תנו ללמוד רפואה \ פרופ' אפרים בנטל

shmuku100

New member
תנו ללמוד רפואה \ פרופ' אפרים בנטל

המערכת הרפואית זועקת: העתודה של רופאים צעירים הולכת ומידלדלת, הבו לנו רופאים. מבתי החולים מדווחים על מחסור ברופאים בתחומים רבים במחלקות השונות: הרדמה, כירורגיה, פנימית, ילדים, נוירולוגיה, שיקום ועוד כהנה וכהנה. גם צה"ל מתריע על מחסור ברופאים. לפתרון הבעיה עלו הצעות שונות, בהן הקמת בית ספר לרפואה צבאית, ייבוא רופאים מהמזרח הרחוק והקמת בית ספר לרפואה בגליל. הנוער, הסבירו, אינו שש ללכת למסלול לימודי הרפואה בגלל אורכו והעבודה הקשה הצפויה בסופו. הנוער מחפש חיים קלים, התעשרות מהירה, משאת נפשו היא ההיי-טק. ולא היא. רבים ממיטב הנוער, ששירתו בצבא ותרמו למדינה, רוצים ללמוד רפואה, אך ה"רף" הגבוה שמציבים המבחנים הפסיכומטריים מונע את ההיקלטות בבתי ספר לרפואה בישראל. הם אינם מרפים. למרות הצורך ללמוד שפה זרה, הקושי הכלכלי והקושי החברתי רבים פונים ללימודי רפואה בחו"ל. .. להמשך הכתבה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1165996.html
 
כתבה מעניינת, וכמובן צודקת במהותה, אבל...

כמו שכולנו יודעים רף קבלה זה פקטור של היצע וביקוש. אין מה לעשות, יש הרבה יותר אנשים שרוצים להיות רופאים מאשר פיזיקאים או כימאים או מתמטיקאים. על אותו המשקל אפשר לשאול למה צריך רף של 11.26 בגרויות ו 740 בפכיסומטרי כדי ללכת ללמוד פסיכולוגיה בירושלים? למה צריך רק מטורף כדי ללכת ללמוד הנדסת מערכות תקשורת? לא שאני אומרת שאני מסכימה עם הרף הגבוה, אבל מצד שני יש בזה באופן מעוות בכדי להראות על הנחישות של מישהו להתקבל (או על הזמן שיש לו לקחת 5 יחידות היסטוריה+תנך+ספרות+אומנות+תיאטרון+גיאוגרפיה). אני יותר מודאגת מהעלויות המטורפות של הקבלה מאשר מהרף הבלתי אפשרי. אפשר לדבר עד מחר על הליך הקבלה הלוקה בחסר אל האוניברסיטאות בארץ, קרי בגרויות+פכיסומטרי שמאכיל כל כך הרבה מכונים ומורים פרטיים את מיטב כספי ההורים. אבל מצד שני, לא הציעו עדיין אף חלופה ריאליסטית.
 
אני דווקא בעד רף קבלה גבוה, למרות הכל

לפחות במה שקשור לפסיכמטרי. הפסיכומטרי בא למדוד כמה מהר אתה מגיע להחלטה, ורצוי גם להחלטה הנכונה. אם מישהו לא יודע להחליט אם X הוא זוגי או אי זוגי לפי מה כללים לא מסובכים, אז יש לי חשש שהוא גם לא יחליט את ההחלטה הנכונה לגביי כשאני אקרוס לו במיון. יש כל מיני דרכים לטפל במקרי חירום, ולפעמים ישר חושבים כמו טייס אוטומט על הסיבה הפשוטה מבי לבדוק עוד כמה פרמטרים שלא חשבת עליהם, שיכולים לעזור לחולה מבלי להסתכן במוות שלו (ויש לי מרצה מדהים, פרופ' לרפואה, שמספר לנו על כל מיני מקרים שאם רק היו בודקים את X או חושבים לטפל אחרת, אז הכל היה נגמר טוב יותר...ואגב אני לא לומדת רפואה, אבל כן לומדת מקצוע פרה-קליני). לא רוצה שאיזה רופא צעיר יגיד הוא לא יודע מ לעשות כי לא לימדו אותו או כי הוא לא זוכר (ויש הרבה לזכור ברפואה), ויתחיל להלין על "כמה אפשר לזכור בע"פ?". מעדיפה 70 רופאים פחות, אבל שיהיו כאלה שאפשר לסמוך עליהם ועל כושר ההחלטה שלהם, בעיקר במצבי לחץ.
 

ofra221

New member
השורה השניה שלך ומכאן כל יתר המסקנות

שהסקת בעקבותיה לא מדוייקת בלשון המעטה
 

danielevy

New member
אני לא מסכים איתך

הפסיכומטרי בודק בעיקר תשובות מהירות על שאלות שטחיות.
 

lilo4

New member
יש לזה ביסוס מדעי?

כי למיטב זכרוני תפקדתי מצוין במספר החייאות בהן לקחתי חלק בתקופה שבה התנדבתי במד"א, ולעומת זאת בתחום הפסיכומטרי... אני רחוקה שנות אור מרף קבלה. המטרה היחידה של הפסיכומטרי היא לנבא הצלחה אקדמית. שום דבר מעבר. פיתרון של שאלת אחוזים או שאלת היגיון לא אומר שום דבר על היכולת לבצע החייאה כמו שצריך, על היכולת לבצע אנמנזה כמו שצריך. ומעבר לכל זה, סטודנטים לרפואה, פסיכולוגיה, משפטים, ספרות, קולנוע ועיצוב אופנה- נבחנים בדיוק אותו המבחן. 650 של סטודנט למשפטים ו650 של סטודנט לעיצוב אופנה או סטודנט לביולוגיה- זה אותו 650 בדיוק. כשהדרישות מהסטודנטים האלה שונות מאוד, שוני שהפסיכומטרי ממש לא משקף
 
נהדר. עלייך אני אסמוך

אבל אני רואה התמודדות של סטודנטים שלא מתאימים לרפואה עם רמות ומסות מסוימות של חומר )ישר להרים ידיים ולהגיד שלא לימדו אותנו, אז אי אפשר לפתור את זה), והם, למשל, לא הייתי רוצה יהיו רופאים. ואת יודעת מה? גם דיאטנים בחלק מהמקרים. אני מקווה שבמקום לזכור בע"פ כמה קלוריות יש בכל מוצר, הם יפנו את הראש שלהם לזכור מה לאסור ומה להמליץ למטופל שלוקח מדללי דם לאכול. מדובר פה ביי אדם, והשיקולים צריכים להיות מדוייקים ומהירים. אני ממש לא אומרת שכל מי שקיבל ציון שהוא פחות מ-740 בפסיכומטרי לא יהיה מסוגל להתמודד עם הלימודים והמקצוע, אבל אני כן חוששת שביניהם יסתננו כאלה שלא הייתי סומכת עליהם. מעדיפה ללכת על בטוח. וולי באמת יש לשנות את שיטת הסינון, בל כרגע זו השטה היחידה, ואני לא חושבת שצריך הלקל ראש בתנאי קבלה בכל זאת. ודווקא התכנית ה-4 שנתית מצויינת למי שרוצה ללמוד רפואה ולא מתקבל. הוא מוכיח עצמו בלימודים הגבוהים (בעלי תנאי קבלה פחות גבוהים) ויכול להגשים את מה שהוא מסוגל בהמשך.
 

lilo4

New member
אבל זו בדיוק הנקודה

נתלים בפסיכומטרי הזה כאילו זה כלי שממיין ומסנן באמת. זה לא- הפסיכומטרי בא לתת חיזוי אך ורק בתחום ההצלחה האקדמית. שום דבר מעבר לזה- זה לא בודק תכונות נדרשות במקצועות השונים. בשביל זה יש היום שלל ראיונות וסימולציות. זה לא מושלם, אבל הפקולטות מתחילות להבין שהפסיכומטרי לא מנבא אם אדם יהיה רופא טוב או לא, מקסימום אם הוא יוציא ציונים טובים באוניברסיטה או לא. לגבי ההתמודדות עם החומר- זה לא קשור להצלחה בפסיכומטרי, זה קשור לבגרות נפשית, זה קשור לאופי וזה קשור לכישורי למידה [לגבי כישורי למידה- משהו שכבר לא מלמדים במערכת החינוך....] אני אישית בדעה שבמקום הפסיכומטרי צריך לשלוח את כולם למכונים שנותנים ייעוץ והכוונה מקצועית. עברתי תהליך כזה בעצמי, והרעיון הוא שהמקומות האלה בוחנים גם יכולות וידע בתחום הלימודים, וגם היבטים פסיכולוגיים של האדם ע"י מבחנים פסיכולוגיים שונים. היתרון של המכונים האלה שבתום המבחנים [שהם יותר ארוכים ויותר מורכבים מהפסיכומטרי] ניתן לקבוע מה רמת ההשכלה של האדם ומה היכולות השכליות שלו, וכן מה הנטיות שלו, מה האמונות שלו ואזה תכונות בולטות אצלו. ובצורה כזו ניתן לקבוע אם התכונות הבולטות הן מה שנדרש מהאדם לעבודה במקצוע כזה או אחר.
 

lidaka

New member
ולמה

שמכון הכנה, על סמך מבחנים מסוימים, יגיד לי מה הנטיות שלי, האמונות שלי והתכונות הבולטות שלי והאם זה מתאים או לא מתאים לרפואה? שיחה דימיונית: "מכון": אתה מאוד אומנותי. אנחנו ממליצים תולדות האומנות, או מוסיקולוגיה. "אני" : אני רוצה להיות רופא. "מכון": עזוב אותך, אתה לא מתאים. אין סיכוי שתצליח לשנן יותר מ40 חלבונים. "אני": אבל אני רוצה להיות רופא! "מכון": עזוב אותך, אתה לא מתאים. מחקרים שעשינו מעלים כי אנשים עם נטיות אומנותיות אינם צריכים להיות רופאים. "אני": אבל קיבלתי 800 בפסיכומטרי, התנדבתי במד"א, יש לי פוסטר של האוס מעל המיטה, שני ההורים שלי רופאים והתחפשתי לבת שירות כדי להיות בפנימית ה'. אני רוצה להיות רופא! "מכון": מצטערים. אולי כדאי שבפעם הבאה תסמן את "אני אוהב חלבונים" בשאלון.
 

lilo4

New member
כי זה יותר מורכב מזה

כאמור- הייתי במקום כזה. הם בודקים מכלול רחב של תכונות ושל יכולות. המבחנים שבודקים יכולות נוגעים בהמון תחומים- כישורי שפה, מתמטיקה, כישורים טכנולוגיים, חברתיים, אומנותיים וכד'. בנוסף על זה בודקים תכונות אופי ודברים דומים. וכמובן שיש שיחות עם פסיכולוגית שזו ההתמחות שלה. השכלול הסופי הוא לא חד משמעי ושטחי כמו שניסית להציג אותו. לי למשל יש יותר נטייה לתחום ההומני מהתחום המתמטי, אבל בתוך התהליך גם מכלילים את הרצונות של הנבחן, וכמובן את היכולות שלו. כמובן שאם מישהו מראה נטייה חריפה לאומנות ואין לו שום כישורים מתמטיים/טכנולוגיים/מדעיים ואין לו שום זיקה, גם אם הוא רוצה ללמוד רפואה אולי לא זה המקום שלו. או לחילופין אדם שיש לו זיקה חזקה למתמטיקה, טכנולוגיה וביולוגיה- אבל מבחינת אופי הוא אדם מאוד אנוכי, לא רוצה לעבוד עם אנשים ובטוח לא רוצה ולא מתאים לו להיות מטפל. האם היית רוצה שאדם כזה יהיה רופא ילדים? הוא יכול להיות מדען מעולה, אבל זה אדם שבעזרת הפסיכומטרי יכנס בקלות לפקולטה ויהיה רופא גרוע.
 

lidaka

New member
הייתי רוצה

שהוא יהיה פתולוג. מה דעתך? הפסיכומטרי אינו הממיין הטוב ביותר (ולכן הוא בא בצירוף של פרמטרים נוספים, ביניהם מבחני אישיות), אבל לשלול אותו לחלוטין ואת הדברים אותם הוא בודק הוא דבר בעייתי. גם החוכמולוגים שטוענים כי פסיכומטרי בודק "כמה אתה יכול לשבת על התחת" (כאשר למעשה הוא בודק דברים אחרים, נוספים, לא פחות חשובים) אינם, כנראה, מודעים לעובדה שישיבה על התחת (לצערי המאוד רב) היא יכולת נדרשת ברפואה.
 

lilo4

New member
דעתי היא

שאתה מסתכל רק על תקופת הלימודים. נכון, לימודי רפואה הם ארוכים, אבל אחרי שמסיימים ללמוד יש הרבה דברים אחרים. אז נכון שלשבת על התחת זה חלק גדול מהלימודים, אבל הלימודים נגמרים באיזשהו שלב. הפסיכומטרי לא מעיד במיל' על היכולת של האדם להיות רופא טוב. משהו שמבחני אישיות כן יכולים לבדוק. גם הפסיכומטרי וגם השיטה שהצעתי הם לא מושלמים. אני כן חושבת שמבחני אישיות חשובים יותר, מכיוון שהם נותנים טווח רחב יותר של מידע, שהוא בוודאות מדויק יותר. הפסילה היא לא אוטומטית, אלא ניתנת לשיקול של האוניברסיטה. וזה בדיוק היתרון- שכל אדם יתקבל על סמך היכולות שלו ועל סמך האופי שלו, לא על סמך מבחן כמו הפסיכומטרי שלא משקף יותר מדי תכונות ויכולות. ומעבר לזה, הפסיכומטרי לא משקף מגוון של תכונות, כשמבחני אישיות כן. כמו שכתבתי כבר בשרשור, 700 של מישהו שרוצה ללמוד רפואה ו700 של מישהו שרוצה ללמוד ספרות או קולנוע הם בדיוק אותו הציון. המבחן לא משקף את השונות בין המקצועות השונים ובין התכונות השונות. אני אשמח לדעת איזה דברים "נוספים, לא פחות חשובים" הפסיכומטרי משקף.
 

lidaka

New member
מבלי לזלזל בך

את לא סטודנטית לרפואה, נכון? ושוב, אני לא אומר את זה מתוך זלזול (אני מקווה בשבילך שתהיה אחת כזאת), אלא מתוך ההנחה שאם היית כבר סטודנטית, היית יודעת שלימודי הרפואה לא נגמרים; לעולם. אתה קורא מחקרים, מאמרים, מתעדכן ברפואה ובהתוויות חדשות; אתה כל הזמן, אבל כל הזמן לומד. אני לא אומר שמבחני אישיות אינם מוצלחים (נהפוך הוא - אני חושב שמבחני אישיות צריכים להיות חלק מתהליך המיון של מועמדים לרפואה, ולמי שלא יודע - גם במחלקות מעריכים אותך על סמך מדדים שאינם קוגניטיבים) - יש לי בעיה עם הטרמינולוגיה הדפיניטיבית שלך, שקובעת ש"הפסיכומטרי לא מעיד במיל' על היכולת של האדם להיות רופא טוב. משהו שמבחני אישיות כן יכולים לבדוק." אז מבחני אישיות, בדיוק כמו פסיכומטרי, אינם יכולים להוות (לדעתי) כלי בלעדי להערכה. כיום, הכלי שמשמש הערכה (בין אם טובה או רעה, ובכל מקרה טובה יותר מבגרויות) הוא המבחן הפסיכומטרי. אני שוב אחזור על מה שאמרתי - מכיוון שהלימודים אינם נפסקים עם סיום 7 השנים, או ברגע שניגשת ועברת שלב ב' בהתמחות - הרי שיש צורך במדד שכזה. ואם אקח את אחד המשפטים שלך ואעוות אותו, הרי ש:"מעבר לזה, מבחני אישיות לא משקפיםמגוון של תכונות, כשהפסיכומטרי כן. כמו שכתבתי כבר בשרשור, תכונות אישיות של מישהו שרוצה ללמוד רפואה ותכונות אישיות של מישהו שרוצה ללמוד סיעוד, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשרות, רייקי, פרחי באך, דיקור סיני וכו' הם בדיוק אותן התכונות. המבחן לא משקף את השונות בין המקצועות השונים ובין התכונות השונות."
 

lilo4

New member
אני לא סטודנטית לרפואה

אני שואפת להתקבל ללימודים. ואני נמצאת בנקודה שאני יודעת שכל מה שעוצר אותי מלהתקבל הם תנאי קבלה מטורפים. אני אחזור למשהו שכתבת בהתחלה, ואעוות אותו- "אם אני מאוד רוצה ללמוד רפואה, התנדבתי במד"א, אני מכירה את ההיסטוריה הרפואית של בני המשפחה שלי בע"פ, אני מגגלת שמות של תרופות סתם "בשביל הכיף", ויש לי פוסטר של האוס בחדר, אבל קיבלתי 650 בפסיכומטרי. אז מה? אני לא מתאימה לרפואה?" אין לי שום ספק שלימודי רפואה לא נגמרים לעולם. מעבר לעובדה שאני חושבת שכל איש מקצוע טוב לא מפסיק ללמוד לעולם, בכל תחום, זו אחת הסיבות שאני רוצה ללמוד רפואה- כי אני לעולם לא אשאר תקועה במקום. אבל נעזוב את זה כרגע. הפסיכומטרי מנבא הצלחה אקדמית, שזה מה שמעניין את האוניברסיטאות. אף פקולטה לא רוצה להתחיל את המסלול עם 80 סטודנטים, ולסיים אותו עם 20. זה הפסד מבחינת האוניברסיטה. אף אוניברסיטה לא רוצה להתחיל את המסלול עם 80 סטודנטים, וממוצע יותר נמוך משמעותית מפקולטות אחרות- כי בכל זאת יש תחרות בין האוניברסיטאות, בכל התחומים. אז אחלה, יש כלי שמנבא הצלחה אקדמית. רק שהאקדמיה היא, נגיד, 10 שנים מחיי הרופא? ומה עם כל שנות העבודה? אני באמת ובתמים מאמינה שמבחני הסינון מסננים יותר מדי אנשים שמתאימים לרפואה, ומקבלים יותר מדי אנשים שלא מתאימים למקצוע, בשום צורה. אני מסתכלת על אנשים שאני מכירה שהתקבלו, אני מסתכלת על רופאים שמטפלים בי. כמו שכתבתי, לכל שיטה יש חסרונות ובכל שיטה יהיו אנשים שיפלו בין הכיסאות. השאלה כמה אנשים נופלים בין הכיסאות. הבגרויות לא הן לא כלי סינון מספיק, בגלל שהן לא אתגר מספיק. כולנו יודעים שרמת הבגרויות יורדת בהדרגה, עד למצב הנוכחי שבו לא משנה בכלל מה למדת בתיכון, העיקר שיש לך סכם מספיק. יותר מזה, חלק גדול מהסטודנטים היום נבחנו במיוחד בבגרויות כמו ספרות וג"ג רק כדי לשפר את הממוצע. בעבר האוניברסיטאות כן היו נסמכות על הבגרויות והחומר שנלמד בתיכון. אני כן חושבת שצריך להעלות את רמת הבגרויות, ואני כן חושבת שצריך לחנך את התלמידים מביה"ס היסודי ללמוד ולהשקיע- משהו שישפר משמעותית את המצב באוניברסיטאות.
 

lidaka

New member
סה"כ, אני חושב שאנחנו מסכימים

שהפסיכומטרי אינו צריך להיות מדד בלעדי לקבלה ללימודים. עם זאת, אם הבנתי נכון, את טוענת שצריכים לבטל אותו, כי הוא לא רלוונטי - אבל אני טוען שאין צורך לבטל אותו, מהסיבה שמנית למעלה - פסיכומטרי אמור לשמש כלי לניבוי הצלחה בלימודים אקדמאים (ונעזוב שנייה בצד אם הוא עושה זאת או לא). מכיוון שרפואה נלמדת במוסד אוניברסיטאי (וגם מתמטיקה, ספרות, קולנוע, פסיכולוגיה וכו') יש צורך במדד הזה. אח"כ אפשר לחשוב גם על מדדים נוספים כגון מדדים לא קוגניטיביים, מבחני אישיות וכו'. אבל לבטל את המבחן, היחיד כיום, שבודק לכאורה את סיכויי ההצלחה בלימודים אקדמאים? את זה אי אפשר לעשות, ולטעמי גם לא צריך. את התואר הראשון שלי, ד"א, התחלתי בשנה היחידה שבה קיבלו סטודנטים לאונ' על סמך מתאם ולא פסיכומטרי. מה קרה שנה לאחר מכן? החזירו את הבחינה, מהסיבה הפשוטה שרמת הסטודנטים באונ' ירדה פלאים.
 

lilo4

New member
אבל הוא לא רלוונטי

כמה דברים שמוכיחים שהפסיכומטרי לא רלוונטי: א. לטענת המרכז הארצי אי אפשר לשפר את תוצאות המבחן ביותר מ-50 נק' בערך. אני חושבת שיש פה כמות מכובדת של גולשים שתקום ותטען שהם שיפרו במאה נקודות ואולי אפילו קצת יותר [אני לא מדברת על מקרים חריגים של חבר'ה שניגשו בגיל 15, לא למדו בשיט ואחרי הצבא ישבו וחרשו]. ב. הרף הפסיכומטרי לקבלה ללימודים נקבע ע"י הביקוש, ולא ע"י קושי החומר. אם תשים לב ברפואה, פיזותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק- רף הקבלה רק עלה בשנים האחרונות. קשה לי להאמין שרמת החומר עלתה בצורה כ"כ חדה. לעומת זאת כמות האנשים שרוצים להתקבל ללימודים האלה עלתה מאוד. ודוגמא נוספת: אם הנתונים שלי כרגע אני לא יכולה להתקבל ללימודי רפואה. לתואר בפיזיקה בטכניון, לעומת זאת אני יכולה להתקבל. תואר שהסיכוי שלי להצליח בו הוא נמוך עד קלוש. אני מודעת לעובדה שקבלה רק על סמך בגרויות היא לא יעילה, מהרבה מאוד סיבות. אני כן חושבת שצריך להעלות את רמת הבגרויות. אני בטוחה שבעזרת מבחני אישיות ניתן לשקף חלק מהנתונים שהפסיכומטרי אמור לשקף. כאמור, המבחנים האלה בודקים כישורים אינטלקטואליים בתחומים שונים
 

lidaka

New member
את יודעת מה, נלך עם הראש שלך

למרות שאת מתעלמת שוב ושוב מכוונתו המקורית של הפסיכומטרי, שאינה "לנבא מי יהיה רופא טוב" (ראי את תגובתי האחרונה לנמרוד) אלא הצלחה בלימודים אקדמאים בשנה הראשונה לתואר (ואשמח אם תראי לי מראה מקום בו המרכז הארצי מצהיר את עניין שיפור 50 הנקודות), נשים את הפסיכומטרי בצד. מה התוקף של מבחני האישיות? כיצד הם יכולים לקבוע מי רופא טוב ומי לא? האם הם עשו זאת בעבר? אני שוב חוזר ואומר - אני לא חושב שפסיכומטרי הוא מדד מעולה, מדד יחידי, מדד שמודד מי יהיה רופא טוב או לא. אני פשוט משתמש בטענות שאנשים מעלים פה ומנסה להפוך אותן, זה הכל. הכל למען הדיון, ואני מקווה שגם ברוח טובה
 

lilo4

New member
לא הבנת את הנקודה שלי

אני יודעת שהמטרה של הפסיכומטרי היא לנבא הצלחה אקדמית- זה מה שטענתי לאורך כל השרשור. וזו בדיוק הבעיה שלי- שזה מדד הסינון הראשוני, ואני טוענת שהוא לא צריך להיות המדד שפוסל כ"כ מתמודדים. ברור שהצלחה באקדמיה היא חשובה, אבל זה לא העיקר. אני טוענת שלאוניברסיטה צריכה להיות אחריות על איכות האנשים שהיא מוציאה, בעיקר במקצועות טיפוליים ומקצועות שנוגעים לבריאות ולחיי אדם. ויותר מזה, אני טוענת שבגלל שהפסיכומטרי מפיל הרבה מועמדים, הוא לא צריך להיות הקריטריון הראשון, שלא משקף את היכולת להיות רופא טוב. לגבי הפער בין הבחינות השונות- ניסיתי למצוא את זה באתר של המרכז הארצי, לא מצאתי שומדבר כתוב כרגע. אני אנסה לחפש את זה.... אם אתה מכיר מדריכי פסיכומטרי אתה יכול לשאול אותם גם
 

lidaka

New member
כלומר, בסופו של דבר את טוענת

שאין צורך במדד שמנבא הצלחה אקדמאית, בכל הנוגע לרפואה?
 

lilo4

New member
ממש לא

הצלחה אקדמאית היא חשובה, אולם היא לא העיקר. העובדה שרף הפסיכומטרי נקבע ע"י כמות האנשים שרוצים להתקבל למקצוע ולא ע"פי קושי אובייקטיבי של המקצוע- היא לא נכונה. ויותר מזה, העובדה שאנשים שיכולים להיות רופאים מצוינים אבל סטודנטיים מעט יותר "חלשים" לא מתקבלים, לעומת אנשים שמצטיינים בפקולטה אבל יהיו רופאים גרועים- היא לא הוגנת. העובדה שהפסיכומטרי הוא רף הסינון הראשוני מפילה הרבה מאוד חבר'ה עם פוטנציאל להיות רופאים מצוינים. וכמו שכבר כתבתי, הפקולטה נמשכת 7 שנים, פלוס כמה שנות התמחות. במקצועות אחרים הלימודים נמשכים 4-5 שנים [אני מדברת למשל על פיזיוטרפיה, סיעוד וכד'] והם לא העיקר במקצוע.
 
למעלה