בקשר לאילת,
מה שמוכיח שויקיפדיה היא מקור מפוקפק
ציטוטים (המשפטים שהדגשתי - לא ידוע לי על כל תכניות לגביהם): קו מבאר שבע לערד ומשם לאתרי התיירות באזור ים המלח (שיחובר למסילה לאילת). המשך הקו מבאר שבע לדימונה, לכיוון אילת ומעבר גבול טאבה, דרך ירוחם, שדה בוקר ומצפה רמון. המציאות: שתי האפשרויות שידוע לי שנלקחו בחשבון למסילה לאילת הן: 1. הארכת מסילת אורון לכיוון הערבה (תוואי מפותל למדי) 2. קו ישר יותר, כולל מנהרות ארוכות וגשרי-ענק, בין דימונה לאזור צומת הערבה. יש תוכנית לחבר בין אילת וים המלח (לרכבות פוספטים), לא לחיבור לערד. ידוע לי גם על תוכנית לחיבור ירוחם (שלוחה די קצרה מדימונה), ואני מוכן לקבל גם מסילה עד מצפה רמון כתכנית לטווח ארוך (מאוד), אבל נראה לי מאוד לא סביר שמסילה כזאת תמשיך עד אילת. אותו כנ"ל לגבי ערד-ים המלח (מהסיבה שציינת - שיפוע חד מדי). יש עוד כמה אי-דיוקים בערך הזה, וכל הסעיף "תוכניות לטווח הרחוק" נראה כמו ערבוב בין תוכניות קיימות לכאלה שהן לא יותר מפנטזיה.
בקשר לאילת,
בהנחה שזה יקרה לפני ששערותיו של נכדי (שטרם נולד) ילבינו, ההצדקה הכלכלית היא בעיקר ולפני הכל לקו משאות. קו משאות יכול להיבנות בקלות רבה, ע"י חלק מושקע מעט באזור חצבה (יש פחות מ-20 ק"מ מרחק ממסילה קיימת לכביש הערבה) והמשך מישורי עד נמל אילת. לקו כזה יש יתרון רב עקב הפוטנציאל הרב להתחרות בתעלת סואץ שהיא בעלת מגבלות ובעיות לא מעטות. לנסיעת חצות, הוא יכול להיות פייט רציני לקו האוטובוס, כי גם אם הוא יהיה איטי, הוא יספק שעת יציאה סבירה יותר, שעת הגעה נוחה, ושינה נעימה יותר. לגבי קו נוסעים, קו נורמלי שאנשים ירצו לנסוע בו, יש בגדול 2 אפשרויות: [1]
אפשרות חלומית: קו מושקע ויקר מאוד מאוד מאוד מאוד, שיאפשר מהירות בסגנון יפן, כלומר כמו מטוס. הבעיה היא האם יהיה יזם שיראה השקעה כזו כמוצדקת, מה גם שהוא יצטרך לגבות מחיר גבוה (להחזרת ההשקעה) וספק אם יהיה מי שירצה בכלל לשלם מחיר כזה. [2]
אפשרות ריאלית: לאחר השלמת קו המשאות ההגיוני שתיארתי לעיל, לסלול מסילה מדימונה לחצבה בתוואי פחות מפותל, ולקבל זמן נסיעה של כ-3 שעות מתל אביב, ובהתאם לגבות מחיר קצת יותר גבוה מאוטובוס, אך עדיין מספיק אטרקטיבי כדי להיות זול משמעותית ממחיר טיסה. אם משהו ממה שכתבתי נראה לא הגיוני למומחי הרכבות, אשמח לשמוע.
