תערוכה בכנסת הסופר יוסף באו
תערוכה של יוסף באו בכנסת "עברי דבר עברית" התערוכה תמשך חודש ימים. יוסף באו, צייר, גרפיקאי, אנימטור, סופר, משורר ומו"ל בשנת 1938 התחיל ללמוד אמנות פלאסטית, באוניברסיטת קרקוב, אבל מלחמת העולם השניה קטעה את לימודיו. חמש שנים היה בגטו ובמחנות עבודה. בתחילה היה בגטו קראקוב, לאחר מכן במחנה ריכוז פלאשוב שם עבד בתור גרפיקאי ושרטט. האומנות הצילה את חייו ובזכותה הצליח להציל בערך כ-400 אנשים, ע"י זה שזייף למענם תעודות והם הצליחו לברוח. בתוך מחנה זה הכיר את אשתו רבקה והם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים. את חתונתם מראים בסרט "רשימת שינדלר". בישראל פתח באו סטודיו לגרפיקה שם עשה את האנימציה והכותרות לרוב הסרטים הישראלים. כמו "שמונה בעקבות אחד", "קזבלן", "סאלח שבתי","הם היו עשרה" ועוד רבים אחרים. יוסף באו הינו חלוץ האנימציה בארץ, אחד הסרטים שעשה "מתנה" זכה בפרס. הוא עשה תשדירי פרסומת לקולנוע ולטלויזיה, כמו "מזון לשעת חירום", "הכן רכבך לחורף", "שיטת הניקוד פועלת" ועוד. יוסף באו כתב, אייר ערך והוציא לאור שמונה ספרים בעברית ובפולנית. בהם הספרים "משולש עגול", "שנות תרצח", "לו טוב", "ד"ש קר" ו"ברית מלה". הספר "שנות תרצ"ח" תורגם לאנגלית ויצא לאור בניו-יורק בשם: “Dear God! Have you ever gone hungry?” וגם תורגם לסינית ויצא לאור בסין. ליוסף באו היתה אהבה מיוחדת לשפה העברית ולדקויותיה. בספרו "ברית מלה" הוא מנסה להוכיח שהעברית היא השפה החכמה וההגיונית ביותר, כתיבתו וציוריו מתובלים בהומור רב. לדוגמא: המלה אוכלוסיה היא קהל רב של אנשים האוכלים זה את זה או כל אחד מהרהר על בית ועל מין עד שבמוקדם או במאוחר מגיע לבית עלמין. כל אחד הוא סבל של סבלותיו והלוואי וכל הנשק בעולם יהפוך לנשיקה, השיג לחם רק מי שלחם בעבורו קשה. כל מלה מלווה בציורים ואיורים בעלי כפל משמעויות. מפעל חייו המיוחד זוכה להכרה בינלאומית ויצירותיו מוצגות במקומות שונים בעולם, נוסף על ספריו שתורגמו לשפות זרות. ספרים רבים ומאמרים העוסקים בהישרדות בשואה, מזכירים ומתארים את סיפורו של יוסף באו, כאומן וכאדם, שבלט במיוחד בזכות ההומור, האהבה וראיית הצד החיובי בכל מצב, דרך חיים שהשתקפה בעבודותיו. בתו צלילה באו - כהן מרצה באתר
תערוכה של יוסף באו בכנסת "עברי דבר עברית" התערוכה תמשך חודש ימים. יוסף באו, צייר, גרפיקאי, אנימטור, סופר, משורר ומו"ל בשנת 1938 התחיל ללמוד אמנות פלאסטית, באוניברסיטת קרקוב, אבל מלחמת העולם השניה קטעה את לימודיו. חמש שנים היה בגטו ובמחנות עבודה. בתחילה היה בגטו קראקוב, לאחר מכן במחנה ריכוז פלאשוב שם עבד בתור גרפיקאי ושרטט. האומנות הצילה את חייו ובזכותה הצליח להציל בערך כ-400 אנשים, ע"י זה שזייף למענם תעודות והם הצליחו לברוח. בתוך מחנה זה הכיר את אשתו רבקה והם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים. את חתונתם מראים בסרט "רשימת שינדלר". בישראל פתח באו סטודיו לגרפיקה שם עשה את האנימציה והכותרות לרוב הסרטים הישראלים. כמו "שמונה בעקבות אחד", "קזבלן", "סאלח שבתי","הם היו עשרה" ועוד רבים אחרים. יוסף באו הינו חלוץ האנימציה בארץ, אחד הסרטים שעשה "מתנה" זכה בפרס. הוא עשה תשדירי פרסומת לקולנוע ולטלויזיה, כמו "מזון לשעת חירום", "הכן רכבך לחורף", "שיטת הניקוד פועלת" ועוד. יוסף באו כתב, אייר ערך והוציא לאור שמונה ספרים בעברית ובפולנית. בהם הספרים "משולש עגול", "שנות תרצח", "לו טוב", "ד"ש קר" ו"ברית מלה". הספר "שנות תרצ"ח" תורגם לאנגלית ויצא לאור בניו-יורק בשם: “Dear God! Have you ever gone hungry?” וגם תורגם לסינית ויצא לאור בסין. ליוסף באו היתה אהבה מיוחדת לשפה העברית ולדקויותיה. בספרו "ברית מלה" הוא מנסה להוכיח שהעברית היא השפה החכמה וההגיונית ביותר, כתיבתו וציוריו מתובלים בהומור רב. לדוגמא: המלה אוכלוסיה היא קהל רב של אנשים האוכלים זה את זה או כל אחד מהרהר על בית ועל מין עד שבמוקדם או במאוחר מגיע לבית עלמין. כל אחד הוא סבל של סבלותיו והלוואי וכל הנשק בעולם יהפוך לנשיקה, השיג לחם רק מי שלחם בעבורו קשה. כל מלה מלווה בציורים ואיורים בעלי כפל משמעויות. מפעל חייו המיוחד זוכה להכרה בינלאומית ויצירותיו מוצגות במקומות שונים בעולם, נוסף על ספריו שתורגמו לשפות זרות. ספרים רבים ומאמרים העוסקים בהישרדות בשואה, מזכירים ומתארים את סיפורו של יוסף באו, כאומן וכאדם, שבלט במיוחד בזכות ההומור, האהבה וראיית הצד החיובי בכל מצב, דרך חיים שהשתקפה בעבודותיו. בתו צלילה באו - כהן מרצה באתר