תסמונת הלונג קוביד תוקפת מיליוני אנשים בעולם

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
הקורונה נכנסה לחיינו לפני מספר שנים וכעת מתחילים להצטבר העדויות לגבי השפעותיה של המחלה לטווח הארוך בקרב אלו שלקו בה. הסקר האחרון של ממשלת ארה"ב שנערך באוקטובר טוען שכ-7% מכלל האמריקנים המבוגרים סובלים כרגע מ-COVID ארוך, עם תסמינים שנמשכו 3 חודשים או יותר. יותר מרבע אומרים שמצבם חמור מספיק כדי להגביל משמעותית את הפעילות היומיומית שלהם, ולמרות שמצב זה מעמיס רבות על מערכת הבריאות וגם על הכלכלה, הבעיה רק בקושי מתחילה למשוך את תשומת לבם של המעסיקים, מערכת הבריאות וקובעי המדיניות.

הלוקים בתסמונת מתארים שלל בעיות מתמשכות. עייפות קיצונית, ערפל מוחי, בעיות קוגניטיביות וקוצר נשימה הן בין התלונות השכיחות ביותר. לרבים יש גם תסמינים המחמירים באופן משמעותי אפילו לאחר מאמץ גופני או נפשי קל. לפי המחקרים, נשים נוטות כמעט פי שניים לחלות יותר מגברים בקוביד ארוך. לאנשים המתמודדים כבר עם מחלות כרוניות קודמות, התוספת הזו איננה פשוטה. הגילאים שבהם נמצאים חולים בלונג קוביד הם דווקא אנשים בגילאי 40-49 ואף למטה מכך - אנשים בשיא יכולת עבודתם. רבים מהאנשים הללו אינם עובדים...לחצו להמשך קריאה
 

guprnds

Active member
הקורונה נכנסה לחיינו לפני מספר שנים וכעת מתחילים להצטבר העדויות לגבי השפעותיה של המחלה לטווח הארוך בקרב אלו שלקו בה. הסקר האחרון של ממשלת ארה"ב שנערך באוקטובר טוען שכ-7% מכלל האמריקנים המבוגרים סובלים כרגע מ-COVID ארוך, עם תסמינים שנמשכו 3 חודשים או יותר. יותר מרבע אומרים שמצבם חמור מספיק כדי להגביל משמעותית את הפעילות היומיומית שלהם, ולמרות שמצב זה מעמיס רבות על מערכת הבריאות וגם על הכלכלה, הבעיה רק בקושי מתחילה למשוך את תשומת לבם של המעסיקים, מערכת הבריאות וקובעי המדיניות.

הלוקים בתסמונת מתארים שלל בעיות מתמשכות. עייפות קיצונית, ערפל מוחי, בעיות קוגניטיביות וקוצר נשימה הן בין התלונות השכיחות ביותר. לרבים יש גם תסמינים המחמירים באופן משמעותי אפילו לאחר מאמץ גופני או נפשי קל. לפי המחקרים, נשים נוטות כמעט פי שניים לחלות יותר מגברים בקוביד ארוך. לאנשים המתמודדים כבר עם מחלות כרוניות קודמות, התוספת הזו איננה פשוטה. הגילאים שבהם נמצאים חולים בלונג קוביד הם דווקא אנשים בגילאי 40-49 ואף למטה מכך - אנשים בשיא יכולת עבודתם. רבים מהאנשים הללו אינם עובדים...לחצו להמשך קריאה
זה בכלל בגלל הריסוסים... וכמובן שזה מוכיח שהארץ שטוחה ושתוך חודש גג הבונים החופשיים כולם יוצאים מארון התרופות של ביל גייטס.
 
הקורונה נכנסה לחיינו לפני מספר שנים וכעת מתחילים להצטבר העדויות לגבי השפעותיה של המחלה לטווח הארוך בקרב אלו שלקו בה. הסקר האחרון של ממשלת ארה"ב שנערך באוקטובר טוען שכ-7% מכלל האמריקנים המבוגרים סובלים כרגע מ-COVID ארוך, עם תסמינים שנמשכו 3 חודשים או יותר. יותר מרבע אומרים שמצבם חמור מספיק כדי להגביל משמעותית את הפעילות היומיומית שלהם, ולמרות שמצב זה מעמיס רבות על מערכת הבריאות וגם על הכלכלה, הבעיה רק בקושי מתחילה למשוך את תשומת לבם של המעסיקים, מערכת הבריאות וקובעי המדיניות.

הלוקים בתסמונת מתארים שלל בעיות מתמשכות. עייפות קיצונית, ערפל מוחי, בעיות קוגניטיביות וקוצר נשימה הן בין התלונות השכיחות ביותר. לרבים יש גם תסמינים המחמירים באופן משמעותי אפילו לאחר מאמץ גופני או נפשי קל. לפי המחקרים, נשים נוטות כמעט פי שניים לחלות יותר מגברים בקוביד ארוך. לאנשים המתמודדים כבר עם מחלות כרוניות קודמות, התוספת הזו איננה פשוטה. הגילאים שבהם נמצאים חולים בלונג קוביד הם דווקא אנשים בגילאי 40-49 ואף למטה מכך - אנשים בשיא יכולת עבודתם. רבים מהאנשים הללו אינם עובדים...לחצו להמשך קריאה
למה ההתייחסות היא רק לקורונה עצמה ולא גם לתופעות לוואי של החיסון והשפעותיו?
 

guprnds

Active member
לתופעות הלוואי של החיסונים כמעט שאין השפעות ארוכות טווח.
 

uzi2

Active member
למה ההתייחסות היא רק לקורונה עצמה ולא גם לתופעות לוואי של החיסון והשפעותיו?

אני מניח שהתכוונת לשאול מדוע באופן כללי, יש מעט מדי פרסום של מחקרים שבודקים השפעות ארוכות טווח של החיסון. מחקר יחיד בהרבה מקרים מכסה רק שאלה נסיונית אחת ולא חייב לכסות יותר, ולכן לא צריך סיבה יותר חזקה לכך שהנושא לא כוסה במחקר זה.

באופן כללי, יותר קל למצוא השפעות ארוכות טווח כשהן בולטות.

בוצעו מספר מחקרים שבדקו השפעות ארוכות טווח של חיסונים שונים.

מה שהתרשמתי שיש אמינות ומובהקות לגביו
א. עליה מסוימת במיוקרדייטיס, ובפריקדייטיס בקרב צעירים שקיבלו חיסונים - בייחוד של מודרנה, ובאופן יותר נדיר - של פייזר. עדיין לא נפוץ אך התרשמתי שמובהק. ייקח זמן עד שנדע על נזקים עוד יותר ארוכי טווח בנושא, אם בכלל קיימים.

ב. ירידה ביעילות החיסון מחיסון לחיסון (אם כי עדיין הוא תורם חיובית ליעילות) שאינה קשורה להתרחקות הוואריאנטים מהמקורי.

אלו שני נימוקים שחשוב לקחת בחשבון - ביחוד כיום כשהאומיקרון ונגזרותיו הם וואריאנטים די קלים.

מעבר לזה, המחקרים שנחשפתי אליהם לא הראו דברים מובהקים. פה ושם תופעות בצלחות פטרי (in vitro) - כמו למשל השתכפלות מסוימת של ה- RNA גם כשמגיע מהספייקים של החיסון - בכבד של עכברים, אם אני זוכר נכון, או נתונים חלשים מבחינה סטטיסטית, למשל על עליה באלרגיות (קיים גם בקרב אלו שלא התחסנו וחלו - ובכל מקרה ייתכן שיש עליה דומה גם בקרב כאלו שלא התחסנו ולא ידוע שחלו).

העמדה שלי: כל עוד דובר על וואריאנטים נפוצים שקדמו לאומיקרון, הסיכון באי התחסנות, היה גבוה ואפילו משמעותית מהסיכון בחיסון אפילו בצעירים.

גם כמי שמסביבו היו כמה אנשים עם סיבוכים בעייתיים, וכולם קרו במיעוט שסביבו שלא התחסן (למעט אחד - לפני החיסונים), הנסיון מסביבתי עדיין תמך במובהק בקיום חשיבות רבה לקבלת חיסון (באותה תקופה).


האומיקרון היה החיסון האפקטיבי שהאדם נכשל בלייצר, והדבר הכי טוב שקרה למחלה (וזה היה גם אחד התסריטים לסיום המגפה) - וואריאנט מאוד מדבק אך יחסית קליל (כנראה) והסיכונים כתוצאה מהדבקות נמוכים מאוד יחסית לסיכונים בהידבקות בוואריאנטים קודמים נפוצים.

יחד עם זאת, בהחלט אמינות ה- CDC, וה- NIH מאוד נפגעו בעיני בתקופת הקורונה.
 

uzi2

Active member
סיפור ארוך. מתחילת הקורונה רציתי להתעדכן במה שקורה בחזית המחקר, ואיתרתי מקורות מידע שסיפקו מידע קצת יותר מפורט ממה שקיבלתי מה- CDC, ה- NIH, וה- WHO. בייחוד על חזית המחקר. אני מודע לרך שיש רעש רקע בחזית המחקר, ושלפעמים צריך שהאבק ישקע כדי לדעת על מה לסמוך יותר, ועל מה פחות. כך או אחרת, מקורות המידע שלי לא נבחרו משום שהם היו אנטי-ממסדיים, אלא משום שסיפקו מידע יותר ישיר ממחקרים בחזית, כולל הפניות למחקרים עצמם.

בשלב מסוים התחלתי לשים לב לתרופה בשם Ivermectin, שמחקרים שבדקו אותה מדי פעם הופיעו באותם מקורות. החומר הפעיל שלה התגלה במקרה, כחומר שמגן מפני מחלות פרזיטיות. ה- FDA אישר את התרופה, והגדיר אותה כתרופה ברמת בטיחות גבוהה. באזורים רבים באפריקה אחת לשנה אנשים לוקחים מנה של התרופה כדי להמנע ממחלות כמו ה- River Blindness שגרמה לכך שבאזורים מסוימים באפריקה מרבית האנשים בגיל יחסית צעיר איבדו את הראייה. התרופה - כל עוד לוקחים אותה, ואפילו פעם בשנה חיסלה את המחלה. (המחלה מופצת דרך חרקים ולכן אי אפשר להדביר אותה אחת לתמיד).

היו מחקרים בהיקפים לא גדולים, כמו גם מחקרים בצלחות פטרי שהראו יעילות גם נגד סוגים מסויימים של וירוסים. אי לכך בהרבה מקומות בעולם התחילו לבדוק אפשרות להשתמש בתרופה גם כנגד ה- Covid-19. ככל שעקבתי זמן רב, ראיתי הצטברות של עוד ועוד ראיות נסיבתיות ו/או לא מאוד חזקות לכך שיש לה יעילות טובה מאוד כאשר לוקחים כטיפול מונע, ויעילות טובה כאשר לוקחים בפאזה הראשונה של המחלה (לפני שזה מגיע למצב אשפוז). המחקרים על היעילות שלה כאשר נלקחת בפאזה השנייה, הראו שהיא עוזרת מעט להרגשה אך לא ממש עוזרת להחלמה, או לצמצום נזקים. לפחות לא באופן מובהק.

כיוון שהתרופה מוגדרת כתרופה בטוחה ובאפריקה נותנים אותה באופן קבוע, וללא סימפטומים שליליים מיוחדים שזוהו, וכיוון שהמחקרים חיזקו את האפשרות שבמינונים דומים היא עוזרת גם כטיפול מונע, או בפאזה הראשונה של המחלה, סברתי שלא תהיה התנגדות חריפה של ה- CDC, ו- NIH לשימוש בתרופה.

בייחוד משום שהמחקרים האלו כבר היו קיימים (וחלק לא מבוטל מהם גם פורסם בכתבי עת מדעיים מוכרים) עוד לפני שהיו חיסונים, לא ראיתי סיבה מדוע שתהיה התנגדות לשימוש בתרופה. מה שראיתי מהארגונים האלו הדהים אותי. לא רק שההתנגדות שלהם היתה תקיפה. הם גם הציגו את המחקרים בצורה מסולפת, טענו שמדובר בתרופה מסוכנת תוך מתן דוגמאות לא רלוונטיות (למשל מישהו שלקח מינון מטורף, או מישהו שלקח גרסה שמיועדת לסוסים). לחצו על ארגון הרוקחים האמריקאי להורות לרוקחים שלא לכבד מרשמים של רופאים שרשמו אותה לטיפול בקורונה, (מה שהגדיל את השימוש של אנשים בגרסאות התרופה שמיועדות לסוסים), הציגו את התרופה כתרופה שמיועדת בכלל לסוסים (התרופה אמנם משמשת גם לסוסים, אבל יש גם גרסאות שלה שמיועדות לבני אדם, ומשמשות עשרות שנים בבני אדם, ובאופן קבוע). למרות שה- FDA הגדיר אותה כתרופה בעלת בטיחות גבוהה (דומה לאלו שנמכרות ללא מרשם רופא), ה- CDC בייחוד פרסמו פרסומים אנקדוטליים שמזהירים משימוש בתרופה בשל תופעות הלוואי "המסוכנות" שלה. ביוטיוב, מי שמציג סרטון שמציג מחקר שמראה שהתרופה יעילה, מסתכן בכך שהפרסום שלו יורד, ואם זה חוזר, אז שהאתר שלו יורד. כנ"ל בטוויטר. נסיון להפנות לסקירה מחקרית שסקרה הרבה מאוד מחקרים (באיכויות שונות, תוך דיון על האיכות של כל מחקר, ומה בדיוק הוא בדק) שמראים שיש יעילות ופורסמה בכתב עת מוכר רשמית (וכמובן peer reviewed) יורט גם בטויטר וגם ביוטיוב כ-"הפצת מיתוסים". אם תנסה להפנות למחקר כזה בוויקיפדיה תראה איך בתוך דקות הודעה שלך נמחקת. וכפי שציינתי, מי שהיה מספר 2 בוויקיפדיה בשים הראשונות שלה, והיה בין המקימים שלה, טוען שכיום בתחומים רבים הוא לא סומך על וויקיפדיה כעל מקור מידע אמין.
ה- CDC וה- NIH פרסמו סקירה מחקרית רחבה שמפריכה לטענתם את הטענות על יעילות התרופה, אבל "שכחו" לציין שהסקירה סקרה רק מחקרים שבוצעו על מאושפזים בבתי חולים, מה שאומר שהיא קרוב לוודאי סקרה רק מחקרים שבהם התרופה ניתנה בפאזה השנייה של המחלה.
זמן מסוים אחר כך, מחקר שמומן על ידי חברת מרק וחברת פייזר בנושא (ועוד אחת), פורסם על ידי ה- CDC כמחקר אמין. צריך להדגיש שבאותה תקופה מרק ופייזר, וגם החברה השלישית שברח לי השם שלה, חיכו לאישור תרופות משלהן למחלה. מחקרים שבוצעו In Vitro נחשבו בעיני ה- CDC וה- NIH כמחקרים אמינים, בעוד שממחקרי האיברמקטין שהראו ראיות ליעילות, הם לא הסתפקו בפחות מה- Gold Standard, שהוא כמובן בלתי אפשרי אם מבוצע שלא ב- setting של בית חולים, ללא מימון של משהו כמו חברת תרופות. רק שלחברות התרופות אין אינטרס כלכלי להשקיע במחקרים כאלו, אלא אם הן רוצות להוכיח שהתרופה לא עובדת (מה שמקל על האישורים של התרופות שהן פיתחו).

היה גם מחקר שבוצע בארץ על ידי פרופסור אלי שוורץ מבית חולים שיבא - שפרסם כבר הרבה מאוד מאמרי מחקר, וגם המחקר הזה פורסם בכתב עת מוכר, אבל אזכורים ביוטיוב של המחקר שלו עם פירוט משמעות ישירה וזהירה של התוצאות, הוסרו כיוון שכל טענה כזאת מוגדרת רשמית על ידי ה- CDC כמיתוס. דרך אגב, הם לא תמיד מסירים. רק אם יש אמירות תומכות מפורשות, גם אם זהירות סטטיסטית.

יש גם ראיות נסיבתיות מאזורים בהודו שבהם נתנו את התרופה בהיקפים משמעות עד שממה שהבנתי הממשלה המרכזית אסרה על הממשלות האזוריות שם את השימוש (בעצם, אני יודע רק על אחת המדינות שם שבה נאמר שהם נאלצים להפסיק את השימוש בתרופה עקב הוראה של הממשל המרכזי).

אני לא טוען שהתרופה בוודאות יעילה. לעניות דעתי, לפחות בתקופה שבה לא היו חיסונים, לא היה צריך להילחם מלחמת חורמה כדי למנוע מרופאים לרשום את התרופה, ולו בגלל שיש ראיות נסיבתיות לכך שעוזרת מאוד, ושהתרופה נחשבת לבטוחה. אנחנו כאמור, מדברים על מינונים דומים לאלו שרושמים כבר עשרות שנים במחלות אחרות.

מדובר בתרופה ג'נרית מאוד זולה לייצור.

אבל מה שהכי אכזב אותי, זה הנסיון של ה- CDC וגם ה- NIH להלך אימים, על ידי מסירת מידע לא ממש שקרי אבל מאוד מטעה.
מאז, התחלתי לשים לב לעוד מקרים בהם כשנוח להם, הם נותנים משקל למחקרים חלשים, וכשנוח להם, הם לא מסתפקים בפחות מ- gold standard.

אני מקבל את הטענה שבמגפה אמיתית, כמו במלחמה - לא מחכים להוכחות חותכות שתרופה עוזרת. אם הסיכוי גבוה מהסיכון - צריך לתת.
גם במלחמה - צריך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות, והדרישה של ה- gold standard כדי לא למנוע מרופאים לרשום את התרופה - נראית בעיני הזויה.

ה- WHO היו יותר זהירים בהתנסחות שלהם, אך פשוט ישנו בעמידה. כשהואריאנט של האומיקרון החליף את אלו שקדמו לו, לקח הרבה מאוד זמן עד שהסימפטומים שם התעדכנו בהתאם.

כהערת אגב, לגבי ה- NHS (האנגלי), יש ספר נפלא של רופא מוח בריטי בשם הנרי מארש, שמספר את חוויותיו, והיה שלב שבו הוא נתבקש לתת חוות דעת על טיפול תרופתי לסוג של סרטן מוח, שהוועדה היתה צריכה להחליט אם לאשר. אותו רופא, נדהם לראות עד כמה הנוכחות של לוביסטים בישיבה שבה דנו באישור התרופה, היתה גבוהה. למעשה, היו יותר לוביסטים בישיבה, מאשר אנשי מקצוע נייטרליים.

כהערת אגב, כנראה שנגד האומיקרון התרופה לא יעילה. ממה שהבנתי שראו בניסוי in vitro, מנגנון ההדבקה העיקרי של האומיקרון שונה מזה של הוואריאנטים הנפוצים שקדמו לו, מה שמקשה על האיברמקטין לעבוד. על פי אחד המאמרים, בניסוי in vitro, האיברמקטין מנע מה- tmprss2 לפרק את הספייק של הוירוס שזה שלב הכרחי בחדירה של הוירוס לתא (בואריאנטים שקדמו לאומיקרון). באומיקרון במנגנון ההדבקה, יש שימוש בפרוטאינז אחר (קטפסין), ולא ב- tmprss2.
 
נערך לאחרונה ב:

דיברגנט חדש

Well-known member
סיפור ארוך. מתחילת הקורונה רציתי להתעדכן במה שקורה בחזית המחקר, ואיתרתי מקורות מידע שסיפקו מידע קצת יותר מפורט ממה שקיבלתי מה- CDC, ה- NIH, וה- WHO. בייחוד על חזית המחקר. אני מודע לרך שיש רעש רקע בחזית המחקר, ושלפעמים צריך שהאבק ישקע כדי לדעת על מה לסמוך יותר, ועל מה פחות. כך או אחרת, מקורות המידע שלי לא נבחרו משום שהם היו אנטי-ממסדיים, אלא משום שסיפקו מידע יותר ישיר ממחקרים בחזית, כולל הפניות למחקרים עצמם.

בשלב מסוים התחלתי לשים לב לתרופה בשם Ivermectin, שמחקרים שבדקו אותה מדי פעם הופיעו באותם מקורות. החומר הפעיל שלה התגלה במקרה, כחומר שמגן מפני מחלות פרזיטיות. ה- FDA אישר את התרופה, והגדיר אותה כתרופה ברמת בטיחות גבוהה. באזורים רבים באפריקה אחת לשנה אנשים לוקחים מנה של התרופה כדי להמנע ממחלות כמו ה- River Blindness שגרמה לכך שבאזורים מסוימים באפריקה מרבית האנשים בגיל יחסית צעיר איבדו את הראייה. התרופה - כל עוד לוקחים אותה, ואפילו פעם בשנה חיסלה את המחלה. (המחלה מופצת דרך חרקים ולכן אי אפשר להדביר אותה אחת לתמיד).

היו מחקרים בהיקפים לא גדולים, כמו גם מחקרים בצלחות פטרי שהראו יעילות גם נגד סוגים מסויימים של וירוסים. אי לכך בהרבה מקומות בעולם התחילו לבדוק אפשרות להשתמש בתרופה גם כנגד ה- Covid-19. ככל שעקבתי זמן רב, ראיתי הצטברות של עוד ועוד ראיות נסיבתיות ו/או לא מאוד חזקות לכך שיש לה יעילות טובה מאוד כאשר לוקחים כטיפול מונע, ויעילות טובה כאשר לוקחים בפאזה הראשונה של המחלה (לפני שזה מגיע למצב אשפוז). המחקרים על היעילות שלה כאשר נלקחת בפאזה השנייה, הראו שהיא עוזרת מעט להרגשה אך לא ממש עוזרת להחלמה, או לצמצום נזקים. לפחות לא באופן מובהק.

כיוון שהתרופה מוגדרת כתרופה בטוחה ובאפריקה נותנים אותה באופן קבוע, וללא סימפטומים שליליים מיוחדים שזוהו, וכיוון שהמחקרים חיזקו את האפשרות שבמינונים דומים היא עוזרת גם כטיפול מונע, או בפאזה הראשונה של המחלה, סברתי שלא תהיה התנגדות חריפה של ה- CDC, ו- NIH לשימוש בתרופה.

בייחוד משום שהמחקרים האלו כבר היו קיימים (וחלק לא מבוטל מהם גם פורסם בכתבי עת מדעיים מוכרים) עוד לפני שהיו חיסונים, לא ראיתי סיבה מדוע שתהיה התנגדות לשימוש בתרופה. מה שראיתי מהארגונים האלו הדהים אותי. לא רק שההתנגדות שלהם היתה תקיפה. הם גם הציגו את המחקרים בצורה מסולפת, טענו שמדובר בתרופה מסוכנת תוך מתן דוגמאות לא רלוונטיות (למשל מישהו שלקח מינון מטורף, או מישהו שלקח גרסה שמיועדת לסוסים). לחצו על ארגון הרוקחים האמריקאי להורות לרוקחים שלא לכבד מרשמים של רופאים שרשמו אותה לטיפול בקורונה, (מה שהגדיל את השימוש של אנשים בגרסאות התרופה שמיועדות לסוסים), הציגו את התרופה כתרופה שמיועדת בכלל לסוסים (התרופה אמנם משמשת גם לסוסים, אבל יש גם גרסאות שלה שמיועדות לבני אדם, ומשמשות עשרות שנים בבני אדם, ובאופן קבוע). למרות שה- FDA הגדיר אותה כתרופה בעלת בטיחות גבוהה (דומה לאלו שנמכרות ללא מרשם רופא), ה- CDC בייחוד פרסמו פרסומים אנקדוטליים שמזהירים משימוש בתרופה בשל תופעות הלוואי "המסוכנות" שלה. ביוטיוב, מי שמציג סרטון שמציג מחקר שמראה שהתרופה יעילה, מסתכן בכך שהפרסום שלו יורד, ואם זה חוזר, אז שהאתר שלו יורד. כנ"ל בטוויטר. נסיון להפנות לסקירה מחקרית שסקרה הרבה מאוד מחקרים (באיכויות שונות, תוך דיון על האיכות של כל מחקר, ומה בדיוק הוא בדק) שמראים שיש יעילות ופורסמה בכתב עת מוכר רשמית (וכמובן peer reviewed) יורט גם בטויטר וגם ביוטיוב כ-"הפצת מיתוסים". אם תנסה להפנות למחקר כזה בוויקיפדיה תראה איך בתוך דקות הודעה שלך נמחקת. וכפי שציינתי, מי שהיה מספר 2 בוויקיפדיה בשים הראשונות שלה, והיה בין המקימים שלה, טוען שכיום בתחומים רבים הוא לא סומך על וויקיפדיה כעל מקור מידע אמין.
ה- CDC וה- NIH פרסמו סקירה מחקרית רחבה שמפריכה לטענתם את הטענות על יעילות התרופה, אבל "שכחו" לציין שהסקירה סקרה רק מחקרים שבוצעו על מאושפזים בבתי חולים, מה שאומר שהיא קרוב לוודאי סקרה רק מחקרים שבהם התרופה ניתנה בפאזה השנייה של המחלה.
זמן מסוים אחר כך, מחקר שמומן על ידי חברת מרק וחברת פייזר בנושא (ועוד אחת), פורסם על ידי ה- CDC כמחקר אמין. צריך להדגיש שבאותה תקופה מרק ופייזר, וגם החברה השלישית שברח לי השם שלה, חיכו לאישור תרופות משלהן למחלה. מחקרים שבוצעו In Vitro נחשבו בעיני ה- CDC וה- NIH כמחקרים אמינים, בעוד שממחקרי האיברמקטין שהראו ראיות ליעילות, הם לא הסתפקו בפחות מה- Gold Standard, שהוא כמובן בלתי אפשרי אם מבוצע שלא ב- setting של בית חולים, ללא מימון של משהו כמו חברת תרופות. רק שלחברות התרופות אין אינטרס כלכלי להשקיע במחקרים כאלו, אלא אם הן רוצות להוכיח שהתרופה לא עובדת (מה שמקל על האישורים של התרופות שהן פיתחו).

היה גם מחקר שבוצע בארץ על ידי פרופסור אלי שוורץ מבית חולים שיבא - שפרסם כבר הרבה מאוד מאמרי מחקר, וגם המחקר הזה פורסם בכתב עת מוכר, אבל אזכורים ביוטיוב של המחקר שלו עם פירוט משמעות ישירה וזהירה של התוצאות, הוסרו כיוון שכל טענה כזאת מוגדרת רשמית על ידי ה- CDC כמיתוס. דרך אגב, הם לא תמיד מסירים. רק אם יש אמירות תומכות מפורשות, גם אם זהירות סטטיסטית.

יש גם ראיות נסיבתיות מאזורים בהודו שבהם נתנו את התרופה בהיקפים משמעות עד שממה שהבנתי הממשלה המרכזית אסרה על הממשלות האזוריות שם את השימוש (בעצם, אני יודע רק על אחת המדינות שם שבה נאמר שהם נאלצים להפסיק את השימוש בתרופה עקב הוראה של הממשל המרכזי).

אני לא טוען שהתרופה בוודאות יעילה. לעניות דעתי, לפחות בתקופה שבה לא היו חיסונים, לא היה צריך להילחם מלחמת חורמה כדי למנוע מרופאים לרשום את התרופה, ולו בגלל שיש ראיות נסיבתיות לכך שעוזרת מאוד, ושהתרופה נחשבת לבטוחה. אנחנו כאמור, מדברים על מינונים דומים לאלו שרושמים כבר עשרות שנים במחלות אחרות.

מדובר בתרופה ג'נרית מאוד זולה לייצור.

אבל מה שהכי אכזב אותי, זה הנסיון של ה- CDC וגם ה- NIH להלך אימים, על ידי מסירת מידע לא ממש שקרי אבל מאוד מטעה.
מאז, התחלתי לשים לב לעוד מקרים בהם כשנוח להם, הם נותנים משקל למחקרים חלשים, וכשנוח להם, הם לא מסתפקים בפחות מ- gold standard.

אני מקבל את הטענה שבמגפה אמיתית, כמו במלחמה - לא מחכים להוכחות חותכות שתרופה עוזרת. אם הסיכוי גבוה מהסיכון - צריך לתת.
גם במלחמה - צריך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות, והדרישה של ה- gold standard כדי לא למנוע מרופאים לרשום את התרופה - נראית בעיני הזויה.

ה- WHO היו יותר זהירים בהתנסחות שלהם, אך פשוט ישנו בעמידה. כשהואריאנט של האומיקרון החליף את אלו שקדמו לו, לקח הרבה מאוד זמן עד שהסימפטומים שם התעדכנו בהתאם.

כהערת אגב, לגבי ה- NHS (האנגלי), יש ספר נפלא של רופא מוח בריטי בשם הנרי מארש, שמספר את חוויותיו, והיה שלב שבו הוא נתבקש לתת חוות דעת על טיפול תרופתי לסוג של סרטן מוח, שהוועדה היתה צריכה להחליט אם לאשר. אותו רופא, נדהם לראות עד כמה הנוכחות של לוביסטים בישיבה שבה דנו באישור התרופה, היתה גבוהה. למעשה, היו יותר לוביסטים בישיבה, מאשר אנשי מקצוע נייטרליים.

כהערת אגב, כנראה שנגד האומיקרון התרופה לא יעילה. ממה שהבנתי שראו בניסוי in vitro, מנגנון ההדבקה העיקרי של האומיקרון שונה מזה של הוואריאנטים הנפוצים שקדמו לו, מה שמקשה על האיברמקטין לעבוד. על פי אחד המאמרים, בניסוי in vitro, האיברמקטין מנע מה- tmprss2 לפרק את הספייק של הוירוס שזה שלב הכרחי בחדירה של הוירוס לתא (בואריאנטים שקדמו לאומיקרון). באומיקרון במנגנון ההדבקה, יש שימוש בפרוטאינז אחר (קטפסין), ולא ב- tmprss2.
אני כבר מזמן אמרתי שבכל מה שקשור לחיסונים יש בעיה של אי אמון בגורמים הרפואיים, הרבה הסתרת מידע, הרבה סיסמאות והגמדה של תופעות לוואי וגם רק את אלו שלא הצליחו להסתיר.
 

uzi2

Active member
אני כבר מזמן אמרתי שבכל מה שקשור לחיסונים יש בעיה של אי אמון בגורמים הרפואיים, הרבה הסתרת מידע, הרבה סיסמאות והגמדה של תופעות לוואי וגם רק את אלו שלא הצליחו להסתיר.
העובדה שהיו פרסומים רבים בספרות המדעית של מחקרים שהראו יעילות של איברמקטין, וחלק גדול ממה שפורסם כפרפרינט, גם פורסם/אושר לפרסום בכתבי עת מדעיים, אומר שבמערכת גדולה כשלנו, אי אפשר להסתיר יותר מדי מידע. העולם שלנו מספיק גדול כדי שיהיה די בלתי אפשרי להסתיר תופעות בהיקפים שאינם קטנים. אם בארה"ב היה רק פרסום אחד מדעי שהציג את תופעות הלוואי של החיסונים, בעולם כולו נעשו לא מעט מחקרים ורבים מהם פורסמו. לחברות התרופות יש השפעה על ארגוני הבריאות, בחלק מהמדינות, אך לדעתי יש גם נטייה להגזים ביכולת ההשפעה שלהם. בישראל, ובלא מעט מדינות אחרות פורסמו לא פעם מחקרים מהסוג שחברות התרופות מאוד לא היו רוצות שיתפרסם.
אז המדע עדיין לא התקלקל לגמרי ויש די והותר עבודה איכותית שלא נגועה באינטרסים זרים. מאוד קשה להסתיר תופעות לוואי משמעותיות - יותר מדי גורמים בלתי תלויים. גם העובדה שלא נתקלתי בסביבתי באף מקרה של תופעות לוואי קשות שבעיניים הלא מקצועיות שלי, ניתן לשייך אותן לקבלת חיסון - גם שווה משהו. כי תופעות לוואי קשות של המחלה עצמה - ראיתי לא מעט. לדעתי, גם בישראל יש יותר איזון מאשר בארה"ב.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
העובדה שהיו פרסומים רבים בספרות המדעית של מחקרים שהראו יעילות של איברמקטין, וחלק גדול ממה שפורסם כפרפרינט, גם פורסם/אושר לפרסום בכתבי עת מדעיים, אומר שבמערכת גדולה כשלנו, אי אפשר להסתיר יותר מדי מידע. העולם שלנו מספיק גדול כדי שיהיה די בלתי אפשרי להסתיר תופעות בהיקפים שאינם קטנים. אם בארה"ב היה רק פרסום אחד מדעי שהציג את תופעות הלוואי של החיסונים, בעולם כולו נעשו לא מעט מחקרים ורבים מהם פורסמו. לחברות התרופות יש השפעה על ארגוני הבריאות, בחלק מהמדינות, אך לדעתי יש גם נטייה להגזים ביכולת ההשפעה שלהם. בישראל, ובלא מעט מדינות אחרות פורסמו לא פעם מחקרים מהסוג שחברות התרופות מאוד לא היו רוצות שיתפרסם.
אז המדע עדיין לא התקלקל לגמרי ויש די והותר עבודה איכותית שלא נגועה באינטרסים זרים. מאוד קשה להסתיר תופעות לוואי משמעותיות - יותר מדי גורמים בלתי תלויים. גם העובדה שלא נתקלתי בסביבתי באף מקרה של תופעות לוואי קשות שבעיניים הלא מקצועיות שלי, ניתן לשייך אותן לקבלת חיסון - גם שווה משהו. כי תופעות לוואי קשות של המחלה עצמה - ראיתי לא מעט. לדעתי, גם בישראל יש יותר איזון מאשר בארה"ב.
פרופ' שמואל שפירא, שכיהן כראש המכון הביולוגי בתקופת שיא הפנדמיה שהתחסן בעצמו לפחות 3 פעמים, יוצא נגד החיסונים והחברות שפיתחו אותן ומזהיר את הציבור מההשלכות העתידיות הקשות שלהם.

"כנראה שאנשים איבדו בגללו את החיים": ראש המכון הביולוגי לשעבר נגד החיסונים לקורונה

פרופ' שמואל שפירא, שכיהן כראש המכון הביולוגי, התחרט על כך שהתחסן לקורונה: "מי אמר שמוזרקים לא מודים שטעו?" • פרופ' שפירא הביע ספק על יעילות החיסונים שניתנו לאזרחי ישראל והעלה טענות חמורות: "בעל תופעות לוואי רבות וקשות, ייתכן שהוא מעלה את השכיחות של מקרי סרטן"

טענות קשות: פרופ' שמואל שפירא, כיהן בעבר כראש המכון הביולוגי שהיה אמון על פיתוח החיסון הישראלי לקורונה, הביע חרטה בטוויטר מכך שהתחסן בעבר לקורונה: "אני טעיתי 3 פעמים: בזריקה הראשונה, בזריקה השנייה ובזריקה השלישית. מי אמר שמוזרקים לא מודים שטעו?". בריאיון ל"שלוש" הדגיש: "היעילות שלו נמוכה עד לעיתים לא קיימת, תופעות הלוואי שלו הן קשות ומשמעותיות".
 

דיברגנט חדש

Well-known member
פרופ' שמואל שפירא, שכיהן כראש המכון הביולוגי בתקופת שיא הפנדמיה שהתחסן בעצמו לפחות 3 פעמים, יוצא נגד החיסונים והחברות שפיתחו אותן ומזהיר את הציבור מההשלכות העתידיות הקשות שלהם.

"כנראה שאנשים איבדו בגללו את החיים": ראש המכון הביולוגי לשעבר נגד החיסונים לקורונה

פרופ' שמואל שפירא, שכיהן כראש המכון הביולוגי, התחרט על כך שהתחסן לקורונה: "מי אמר שמוזרקים לא מודים שטעו?" • פרופ' שפירא הביע ספק על יעילות החיסונים שניתנו לאזרחי ישראל והעלה טענות חמורות: "בעל תופעות לוואי רבות וקשות, ייתכן שהוא מעלה את השכיחות של מקרי סרטן"

טענות קשות: פרופ' שמואל שפירא, כיהן בעבר כראש המכון הביולוגי שהיה אמון על פיתוח החיסון הישראלי לקורונה, הביע חרטה בטוויטר מכך שהתחסן בעבר לקורונה: "אני טעיתי 3 פעמים: בזריקה הראשונה, בזריקה השנייה ובזריקה השלישית. מי אמר שמוזרקים לא מודים שטעו?". בריאיון ל"שלוש" הדגיש: "היעילות שלו נמוכה עד לעיתים לא קיימת, תופעות הלוואי שלו הן קשות ומשמעותיות".

|עדכון| פרופ' רפי קרסו נסוג מדבריו ומודה אינני יודע מה להמליץ לשואלים לגבי החיסון​


".....לאחר פרסום הטור קיבלתי מסר מחבר אותו אני מכבד ומעריך. הוא העביר לי חומר רב על סיבוכי החיסון ואני מודה ומתוודה שאת רובם לא הכרתי. העדפתי לדבוק בגישת ארגון הבריאות העולמי (nih) ומינהל התרופות (fda) ומשרד הבריאות בארץ. אכן קיימת אסופה של מחקרים רבים, חלקם ממקורות רציניים המעלים את הספק ומצדיקים את החשש מחיסונים ומתוצאותיהם בתחומים שונים כולל סיבוכים רציניים (ואפילו מסכני חיים), תמיד נשאלת שאלת הספק: האם התחלואה הגיעה בעקבות החיסון ובגללו או האם זה צירוף מקרים? מטבעי לא הפסקתי להטיל ספק, אבל בכל הנוגע לחיסונים נגד קורונה וזן האומיקרון אני נסוג מעט כרגע מדברי החד משמעיים לגבי זניחות תופעות הלוואי ולגבי השיקולים שמכתיבים את קבלת החיסונים. נכול להיום ולרמת התוקנות של זן האומיקרון, אני מודה שאינני יודע מה להמליץ לשואלים אותי. אם יהיה חיסון נוסף, סביר שאקח אותו. אבל אתם יודעים מה, אני בספק!"
מעריב 30.12.22

...


https://rotter.net/forum/scoops1/775175.shtml
הריץ את כולם להתחסן...ופתאום הוא לא יודע.....
הזוי לא?
 

|עדכון| פרופ' רפי קרסו נסוג מדבריו ומודה אינני יודע מה להמליץ לשואלים לגבי החיסון​


".....לאחר פרסום הטור קיבלתי מסר מחבר אותו אני מכבד ומעריך. הוא העביר לי חומר רב על סיבוכי החיסון ואני מודה ומתוודה שאת רובם לא הכרתי. העדפתי לדבוק בגישת ארגון הבריאות העולמי (nih) ומינהל התרופות (fda) ומשרד הבריאות בארץ. אכן קיימת אסופה של מחקרים רבים, חלקם ממקורות רציניים המעלים את הספק ומצדיקים את החשש מחיסונים ומתוצאותיהם בתחומים שונים כולל סיבוכים רציניים (ואפילו מסכני חיים), תמיד נשאלת שאלת הספק: האם התחלואה הגיעה בעקבות החיסון ובגללו או האם זה צירוף מקרים? מטבעי לא הפסקתי להטיל ספק, אבל בכל הנוגע לחיסונים נגד קורונה וזן האומיקרון אני נסוג מעט כרגע מדברי החד משמעיים לגבי זניחות תופעות הלוואי ולגבי השיקולים שמכתיבים את קבלת החיסונים. נכול להיום ולרמת התוקנות של זן האומיקרון, אני מודה שאינני יודע מה להמליץ לשואלים אותי. אם יהיה חיסון נוסף, סביר שאקח אותו. אבל אתם יודעים מה, אני בספק!"
מעריב 30.12.22

...


https://rotter.net/forum/scoops1/775175.shtml
הריץ את כולם להתחסן...ופתאום הוא לא יודע.....
הזוי לא?
לא. ממש לא הזוי. להפך. בדיוק מה שמצופה מאיש רפואה ומדע. ובתאימות מלאה למדיניותו עד כה (לפחות על פי ידיעתי הדלה).
בניגוד לדתות (כולל דתות הקונספירציות למיניהן כגון מתנגדי החיסונים וכדור הארץ השטוח), המדע לא מבוסס על סימני קריאה אלא על סימני שאלה. אין "הוכחות", אין אמיתות מוחלטות. יש תאוריות, חיזוקים, אישושים, ספקות, הפרכות, עדכונים וכו'.
כל מה שהוא אומר (ובצדק), זה שעד לאחרונה, המידע הזמין לו הצביע שמאזן התועלת מול תופעות הלואי הצדיק את מתן החיסון. לכן המליץ עליו.
עכשיו הוצג לו מידע חדש שמעורר ספק לגבי המאזן, ולכן הוא משנה את עמדתו (לא הופך את דעתו, אלא מתלבט). זאת בניגוד לחברי הדתות שהוזכרו לעיל, ששום מידע לא יכול לגרום להם לשנות את דעתם.

אגב - צריך לשים לב שלקרסו יש טעות לוגית בסיסית: הוא התרשם שקיים בסיס מחקרי משמעותי לספק בזניחות תופעות הלואי, על סמך אסופת מחקרים שקיבל מחבר. אבל מדובר במחקרים שלוקטו באופן סלקטיבי - רק אלו שמצביעים על קיום (לכאורה) של בעיה. קרסו לא ביצע מטה-אנליזה רצינית של כלל המחקרים בנושא. כלומר שהוא התעלם מהמחקרים שהראו, ואולי גם הסבירו, את ההפך. שזה מה שעושים גופים רציניים כמו ה-NIH וה-FDA ומשרד הבריאות.
כשבוחנים רק מחקרים שמראים ממצאים מסוג אחד, ומתעלמים מהאחרים, ברור שמתקבלת מסקנה מוטה.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
לא. ממש לא הזוי. להפך. בדיוק מה שמצופה מאיש רפואה ומדע. ובתאימות מלאה למדיניותו עד כה (לפחות על פי ידיעתי הדלה).
בניגוד לדתות (כולל דתות הקונספירציות למיניהן כגון מתנגדי החיסונים וכדור הארץ השטוח), המדע לא מבוסס על סימני קריאה אלא על סימני שאלה. אין "הוכחות", אין אמיתות מוחלטות. יש תאוריות, חיזוקים, אישושים, ספקות, הפרכות, עדכונים וכו'.
כל מה שהוא אומר (ובצדק), זה שעד לאחרונה, המידע הזמין לו הצביע שמאזן התועלת מול תופעות הלואי הצדיק את מתן החיסון. לכן המליץ עליו.
עכשיו הוצג לו מידע חדש שמעורר ספק לגבי המאזן, ולכן הוא משנה את עמדתו (לא הופך את דעתו, אלא מתלבט). זאת בניגוד לחברי הדתות שהוזכרו לעיל, ששום מידע לא יכול לגרום להם לשנות את דעתם.

אגב - צריך לשים לב שלקרסו יש טעות לוגית בסיסית: הוא התרשם שקיים בסיס מחקרי משמעותי לספק בזניחות תופעות הלואי, על סמך אסופת מחקרים שקיבל מחבר. אבל מדובר במחקרים שלוקטו באופן סלקטיבי - רק אלו שמצביעים על קיום (לכאורה) של בעיה. קרסו לא ביצע מטה-אנליזה רצינית של כלל המחקרים בנושא. כלומר שהוא התעלם מהמחקרים שהראו, ואולי גם הסבירו, את ההפך. שזה מה שעושים גופים רציניים כמו ה-NIH וה-FDA ומשרד הבריאות.
כשבוחנים רק מחקרים שמראים ממצאים מסוג אחד, ומתעלמים מהאחרים, ברור שמתקבלת מסקנה מוטה.
פרופ' קרסו התוודה "העדפתי לדבוק בגישת ארגון הבריאות העולמי (nih) ומינהל התרופות (fda) ומשרד הבריאות בארץ".
פרופ' קרסו יצא בהצהרה (וידוי) שמחזקת את טענתי שמשרד הבריאות לא יודע כלום על החיסון, מסתכל עליו כקופסא שחורה וקונה את מה שחב' התרופות מוכרות לו :(
הגופים ה"רציניים" כמו ה-NIH וה-FDA ומשרד הבריאות מקשיבים לרופאים ולא למדענים, הלוואי שהיו מקשיבים למדענים.
הרופאים מסתכלים על זה בתור קופסה שחורה וקונים את כל מה שחב' התרופות מוכרת להם, תרתי משמע.
 

uzi2

Active member
לא. ממש לא הזוי. להפך. בדיוק מה שמצופה מאיש רפואה ומדע. ובתאימות מלאה למדיניותו עד כה (לפחות על פי ידיעתי הדלה).
בניגוד לדתות (כולל דתות הקונספירציות למיניהן כגון מתנגדי החיסונים וכדור הארץ השטוח), המדע לא מבוסס על סימני קריאה אלא על סימני שאלה. אין "הוכחות", אין אמיתות מוחלטות. יש תאוריות, חיזוקים, אישושים, ספקות, הפרכות, עדכונים וכו'.
כל מה שהוא אומר (ובצדק), זה שעד לאחרונה, המידע הזמין לו הצביע שמאזן התועלת מול תופעות הלואי הצדיק את מתן החיסון. לכן המליץ עליו.
עכשיו הוצג לו מידע חדש שמעורר ספק לגבי המאזן, ולכן הוא משנה את עמדתו (לא הופך את דעתו, אלא מתלבט). זאת בניגוד לחברי הדתות שהוזכרו לעיל, ששום מידע לא יכול לגרום להם לשנות את דעתם.

אגב - צריך לשים לב שלקרסו יש טעות לוגית בסיסית: הוא התרשם שקיים בסיס מחקרי משמעותי לספק בזניחות תופעות הלואי, על סמך אסופת מחקרים שקיבל מחבר. אבל מדובר במחקרים שלוקטו באופן סלקטיבי - רק אלו שמצביעים על קיום (לכאורה) של בעיה. קרסו לא ביצע מטה-אנליזה רצינית של כלל המחקרים בנושא. כלומר שהוא התעלם מהמחקרים שהראו, ואולי גם הסבירו, את ההפך. שזה מה שעושים גופים רציניים כמו ה-NIH וה-FDA ומשרד הבריאות.
כשבוחנים רק מחקרים שמראים ממצאים מסוג אחד, ומתעלמים מהאחרים, ברור שמתקבלת מסקנה מוטה.
זו לא טעות לוגית לדעתי, מכיוון שכפי שאמרת, הוא בסה"כ לקח צעד אחד אחורה - לא יצא בהכרזות הפוכות, אלא חזר בו מהאמירות החד משמעיות שהיו לו בטור קודם.
 

uzi2

Active member
רק להבהיר כמה הבהרות ותיקון טעות.
א. אין המלצה כאן לקחת איברמקטין. אמנם תחושתי היא שההתנהלות אינה סבירה, אולם עדיין יש מקרים (בעיות בריאותיות), שבהן בכל זאת אסור לקחת את התרופה, וכן אינני מתיימר להיות מומחה, ובוודאי שאינני רופא. יש לקחת כל חוות דעת באינטרנט בערבון מאוד מוגבל.

ב. היתה לי גם טעות. כתבתי שבאפריקה המחלות שהאיברמקטין נועדה עבורן עוברות דרך חרקים. הייתי צריך לכתוב טפילים, אבל הנקודה היא שההדבקה היא גם של חיות בר, ולכן אי אפשר ממש להדביר אותה. דרך אגב, מי שפיתחה את האיברמקטין היא חברת מרק, אך כמובן שפג תוקף הפטנט על התרופה, ולכן כיום היא ג'נרית.

ג. ואם כבר, המשך סיפור של הנרי מארש. הישיבה על אישור התרופה, התחילה בכך שחברת התרופות העלתה מספר מטופלים שקיבלו את התרופה באופן נסיוני, שסיפרו בפני הוועדה סיפורי ריגשי סוחטי דמעות על איך חייהם ניצלו בזכות התרופה, ועד כמה הם שמחים שהם זכו להכנס למחקר, וכמה חבל אם התרופה בסופו של דבר לא תאושר. אחרי הסיפורים סוחטי הדמעות עלה הנרי מארש שצינן את הרוחות עם חוות דעת, שלפיה על פי המחקרים שבוצעו, בכלל לא ברור שסיכויי הריפוי מצדיקים את הסיכונים שבתרופה.
מכיוון שהוא היה מאוד חד משמעי בחוות הדעת שלו, בסופו של דבר, נציגי חברת התרופות שהתפוצצו מכעס על חוות הדעת של מארש, נתבקשו לצאת החוצה, וחברי הוועדה ניסו להבין בנחת את טענותיו של מארש, והוחלט שלא לאשר באותו שלב זה את התרופה.
 
למעלה