תרופות לטיפול בטרשת נפוצה - סקירה למתעניינים
הייתי לפני כמה ימים בהרצאה של מומחה עולמי לתחום, סטיבן האוזר:
http://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_L._Hauser
לא סיכמתי בכתב אבל אומר את עיקרי הדברים:
1. אבונקס (אינטרפרון בטא) וקופסקון הן כנראה בעלות פרופיל דומה מאוד של בטיחות ויעילות. לקופקסון יתרון קל בשני הדברים.
בשורה התחתונה - שתיהן לא יעילות כל כך אבל בטוחות לשימוש. לכן משתמשים בהן לחולים קלים וכתרופות קו ראשון.
העיקרון של קופקסון - יצירת 'מטרות דמה' למערכת החיסון. לכן היא יחסית בטוחה - היא לא מורידה את רמת פעילות מערכת החיסון.
בנוסף, שתיהן די זולות.
2. טיסברי (נטליזומב) היא תרופה מצויינת מבחינת יעילות אבל בעלת בטיחות בינונית. הסיכון המרכזי הוא PML - מחלה שבה נגרם נזק מוחי חמור, בדרך כלל עד מוות,
בשל וירוס שנקרא JC virus אשר מופעל במצב של דיכוי חיסוני. מכיוון שטיסברי אכן יוצרת דיכוי חיסוני, יש סיכון להתפרצות הזאת. לציין שזה לא חשש, אלא פשוט תופעת לוואי שאכן מתרחשת,
אך השימוש בטיסברי ממשיך בגלל שהוא מיועד לחולים קשים מאוד שאצלם הסיכוי שווה את הסיכון.
לאחרונה חלה התפתחות בתחום וישנה דרך לנבא את הסיכון להתפרצות מחלת ה-PML. השיטה היא בדיקת הימצאות וירוס ה-JC בדם (נדמה לי שזה היה בדם, יכול להיות שזה בנוזל השדרה). לחולים שהם סרונגטיביים ל-JC virus (כלומר אין להם נוגדנים בדם כנגד הוירוס) יש סיכוי נמוך בהרבה לפתח את המחלה. אצלם נתחיל טיפול בטיסברי בבטחון. אצל חולים עם בדיקה חיובית - לא נתחיל.
מחיר הטיסברי - די יקר.
ניתן לעקוב אחרי בדיקות הדם ובמידה והחולה עובר התמרה, כלומר הבדיקה הופכת משלילית לחיובית, ואז נפסיק את הטיפול. קרו כבר מספר מקרים של התמרה.
3. ריטוקסימב היא תרופה מוכרת המשמשת לטיפול במחלות רבות הקשורות לתאי B (קשורים לייצור נוגדנים) כולל מחלות המטו-אונקולוגיות וכן מחלות רבות ראומטולוגיות וכן מחלות אוטו-אימוניות, גם נוירולוגיות. לדברי פרופ' האוזר ה-MS מבחינה קלינית היא מחלה ששייכת יותר לקבוצת המחלות הראומטולוגיות מבחינת מנגנוני ההתפתחות שלה. כלומר, היינו מצפים שריטוקסימב תשפר חולים עם MS. ואכן, משתמשים בה היום, למרות שהיא Off-Label ל-MS, כלומר זו לא התווייה שנרשמה על ידי יצרן התרופה.
במאמר מוסגר - ריטוקסימב היא תרופת קסם. בשנים האחרונות מנסים להשתמש בה בכל מחלה אוטו-אימונית פחות או יותר. אני צופה לה עתיד מזהיר (לתרופה, לא לחברה. הפטנט נגמר בעוד מספר שנים, ככה אומרים)
מבחינת בטיחות, הריטוקסימב בטוחה מאוד, ואת זה אנחנו יודעים מחולים עם מחלות אחרות. מבחינת עלות, הריטוקסימב כיום יקרה אך תהפוך לגנרית בעוד מספר שנים כשיפוג הפטנט.
מבחינת יעילות, היא כנראה משתווה לטיסברי או אפילו עולה עליה.
4. Ocrelizumab, תרופה שנמצאת בפיתוח, היא כמו ריטוקסימב רק יותר "אנושית", כלומר אופן הייצור שלה גורם לכך שהנוגדן יהיה דומה יותר לנוגדן מגוף האדם. הפרופיל שלה טוב אפילו יותר מזה של ריטוקסימב, עליה יש פטנט לעוד שנים ארוכות, והיא תהיה העתיד של הטיפול. הבטיחות והיעילות טובים בהרבה מכל השאר, כאמור.
מחיר: כאמור יקר, לפחות כך יקוו חברות התרופות.
מבחינת דרך מתן התרופות - נדמה לי שלכל המוצרים שהוזכרו שנוטלים פעם ביום יש גם פיתוח של מתן אוראלי, כולל הריטוקסימב. אבל אני כבר לא זוכר. לטעמי לא מדובר באישיו המרכזי.
חולה שיש לו אפשרות לקבל את תרופות מס' 3 או מס' 4 יעדיף אותן גם אם יחייבו הזרקה, מכיוון שהן בטוחות ויעילות בהרבה.
יש עוד כל מיני תרופות שהן לא יעילות כלל או לא בטוחות ואין טעם להזכיר אותן.
הצורה שבה אני הייתי מנבא שייראה השוק עוד 10 שנים (לפחות לפי דברי הפרופסור):
1. קו ראשון ולחולים קלים - קופקסון. בלי אבונקס. היא תהיה גנרית מן הסתם עד אז. העלות תהיה נמוכה, היעילות גם, אבל הבטיחות גבוהה. לחולים שלא ירצו לבזבז עליהם יותר מדי כסף.
2. קו שני, לחולים קשים או לחולים עם ביטוח טוב במיוחד - אוקרילוזמב, או נוגדן אחר דומה. יעילות ובטיחות גבוהים מאוד.
3. קו שני לחולים שלא מגיבים לקופקסון והביטוח שלהם פחות טוב, או לחילופין ציבורי כמו במדינת ישראל, ברזיל וכן הלאה (חוסכים כסף איפה שלא מוכרחים לבזבז) - ריטוקסימב או הגנריקה שלה.
למה כל זה קשור?
[הקטע הבא הוא ספקולטיבי וכאן אני מדבר על נושאים שאני לא הכי מבין בהם]
דוד אביעזר מנכ"ל פרוטליקס דיבר בהרצאה שלו על התחלת ייצור של תרופת ביו-סימילר של סוג מסויים של נוגדנים. עקרונית אין שום הבדל בין ייצור סוג אחד של נוגדנים לייצור סוג אחר. אם אני צודק, אז השוק הגנרי של תחליף ריטוקסימב לחולי טרשת נפוצה (MS) ועוד 1000 סוגי המחלות האוטו-אימוניות האחרות, עשוי להישלט על ידי פרוטליקס.
הסיבה - הנוגדן שלהם יהיה עדיין זול בהרבה מכל נוגדן אחר שיופק בטכנולוגיות אחרות. עם זאת אני לא בטוח ב-100 אחוז לגבי הפרשי העלות בין הטכנולוגיה הקיימת כיום לייצור תרופות כמו ריטוקסימב ובין הטכנולוגיה של פרוטליקס. יש לי עוד מה לקרוא על ייצור כימרי של נוגדנים...
בקיצור - זאת יכולה להיות בוננזה עתידית של פרוטליקס, בסדר גודל שאין לי אפילו מילים לתאר אותו. מספר החולים שירצו להשתמש בריטוקסימב גנרית יעמוד לדעתי על עשרות מיליונים בעולם המערבי. אולי אפילו יותר מכך.
נושא מרתק לדעתי! עוד סקירות כשיהיה לי כוח לקרוא\ללמוד עוד.
הייתי לפני כמה ימים בהרצאה של מומחה עולמי לתחום, סטיבן האוזר:
http://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_L._Hauser
לא סיכמתי בכתב אבל אומר את עיקרי הדברים:
1. אבונקס (אינטרפרון בטא) וקופסקון הן כנראה בעלות פרופיל דומה מאוד של בטיחות ויעילות. לקופקסון יתרון קל בשני הדברים.
בשורה התחתונה - שתיהן לא יעילות כל כך אבל בטוחות לשימוש. לכן משתמשים בהן לחולים קלים וכתרופות קו ראשון.
העיקרון של קופקסון - יצירת 'מטרות דמה' למערכת החיסון. לכן היא יחסית בטוחה - היא לא מורידה את רמת פעילות מערכת החיסון.
בנוסף, שתיהן די זולות.
2. טיסברי (נטליזומב) היא תרופה מצויינת מבחינת יעילות אבל בעלת בטיחות בינונית. הסיכון המרכזי הוא PML - מחלה שבה נגרם נזק מוחי חמור, בדרך כלל עד מוות,
בשל וירוס שנקרא JC virus אשר מופעל במצב של דיכוי חיסוני. מכיוון שטיסברי אכן יוצרת דיכוי חיסוני, יש סיכון להתפרצות הזאת. לציין שזה לא חשש, אלא פשוט תופעת לוואי שאכן מתרחשת,
אך השימוש בטיסברי ממשיך בגלל שהוא מיועד לחולים קשים מאוד שאצלם הסיכוי שווה את הסיכון.
לאחרונה חלה התפתחות בתחום וישנה דרך לנבא את הסיכון להתפרצות מחלת ה-PML. השיטה היא בדיקת הימצאות וירוס ה-JC בדם (נדמה לי שזה היה בדם, יכול להיות שזה בנוזל השדרה). לחולים שהם סרונגטיביים ל-JC virus (כלומר אין להם נוגדנים בדם כנגד הוירוס) יש סיכוי נמוך בהרבה לפתח את המחלה. אצלם נתחיל טיפול בטיסברי בבטחון. אצל חולים עם בדיקה חיובית - לא נתחיל.
מחיר הטיסברי - די יקר.
ניתן לעקוב אחרי בדיקות הדם ובמידה והחולה עובר התמרה, כלומר הבדיקה הופכת משלילית לחיובית, ואז נפסיק את הטיפול. קרו כבר מספר מקרים של התמרה.
3. ריטוקסימב היא תרופה מוכרת המשמשת לטיפול במחלות רבות הקשורות לתאי B (קשורים לייצור נוגדנים) כולל מחלות המטו-אונקולוגיות וכן מחלות רבות ראומטולוגיות וכן מחלות אוטו-אימוניות, גם נוירולוגיות. לדברי פרופ' האוזר ה-MS מבחינה קלינית היא מחלה ששייכת יותר לקבוצת המחלות הראומטולוגיות מבחינת מנגנוני ההתפתחות שלה. כלומר, היינו מצפים שריטוקסימב תשפר חולים עם MS. ואכן, משתמשים בה היום, למרות שהיא Off-Label ל-MS, כלומר זו לא התווייה שנרשמה על ידי יצרן התרופה.
במאמר מוסגר - ריטוקסימב היא תרופת קסם. בשנים האחרונות מנסים להשתמש בה בכל מחלה אוטו-אימונית פחות או יותר. אני צופה לה עתיד מזהיר (לתרופה, לא לחברה. הפטנט נגמר בעוד מספר שנים, ככה אומרים)
מבחינת בטיחות, הריטוקסימב בטוחה מאוד, ואת זה אנחנו יודעים מחולים עם מחלות אחרות. מבחינת עלות, הריטוקסימב כיום יקרה אך תהפוך לגנרית בעוד מספר שנים כשיפוג הפטנט.
מבחינת יעילות, היא כנראה משתווה לטיסברי או אפילו עולה עליה.
4. Ocrelizumab, תרופה שנמצאת בפיתוח, היא כמו ריטוקסימב רק יותר "אנושית", כלומר אופן הייצור שלה גורם לכך שהנוגדן יהיה דומה יותר לנוגדן מגוף האדם. הפרופיל שלה טוב אפילו יותר מזה של ריטוקסימב, עליה יש פטנט לעוד שנים ארוכות, והיא תהיה העתיד של הטיפול. הבטיחות והיעילות טובים בהרבה מכל השאר, כאמור.
מחיר: כאמור יקר, לפחות כך יקוו חברות התרופות.
מבחינת דרך מתן התרופות - נדמה לי שלכל המוצרים שהוזכרו שנוטלים פעם ביום יש גם פיתוח של מתן אוראלי, כולל הריטוקסימב. אבל אני כבר לא זוכר. לטעמי לא מדובר באישיו המרכזי.
חולה שיש לו אפשרות לקבל את תרופות מס' 3 או מס' 4 יעדיף אותן גם אם יחייבו הזרקה, מכיוון שהן בטוחות ויעילות בהרבה.
יש עוד כל מיני תרופות שהן לא יעילות כלל או לא בטוחות ואין טעם להזכיר אותן.
הצורה שבה אני הייתי מנבא שייראה השוק עוד 10 שנים (לפחות לפי דברי הפרופסור):
1. קו ראשון ולחולים קלים - קופקסון. בלי אבונקס. היא תהיה גנרית מן הסתם עד אז. העלות תהיה נמוכה, היעילות גם, אבל הבטיחות גבוהה. לחולים שלא ירצו לבזבז עליהם יותר מדי כסף.
2. קו שני, לחולים קשים או לחולים עם ביטוח טוב במיוחד - אוקרילוזמב, או נוגדן אחר דומה. יעילות ובטיחות גבוהים מאוד.
3. קו שני לחולים שלא מגיבים לקופקסון והביטוח שלהם פחות טוב, או לחילופין ציבורי כמו במדינת ישראל, ברזיל וכן הלאה (חוסכים כסף איפה שלא מוכרחים לבזבז) - ריטוקסימב או הגנריקה שלה.
למה כל זה קשור?
[הקטע הבא הוא ספקולטיבי וכאן אני מדבר על נושאים שאני לא הכי מבין בהם]
דוד אביעזר מנכ"ל פרוטליקס דיבר בהרצאה שלו על התחלת ייצור של תרופת ביו-סימילר של סוג מסויים של נוגדנים. עקרונית אין שום הבדל בין ייצור סוג אחד של נוגדנים לייצור סוג אחר. אם אני צודק, אז השוק הגנרי של תחליף ריטוקסימב לחולי טרשת נפוצה (MS) ועוד 1000 סוגי המחלות האוטו-אימוניות האחרות, עשוי להישלט על ידי פרוטליקס.
הסיבה - הנוגדן שלהם יהיה עדיין זול בהרבה מכל נוגדן אחר שיופק בטכנולוגיות אחרות. עם זאת אני לא בטוח ב-100 אחוז לגבי הפרשי העלות בין הטכנולוגיה הקיימת כיום לייצור תרופות כמו ריטוקסימב ובין הטכנולוגיה של פרוטליקס. יש לי עוד מה לקרוא על ייצור כימרי של נוגדנים...
בקיצור - זאת יכולה להיות בוננזה עתידית של פרוטליקס, בסדר גודל שאין לי אפילו מילים לתאר אותו. מספר החולים שירצו להשתמש בריטוקסימב גנרית יעמוד לדעתי על עשרות מיליונים בעולם המערבי. אולי אפילו יותר מכך.
נושא מרתק לדעתי! עוד סקירות כשיהיה לי כוח לקרוא\ללמוד עוד.
