סיפור ארוך. מתחילת הקורונה רציתי להתעדכן במה שקורה בחזית המחקר, ואיתרתי מקורות מידע שסיפקו מידע קצת יותר מפורט ממה שקיבלתי מה- CDC, ה- NIH, וה- WHO. בייחוד על חזית המחקר. אני מודע לרך שיש רעש רקע בחזית המחקר, ושלפעמים צריך שהאבק ישקע כדי לדעת על מה לסמוך יותר, ועל מה פחות. כך או אחרת, מקורות המידע שלי לא נבחרו משום שהם היו אנטי-ממסדיים, אלא משום שסיפקו מידע יותר ישיר ממחקרים בחזית, כולל הפניות למחקרים עצמם.
בשלב מסוים התחלתי לשים לב לתרופה בשם Ivermectin, שמחקרים שבדקו אותה מדי פעם הופיעו באותם מקורות. החומר הפעיל שלה התגלה במקרה, כחומר שמגן מפני מחלות פרזיטיות. ה- FDA אישר את התרופה, והגדיר אותה כתרופה ברמת בטיחות גבוהה. באזורים רבים באפריקה אחת לשנה אנשים לוקחים מנה של התרופה כדי להמנע ממחלות כמו ה- River Blindness שגרמה לכך שבאזורים מסוימים באפריקה מרבית האנשים בגיל יחסית צעיר איבדו את הראייה. התרופה - כל עוד לוקחים אותה, ואפילו פעם בשנה חיסלה את המחלה. (המחלה מופצת דרך חרקים ולכן אי אפשר להדביר אותה אחת לתמיד).
היו מחקרים בהיקפים לא גדולים, כמו גם מחקרים בצלחות פטרי שהראו יעילות גם נגד סוגים מסויימים של וירוסים. אי לכך בהרבה מקומות בעולם התחילו לבדוק אפשרות להשתמש בתרופה גם כנגד ה- Covid-19. ככל שעקבתי זמן רב, ראיתי הצטברות של עוד ועוד ראיות נסיבתיות ו/או לא מאוד חזקות לכך שיש לה יעילות טובה מאוד כאשר לוקחים כטיפול מונע, ויעילות טובה כאשר לוקחים בפאזה הראשונה של המחלה (לפני שזה מגיע למצב אשפוז). המחקרים על היעילות שלה כאשר נלקחת בפאזה השנייה, הראו שהיא עוזרת מעט להרגשה אך לא ממש עוזרת להחלמה, או לצמצום נזקים. לפחות לא באופן מובהק.
כיוון שהתרופה מוגדרת כתרופה בטוחה ובאפריקה נותנים אותה באופן קבוע, וללא סימפטומים שליליים מיוחדים שזוהו, וכיוון שהמחקרים חיזקו את האפשרות שבמינונים דומים היא עוזרת גם כטיפול מונע, או בפאזה הראשונה של המחלה, סברתי שלא תהיה התנגדות חריפה של ה- CDC, ו- NIH לשימוש בתרופה.
בייחוד משום שהמחקרים האלו כבר היו קיימים (וחלק לא מבוטל מהם גם פורסם בכתבי עת מדעיים מוכרים) עוד לפני שהיו חיסונים, לא ראיתי סיבה מדוע שתהיה התנגדות לשימוש בתרופה. מה שראיתי מהארגונים האלו הדהים אותי. לא רק שההתנגדות שלהם היתה תקיפה. הם גם הציגו את המחקרים בצורה מסולפת, טענו שמדובר בתרופה מסוכנת תוך מתן דוגמאות לא רלוונטיות (למשל מישהו שלקח מינון מטורף, או מישהו שלקח גרסה שמיועדת לסוסים). לחצו על ארגון הרוקחים האמריקאי להורות לרוקחים שלא לכבד מרשמים של רופאים שרשמו אותה לטיפול בקורונה, (מה שהגדיל את השימוש של אנשים בגרסאות התרופה שמיועדות לסוסים), הציגו את התרופה כתרופה שמיועדת בכלל לסוסים (התרופה אמנם משמשת גם לסוסים, אבל יש גם גרסאות שלה שמיועדות לבני אדם, ומשמשות עשרות שנים בבני אדם, ובאופן קבוע). למרות שה- FDA הגדיר אותה כתרופה בעלת בטיחות גבוהה (דומה לאלו שנמכרות ללא מרשם רופא), ה- CDC בייחוד פרסמו פרסומים אנקדוטליים שמזהירים משימוש בתרופה בשל תופעות הלוואי "המסוכנות" שלה. ביוטיוב, מי שמציג סרטון שמציג מחקר שמראה שהתרופה יעילה, מסתכן בכך שהפרסום שלו יורד, ואם זה חוזר, אז שהאתר שלו יורד. כנ"ל בטוויטר. נסיון להפנות לסקירה מחקרית שסקרה הרבה מאוד מחקרים (באיכויות שונות, תוך דיון על האיכות של כל מחקר, ומה בדיוק הוא בדק) שמראים שיש יעילות ופורסמה בכתב עת מוכר רשמית (וכמובן peer reviewed) יורט גם בטויטר וגם ביוטיוב כ-"הפצת מיתוסים". אם תנסה להפנות למחקר כזה בוויקיפדיה תראה איך בתוך דקות הודעה שלך נמחקת. וכפי שציינתי, מי שהיה מספר 2 בוויקיפדיה בשים הראשונות שלה, והיה בין המקימים שלה, טוען שכיום בתחומים רבים הוא לא סומך על וויקיפדיה כעל מקור מידע אמין.
ה- CDC וה- NIH פרסמו סקירה מחקרית רחבה שמפריכה לטענתם את הטענות על יעילות התרופה, אבל "שכחו" לציין שהסקירה סקרה רק מחקרים שבוצעו על מאושפזים בבתי חולים, מה שאומר שהיא קרוב לוודאי סקרה רק מחקרים שבהם התרופה ניתנה בפאזה השנייה של המחלה.
זמן מסוים אחר כך, מחקר שמומן על ידי חברת מרק וחברת פייזר בנושא (ועוד אחת), פורסם על ידי ה- CDC כמחקר אמין. צריך להדגיש שבאותה תקופה מרק ופייזר, וגם החברה השלישית שברח לי השם שלה, חיכו לאישור תרופות משלהן למחלה. מחקרים שבוצעו In Vitro נחשבו בעיני ה- CDC וה- NIH כמחקרים אמינים, בעוד שממחקרי האיברמקטין שהראו ראיות ליעילות, הם לא הסתפקו בפחות מה- Gold Standard, שהוא כמובן בלתי אפשרי אם מבוצע שלא ב- setting של בית חולים, ללא מימון של משהו כמו חברת תרופות. רק שלחברות התרופות אין אינטרס כלכלי להשקיע במחקרים כאלו, אלא אם הן רוצות להוכיח שהתרופה לא עובדת (מה שמקל על האישורים של התרופות שהן פיתחו).
היה גם מחקר שבוצע בארץ על ידי פרופסור אלי שוורץ מבית חולים שיבא - שפרסם כבר הרבה מאוד מאמרי מחקר, וגם המחקר הזה פורסם בכתב עת מוכר, אבל אזכורים ביוטיוב של המחקר שלו עם פירוט משמעות ישירה וזהירה של התוצאות, הוסרו כיוון שכל טענה כזאת מוגדרת רשמית על ידי ה- CDC כמיתוס. דרך אגב, הם לא תמיד מסירים. רק אם יש אמירות תומכות מפורשות, גם אם זהירות סטטיסטית.
יש גם ראיות נסיבתיות מאזורים בהודו שבהם נתנו את התרופה בהיקפים משמעות עד שממה שהבנתי הממשלה המרכזית אסרה על הממשלות האזוריות שם את השימוש (בעצם, אני יודע רק על אחת המדינות שם שבה נאמר שהם נאלצים להפסיק את השימוש בתרופה עקב הוראה של הממשל המרכזי).
אני לא טוען שהתרופה בוודאות יעילה. לעניות דעתי, לפחות בתקופה שבה לא היו חיסונים, לא היה צריך להילחם מלחמת חורמה כדי למנוע מרופאים לרשום את התרופה, ולו בגלל שיש ראיות נסיבתיות לכך שעוזרת מאוד, ושהתרופה נחשבת לבטוחה. אנחנו כאמור, מדברים על מינונים דומים לאלו שרושמים כבר עשרות שנים במחלות אחרות.
מדובר בתרופה ג'נרית מאוד זולה לייצור.
אבל מה שהכי אכזב אותי, זה הנסיון של ה- CDC וגם ה- NIH להלך אימים, על ידי מסירת מידע לא ממש שקרי אבל מאוד מטעה.
מאז, התחלתי לשים לב לעוד מקרים בהם כשנוח להם, הם נותנים משקל למחקרים חלשים, וכשנוח להם, הם לא מסתפקים בפחות מ- gold standard.
אני מקבל את הטענה שבמגפה אמיתית, כמו במלחמה - לא מחכים להוכחות חותכות שתרופה עוזרת. אם הסיכוי גבוה מהסיכון - צריך לתת.
גם במלחמה - צריך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות, והדרישה של ה- gold standard כדי לא למנוע מרופאים לרשום את התרופה - נראית בעיני הזויה.
ה- WHO היו יותר זהירים בהתנסחות שלהם, אך פשוט ישנו בעמידה. כשהואריאנט של האומיקרון החליף את אלו שקדמו לו, לקח הרבה מאוד זמן עד שהסימפטומים שם התעדכנו בהתאם.
כהערת אגב, לגבי ה- NHS (האנגלי), יש ספר נפלא של רופא מוח בריטי בשם הנרי מארש, שמספר את חוויותיו, והיה שלב שבו הוא נתבקש לתת חוות דעת על טיפול תרופתי לסוג של סרטן מוח, שהוועדה היתה צריכה להחליט אם לאשר. אותו רופא, נדהם לראות עד כמה הנוכחות של לוביסטים בישיבה שבה דנו באישור התרופה, היתה גבוהה. למעשה, היו יותר לוביסטים בישיבה, מאשר אנשי מקצוע נייטרליים.
כהערת אגב, כנראה שנגד האומיקרון התרופה לא יעילה. ממה שהבנתי שראו בניסוי in vitro, מנגנון ההדבקה העיקרי של האומיקרון שונה מזה של הוואריאנטים הנפוצים שקדמו לו, מה שמקשה על האיברמקטין לעבוד. על פי אחד המאמרים, בניסוי in vitro, האיברמקטין מנע מה- tmprss2 לפרק את הספייק של הוירוס שזה שלב הכרחי בחדירה של הוירוס לתא (בואריאנטים שקדמו לאומיקרון). באומיקרון במנגנון ההדבקה, יש שימוש בפרוטאינז אחר (קטפסין), ולא ב- tmprss2.
פרופ' רפי קרסו נסוג מדבריו ומודה אינני יודע מה להמליץ לשואלים לגבי החיסון