תענו לי בכנות

תענו לי בכנות

טוב חברים אני הולכת לצאת כאן בהכרזה... אני בת 26 שלכל הדעות אני צריכה להיות נשואה עם ילדים, ולא אני לא מוכנה להתפשר! אתמול דיברתי עם ידיד שלי הפרפר הכי גדול ביקום, והוא מספר לי שהוא מוכן לחכות 3 חודשים, אני חוזרת שתוכלו לעקל את זה 3 חודשים, עד שזאת שהוא יוצא איתה (שאין צורך לציין שהיא אפילו לא חברה שלו) תחזור מחו"ל. (אם לא אמרתי הם יוצאים בערך חודש!) ואני הייתי בהלם אוווו אני לא מכירה אותו ככה, הוא לא נח לרגע קופץ מבחורה לבחורה, ופתאום הילד מ א ו ה ב! זה בסדר חברים גם אני בשוק מהרעיון,,, איך? כמה? למה? מה היה? תשובות לשאולות האלו נשארות ללא מענה... אבל בכל מצב הוא מאושר וזה מה שחשוב. אני הבנתי גם כמה דברים: א. בסוף מוצאים - צריך לא להתייאש ב. כשאוהבים - זה מדהים - הוא מרגיש יותר טוב, הוא נראה יותר טוב והכל יותר טוב. אז אני מאחלת לו לי ולכם - למצוא את האהבה, כי לפי איך שהוא מתנהג כשיש אהבה זה גם גורם לאושר ושלווה. אני בכל מצב לא מתכוונת להתיאש .... ובאופתימיות זאת ... חזרה לשאלתי....תענו לי בכנות... מה אתה חושבים???
 
לא ברורה לי השאלה.

וגם לא ברור לי למה "לכל הדיעות את צריכה להיות נשואה עם ילדים". גם אני בת 26 ואני בהחלט לא חושבת ככה,וגם לא רוב הסביבה שלי.
 
ובסביבה שלי-לא.

אז זה מאוד תלוי מי בסביבתך
 

babe5

New member
מצטרפת לכל אותן "רווקות זקנות" בנות

26 (אוי אוי אוי), בלי בעל ובלי ילדים............ איזו "טרגדיה"....
 

yulinka

New member
איזו סביבה זאת בדיוק?:)

בסביבה שלי אני בערך היחידה שנשואה (בקושי שנה וגם בלי ילדים)... וכן אמא שלי חשבה שאני אתמתן בגיל 22 ככה...אבל היא הבינה עם הזמן שאנחנו לא בשנות ה 70 :)
 

avidan29

New member
מקובל??

לדעתי את צריכה לחשוב אם מתאים לך כזו דרך חיים.אני שומע מדברייך שאת מאד מושפעת מהסביבה וזה לא דבר הכי בריא.תמיד תחשבי דבר ראשון מה את חושבת !! לא מה אומרים השכנים...מכרים..חברים..כי בסופו של דבר אלה יהיו חייך ולא חייהם.אני בא מרקע שלהיות רווק זה לא פשע וילדים עד שאין מקצוע עם פרנסה מכובדת זה מושג מחוץ לתחום.כל דבר בא אחרי דבר אחר.הגיון פשוט.לילדים צריך כסף..הוצאות..תחשבי ותראי שיש הגיון מאד נכון בדבריי. ושאלת השאלות - האם את מרגישה רצון להיות אמא?? האם זה מדבר אליך בכלל. או שאת "זורמת" על מה שאת שומעת?....
 

M A R I N A 2 2

New member
אני מאוד מבינה אותך

אבל,לכל אחד יש גיל שהגורל שלו להתחתן בו...אי אפשר לשלוט אל זה,כנראה לא מצאת את האחד שלך...אז מה עכשיו תרוצי ותתחתני סתם עם מישהו כי הגיע הגיל? זה לא בסדר....גם אני הייתי נכנסת ללחץ במקומך כי גם אני כזאת,אבל....את צריכה להירגע....כי אין מה לעשות...כשתמצאי את האחד זה יקרה,אני מבטיחה לך....אבל לא יודעת להגיד לך באיזה גיל ומתי
 
אני חושבת שגיל 26 הוא לא גיל הבלות

ולא מה ש"אמור להיות" צריך באמת להיות- כל אחד מוצא אהבה בזמנו שלו, וגם זמנך יגיע.
 
דעתי

לפי דעתי זאת סתם התאהבות וכמו שהיא התחילה מהר ככה היא גם תסתיים מהר נורא מוזר שהוא מחכה לה 3 חודשים מאיפה הוא כל כך בטוח שהיא תשמור לו אמונים? לדעתי תתני לא סטירה ותגידי לו שיתפתח את עיינים ויתעורר מהר לפני שהסטירה לא תהיה ממך...............
 
אתם יודעים מה...

אתם התמקדדתם יותר מידי בשאלה של הגיל שלי... ואיבדתם את הנקודה שניסיתי להעביר הרעיון היה: שלא משנה בן כמה אתה 20 , 30 או 40 ... להתפשר על בן זוג זה חבל. אני מכירה בנות בגיל שלי שהתפשרו, מתוך לחץ מתוך רצון לילדים וכדומה ובמקום לחכות לטוב יותר. אני כשראיתי את ידיד שלי, שהוא מאושר וטוב לו בלב- הבנתי שאסור לי להתפשר ואני צריכה לחכות כי גם לי מגיע אושר כזה. זאת הנקודה שניסיתי להעביר.... :)
 

avidan29

New member
היי

קודם כל זה תלוי באדם שאיתך ובכימיה שיש לכם.גם אני לא מוכן להתפשר ורוצה את האהבה האמיתית עם כל מה שבא יחד איתה.לדברייך שאת "כבר צריכה להיות אמא ל-2 ילדים...." לדעתי זה טיפה שמרנות מצד המשפחה ולחץ לנכדים וזה מוכר מאד. כבן 30 אני מכיר את זה אישית כל מיפגש משפחתי..אבל כל עוד איך את הבן\בת זוג שיעשו את פרפרים בבטן ויעלו חיוך על הפנים אז גם אין טעם לדבר על מה שיבוא הלאה.הידיד שלך מאוהב כי חש שהוא מצא את האחת שבאמת "עושה" לו את זה באמת ובתמים.בלי משחקים בלי שטויות.אין לך מה להתייאש בסופו של דבר מוצאים את החצי השני . :)
 
למעלה