תפקידי המגשר - דרך סיפור גישור

[איריס אבידן]

תפקידי המגשר - דרך סיפור גישור

תפקידי המגשר - דרך סיפור גישור
בואו דבר קצת על תפקידי המגשר: הצדדים מגיעים לגישור ומציגים את עמדותיהם. במידה והם פנו לערכאות משפטיות, אזי ניתן לקרוא על העמדות גם בכתבי הטענות. העמדות - זה הפן הגלוי.(הצדדים מדברים עליו ). המגשר, תפקידו, לגלות מהם האינטרסים האמיתיים המסתתרים מאחורי העמדות האלו, וכך יוכל להוביל את הצדדים לפתרון אפשרי. כדהיינו, האינטרסים - זה הפן הסמוי. כלומר: מהעמדות - הגלוי לאינטרסים - הסמוי. דברים אלו, בוודאי נשמעים כסיסמאות. אך מה פרושם הלכה למעשה? הדרך הטובה ביותר, לפשט את הדברים, היא דווקא דרך סיפור גישור יפה שלמדתי בקורס גישור: האב חזר מהעבודה וראה את שתי בנותיו רבות על תפוז. האחת רוצה את כל התפוז לעצמה וכך גם השניה. מה עשה האב? נחשתם נכון - חצה את התפוז לשניים - לאחת נתן חצי תפוז ואת החצי השני, נתן לביתו השניה. לאחר המעשה, החליט האב להסתכל ולראות מה עושה כל אחת מהבנות עם חצי התפוז שקיבלה: ילדה אחת קילפה את התפוז, זרקה את הקליפה ומהפרי סחטה מיץ. הילדה השניה, קילפה גם היא את התפוז, אולם את הפרי זרקה ומהקליפה עשתה ריבה. אז הבין האב, שאם היה שואל קודם לכן את השאלות המתאימות, היה מבין מדוע כל אחת רוצה את התפוז. במקרה כזה, כמובן, היה מחלק אחרת את התפוז: לילדה אחת נותן את כל הקליפה ולילדה השניה, את כל התפוז. ואז שתיהן היו מרוצות.שתיהן היו מרויחות. במונחים מקצועיים, זה נקרא: win- win situation כלומר, העמדות של שתי הבנות היו זהות: כל אחת אמרה - אני רוצה את התפוז. אך האינטרסים שלהן היו שונים: האחת רצתה את התפוז כדי לסחוט ממנו מיץ ואילו השניה, רצתה להפיק ממנו ריבה. כלומר,ע"י חציית התפוז לשניים, פנה האב להליך של פישור, אך אם היה מברר קודם את המניעים של כל אחת מהבנות, היה מחלק את התפוז אחרת, ואז היה מבצע הליך גישור. זהו תפקיד המגשר: הוא צריך להבין את האינטרסים, ואז יוכלו הצדדים לדבר על פתרון. המגשר, מנסה להוביל את הצדדים לכך שהם יהיו אלו שיציעו את הפתרון בעצמם, במידה ורואה המגשר שהגישור הגיע לאיזה שהוא מבוי סתום, מציע הוא "הצעת מגשר". במהלך הגישור עוברים הצדדים תהליך - שחלק ממנו זה מהעמדות לאינטרסים. הליך זה מתאפשר רק אם המגשר שומר על אובייקטיביות לכל אורך הדרך. במידה ולא יעשה כן, ויביע עמדה, יגנו הצדדים בנחישות על עמדותיהם והתהליך לא יתרחש. מכאן, שאין המגשר יכול לאמר לצדדים מה לעשות רק אחרי שהוא שומע את העמדות של שניהם או של אחד מהם. עליו להמשיך ולגלות מהם האינטרסים המניעים אותם - מה חשוב להם? מה הם מצפים? למה נהגו כפי שנהגו? ממה נפגעו? רק אז, אפשר יהיה להגיע לפתרון. מקרה אחר של גישור - ספק ולקוח מוצאים את עצמם במחלוקות קשה בנושא כספים. במידה ויפנו להליך משפטי, יקבע השופט, בסופו של דבר, מי צודק ומי לא. מי מנצח ומי מפסיד. אך האם ישיגו הם את מטרתם? ברור שלא. יקח זמן רב עד שהשופט יפסוק את הדין, ובינתיים יפסידו הם זמן רב, שבו הם היו יכולים להמשיך לסחור ולהרויח. אך אם הם יפנו להליך של גישור, לא רק שיוכלו לפתור את המחלוקת הם אף יוכלו לקבוע נוהלי עבודה חדשים ביניהם. כלומר, יקבלו ערך מוסף - דרך חדשה ויעילה לשיתוף פעולה. כלומר, בבית משפט יש מנצח ויש מפסיד. לעיתים יש פשרה. בגישור - שני הצדדים מרויחים ובמקרים רבים, הם יכולים לבנות מציאות חדשה, דרכה הם קובעים מחדש את מערכת היחסים ביניהם. מערכת יחסים חדשה ומתוקנת זו - היא הערך המוסף בגישור. כמובן שיש למגשר תפקידים נוספים, אז זהו העיקרי, לדעתי. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

 

[LENN111]

תפקידי המגשר - ממבט נוסף

תפקידי המגשר - דרך סיפור גישור
בואו דבר קצת על תפקידי המגשר: הצדדים מגיעים לגישור ומציגים את עמדותיהם. במידה והם פנו לערכאות משפטיות, אזי ניתן לקרוא על העמדות גם בכתבי הטענות. העמדות - זה הפן הגלוי.(הצדדים מדברים עליו ). המגשר, תפקידו, לגלות מהם האינטרסים האמיתיים המסתתרים מאחורי העמדות האלו, וכך יוכל להוביל את הצדדים לפתרון אפשרי. כדהיינו, האינטרסים - זה הפן הסמוי. כלומר: מהעמדות - הגלוי לאינטרסים - הסמוי. דברים אלו, בוודאי נשמעים כסיסמאות. אך מה פרושם הלכה למעשה? הדרך הטובה ביותר, לפשט את הדברים, היא דווקא דרך סיפור גישור יפה שלמדתי בקורס גישור: האב חזר מהעבודה וראה את שתי בנותיו רבות על תפוז. האחת רוצה את כל התפוז לעצמה וכך גם השניה. מה עשה האב? נחשתם נכון - חצה את התפוז לשניים - לאחת נתן חצי תפוז ואת החצי השני, נתן לביתו השניה. לאחר המעשה, החליט האב להסתכל ולראות מה עושה כל אחת מהבנות עם חצי התפוז שקיבלה: ילדה אחת קילפה את התפוז, זרקה את הקליפה ומהפרי סחטה מיץ. הילדה השניה, קילפה גם היא את התפוז, אולם את הפרי זרקה ומהקליפה עשתה ריבה. אז הבין האב, שאם היה שואל קודם לכן את השאלות המתאימות, היה מבין מדוע כל אחת רוצה את התפוז. במקרה כזה, כמובן, היה מחלק אחרת את התפוז: לילדה אחת נותן את כל הקליפה ולילדה השניה, את כל התפוז. ואז שתיהן היו מרוצות.שתיהן היו מרויחות. במונחים מקצועיים, זה נקרא: win- win situation כלומר, העמדות של שתי הבנות היו זהות: כל אחת אמרה - אני רוצה את התפוז. אך האינטרסים שלהן היו שונים: האחת רצתה את התפוז כדי לסחוט ממנו מיץ ואילו השניה, רצתה להפיק ממנו ריבה. כלומר,ע"י חציית התפוז לשניים, פנה האב להליך של פישור, אך אם היה מברר קודם את המניעים של כל אחת מהבנות, היה מחלק את התפוז אחרת, ואז היה מבצע הליך גישור. זהו תפקיד המגשר: הוא צריך להבין את האינטרסים, ואז יוכלו הצדדים לדבר על פתרון. המגשר, מנסה להוביל את הצדדים לכך שהם יהיו אלו שיציעו את הפתרון בעצמם, במידה ורואה המגשר שהגישור הגיע לאיזה שהוא מבוי סתום, מציע הוא "הצעת מגשר". במהלך הגישור עוברים הצדדים תהליך - שחלק ממנו זה מהעמדות לאינטרסים. הליך זה מתאפשר רק אם המגשר שומר על אובייקטיביות לכל אורך הדרך. במידה ולא יעשה כן, ויביע עמדה, יגנו הצדדים בנחישות על עמדותיהם והתהליך לא יתרחש. מכאן, שאין המגשר יכול לאמר לצדדים מה לעשות רק אחרי שהוא שומע את העמדות של שניהם או של אחד מהם. עליו להמשיך ולגלות מהם האינטרסים המניעים אותם - מה חשוב להם? מה הם מצפים? למה נהגו כפי שנהגו? ממה נפגעו? רק אז, אפשר יהיה להגיע לפתרון. מקרה אחר של גישור - ספק ולקוח מוצאים את עצמם במחלוקות קשה בנושא כספים. במידה ויפנו להליך משפטי, יקבע השופט, בסופו של דבר, מי צודק ומי לא. מי מנצח ומי מפסיד. אך האם ישיגו הם את מטרתם? ברור שלא. יקח זמן רב עד שהשופט יפסוק את הדין, ובינתיים יפסידו הם זמן רב, שבו הם היו יכולים להמשיך לסחור ולהרויח. אך אם הם יפנו להליך של גישור, לא רק שיוכלו לפתור את המחלוקת הם אף יוכלו לקבוע נוהלי עבודה חדשים ביניהם. כלומר, יקבלו ערך מוסף - דרך חדשה ויעילה לשיתוף פעולה. כלומר, בבית משפט יש מנצח ויש מפסיד. לעיתים יש פשרה. בגישור - שני הצדדים מרויחים ובמקרים רבים, הם יכולים לבנות מציאות חדשה, דרכה הם קובעים מחדש את מערכת היחסים ביניהם. מערכת יחסים חדשה ומתוקנת זו - היא הערך המוסף בגישור. כמובן שיש למגשר תפקידים נוספים, אז זהו העיקרי, לדעתי. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

תפקידי המגשר - ממבט נוסף
אכן איריס, הסיפור מתאר יפה את התועלת והערך הנוסף בתהליך גישור

. אך יש לזכור שיש הרבה מקרים בהם יש יותר משני צדדים לאינטרסים והעמדות, ובהם כמעט לא ניתן להשיג מצב win- win לכל הצדדים. הדבר נפוץ בגישור מסחרי בין מספר שותפים וחברות וביחוד בגישור משפחתי במקרים בהם יש ילדים בני גיל שונה. למשל הסדר זמני ביקור ומקום מגורים של ילדים, מאד שונה לילד בן שנה וילדה בת 12. למשל אם לבעל או לאישה יש כבר בני זוג אחרים, לתינוק לא יהיה חשוב עם כל יום שבת שני יהיה במחיצת הבן זוג החדש. ילדה בת 12 קרוב לוודאי לא תרצה לבלות שבת עם אמא או אבא ובני זוגם החדש. לדעתי כדאי להבהיר לאנשים השוקלים גישור שלפעמים אין אפשרות להשיג פתרון מתאים לכל הצדדים לשביעות רצונם. לפעמים גם מפסידים משהו כדי להשיג משהו אחר וצריך להציג בפני המשתתפים בגישור את ההשלכות לטווח ארוך ולא רק לסיפוק המידי. היתרון הגדול על פנייה לבתי משפט ועורכי-דין הוא שלצדדים יש אפשרות להשתתף ישירות בהחלטות ובפתרון. ובנוסף, כמו שכתבת איריס - ללמוד דרך חדשה ויעילה לשיתוף פעולה בעתיד. ליאון

 

[איריס אבידן]

מסכימה עם דבריך

תפקידי המגשר - ממבט נוסף
אכן איריס, הסיפור מתאר יפה את התועלת והערך הנוסף בתהליך גישור

. אך יש לזכור שיש הרבה מקרים בהם יש יותר משני צדדים לאינטרסים והעמדות, ובהם כמעט לא ניתן להשיג מצב win- win לכל הצדדים. הדבר נפוץ בגישור מסחרי בין מספר שותפים וחברות וביחוד בגישור משפחתי במקרים בהם יש ילדים בני גיל שונה. למשל הסדר זמני ביקור ומקום מגורים של ילדים, מאד שונה לילד בן שנה וילדה בת 12. למשל אם לבעל או לאישה יש כבר בני זוג אחרים, לתינוק לא יהיה חשוב עם כל יום שבת שני יהיה במחיצת הבן זוג החדש. ילדה בת 12 קרוב לוודאי לא תרצה לבלות שבת עם אמא או אבא ובני זוגם החדש. לדעתי כדאי להבהיר לאנשים השוקלים גישור שלפעמים אין אפשרות להשיג פתרון מתאים לכל הצדדים לשביעות רצונם. לפעמים גם מפסידים משהו כדי להשיג משהו אחר וצריך להציג בפני המשתתפים בגישור את ההשלכות לטווח ארוך ולא רק לסיפוק המידי. היתרון הגדול על פנייה לבתי משפט ועורכי-דין הוא שלצדדים יש אפשרות להשתתף ישירות בהחלטות ובפתרון. ובנוסף, כמו שכתבת איריס - ללמוד דרך חדשה ויעילה לשיתוף פעולה בעתיד. ליאון

מסכימה עם דבריך
בסכסוכים מורכבים, במיוחד כאשר מעורבים מספר רב של משתתפים, קשה יותר להגיע למצב שבו כל הצדדים מורווחים.(למרות שויתור על דבר מסויים על מנת להשיג דבר אחר, כן נחשב רווח, לא?) במקרים מסויימים, בהם הצדדים בוחרים להפרד ולא להמשיך ולנהל מערכת יחסים, יופנה ההליך יותר לכיוון הפישור. ואכן, יש להדגיש, במיוחד במצבים כאלו את העובדה את התועלת החשובה שיוכלו להשיג בהליך הגישור הינה שליטה על פסק הדין.

 

[s i l v e r a]

מושר ההשכל של סיפור התפוז

מסכימה עם דבריך
בסכסוכים מורכבים, במיוחד כאשר מעורבים מספר רב של משתתפים, קשה יותר להגיע למצב שבו כל הצדדים מורווחים.(למרות שויתור על דבר מסויים על מנת להשיג דבר אחר, כן נחשב רווח, לא?) במקרים מסויימים, בהם הצדדים בוחרים להפרד ולא להמשיך ולנהל מערכת יחסים, יופנה ההליך יותר לכיוון הפישור. ואכן, יש להדגיש, במיוחד במצבים כאלו את העובדה את התועלת החשובה שיוכלו להשיג בהליך הגישור הינה שליטה על פסק הדין.

מושר ההשכל של סיפור התפוז
סיפור התפוז בא ללמדנו, כי בכל מחלוקת, יש מקום להגדיל את העוגה -כדי לחלקה בין כל המעורבים. מגשר מקצועי צריך להיות מסוגל לכך. הכלים: יצירתיות, הבנת הצדדים, הובלתם לקראת הבנת המחלוקת -והאפשרויות ליישובו, מעבר מהגלוי (עמדות) לסמוי (לאינטרסים).

 

[גשר למשפט]

והנה נוסח חביב לסיפור , שמסתובב בכל הקורסים

תפקידי המגשר - דרך סיפור גישור
בואו דבר קצת על תפקידי המגשר: הצדדים מגיעים לגישור ומציגים את עמדותיהם. במידה והם פנו לערכאות משפטיות, אזי ניתן לקרוא על העמדות גם בכתבי הטענות. העמדות - זה הפן הגלוי.(הצדדים מדברים עליו ). המגשר, תפקידו, לגלות מהם האינטרסים האמיתיים המסתתרים מאחורי העמדות האלו, וכך יוכל להוביל את הצדדים לפתרון אפשרי. כדהיינו, האינטרסים - זה הפן הסמוי. כלומר: מהעמדות - הגלוי לאינטרסים - הסמוי. דברים אלו, בוודאי נשמעים כסיסמאות. אך מה פרושם הלכה למעשה? הדרך הטובה ביותר, לפשט את הדברים, היא דווקא דרך סיפור גישור יפה שלמדתי בקורס גישור: האב חזר מהעבודה וראה את שתי בנותיו רבות על תפוז. האחת רוצה את כל התפוז לעצמה וכך גם השניה. מה עשה האב? נחשתם נכון - חצה את התפוז לשניים - לאחת נתן חצי תפוז ואת החצי השני, נתן לביתו השניה. לאחר המעשה, החליט האב להסתכל ולראות מה עושה כל אחת מהבנות עם חצי התפוז שקיבלה: ילדה אחת קילפה את התפוז, זרקה את הקליפה ומהפרי סחטה מיץ. הילדה השניה, קילפה גם היא את התפוז, אולם את הפרי זרקה ומהקליפה עשתה ריבה. אז הבין האב, שאם היה שואל קודם לכן את השאלות המתאימות, היה מבין מדוע כל אחת רוצה את התפוז. במקרה כזה, כמובן, היה מחלק אחרת את התפוז: לילדה אחת נותן את כל הקליפה ולילדה השניה, את כל התפוז. ואז שתיהן היו מרוצות.שתיהן היו מרויחות. במונחים מקצועיים, זה נקרא: win- win situation כלומר, העמדות של שתי הבנות היו זהות: כל אחת אמרה - אני רוצה את התפוז. אך האינטרסים שלהן היו שונים: האחת רצתה את התפוז כדי לסחוט ממנו מיץ ואילו השניה, רצתה להפיק ממנו ריבה. כלומר,ע"י חציית התפוז לשניים, פנה האב להליך של פישור, אך אם היה מברר קודם את המניעים של כל אחת מהבנות, היה מחלק את התפוז אחרת, ואז היה מבצע הליך גישור. זהו תפקיד המגשר: הוא צריך להבין את האינטרסים, ואז יוכלו הצדדים לדבר על פתרון. המגשר, מנסה להוביל את הצדדים לכך שהם יהיו אלו שיציעו את הפתרון בעצמם, במידה ורואה המגשר שהגישור הגיע לאיזה שהוא מבוי סתום, מציע הוא "הצעת מגשר". במהלך הגישור עוברים הצדדים תהליך - שחלק ממנו זה מהעמדות לאינטרסים. הליך זה מתאפשר רק אם המגשר שומר על אובייקטיביות לכל אורך הדרך. במידה ולא יעשה כן, ויביע עמדה, יגנו הצדדים בנחישות על עמדותיהם והתהליך לא יתרחש. מכאן, שאין המגשר יכול לאמר לצדדים מה לעשות רק אחרי שהוא שומע את העמדות של שניהם או של אחד מהם. עליו להמשיך ולגלות מהם האינטרסים המניעים אותם - מה חשוב להם? מה הם מצפים? למה נהגו כפי שנהגו? ממה נפגעו? רק אז, אפשר יהיה להגיע לפתרון. מקרה אחר של גישור - ספק ולקוח מוצאים את עצמם במחלוקות קשה בנושא כספים. במידה ויפנו להליך משפטי, יקבע השופט, בסופו של דבר, מי צודק ומי לא. מי מנצח ומי מפסיד. אך האם ישיגו הם את מטרתם? ברור שלא. יקח זמן רב עד שהשופט יפסוק את הדין, ובינתיים יפסידו הם זמן רב, שבו הם היו יכולים להמשיך לסחור ולהרויח. אך אם הם יפנו להליך של גישור, לא רק שיוכלו לפתור את המחלוקת הם אף יוכלו לקבוע נוהלי עבודה חדשים ביניהם. כלומר, יקבלו ערך מוסף - דרך חדשה ויעילה לשיתוף פעולה. כלומר, בבית משפט יש מנצח ויש מפסיד. לעיתים יש פשרה. בגישור - שני הצדדים מרויחים ובמקרים רבים, הם יכולים לבנות מציאות חדשה, דרכה הם קובעים מחדש את מערכת היחסים ביניהם. מערכת יחסים חדשה ומתוקנת זו - היא הערך המוסף בגישור. כמובן שיש למגשר תפקידים נוספים, אז זהו העיקרי, לדעתי. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

והנה נוסח חביב לסיפור , שמסתובב בכל הקורסים
סיפורו של גישור: בבית משפחת ישראלי, התרחשה מהומה / בנות המשפחה רבו במטבח הבית מריבה גדולה. אבי המשפחה, חש לברר על מה המריבה/ והיאך יבוא פתרונה /מיד התבררה לו התעלומה: הבת הבכירה טענה כי היא זו שמצאה ראשונה/ את התפוז היחיד שנח לו בסלסלה, הבת הצעירה טענה מצידה/ כי לה זכות ראשונים ולה המציאה ישב אבי המשפחה על המדוכה/ משפט שלמה עלה בראשו כפתרון למבוכה פסק כשופט והחליט: כל אחת תקבל מחצית מרצונה/ קם וחתך את התפוז למחצה. חצי תפוז זו קיבלה/ וחצי תפוז השנייה קיבלה/ אך למרבה הצער אף אחת לא הייתה מרוצה.... כאן נכנסה מגשרת (מגשר למשפט, כמובן) לתמונה/ ביררה הפרטים ונכנסה לעובי הקורה האחת מיץ תפוזים ביקשה לעצמה השנייה מרקחת-ריבת קליפות תפוזים חלמה והפתרון מיד הבריק במוחה/ האחת תקבל מהתפוז השלם את מלוא הקליפה השנייה תפיק מיץ מהתפוז השלם לעצמה/ וכך תוך שימוש באותו התפוז היא סברה תגיע כל אחת הבנות לסיפוקה/ ואכן לו כך נעשה, הייתה כל אחת מהבנות יוצאת מרוצה... עד כאן סיפורה של משפחת ישראלי, ופתרון לפי גישת הגישור הקלאסית. אם נכנס לעובי הקורה, נמצא כמעט תמיד פתרון יצירתי, לפיו כל אחד מהצדדים יצא מרוויח את חלקו ומרוצה. נעשיר האחד מבלי לרושש את השני. מתוך הקפדה על סודיות הגישורים, מובן כי את הסיפורים האמיתיים לא נפרסם כאן....