון על העובד (מכיר אישית אחד שעבד ככה ולבסוף נקלט).
בנוסף יש להם חברת בת שעובדת במודל של הכשרה בחינם תמורת התחייבות לעבוד דרכם שנה שנתיים.

לא צללתי בדוחות לראות כמה הם מרוויחים המסלולים הנ"ל - אבל כנראה יש להם פעילות ריווחית
אני די מזמן התראיינתי שם, וממה שהבנתי עיקר העבודה (לפחות אז) היה דווקא בתחום עובדי הקבלן ופחות במה שהם כינו ״פרוייקטים פנימיים״. ייתכן שהאיזון בין הדברים השתנה מאז, אבל סביר להניח שהחטיבה שעוסקת בעובדי קבלן לא קטנה. והיא בהחלט קיימת - לא מזמן קראתי פוסט של בוגר הסבה שלהם שעובד באחת החברות הגדולות בשוק הסייבר כעובד קבלן שלהם.
 

Eliyahu987

New member
אני לא חושב שזו הגדרה נכונה ומתאימה לאף אחת מהחברות האלה. עד כמה שאפשר להבין את הפעילות שלהן מהמידע הגלוי שקיים.
שלום

אפשר שאלה קצרה, אני הנדסאי בניין עם התמחות במבנים ושוקל לעשות הסבה למקצועות הייטק [ FULLSTACK ]
1. האם כדאי לשקול הסבה שכזאת בגיל 45 ?
2. האם קורס של 5 חודשים [ לימודי יום ] מספיקים בכדי לעבור את מבחני ראיונות העבודה ?

אודה לתשובה,
אליהו
 
נערך לאחרונה ב:

Nuke1985

Active member
לא חושב שיענו לך פה, אתה אמור לפתוח שירשור נפרד (אחרת לדעתי אנשים לא יישימו לב כי זה דיון שלא מעניין אותם והם לא עוקבים אחריו, גם קשה בתפוז לעקוב אחרי הודעות חדשות).
 

choo

Active member
חמישה מנכ״לים של ״חברות IT״ כפי שמגדירה אותם הכתבה הבאה (ובשפה פחות גבוהה, מדובר על חברוןת קבלן / כ״א מהגדולות בשוק) מספרים על איזו תקופה מוצלחת היתה להם בתקופת הקורונה, אבל כיום יש להם בריחה גדולה מאוד של עובדים לצד דרישה למשכורות גבוהות יותר.

הכתבה עצמה מנסה להציג את המנכ״לים כאלו שמקדמים את תחום הטכנולוגיה בישראל במו ידיהם, אבל התגובות לכתבה הן ברובן של עובדים שמתוסכלים על תנאי השכר הלא תחרותיים של החברות האלו ויחס גרוע לעובדים - וגם חלקם על קידום של רמה מקצועית בינונית ואפילו נמוכה.

מצד שני, במהלך הקריאה של התגובות נזכרתי במשהו שקראתי לפני כמה חודשים בפייסבוק שנכתב ונענה על ידי שני בוגרים טריים של תוכנית ההסבה של אחת מהחברות האלו. שניהם הגיעו להסבה מתחומים שהם לא הייטק, כך שבשלבים הראשונים המשכורת נראתה להם שווה מאוד והם הרגישו שחברת ההשמה היא ״בית״ שהשקיע בהם ויש לו אינטרס לקדם אותם כדי ״להרוויח״ עליהם כמה שיותר כסף. הגדיל ועשה אחד מהם שניסה לטעון שלדעתו החברה מנסה למקם את עצמה כמובילה מבחינה טכנולוגית וכזו שהעובדים בה הם המצויינים בשוק (לא ״מהמצויינים״, אלא ״המצויינים״). זה מסר שמאוד תואם את מה שאותם מנכ״לים מנסים לשדר - רצון לעובדים נאמנים שלא שואלים יותר מידי שאלות על רמת השכר או הרמה המקצועית שלהם.

רק הערה: מהסתכלות על הפסקה האחרונה בכתבה, הם טוענים ששכר ממוצע של מהנדס תוכנה הוא 20 - 25 אלף ש״ח בחודש. זה שכר שיכול להחשב למכובד למישהו בתחילת דרכו עם מעט מאוד ניסיון, אבל מניסיוני האישי - מתכנתים עם ותק יכולים לקבל הרבה יותר מאשר הסכום הזה, לא פעם גם עם חוסרים טכנולוגיים מסוימים.
אכן, החברות הללו הן חברות גולגלות/IT, המשכורות שם תמיד היו נמוכות יותר מאשר בחברות מוצר, והן מראש מתמודדות על פלח נמוך יותר בכח האדם הטכנולוגי. בין אם בעלי נסיון נמוך יותר, בין אם בעלי כשרון חלש יותר, ובין אם בעלי בטחון עצמי נמוך יותר (המקרה השלישי הזה הוא המצב האופטימאלי עבורן). מצד שני, הן מתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים פחות מורכבים, בממוצע, בגלל שהן לא מפתחות מוצרים, אלא מטמיעות מוצרים מסחריים קיימים ומפתחות תוכנות פנים-אירגוניות עבור הלקוחות שלהן, ועוסקות הרבה מאוד במתן שירותי IT (ניהול מערכות מחשב, ניהול רשתות תקשורת וכדומה) לחברות לא-טכנולוגיות יחסית.

בכל פעם שהמשכורות בשוק עולות, החברות הללו מתקשות יותר לגייס כח אדם, כי פלח מסויים מהעובדים שלהן מחליט לעשות את ה"קפיצה" לחברות מוצר.

מצד שני, זה טוב שיש חברות שמוכנות לקלוט אנשים פחות חזקים ו/או פחות מנוסים - שעבורם עדיף לעבוד בשכר של 10,000-25,000 שקל לחודש, מאשר לעבוד בתעשיות שמשלמות הרבה פחות. בסופו של דבר, בכל תחום, יש מדרג משכורות שמוכתב מהרווחיות (האמיתית והפוטנציאלית) של החברות. בתעשיית ההייטק, בגלל הפער בין התל"ג בישראל לתל"ג/כמות הלקוחות הפוטנציאליים בשווקי הייצוא (ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, יפן, צרפת וכדומה), הפערים הללו גדולים עוד יותר. כשיש חברה שממומנת על ידי משקיעים ממדינות עשירות, שפונה למכור מוצר בשווקים בעלי יכולת תשלום מאוד גבוהה, היא תוכל לשלם משכורות הרבה יותר גבוהות מחברה שהכסף שלה מקורו בשוק הישראלי, ושמוכרת בעיקר ללקוחות ישראליים (בעיקר כאלו שאינם מייצאים), ולממשלת ישראל.

גם בסוף שנות ה-90 היתה בריחה של עובדים מה"חברות מוטות שוק ישראלי" לחברות סטארטאפ (אז זה פגע מאוד גם בחברות מוצר ישראליות, במיוחד אלו שמכרו הרבה בשוק המקומי ולכן סבלו מרווחיות מוגבלת יחסית), וגם כיום התופעה הזו מתחזקת, והיו כמה תקופות ביניים (כמו 2007-2008) שבהן התופעה הזו היתה קיימת, במידה פחותה יותר.
 

user32

Well-known member
מנהל
זה יוצא בעיה אחת בולטת: קושי אמיתי לגייס אנשי פיתוח טובים לעבודות מקומיות. אנחנו שמפתחים ומייצאים טכנולוגיות לכל העולם, נאלצים להסתפק בתשתיות מחשוב ממשלתיות עתיקות, איכות פח, אתרים ישראליים שנראים כאילו יצאו משנות ה90, פרצות אבטחה ועוד ועוד.
אני באמת ובתמים מאמין שזה פועל יוצא של התחרות על הטלנטים. יצא לי לעבוד בעבר עם קולגות מאירופה. מפתחים איכותיים בוגרי אוניברסיטאות טובות עבדו או עובדים בפרוייקטי IT, בנקים, ושאר מוסדות אנרטפרייז. פה זה כמעט לא יכול לקרות.
ואי אפשר להגיד "שהממשלה תשלם יותר". מגזר ציבורי זה מגזר ציבורי, אי אפשר לחלק משכורות עתק, הטבות, אופציות, פינוקים אינספור, בונוסים, מענקי חתימה, מענקי הישארות ועוד כשמדובר בכספי משלמי המיסים.
אני חושב שכיוון שכמעט באופן גורף, חברות הIT מסתפקות מקרה הטוב בבינוניים (לא רוצה ללכלך יותר ממה שנדרש) אז בהכרח התוצרים נראים בהתאם.
 
זה יוצא בעיה אחת בולטת: קושי אמיתי לגייס אנשי פיתוח טובים לעבודות מקומיות. אנחנו שמפתחים ומייצאים טכנולוגיות לכל העולם, נאלצים להסתפק בתשתיות מחשוב ממשלתיות עתיקות, איכות פח, אתרים ישראליים שנראים כאילו יצאו משנות ה90, פרצות אבטחה ועוד ועוד.
אני באמת ובתמים מאמין שזה פועל יוצא של התחרות על הטלנטים. יצא לי לעבוד בעבר עם קולגות מאירופה. מפתחים איכותיים בוגרי אוניברסיטאות טובות עבדו או עובדים בפרוייקטי IT, בנקים, ושאר מוסדות אנרטפרייז. פה זה כמעט לא יכול לקרות.
ואי אפשר להגיד "שהממשלה תשלם יותר". מגזר ציבורי זה מגזר ציבורי, אי אפשר לחלק משכורות עתק, הטבות, אופציות, פינוקים אינספור, בונוסים, מענקי חתימה, מענקי הישארות ועוד כשמדובר בכספי משלמי המיסים.
אני חושב שכיוון שכמעט באופן גורף, חברות הIT מסתפקות מקרה הטוב בבינוניים (לא רוצה ללכלך יותר ממה שנדרש) אז בהכרח התוצרים נראים בהתאם.
אבל במקביל יכולים להיות יתרונות במגזר הציבורי שאין בהייטק - כמו למשל יציבות תעסוקתית גבוהה יותר במקביל לעבודה בשעות ״סבירות״ יותר. אולי זה לא יהיה רלוונטי למצטיינים שתמיד יהיו מבוקשים בהייטק, אבל אני מניחה שלא מעט אנשים עם יכולות גבוהות ישמחו לתפקיד יציב יותר בתקופות מסוימות בחיים (נניח בתקופה שבה מגדלים ילדים, או החל מגיל מסוים כשהתחרות והחלפת מקומות העבודה התדירים בהייטק כבר מתישים).

הבעיה היא שבמגזר הציבורי כיום הקליטה לעבודה היא כעובדי קבלן, ויש לי רושם שהקליטה כעובד קבוע היא קשה וארוכה, ולעיתים בכלל לא קורית, מה שלא נותן את היציבות הזו.

בנוסף, חוסר העדכון הטכנולוגי ושיטות העבודה המיושנות מרתיעות עובדים טובים כי הם יודעים שהם לא יוכלו לחזור להייטק אחרי תקופה מסויימת במגזר הציבורי.
 

d70

Well-known member
אבל במקביל יכולים להיות יתרונות במגזר הציבורי שאין בהייטק - כמו למשל יציבות תעסוקתית גבוהה יותר במקביל לעבודה בשעות ״סבירות״ יותר. אולי זה לא יהיה רלוונטי למצטיינים שתמיד יהיו מבוקשים בהייטק, אבל אני מניחה שלא מעט אנשים עם יכולות גבוהות ישמחו לתפקיד יציב יותר בתקופות מסוימות בחיים (נניח בתקופה שבה מגדלים ילדים, או החל מגיל מסוים כשהתחרות והחלפת מקומות העבודה התדירים בהייטק כבר מתישים).
זה נכון, אבל דווקא אחת מהחברות הללו הציעה לי עבודה ב"מגזר ציבורי" עם שעות עבודה לא שגרתיות B-|.
יציבות תעסוקתית? - לא כקבלן. אולי אם נקלטים ומקבלים את מעטפת החוקים והגנת וועד. מצד שני האלטרנטיבה לא מזהירה.
חברות בסקטור הפרטי (ובמיוחד אמריקאיות) מפטרות מחלקות שלמות מהיום למחר בלי בעיה.

הבעיה היא שבמגזר הציבורי כיום הקליטה לעבודה היא כעובדי קבלן, ויש לי רושם שהקליטה כעובד קבוע היא קשה וארוכה, ולעיתים בכלל לא קורית, מה שלא נותן את היציבות הזו.

בנוסף, חוסר העדכון הטכנולוגי ושיטות העבודה המיושנות מרתיעות עובדים טובים כי הם יודעים שהם לא יוכלו לחזור להייטק אחרי תקופה מסויימת במגזר הציבורי.
אכן, הנטייה היום לצמצם ולתת פחות תנאים לעובדים חדשים אם בכלל (באחד הבנקים העובדים במחלקה טכנית/טכנולוגית יודעים מראש שאין מה לבנות על קליטה).
מי שרוצה מקום רגוע יכול לבדוק בחברות ביטחוניות / חומרה. יש לי מכר שפשוט "השתגע" מבזבוז הזמן שלו באחת החברות הללו ונטש.

דווקא בסקטור הפרטי כן נהוג להכניס עובדי קבלן כעובדים מן המניין.

בסופו של דבר זה הימור ושכל אחד יבדוק ויבחר את אופי החברה שהוא מעדיף.
 
זה נכון, אבל דווקא אחת מהחברות הללו הציעה לי עבודה ב"מגזר ציבורי" עם שעות עבודה לא שגרתיות B-|.
יציבות תעסוקתית? - לא כקבלן. אולי אם נקלטים ומקבלים את מעטפת החוקים והגנת וועד. מצד שני האלטרנטיבה לא מזהירה.
חברות בסקטור הפרטי (ובמיוחד אמריקאיות) מפטרות מחלקות שלמות מהיום למחר בלי בעיה.


אכן, הנטייה היום לצמצם ולתת פחות תנאים לעובדים חדשים אם בכלל (באחד הבנקים העובדים במחלקה טכנית/טכנולוגית יודעים מראש שאין מה לבנות על קליטה).
מי שרוצה מקום רגוע יכול לבדוק בחברות ביטחוניות / חומרה. יש לי מכר שפשוט "השתגע" מבזבוז הזמן שלו באחת החברות הללו ונטש.

דווקא בסקטור הפרטי כן נהוג להכניס עובדי קבלן כעובדים מן המניין.

בסופו של דבר זה הימור ושכל אחד יבדוק ויבחר את אופי החברה שהוא מעדיף.
זה בדיוק מה שניסיתי להגיד - השוק הציבורי יכול בקלות לתת את התנאים שאין בהיי טק מבחינת יציבות והגנה של הועד כדי למשוך אנשים שזה קוסם להם מסיבות שונות. למי זה יכול לקסום? נניח לעובדים מבוגרים שלא מעודכנים טכנולוגית והפער גדול מידי להשלמה.

אבל הסקטור הציבורי מעדיף את החסכון שבקליטה של עובדי קבלן והשארה שלהם ככאלו, ובכך בעצם מגיעים אליו רק אנשים שאין להם ברירה אחרת במקום אנשים איכותיים.
 

dudeb612

New member
זה בדיוק מה שניסיתי להגיד - השוק הציבורי יכול בקלות לתת את התנאים שאין בהיי טק מבחינת יציבות והגנה של הועד כדי למשוך אנשים שזה קוסם להם מסיבות שונות. למי זה יכול לקסום? נניח לעובדים מבוגרים שלא מעודכנים טכנולוגית והפער גדול מידי להשלמה.

אבל הסקטור הציבורי מעדיף את החסכון שבקליטה של עובדי קבלן והשארה שלהם ככאלו, ובכך בעצם מגיעים אליו רק אנשים שאין להם ברירה אחרת במקום אנשים איכותיים.
השכר במגזר הציבורי לא נקבע לפי תפוקה ויעילות אלא ע"י פרמטר אחד ויחיד: כמה נזק יכול לעשות העובד.
למשל, מלגזן בנמל ירוויח 40,000 שקלים בחודש - שזה שכר שהוא לעולם לא יקבל במקום עבודה פרטי. למה?
כי אם הוא לא יקבל את זה, ועד העובדים ישבית את הנמל וכל יום שביתה בנמל שווה כחצי מליארד שקלים - אז הוא מקבל.
עובדות סוציאליות יכולות לקרוע את עצמן ובקושי להרוויח כמה אלפי בודדים בחודש. למה? שישבתו. לאף אחד לא אכפת.

רופאים יכולים להשבית בתי חולים. מורים יכולים להשבית בתי ספר - שזה אפקטיבית להשבית חלק גדול משוק העבודה (אבל לארגוני המורים אכפת רק מהמורים הותיקים אז הם מרוויחים סכומי עתק בזמן שמורים צעירים בקושי סוגרים את החודש) - ויש עוד דוגמאות רבות אחרות.

הנזק של המדינה מכך שאין לה עובדי הייטק טובים לא מספיק גדול - הרי כל מה שנפגע זה השירות לאזרח ולאף אחד לא באמת אכפת מזה.
התרגלנו שאם צריכים משהו מהביטוח הלאומי אז צריכים להתקשר לסימה בימי רביעי שלאחר ליל ירח מלא בין השעה 12:34:27 ל-12:34:33 בתקווה שהיא לא בדיוק יצאה להפסקת קפה - אז אתרי אינטרנט נגישים? זה בכלל לא עומד על הפרק.

זה כל הסיפור.
 
למעלה