תרומה צנועה לתאורייה-של-הפואטיקה

[Eclipsed By The Moon]

תרומה צנועה לתאורייה-של-הפואטיקה

שיר (1) הוא (2) דבר (3) שאני (4) קובע (5) שהוא (6) שיר (7) לאחר (8) שאני (9) כותב (10) אותו (11) כשיר (12) או (13) כלאשיר (14) אבל (15) מפרסם (16) אותו (17) כשיר (18) ועכשיו (19) תקבעו (20) מחדש (21) מזשיר (22) דוד אבידן אחד הדברים היותר מוצלחים בישראל, בתחום השירה. אז מה זה בעצם שיר? מי יהיה זה לקבוע מה זה שיר? ``הוא הולך בשקט אומרים, הוא בודאי מחבר שיר, הם לא אומרים אולי דמיו שותתים בפנים`` שיר של ארז ביטון. אז מה? מה זה שירה? שירה זה פיקציה, גבירותיי ורבותיי. אמנם אני כותבת שירה, כן, וזה קצת סותר, אבל אני נוטה להשתמש כמה שפחות במטאפורות. אני רוצה מטאפורות בתור צביעות. מצד אחד, יש רצון רב לפרוץ ברגשנות, אבל אני חושבת שמטאפורות אוצרות את זה, ומקשות על הבנת הנקרא, וכך יוצרות חוסר הזדהות. שלא תבינו לא נכון, אני חובבת שירה, מאד. אני פתוחה לקרוא כל דבר, אבל כל ההשוואות, וכל המטאפורות, וכל האוקסימורונים למיניהם ממש יכולים לגרום לאי הבנה לפעמים, וזה מטריד. זה גורם לי לחוסר הזדהות, להרגשת צביעות מסויימת. שירה זה פיקציה. ומה אתם חושבים?? THiNK FLOYD מיכל

 

[MERD!]

מה בדיוק התרומה פה?

ומה אם זה על משהו אמיתי? איך זה יכול להיות פיקציה?(אני מניח שככה את אומרת דמיוני)

 

[דארמה לנצח]

סליחה על הבורות, אבל...

מה זה פיקציה? והייתי חייבת להגיד השיר של הדוד אבידן הזה יפה ביותר וגם נכון...

 

[Eclipsed By The Moon]

פיקציה,

Fiction בדיוני, לא אמיתי, שקרי.

 

[דארמה לנצח]

אהההההה

באנגלית אני מזהה, את המקביל בעברית לא זיהיתי.... תודה על ההתחשבות

 

[*may*]

מטפורות רק מעשירות.

הן מעצימות את התחושה, את הרגש, הן מראות בצורה הכי דמיונית, הכי מוקצנת והכי מלאת צבעים מה שהמשורר/סופר רוצה להעביר. מקשות על הבנת הנקרא? אממממ אולי לפעמים, כשהן יותר מדיי מוגזמות. בגלל זה צריך להשתמש בהן במידה. כשהן במידה הן מגוונות, מעצימות ונותנות לקורא להיסחף עם הדמיון. מעיין. שהולכת להיבחן על דברים כאלה מחר.