פוסט פריקה...
יש לי בן מקסים בן שנה וחודשיים. הוא באמת ילד טוב ומהתחלה היה כזה.
אני מרגישה חנוקה ובלי אויר ובלי יכולת להכיל אותו יותר מידי בזמן האחרון.
מאמצע אוגוסט הוא היה איתי בהית אחרי שסיימנו אצל המטפלת (שסבלתי ממנה המון אבל זה סיפור אחר). מצאתי את עצמי עובדת מהבית אחרי שהלך לישון עד 11 בלילה כי הרגשתי צורך לסייע בעבודה (יודעים את מצבי ולא באמת חייבו אותי לעבוד). כך שנוצר מצב שעבדתי נון סטופ במשך שבועיים וחצי עם הילד ועם העבודה.
ב 1/9 נכנס לויצו ולפני כיפור היה חולה, והחלטתי לא לשלוח אותו לגן עד אחרי סוכות כדי לצמצם סיכוי שיהיה חולה שוב בסוכות ושאוכל לצאת לנופש. כך ששוב הייתי איתו בבית 24/7.
הוא עושה לי הרבה בעיות עם האוכל ומעבר לזה הוא באמת ילד מקסים, אני מרגישה שאני אמא רעה שלא מצליחה לגרום לו לאכול כמו שצריך, אני מרגישה נורא עם עצמי שלא מתייחסת אליו כל שניה ומאפשרת לו לשחק לבד.
מרגישה נורא עם כל המחשבות שיש לי ושלא מגיע לו אמא כמוני.
לקחת בייביסיטר לא יעזור לי כי לא אצא לשום מקום ואין לי חברות בסביבתי.
אמא שלי לא יכולה לעזור לי פיזית, ואבא שלי רק עכשיו מתחיל לקבל אותו והוא לא יעזור לאמא שלי איתו.
אח איד גר מחוץ לעיר רחוק, ואח שני עסוק עם החיים והמשפחה שלו.
ידעתי שלא יהיה קל אבל אוגוסט שאב ממני את כל הכוחות הפיזיים והנפשיים ועכשיו ויצו מודיעים על עיצומים ועוד יותר שוקעת גם במחשבות על העבודה ומה אעשה איתה.
יש לי בן מקסים בן שנה וחודשיים. הוא באמת ילד טוב ומהתחלה היה כזה.
אני מרגישה חנוקה ובלי אויר ובלי יכולת להכיל אותו יותר מידי בזמן האחרון.
מאמצע אוגוסט הוא היה איתי בהית אחרי שסיימנו אצל המטפלת (שסבלתי ממנה המון אבל זה סיפור אחר). מצאתי את עצמי עובדת מהבית אחרי שהלך לישון עד 11 בלילה כי הרגשתי צורך לסייע בעבודה (יודעים את מצבי ולא באמת חייבו אותי לעבוד). כך שנוצר מצב שעבדתי נון סטופ במשך שבועיים וחצי עם הילד ועם העבודה.
ב 1/9 נכנס לויצו ולפני כיפור היה חולה, והחלטתי לא לשלוח אותו לגן עד אחרי סוכות כדי לצמצם סיכוי שיהיה חולה שוב בסוכות ושאוכל לצאת לנופש. כך ששוב הייתי איתו בבית 24/7.
הוא עושה לי הרבה בעיות עם האוכל ומעבר לזה הוא באמת ילד מקסים, אני מרגישה שאני אמא רעה שלא מצליחה לגרום לו לאכול כמו שצריך, אני מרגישה נורא עם עצמי שלא מתייחסת אליו כל שניה ומאפשרת לו לשחק לבד.
מרגישה נורא עם כל המחשבות שיש לי ושלא מגיע לו אמא כמוני.
לקחת בייביסיטר לא יעזור לי כי לא אצא לשום מקום ואין לי חברות בסביבתי.
אמא שלי לא יכולה לעזור לי פיזית, ואבא שלי רק עכשיו מתחיל לקבל אותו והוא לא יעזור לאמא שלי איתו.
אח איד גר מחוץ לעיר רחוק, ואח שני עסוק עם החיים והמשפחה שלו.
ידעתי שלא יהיה קל אבל אוגוסט שאב ממני את כל הכוחות הפיזיים והנפשיים ועכשיו ויצו מודיעים על עיצומים ועוד יותר שוקעת גם במחשבות על העבודה ומה אעשה איתה.
