תרופות לטיפול בטרשת נפוצה - סקירה למתעניינים

lernery

New member
תרופות לטיפול בטרשת נפוצה - סקירה למתעניינים

הייתי לפני כמה ימים בהרצאה של מומחה עולמי לתחום, סטיבן האוזר:
http://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_L._Hauser

לא סיכמתי בכתב אבל אומר את עיקרי הדברים:
1. אבונקס (אינטרפרון בטא) וקופסקון הן כנראה בעלות פרופיל דומה מאוד של בטיחות ויעילות. לקופקסון יתרון קל בשני הדברים.
בשורה התחתונה - שתיהן לא יעילות כל כך אבל בטוחות לשימוש. לכן משתמשים בהן לחולים קלים וכתרופות קו ראשון.
העיקרון של קופקסון - יצירת 'מטרות דמה' למערכת החיסון. לכן היא יחסית בטוחה - היא לא מורידה את רמת פעילות מערכת החיסון.
בנוסף, שתיהן די זולות.
2. טיסברי (נטליזומב) היא תרופה מצויינת מבחינת יעילות אבל בעלת בטיחות בינונית. הסיכון המרכזי הוא PML - מחלה שבה נגרם נזק מוחי חמור, בדרך כלל עד מוות,
בשל וירוס שנקרא JC virus אשר מופעל במצב של דיכוי חיסוני. מכיוון שטיסברי אכן יוצרת דיכוי חיסוני, יש סיכון להתפרצות הזאת. לציין שזה לא חשש, אלא פשוט תופעת לוואי שאכן מתרחשת,
אך השימוש בטיסברי ממשיך בגלל שהוא מיועד לחולים קשים מאוד שאצלם הסיכוי שווה את הסיכון.
לאחרונה חלה התפתחות בתחום וישנה דרך לנבא את הסיכון להתפרצות מחלת ה-PML. השיטה היא בדיקת הימצאות וירוס ה-JC בדם (נדמה לי שזה היה בדם, יכול להיות שזה בנוזל השדרה). לחולים שהם סרונגטיביים ל-JC virus (כלומר אין להם נוגדנים בדם כנגד הוירוס) יש סיכוי נמוך בהרבה לפתח את המחלה. אצלם נתחיל טיפול בטיסברי בבטחון. אצל חולים עם בדיקה חיובית - לא נתחיל.
מחיר הטיסברי - די יקר.
ניתן לעקוב אחרי בדיקות הדם ובמידה והחולה עובר התמרה, כלומר הבדיקה הופכת משלילית לחיובית, ואז נפסיק את הטיפול. קרו כבר מספר מקרים של התמרה.
3. ריטוקסימב היא תרופה מוכרת המשמשת לטיפול במחלות רבות הקשורות לתאי B (קשורים לייצור נוגדנים) כולל מחלות המטו-אונקולוגיות וכן מחלות רבות ראומטולוגיות וכן מחלות אוטו-אימוניות, גם נוירולוגיות. לדברי פרופ' האוזר ה-MS מבחינה קלינית היא מחלה ששייכת יותר לקבוצת המחלות הראומטולוגיות מבחינת מנגנוני ההתפתחות שלה. כלומר, היינו מצפים שריטוקסימב תשפר חולים עם MS. ואכן, משתמשים בה היום, למרות שהיא Off-Label ל-MS, כלומר זו לא התווייה שנרשמה על ידי יצרן התרופה.
במאמר מוסגר - ריטוקסימב היא תרופת קסם. בשנים האחרונות מנסים להשתמש בה בכל מחלה אוטו-אימונית פחות או יותר. אני צופה לה עתיד מזהיר (לתרופה, לא לחברה. הפטנט נגמר בעוד מספר שנים, ככה אומרים)
מבחינת בטיחות, הריטוקסימב בטוחה מאוד, ואת זה אנחנו יודעים מחולים עם מחלות אחרות. מבחינת עלות, הריטוקסימב כיום יקרה אך תהפוך לגנרית בעוד מספר שנים כשיפוג הפטנט.
מבחינת יעילות, היא כנראה משתווה לטיסברי או אפילו עולה עליה.
4. Ocrelizumab, תרופה שנמצאת בפיתוח, היא כמו ריטוקסימב רק יותר "אנושית", כלומר אופן הייצור שלה גורם לכך שהנוגדן יהיה דומה יותר לנוגדן מגוף האדם. הפרופיל שלה טוב אפילו יותר מזה של ריטוקסימב, עליה יש פטנט לעוד שנים ארוכות, והיא תהיה העתיד של הטיפול. הבטיחות והיעילות טובים בהרבה מכל השאר, כאמור.
מחיר: כאמור יקר, לפחות כך יקוו חברות התרופות.

מבחינת דרך מתן התרופות - נדמה לי שלכל המוצרים שהוזכרו שנוטלים פעם ביום יש גם פיתוח של מתן אוראלי, כולל הריטוקסימב. אבל אני כבר לא זוכר. לטעמי לא מדובר באישיו המרכזי.
חולה שיש לו אפשרות לקבל את תרופות מס' 3 או מס' 4 יעדיף אותן גם אם יחייבו הזרקה, מכיוון שהן בטוחות ויעילות בהרבה.

יש עוד כל מיני תרופות שהן לא יעילות כלל או לא בטוחות ואין טעם להזכיר אותן.

הצורה שבה אני הייתי מנבא שייראה השוק עוד 10 שנים (לפחות לפי דברי הפרופסור):
1. קו ראשון ולחולים קלים - קופקסון. בלי אבונקס. היא תהיה גנרית מן הסתם עד אז. העלות תהיה נמוכה, היעילות גם, אבל הבטיחות גבוהה. לחולים שלא ירצו לבזבז עליהם יותר מדי כסף.
2. קו שני, לחולים קשים או לחולים עם ביטוח טוב במיוחד - אוקרילוזמב, או נוגדן אחר דומה. יעילות ובטיחות גבוהים מאוד.
3. קו שני לחולים שלא מגיבים לקופקסון והביטוח שלהם פחות טוב, או לחילופין ציבורי כמו במדינת ישראל, ברזיל וכן הלאה (חוסכים כסף איפה שלא מוכרחים לבזבז) - ריטוקסימב או הגנריקה שלה.

למה כל זה קשור?
[הקטע הבא הוא ספקולטיבי וכאן אני מדבר על נושאים שאני לא הכי מבין בהם]
דוד אביעזר מנכ"ל פרוטליקס דיבר בהרצאה שלו על התחלת ייצור של תרופת ביו-סימילר של סוג מסויים של נוגדנים. עקרונית אין שום הבדל בין ייצור סוג אחד של נוגדנים לייצור סוג אחר. אם אני צודק, אז השוק הגנרי של תחליף ריטוקסימב לחולי טרשת נפוצה (MS) ועוד 1000 סוגי המחלות האוטו-אימוניות האחרות, עשוי להישלט על ידי פרוטליקס.
הסיבה - הנוגדן שלהם יהיה עדיין זול בהרבה מכל נוגדן אחר שיופק בטכנולוגיות אחרות. עם זאת אני לא בטוח ב-100 אחוז לגבי הפרשי העלות בין הטכנולוגיה הקיימת כיום לייצור תרופות כמו ריטוקסימב ובין הטכנולוגיה של פרוטליקס. יש לי עוד מה לקרוא על ייצור כימרי של נוגדנים...

בקיצור - זאת יכולה להיות בוננזה עתידית של פרוטליקס, בסדר גודל שאין לי אפילו מילים לתאר אותו. מספר החולים שירצו להשתמש בריטוקסימב גנרית יעמוד לדעתי על עשרות מיליונים בעולם המערבי. אולי אפילו יותר מכך.

נושא מרתק לדעתי! עוד סקירות כשיהיה לי כוח לקרוא\ללמוד עוד.
 

lernery

New member
תוספת למסקנות - תרופות שהולכות להיעלם

1. אבונקס ושאר סוגי האינטרפרון בטא - לא יהיו בעתיד בשימוש רב, בשל נחיתות בכל הפרמטרים מול הקופקסון, אולי חוץ ממתן אוראלי.
2. טיסברי - תיעלם, בשל נחיתות בכל הפרמטרים מול תרופות 3 ו-4.
3. קופקסון - תיעלם חלקית. תרד מאוד מבחינת כמות המכירות, לא משנה אם יהיה עליה פטנט חדש או לא, לא משנה אם אוראלית או לא. הסיבה - יעילות נמוכה בהרבה ביחס לתרופות 3 ו-4.

המסקנות לגבי טבע, לדעתי - כל הסיפורים עם לקווינימוד ודומותיה הן קשקוש. הקופקסון על כל צורותיה היא תרופה שדי גמרה את הסוס (כמובן, התחזית היא לעוד 5-10 שנים, ההתוויות והתרופות שתיארתי עדיין נמצאים בתהליך של מחקר ו\או אישור).
 

bogii

New member
LERNERY לתרופות שציינת

יש סימבול של מי שמייצר אותם
בהנחה שהתחזית תתממש קרי
הורדה מהמדפים ובהנחה שאין
לחברה סוס חדש להוביל את העגלה
אחזקה הפוכה קרי מכירה בחסר
מין הסתם יכולה לייצר למתעסק תשואה

או לחילופין למי שיש נכס בסיס יכול
למגן את עצמו במכירת קולים
ניתן לבחון את מחירי האופציות שמגלמים
בעצם את הציפיות למחיר העתידי
לפעמים אני מזהה מחירי אופציות מתחת
לשווי הריאלי כלומר ללא פרמיה בכלל ואפילו
מתחת לשווי
 

lernery

New member
אני לא מכיר מספיק טוב את החברות מאחוריהן

אני אתייחס אחת-אחת.
1. לגבי 'טבע' והקופקסון - האסון של הקופקסון כבר ידוע לכולם. אני לא יודע כמה תקוות נתלות בלקווינימוד. מכירות עדיין יהיו, כי קופקסון תהיה מה שנקרא 'תרופת קו ראשון'. קופקסון זו תרופה שאין לה כמעט, או אולי אפילו בכלל, תופעות לוואי, אז חולים קלים עדיין ישתמשו בה או בצורותיה האוראליות. אגב, מבחינה מדעית גם כיום קופקסון מומלצת לשימוש רק לחולי טרשת 'חדשים' (יש 3 סוגי מהלך שונים של המחלה).
2. לגבי טיסברי וה-BG12 (המתחרה של הלקווינימוד), והריטוקסימב: כולן מיוצרות על ידי ביוג'ן. אמרתי שהריטוקסימב תרופה מצליחה מאוד, וזה נכון, אבל הפטנט עליה נרשם בשנת 1997. למיטב הבנתי מדובר ב-20 שנה של פטנט או משהו בסגנון, אז יש לה רק עוד מעט זמן לעשות רווחים גדולים מהנושא. היא עשויה להיות המועמדת הכי טובה לשורט, אבל בעוד כמה שנים, אחרי השנים הטובות עד 2017.
3. לגבי יצרניות של נוגדנים אנושיים דמויי-ריטוקסימב (ocrelizumab, ofatumumab): יש שתיים כאלה, רוש (Roche) השוייצרית ועוד חברה דנית שנקראת GenMab. הפרופסור טען שיש להן יתרון מסויים. ויקיפדיה טוענת שלא הוכח עד כה יתרון (סביר בהחלט שלא יוכח). אין לי כוח לבדוק בספרות המדעית כרגע מי צודק, אבל זה אומר שאין בטחון מלא שאכן תהיה עדיפות לפיתוחים החדשים על פני הריטוקסימב הישנה שכבר עובדת יפה. רוש היא חברה ענקית, ואני לא יודע כמה תושפע מהתרופה הזאת. את GenMab הייתי מכניס לבדיקה, אני לא מכיר אותם אבל נראה שזה מוצר מאוד מהותי אצלם. צריך לחכות לחדשות מהותיות יותר בקשר ליתרון הזה של נוגדן "אנושי לחלוטין" על פני הריטוקסימב (חצי אדם וחצי עכבר).
4. לגבי פרוטליקס או יצרניות אחרות של ריטוקסימב ביו-סימילר: כל היצרניות האחרות - שאני לא מכיר - לא נראות לי מעניינות במיוחד, מאחר שהתחרות תהיה קשה ושולי הרווח כנראה לא גבוהים במיוחד. רק פרוטליקס נראית לי מעניינת, כי היא תוכל כנראה למכור במחיר דומה אבל בעלות נמוכה יותר.

סיכום:
-אפשר לבדוק שורט על ביוג'ן, אבל ככה לקראת 2016-2017 (פקיעת הפטנט על ריטוקסימב)
-אפשר לבדוק long על החברה הדנית שמייצרת את ה-ofatumumab
-אפשר לבדוק (מהותית) long על פרוטליקס ולחכות להודעה, גם כן - עוד מספר שנים מן הסתם - על התחלת ניסוי בריטוקסימב ביו-סימילר
 

bogii

New member
תודה זה מעניין וחשוב מה שאתה כותב

פעם לקחתי החלטה לשרוט את דנדן DNDN
ועוד אחת עם איזה סיפור הזוי לויאגרה לנשים BPAX
בזיזיניה תמיד אומרת שחומר כימי לא עובד על השוא אסמו
של האישה עובדה שעד היום לא הצליחו למצוא אז תיחמנו
סם אונס שזה רמאות והונאה פלילית בזויה

אחת הבעיות בשורט שהרווח מוגבל וההפסד בלתי מוגבל
לכן אתה חייב סטופים וניהול סיכונים נכון

יש יותר מידי חברות שנמוגו ונעלמו על כל אחת שנתנה
תשואה בוננז'ה
טבלאות המעקב מלאות בסימבולים עם מחירים של 0.001
למניות שפעם נסחרו בדולרים יפים
 

פראסטיק

New member
אם אתה מתכוון לבסס החלטות השקעה על הניתוח שלך

כדאי לך לדבר עם נוירולוגים שמטפלים בMS, עדיף מן הסתם בארה"ב, כדי לקבל רושם יותר טוב של הלכי הרוח בפרקטיקה שם.

כמה נקודות שקפצו לי:

- לגבי הבדיקה לJC לפי הרצאה ששמעתי לאחרונה כ85% מהאוכלוסיה הם סרופוזיטיב, כך שאם המדיניות תהיה מה שאתה מציע מעט חולים יוכלו לקבל את התרופה. בפועל אני לא חושב שמשתמשים בבדיקה בצורה של שחור/לבן, זה מרגיע עם יוצא שלילי, אבל לעתים קרובות עדיין משתמשים בתרופה אם יוצא חיובי מכיוון שבכל זאת הסיכון נמוך.

- תרופות הביוסימילר נדרשות למחקרים קליניים השוואתיים לתרופת המקור מכיוון שהן אינן זהות באופן מוחלט לתרופת המקור, וכן למעקב בטיחות דומה. בנוסף קיים חסם טכנולוגי משמעותי לפיתוחן ולא אפשר לסנתז אותן בבייסמנט של דירה בהודו. כך שסביר שהתחרות תוזיל קצת מחירים, אבל לא בצורה דרסטית כמו בגנריקה. בנוסף אם שימוש בנוגדני ביוסימילר יציגו אירועי בטיחות חריגים (מה שעלול להתרחש אם יש שינוי כלשהו באימונוגניות של תכשיר הביוסימילר) זה עשוי לתקוע את כל תחום הביוסימילר שנמצא עדיין בדיונים רגולטוריים ברחבי העולם. ראה לדוגמה כתבה מהניו-יורק-טיימס:

http://www.nytimes.com/2013/01/29/b...n-generic-copies-of-biotech-drugs.html?_r=0).

- בנוסף לא הייתי מנבא עתיד מזהיר לאף תרופה שנמצאת רק בשלבי פיתוח, בטח לא של תרופה שפיתוחה הופסק להתויות אחרות בשל עלייה בתמותה מזיהומים. זה לא אומר שאתה בהכרח טועה בניבוי, אבל זה קצת יומרני.

- לגבי טבע - עד כמה שידוע לי יש לה גם פיתוח ביוסימילר לריטוקסימאב שנמצא עכשיו במחקרים קליניים.
 

פראסטיק

New member
תיקונים

"זה מרגיע אם יוצר שלילי"
"ואי אפשר לסנתז אותן..."
אני בדרך כלל פחות עילג
 

lernery

New member
תודה על התגובה, תשובות לפי הסדר

בתור התחלה - אין לי שום כוונה להשקיע על סמך הניתוח הזה, אבל ייתכן שאכתוב איזשהו נייר בנושא, בשביל ההתנסות.

א. לגבי מומחיות: הבחור הזה סטיבן האוזר הוא נוירולוג מומחה ל-MS אמריקאי מהטובים בעולם, הוא בדיוק הכתובת... קרא את הערך בויקיפדיה שהפניתי אליו.
בנוסף בהרצאה (התקיימה בבילינסון) נכחו טובי הנוירואימונולוגים בארץ - פרופ' תמיר בן חור (מנהל נוירולוגיה בהדסה), פרופ' ישראל שטיינר (מנהל נוירולוגיה בבילינסון), פרופ' יואב צ'פמן (מנהל נוירולוגיה בשיבא), פרופ' ניר גלעדי (מנהל נוירולוגיה איכילוב - הוא לא כל כך נוירואימולונג) ועוד. גם עבדך הנאמן מקווה להיות נוירולוג וראה כמה וכמה חולי MS בחודשים האחרונים. מקווה שזה מרגיע אותך :)
ב. לגבי JC וירוס: מידע מעניין, לא התייחסתי לזה, אבל השאלה המהותית היא האם זהו אותו האחוז גם בקרב חולים קשים שמתאימים לטיסברי (עם מחלה פרוגרסיבית שניוניות או ראשונית), אין לי מושג. בכל מקרה זאת המדיניות שפרופ' האוזר הציע, קטונתי...
ג. לגבי אימונוגניות: אכן, זאת שאלת השאלות. לדעתי הסיכון לאימונוגניות ביחס לנוגדנים קטן יותר. ביחס לתרופה הקיימת של פרוטליקס הייתה אימונוגניות מעבדתית של 10% וקלינית - אפסית עד כה. אבל התרופה הקיימת (שברח לי שמה המסחרי) היא אנזים, ולעומת זאת התרופות שאני מדבר עליהן הן נוגדנים. אני לא מומחה לתחום אבל אני מאמין שנוגדנים הם בעלי אימונוגניות פחותה ביחס לחלבונים אחרים. לא אפרט את השיקולים התיאורטיים.
ממילא גם היום הנוגדנים שמשתמשים בהם הם כימריים (ריטוקסימב) ולא ידוע על בעיות מיוחדות.
יש גם ניסיון של שימוש בנוגדנים זרים לגמרי (סוס, ארנבת) להתוויות מסויימות, ולא שמעתי על סיכון להיווצרות נוגדנים אפקטיביים נגד נוגדנים שיפגעו במערכת החיסונית. דרך אגב, אתה בטח יודע מה זה נוגדן נגד נוגדנים (מסוג IgM) - הראומטיד פקטור הוא כזה.
ד. לגבי תחרות: הדגשתי וחזרתי והדגשתי - אני לא בטוח בזה, אבל לטעמי יש סיכוי טוב שלפרוטליקס יש יתרון גדול בתחום העלות. אני לא יודע באיזה תאים בדיוק משתמשים לייצור הנוגדנים כיום, מלבד זה שהם כימריים. אני כן יודע שפרוטליקס התחילו כבר פיתוח תרופת ביו-סימילר של נוגדנים. אם אין להם יתרון בתחום העלות - אין להם סיבה בכלל להתחיל לפתח את זה. החסם הטכנולוגי שאתה מדבר עליו (וברור שהוא קיים) הוא הבעיה של התחום והוא הפתרון של פרוטליקס - הוזלה דרסטית של המחירים.
אני לא מכיר את החברות שהזכרת - אם יש חברות שיש להן פלטפורמה זולה יותר, אתה מוזמן להרחיב.
ה. לגבי תחום הביו-סימילר כולו: באופן כללי אני מצפה שהשימוש בתרופת הגושה יצליח לנטרל את החששות בנושא. החשש העיקרי הוא הרי אימונוגניות, וכמו שאמרתי אני מאמין שנוגדנים הם פחות אימונוגניים. במובן הזה העסקה עם ממשלת ברזיל היא חדשה מצויינת. שימוש בתרופות שיוצרו על בסיס הפלטפורה של פרוטליקסס בקנה מידה רחב בברזיל עשוי לבנות אמון בכל רחבי העולם בפלטפורמה. כנ"ל בישראל (שבה מן הסתם 100% מהחולים יעברו לשימוש בתרופה).

בשורה התחתונה העליתי פה ניתוח חובבני מבלי להכיר את העובדות אפילו ברמה של 10% ממה שהייתי צריך כדי לקבל החלטת השקעה. אבל הרעיון מעניין אותי. אתה מסכים שריטוקסימב גנרי צמחי בעלות נמוכה עשוי להיות פצצה של דבר? בהינתן מעבר של כל המשוכות הנ"ל...

אגב, מאיפה הידע בתחום הטרשת?
 

lernery

New member
קצת על הבחור, אם אתה מתעצל להיכנס לויקיפדיה

"an editor of the textbook Harrison’s Principles of Internal Medicine; and editor-in-chief of Annals of Neurology. He is a former President of the American "Neurological Association
במילים אחרות, עורך בהאריסון, התנ"ך של הרפואה הפנימית (יש שם גם Section של נוירולוגיה), ועורך של ה-Annals of Neurology, שנדמה לי שזהו מגזין הנוירולוגיה הנחשב ביותר היום.
או בצורה אחרת, אפילו לתותח שהגרמנים בנו במלחמת העולם הראשונה כדי שיפציץ את פריז לא היה בקליבר כל כך גדול :)
 

פראסטיק

New member
אני לא מבין הרבה בטרשת

מבין קצת בתרופות וקצת בתחום הביוסימילר. מכיוון שאני משער שלמרבית המשתתפים בפורום אין כלים או מידע להעביר ביקורת על הניתוח שהצעת, אמרתי לעצמי שלא יזיק להעלות נקודות נגדיות (מה גם שאני נהנה קצת להתווכח).

סוגיות הבטיחות הן ברובן תיאורטיות וקשה לכמת את הסיכון מכיוון שאין הרבה ניסיון בתחום, אבל ברור שהוא שונה מגנריקה. בגנריקה אתה צריך לסנתז תרופה זהה למקור (piece of cake) ולהוכיח שהיא נספגת בקצב ובשיעור זהה למקור בקבוצה קטנה של מתנדבים בריאים וזהו. מכאן ואילך כל נתוני היעילות והבטיחות שבוצעו בתרופת המקור נחשבים זהים לתרופה הגנרית.

בתרופות ביוסימילר מעבר לעובדה שהייצור מורכב, התוצר אף פעם לא זהה מכיוון שהוא תלוי בשינויים posttranslation כמו סיכרור של החלבון וקיפול החלבון. שינויים אלו יכולים להשפיע על היעילות והבטיחות של המוצר, ושינויים קטנים באפיניות של התכשיר לאנטיגנים או ביכולת ההפעלה של מערכת החיסון התאית או מערכת המשלים יכולים להשפיע על יעילות התכשיר. לכן יידרשו מחקרים קליניים רחבים יחסית (ובתחום הטרשת התוצאים הקליניים גם קשים להגדרה) והעלויות יהיו בהתאם. גם אחרי המחקרים צריך לקחת בחשבון שיש היום לוביים בכל העולם (כולל בישראל) שמבקשים להגביל את השימוש בתכשירים בשל חוסר זהותם לתרופת המקור. הגבלות על יכולת קופת החולים או הרוקח להחליף בין תכשירי ביוסימילר והגבלות על היכולת לבצע אקסטרפולציה בין התויות יגבילו את יכולת התחרות של התכשירים החדשים.

אני לא באמת מכיר את פרוטליקס או את הפלטפורמה שלהם, אבל מניח שאם הם ירצו להשתחל למגרש של ה"גדולים", ולא רק להתעסק בתרופות יתום כמו גושה, הם יצטרכו ליצור שיתוף פעולה עם אחת מחברות הפארמה הגדולות.
 

פראסטיק

New member
וספציפית לגבי הניבוי על פרוטוליקס וריטוקסימאב

יש לפחות 7 חברות שעובדות על ריטוקסימאב ביוסימילר מול רשויות רגולטוריות מערביות, ובכללן: פייזר, טבע, סנדוז, מרק, סמסונג, סלטריון ובורינגר-אינגלהיים. לא ראיתי שפרוטוליקס עובדים על ריטוקסימאב ביוסימילר, אבל אם הם ינסו לא נראה שהולך להיות להם פיקניק מול הענקיות הנ"ל, וכאמור בתחום הרגלוטורי קיימות משוכות משמעותיות.
 

gili667

New member
זה מזכיר לי כי בעבר התכוונתלסקור מספר חברות

ובקשת מהפורום המלצה אילךו חברות לסקור

אם בסוף סקרת נשמח אם תשתף אותנו
 

dw2322

New member
תודה על הסקירה


התועלת העיקרית שיכולתי להבין ממה שרשמת הוא שכדאי להיות יותר סקפטי לגבי יכולת הלקווינימוד לתפוס נתחי שוק בעתיד.
טבע, כצפוי מהם, כמו מכל חברת פארמה המביאה תרופה חדשה לשוק, כמובן יותר אופטימים.

לדעתי תוכל להתאים יותר טוב את הסקירה לקהל היעד (משקיעים בבורסה) אם יובהר יותר טוב באלו תרופות מדובר בטווח של השנים הקרובות - כלומר תרופות מאושרות וכאלה שנמצאות בשלב 3 מתקדם.
תרופות בשלב מוקדם יותר (שלב 2 עד פרה קליני) כמובן תעניינה את מי שמתעניין בזה מהאספקט הביולוגי, אבל הן פחות רלוונטיות למשקיעים.
מה שמעבר ל 5 שנים קדימה למשל נראה לי לא רלוונטי.
בטווח הזמן הזה (2018) אפילו חסידי הקופקסון הכי הכי אופטימים סבורים שכבר תהיה תחרות גנרית, שתוריד את המחירים באופן דרמטי.
 
למעלה