תרגיל לילד

[חיבוקחזק]

תרגיל לילד

לבן שלי (בן תשע וחצי) יש פחדים וחרדות, המון, אני לא אכנס לפרטים אבל מבקשת הדרכה. ניסיתי היום לפני השינה לעזור לו לדמיין חלום טוב כדי שלא יפחד מחלומות רעים, ניסינו גם להתגבר בדימיון על כל הרוחות והמפלצות שמאיימות עליו בחלום, בקיצור איזה ניסיון חובבני להתגבר על הפחד. אולי יש למדריכים שביניכם תרגיל נחמד לילד שיתרגל כל ערב לפני השינה, ואיך אני יכולה להעביר לו את התרגיל ולהשתתף איתו בתרגיל. אודה על כל עזרה.

 

[דן דן2]

בסיפרה ויזואליזציה יצירתית עם ילדים

ממליצה ג'ניפר דיי על ויזואליזציה, לא אכתוב פה את הטקסט בגלל זכויות יוצרים אלא את העיקרון (+ תוספות שלי) ראשית יצירת מקום דמיוני נעים ובטוח ומוגן כשהילד יוצר לו את המקום ומרגיש רגוע ומוגן מזמינים אותו להסתובב ולהתבונן במושא הפחד (לצורך העניין אשתמש במילה מפלצת) ומזכירים לו שכשהוא במקום הבטוח הוא שולט בעיניינים (את מכירה את הבן שלך אז חשוב שתדברי איתו בשפה שלו ובסלנג שלו) עכשיו מזמינים אותו לשלוח את שתי זרועותיו קדימה לעבר המפלצת, ממש למתוח את האצבעות. ותוך כדי המתיחה לראות כיצד המפלצת הופכת יותר ויותר קטנה. ולהמשיך בכך עד שהמפלצת קטנה מספיק כדי לשבת על כף היד. ועכשיו אפשר בעצם להתידד עם המפלצת.. אולי לשחק איתה... לעשות מה שהילד רוצה (שהוא יבחר מה לעשות איתה,ג'ניפר דיי מציאה אולי לכדרר אותה כמו כדור... אולי להשליח מהחלון... אני סבורה שעדיף משהו שנותן למיפלצת כבוד ודואג שבסוף התהליך גם היא תמצא מרוצה, אבל אם זה מה שהילד בוחר אז זה מה שיהיה) אפשר לחזור על כך גם בלילה הבא. שיהיה לך בהצלחה, אשמח לשמוע פידבק אייך הלך לך

 

[חיבוקחזק]

אני בהחלט אשלח פידבק

אני מודה מאוד על ההתייחסות זה נשמע נהדר ואני אנסה את זה כבר ביום ראשון בערב (הוא לא ישן בבית בסופשבוע) אחרי כמה לילות אני אדווח לך איך הלך בכיף. האם אני אמורה לשבת לידו כשהוא שוכב בעיניים עצומות כל ערב ולהנחות אותו או ללמד אותו ואחר כך שיעשה את זה לבד? יש איזה נשימות או משהו להתחיל איתם? טקס מסוים כדי להכניס אותו למצב רגוע? האם הספר שהזכרת ממולץ? כדאי לרכוש אותו כאמא לילד עם חרדות?

 

[דן דן2]

הספר יכול לשמש הורים בהחלט

היא מייעדת אותו להורים. יש בו רעיונות מצויינים לדעתי כמו רעיונות ל"שעת שקט" קבועה לכל המשפחה (בין אם היא כוללת אמא וילד או עוד אנשים). נכון שכשאני התחלתי (ורק התחלתי לא מזמן...)לעשות הפעלות מתוכו ועלו התנגדויות השתמשתי בכלים המיקצועיים שלמדתי ברטר, אך מצד שני לך יש יתרון של היותך אמא שלו ובגלל זה גם מכירה יותר את עולמו וסגנון הביטוי שלו, וגם הפעילויות מקבלות איכות שונה. בהחלט מסכימה עם תמרי שיש גם מקום לבירור רחב ומיקצועי יותר. ובהחלט למה שאנחנו מכנים בדיקה אקולוגית. יחד עם זה זה לא נוגד את העבודה שלך איתו. לי אישית יש זכרונות ילדות מצויינים מאמא שלי שעשתה לי סתם הרפיות פשוטות כשהיו לי קצת קשיי נשימה וחרדות בתחילת גיל ההתבגרות.. אייך להתחיל - זה מאוד אינדיבידואלי, מה מתאים לו ומה מתאים ליום מסויים. אם מתאים לו לשכב בעיניים סגורות ולהתרכז בנשימות כשאת לידו - אחלה (אפשר גם בשלב מסויים לקחת נשימה עמוקה להחזיק את האויר ולשחרר לאט, ואם את מכירה קצת יוגה אפשר לקחת רעיונות משם). אפשר גם לעבור על כל חלקי הגוף כפי שעושים מורים ליוגה בתום השיעור, כל הגוף רפוי ושוקע ולעבור איבר איבר... אפשר גם - ביום שהוא מאד אקטיבי להגיד לו למתוך כל איבר בניפרד ואח"כ להרפות (למשל לשכב על הגב להרים רגל ימין כמה סנטימטרים מהריצפה למתוך חזק ולהרפות וככה כל האיברים). אתם יכולים גם להתחיל בתנועה משותפת עם מוזיקה שקטה או דווקא רועשת (למשל תיפוף) לפי מה שמתאים. הרעיון הוא שתצטרפי אליו ! תשתמשי בשפתו! תתאימי את עצמך לקצב שלו לעולם הדימויים שלו לסלנג שלו. אני ממליצה לך לקרוא את המאמר שיש פה במדור מאמירם על ראפור. וכמו כן להכנס לאתר של רטר ולקרוא בהרצעת המבוא את החלק המדבר על הצטרפות והובלה. ושיהיה לך המון בהצלחה ותודה על הפידבק העתידי

 

[דן דן2]

למתוך = למתוח

 

[דן דן2]

אופס פיספסתי

שאלת אם שיעשה את זה לבד. אז בטח הבנת כבר מתשובתי שחלק מהעסק היא ההעובדה שאת איתו ומנחה אותו בכל שלב. רצוי לדבר בקול רגוע אבל ברור מאד ולדמיין בעצמך את מה שאת מבקשת ממנו לדימיין. ליחד שלכם יש כוח גדול מאד. תשתמש בעובדה שאת אמא שלו וכניראה האדם החשוב ביותר בחייו כדי להכניס לחייו שקט בטחון ויציבות.

 

[חיבוקחזק]

עזרת לי מאוד

אני מודה לך ואני בהחלט אתחיל כבר מחר. בשעות היום.ואני אספר איך היה.

 

[חיבוקחזק]

עוד משהו

איפה אפשר להשיג את הספר. ועוד אני רואה שהתשובה שלי לתמר לא עברה. אז אני אנסה שוב: אני מבינה את הזהירות שבמתן עיצה אינסטנט ואני בהחלט מעריכה את המיקצועיות שבעיצה כזאת ואני בהחלט רואה בפורום באינטרנט מקור לעיצה אינסטנט ולא כתחליף לטיפולים מקצועיים. בעתיד הקרוב אנחנו נתחיל טיפולים מסוגים שונים כמו למשל טיפול באומנות וטיפול פסיכולוגי ואם יהיה צורך גם טיפול תרופתי (זה תלוי באיבחונים שעדיין לא היו) אני לא שוללת על הסף. מה שצריך צריך. לכן אני לא שוקלת עוד טיפולים כי הכוונה לרפא אותו ולא לשגע אותו, מה שאני ביקשתי פה זה דברים שאני בלי הרבה מקצועיות ובלי לשגע אותי או אותו לעשות בבית בכיף. אז עיצה אינסטנט זה בהחלט מספיק לי ותרגילים שהוא גם יהנה מהם יכולים בהחלט לעזור בשלב זה. את זה בהחלט קיבלתי מכם ואני מודה לכם מאוד.

 

[ריבקה א]

"חיבוקחזק"!רגע רגע!רגע!לפני התותחים

כמו טיפול באומנות/פסיכוךוגי/תרופתי(חלילה וחס!!!!!!) יש פחדים והתיחסויות המתאימות לבני חמש ויש התיחסות לבני עשר.כל תרגילי הרפיות ואחרים שהובאו לך כבודן במקומן מונחות ובתנאי (לדעתי) שיעשו/יתורגלו בשעת יום ללא קשר עם שעת הליכה לישון.יש לתיאור שלך ריח של מה ש-א.אדלר קרא פינוק-יתר/מתן שירות מיותר . יש לי תחושה שבנך המתוחכם מצא דרך יעילה להעריך את זמן ההליכה למיטה ולהשיג תשומת לב (מיותרת). בנך מצא "לחצן" מאוד רגיש ויעיל !!אנא הוציאי אותו בהקדם מידיו. (כל זה כמובן בתנאי שבנך לא עבר טראומה ספציפית לאחרונה). אם תנתקי את עיסוק/התיחסות לפחדיו בזמן מנותק מהשינה ותקפידי לקצר לחלוטין את נוכחותך לידו בשעת הליכה למיטה יש סיכוי סביר ביותר שהתופעה תעלם מעצמה :"לחצן שאינו עובד אינו מזמין "לחיצה". אני ממליצה לך בחום על ספר שלדעתי הוא ספר חובה לכל הורה (נבוך ובכלל) "ילדים : האתגר" מאת ד"ר ר.דרייקורס הוצ יבנה.זמין בכל חנות ספרים (כ-80 שקל בערך). יש בו פרק להתיחסות לפחדים.ועוד הרבסה דברים פשוטים ויעילים אנא "חיבוקחזק" תרפי מאט מהחיבוק שלך כלפי בנך.תיהי אמא טובה לא פחות טובה ואולי אפילו עוד יותר טובה.אם יש לך שאלות נוספות לעיניין אשמח לענות כמיטב יכולתי.שבוע טוב.ריבקה

 

[ריבקה א]

עוד משהוא .בכל מקרה בהתיחסותייך

לפחדיו של בנך (רק בשעות שלא לקראת השינה) אינך צריכה לשכנע אותו שאין לא סיבות לפחד .עיקר "העבודה" שלך הוא לדובב אותו לתאר/לדמיין את הדברים הכי מפחידים אותו.ככול שהוא ידבר/ידמיין יותר הוא יתפטר מפחדיו.אז הוא ימעא בעצמו את הפטרונות המתאימים לו עצמו.ככל שאת משכנעת יותר שאין לו ממה לפחד בנך מתחזק בתחושה שמצבו קשה.כל לגיטימציה לפחד מקטין אותו(פרדוקסלי אך עובד).בהצלחה.הרגעי.ריבקה

(קל)!!!

 

[דן דן2]

את הספר אפשר להשיג

כאן http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=62744 בהצלחה בטיפולים את יכולה גם לפנות למנחה דמיון מוסמך מודרך באתר של רטר יש רשימת מומלצים. כמו ריבקה אני מקווה שימנע הטיפול התרופתי כיוון שזו אופציה שיש להשתמש בה בזהירות רבה לטעמי (רבה בהרבה ממה שנהוג כיום). בניגוד לריבקה אינני מאמינה בפינוק יתר ובתשומת לב עודפת. אבל כאן כבר ניכנסת השקפת העולם השונה על הורות של כל אחת מאיתנו שטובה בדיוק כמו זו שלך. וכשזה נוגע לילד שלך היא טובה פחות. שיהיה לך בהצלחה

 

[ריבקה א]

דןדן2.אם ההורות של כל הורה היתה

נכונה ומתאימה לכל ילד שלו לא היינו זקוקים למטפלים לעזור לילדינו לתקן את טעויותיהם של הורים שאוהבים מאוד אך אינם מיומנים.לו אני ידעתי אפילו רק חלק ממה שאני יודעת היום בעיניין הורות, בזמן שגידלתי את ילדי הייתי מונעת מעצמי ומהם הרבה קשיים וכאבים.(ואדלר ידע בדיוק על מה הוא מדבר.) לצערי לומדים בבית הספר כמות אדירה של דברים מיותרים אך לא מילה וחצי מילה בזוגיות והורות!!!!!הורות בשבילי אינה עיניין של השקפת עולם אלא של הקשבה רגישות תשומת לב ידע ומיומנויות, (להוציא תחום האמונה ואידיאולוגיות).ריבקה

 

[דן דן2]

ריבקה א ../images/Emo13.gif גם אני למדתי בקורסים של

אדלר, חלק מזה אהבתי וחלק לא. מסכימה איתך שהורות ראוי לה שתשלב הקשבה ורגישות לא מסכימה איתך בגישה החינוכית בה בחרת (פינוק יתר) קיימות תאוריות שונות הסותרות גישה זו ואני בחרתי בהן. כאן ניכנסת השקפת עולם עם הזמן ניכנסים כאן ידע ומיומנות, ואני מרגישה על קרעקע בטוחה מול ילדי בתחומים הללו. אני מאמינה באינטואיציה של הורה טוב יותר מאשר בכל תאוריה אחרת זו השקפת עולמי ומכל מקום מהמעט שתיארה פה האמא ניראה לי מוגזם להסיק מסקנות. זו השקפת עולמי. והיא שונה מהשקפת עולמך וזה בסדר לאף אחד אין מונופול על החוכמה והידע ועדיין מי שמגדל ומחנך ילדים הם הוריהם (להוציא כמה נסיונות נפל שנעשו למשל בקיבוצים)

 

[ריבקה א]

../images/Emo39.gifok נכנעתי.ריבקה ../images/Emo140.gif

 

[דן דן2]

../images/Emo6.gif../images/Emo39.gif

 

[חיבוקחזק]

רבקה ודן דן אהבתי את הדיון הזה

אבל אני חוששת שרבקה לא קראת את התמונה נכון כל כך. לא מדובר בפינוק יתר כי אם בחרדות אמיתיות. לצערי אני לא מספיק מפנקת או שאם כן אז לטעמי זה לא מספיק למרות הכינוי שבחרתי לי פה דווקא הייתי רוצה לחבק יותר חזק ממה שאני מחבקת ואני מבקשת כאן טיפים לעשות את זה, בשעות היום שהרי קיבלתי את העצה של תמר לא לעשות את זה לפני השינה, לא מדובר רק בפחדים טבעיים מחלומות רעים, למרות שכאן ביקשתי תרגיל ספציפי לזה, החרדות ממשיכות כל היום ובכל נושא ולפעמים מתבטאות בחלומות רעים. קצרה היריעה וגם זה לא המקום המתאים לפרט ולתאר את הילד ובוודאי המטפלים שיטפלו בילד כבר ידעו לעשות את זה על הצד הטוב ביותר, וטיפול תרופתי גם אם הוא מוצא אחרון ממש ואחרי שמוצו כל האפשרויות לפעמים הוא בלתי נמנע ולא אקריב את הילד ואיכות החיים שלו על מזבח שום עקרון ואנטי. אם זה מה שיעזור לו זה מה שהוא יקבל... בכל אופן הבטחתי לספר איך היה ואני חושבת שהיה בהחלט מעניין ורוצה לשתף. אתמול "יצאנו לטיול דימיוני" במקום בטוח... למרות שבהתחלה הוא לא הבין והתקשה לדמיין מקום כזה די מהר הוא שלל על הסף את חוף הים, יערות הגשם, הבית וכל מה שהצעתי לו ובחר בממלכת השוקולד...הוא הצהיר שהוא לא היה עובר לגור שם כי אז הכל יגמר לו - הוא יאכל את הבית שלו, המחשב וכו' אז זה רק טיול לצורך העניין... אז היה מאוד כיף בממלכת השוקולד ואז הבאנו את הרוח רפאים מהחלום... בהתחלה הוא נרתע ונלחץ והתנגד אבל בסוף השתכנע ושלח אליה ידיים ארוכות עם אצבעות ארוכות וסגר אותה בין כפות ידיו... שאלתי מה אתה רוצה לעשות עם הרוח רפאים עכשו וציפיתי לאיזה מעשה אלים ... לא תאמינו, מיד בחר לאכול את הרוח כי היא עשויה משוקולד...דימיינו יחד איזה טעמים יש לכל חלק בגוף של הרוח וזה היה ממש טעים עד שהרוח נגמרה לנו. לילד יש כבר תוכניות לאן לטייל היום והייתי מאוד מרוצה מהטיול. רק שיותר מאוחר הוא שאל אותי אם לדעתי הרוח תתנקם בו על מה שהוא עשה לה.... תודה לכל מי שהיה איכפת לו עזרתם לי מאוד.

 

[דן דן2]

ומה מצב סיוטי הלילה?

וכל הכבוד לך נישמע שעשית הצטרפות והובלה מצויינים.

 

[קורצמאיר]

מקסים

תודה על השיתוף תמר

 

[ריבקה א]

כשילד או בכלל כל אדם, אומר לי שכואב

לו או שהוא פוחד,בוודאי שאני מאמינה לו!!!!אין לי ספק שהבן שלך מאוד פוחד ממה-שהוא.לא טענתי אחרת.ולכן הצעתי לך לדובב אותו כדי שידבר על תחושותיו כמה שיותר,שידמיין כמה שיותר הדברים הכי נוראים שהוא חושש שיקרה/יעשו לו...ואף ציינתי לך שזה יוביל אותו למציאת פיטרון,דבר שאומנם קרה:"שוקולד שאוכלים".הבעייה,שחזרת לחרדה שלך ונבהלת מהמכשול החדש שבנך שם לפניך:"רוח תתנקם על כך שהוא אכל אותה?".והרי הצלכת פעם אחת (לפחות) להוביל אותו לדמיין פטרון אחד.דימיון מודרך הוא כלי לשימוש חוזר אין ספור פעמים!!!!שבו ביחד שוב(ביום)ותבקשי ממנו לדבר ולדמיין את הנקמות הכי זבעתיות שהוא מסוגל לדמיין(ואת שוב תני לגיטימציה לכל אמירותיו ותשארי רגועה.הראי ששום דבר ממה שהוא מעלה אינו מפחיד אותך או מערער אותך למרות שאת מאמינה לו ומבינה את פחדיו).לאחר שהוא הוציא את כל הזבעות,תזמיני אותו לדמיין איך ניתן למנוע את"הנקמה".למעש זה החלק של התרגיל הדימיוני בו דואגים שאותה בעייה לא תוכל לקום מחדש.שלא ידעת שעלייך להוביל אותו כסיום הטיול הדימיוני.לא מאוחר מדי!! כשרוצים להכחיד תופעה יש לדאוג שהדימיון לא תוכל לבנות אותה מחדש. אני יכולה להמציא לך דימיון משלי במידה(מאוד מפתיעה )אם בנך לא יגיע אליה בעצמו.בגלל המטפורה שהוא בחר בה,ניתן להמשיך אותה כך שאחרי שהוא אכל את רוח,הוא ישלשל כל שארית לשירותים ימשוך את הניאגרה והיא תתפזר לביוב הכי רחוק עד למעמקי הים.ואין לי ספק שלבנך דימיון מפותך יותר משלי.!!!! דרך הגב למרות הכל,בחירתו של בנך במטפורה שלו בחומר כמו השוקולד מסמנת שבתת מודע שלו בנך מוכן להפטר מפחדיו:הוא לא בחר במשהוא בלתי ניתןל"עיקול".התעודדי.תראי לו:את סומכת עליו שהוא יכול להוציא את עצמו מהמקום שרק דימיונו הכניס אותו לתוכו:יכול היה להכניס ,יוכל להוציא!!! תאמיני בכוחותיו,הוא יאמין בעצמו.בהצלחה.ריבקה

 

[חיבוקחזק]

הבן שלי לא סובל מסיוטים בכל לילה

הוא חלם איזה לילה חלום רע ועכשו הוא פוחד לחלום שוב. זה רק אחד מהפחדים שלו. גם הערב הוא לא הסכים ללכת לישון לבד ונכנס לישון עם אחותו. נראה לי שהתרגיל הזה הוא רק מעט מתוך טיפול שלם שצריך. אני אמשיך בדרך שהנחיתם אותי ותודה על ההנחיה היא בהחלט עזרה לי ואני מניחה שזה בתוספת תקיפת הבעיה מכל הכיוונים בסוף תיפתור אותה. תודה על הכל.